עד כמה האופטימיות באיראן גדולה באשר לחתימה על הסכם גרעין חדש עם המערב – יעיד שער הריאל האיראני. מתחילת חודש אוגוסט התחזק הריאל מול הדולר ב-15%, משער של 330,000 ריאל לדולר ל-280,000. ההדלפות בימים האחרונים והדאגה בישראל רק מחזקות את ההערכה כי ההסכם קרוב, למרות שבוושינגטון מבקשים לצנן את האווירה.
ראש המל"ל איל חולתא נמצא כעת בארצות הברית בניסיון להשפיע על העמדות האמריקאיות במה שנראה כמו ניסוחים אחרונים. שני הצדדים – ארצות הברית ואיראן – דוהרים להסכם. המכנה המשותף של שתיהן הוא הרצון להימנע מהחלטות קשות.
ללא הסכם, ארצות הברית תצטרך להכריע בין שתי החלטות גרועות: האם היא מתירה לאיראן להיות מדינת סף גרעינית ולמעשה זונחת את ההבטחה של שלושת הנשיאים האחרונים כי לא תאפשר זאת; או לחילופין האם היא מציבה איום צבאי ממשי על השולחן במטרה להרתיע את טהרן מלפרוץ לפצצה ולאלץ אותה לגלגל את התכנית לאחור. את אף אחת מההחלטות הללו הנשיא ג'ו ביידן לא יכול לקבל.
ללא הסכם, ארצות הברית תצטרך להכריע בין שתי החלטות גרועות: האם היא מתירה לאיראן להיות מדינת סף גרעינית; או לחילופין האם היא מציבה איום צבאי ממשי על השולחן
מבחינת איראן, ללא הסכם היא תהיה חייבת להחליט האם היא ממשיכה בפרויקט הגרעין ולמעשה – גם אם לא תכריז זאת בפומבי – הופכת למדינת סף גרעינית עם כל המשמעויות מבחינת סנקציות וחשיפה לפעולה צבאית. הסכם הוא הפתרון הנוח לטהרן ולוושינגטון, ולכן קיים סיכוי גבוה שהוא ייחתם בסופו של דבר.
בטור דעה נרחב שפרסם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לפני שלושה שבועות במגזין "טיים", הוא כינה את הרצון של שני הצדדים לחתום על ההסכם "מטריית הכחשה" – כל אחד מהנשיאים לצרכיו הפנימיים.
"הגיע הזמן להביט במציאות נכוחה ולהבין: איראן היא מדינת סף גרעינית", כותב ברק. "ממרחק של 17 חודשים לפצצה לפני 2018 היא הגיע למרחק של 17 ימים לפצצה. במצב הדברים הזה, רק איום אמריקאי ממשי בתקיפה יכול לעצור אותה, ואני מקווה שמהלך כזה עדיין ריאלי".
"ממרחק של 17 חודשים לפצצה לפני 2018 היא הגיע למרחק של 17 ימים לפצצה. במצב הדברים הזה, רק איום אמריקאי ממשי בתקיפה יכול לעצור אותה, ואני מקווה שמהלך כזה עדיין ריאלי"
שרטוט המצב של ברק לא משאיר הרבה מקום לדמיון. לאורך השנה האחרונה הוא חוזר באופן נחרץ על הקביעה כי כיום גם לישראל אין יכולת לעצור את פרויקט הגרעין של איראן בפעולה צבאית, אלא במקרה הטוב רק לעכב אותו – וגם אז זה יפעל בעיקר לרעתה. בשיחה אמש עם זמן ישראל, ברק טען כי תקיפה ישראלית רק תיתן בשלב הזה לגיטימציה לאיראן לפרוץ לפצצה.
עובדתית, מאז העזיבה האמריקנית החד-צדדית של הסכם הגרעין ב-2018 לא ישראל ולא ארצות הברית גיבו את עזיבת ההסכם במהלך שירסן את האיראנים מלפרוץ קדימה. ללא איום צבאי ממשי, לאיראנים לקח כמה חודשים להתאושש ולהבין שעכשיו יש להם את הלגיטמציה הבינלאומית לפרוץ קדימה לגרעין, שהרי ההסכם איתם הופר חד-צדדית.
ממשלת ישראל תחת נפתלי בנט ניסתה להגביר את הלחץ דרך פעולות שקטות, בעיקר בתחום הסייבר. אך יש הטוענים שמעבר להוכחת יכולת חדירה מרשימה, לא הרבה הושג.
"מה חושב האזרח האיראני כשישראל משביתה את כל תחנות הדלק במדינה?" אומר ברק. "הרי היא פוגעת באזרח הפשוט וגורמת לו להתלכד מאחורי השלטון גם אם הוא לא אוהד אותו. יש כאן צעדי רהב שאין להם אפקטיביות ממשית".
"מה חושב האזרח האיראני כשישראל משביתה את כל תחנות הדלק במדינה? הרי היא פוגעת באזרח הפשוט וגורמת לו להתלכד מאחורי השלטון גם אם הוא לא אוהד אותו. יש כאן צעדי רהב שאין להם אפקטיביות ממשית"
שר הביטחון בני גנץ כמו גם בנט רמזו בשנה האחרונה כי ישראל למעשה הקפיאה בשנים האחרונות את היכולת הצבאית ועכשיו צריך להכין אותה מחדש. זו הסיבה ששר הביטחון – בזהירות המתבקשת מבחינתו – תומך בהסכם.
גנץ טוען כי ישראל לא תוכל לעצור את ארצות הברית מלחתום על הסכם חדש משום שזה אינטרס אמריקאי מובהק. לדעתו, במצב הדברים הזה מערכת הביטחון הישראלית צריכה למקסם את היתרונות. איראן תחת הסכם תתרחק מפריצה לפצצה מבחינת כמויות האורניום והיכולת להעשיר.
לצד זאת, כולם מבינים שאת הידע שנצבר עד כה אי אפשר יהיה למחוק. אבל עדיין, תחת הסכם ייווצר מצב שיאפשר לישראל להתכונן צבאית טוב יותר ליום שאחרי.
ראש הממשלה יאיר לפיד וקודמו בנט התנגדו נחרצות לעמדה הזו של גנץ. אולם, במצב הדברים הנוכחי, נראה שדווקא העמדה של גנץ היא הריאלית ביותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם