המשבר במערכת החינוך אינו דבר חדש. אמנם שנת הלימודים נפתחה כסדרה ושכר המורים והמורות יעלה, אבל כפי שאמרה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון עצמה, יש עוד הרבה סוגיות שצריך לפתור.
השבוע התקיים שבוע השיוויון ולכן ארצה להעלות אי שיוויון שאנו כחברה מחוייבים לשנות. מצוקת כוח האדם במערכת, בולט מחסור בסייעות וסייעים, בין אם כאלו העובדים שכם אל שכם עם מחנכות בכיתות, גנים ובתי ספר של החינוך המיוחד, ובין אם מדובר במשלבות ומשלבים אישיים של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל.
בעידן בו הכל מהיר, צבעוני ודינמי הגיע הזמן לקחת נשימה ולהכניס לביה"ס בחזרה את הספרים: הם יכולים ללמד את הילדים ללמוד, הם יכולים לתווך להם סיטואציות חברתיות, הם נותנים העשרה תרבותית ומה לא. אז למה נטשנו אותם?
אומרים שבית הספר כבר לא רלוונטי בתצורתו הנוכחית. מחקרים מראים כי יכולות הריכוז של הילדים מצטמצמות משנה לשנה. לפני עשור, ילדים החזיקו מעמד מרוכזים בממוצע כרבע שעה, זמן צפייה בטלוויזיה ומעבר לפרסומות.
בימים אלה פורסם שיח על אנטישמיות יהודית ב-25 הקמפוסים של האוניברסיטה העירונית של ניו יורק, הקוראים לחרם ומתקפות על ישראל. לפני שלושה שבועות תלמידים יהודים מצרפת שהתארחו במלון בקרואטיה התעוררו וגילו מול חלונות חדריהם צלב קרס ענק שצויר על הכיכר ועל המדרכה. עד מתי?
נדמה שהסיבות לאנטישמיות הן רבות ומגוונות ותמיד יימצאו הסיבות להישארותה בשטח. כיצד הקהילות היהודיות בנות זמננו יכולות להתמודד עם אתגרים של אינטגרציה, תרבות וזהות אתנית? פרופסור לילך לב ארי, דיקנית הפקולטה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים חקרה את הסוגייה בשלוש הקהילות היהודיות של פריז, בריסל ואנטוורפן, בניסיון למצוא פתרון.
אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.
לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.
כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
לאחרונה משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.
לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.
אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.
הסתבכנו עם הקשיש הזה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם