מדבר הנגב הנרחב יכול להיות גם מייסר וגם יפהפה, תלוי, בין השאר, אם יש לך גישה למים ולחשמל. צלו של בן הנגב, סעיד אלחרומי, באור הבוקר הבוהק, מטיל דמות ארוכה וגדולה באופן מוגזם בכל מקום שהלך בו, במיוחד בין 35 הכפרים הבדואים שאינם מוכרים – ביתם של 90,000 איש – שנותרו לא מחוברים לחשמל ולמים. אולם צלו של האיש משתרע לא רק עם שחר, אלא במיוחד בסוף היום, כאשר האור הזהוב מקיף פרופיל ההולך וגדל ככל שהשמש שוקעת בשמים והחשיכה משתררת לבסוף.
מדבר הנגב הנרחב יכול להיות גם מייסר וגם יפהפה, תלוי, בין השאר, אם יש לך גישה למים ולחשמל. צלו של בן הנגב, סעיד אלחרומי, באור הבוקר, מטיל דמות ארוכה בכל מקום שהלך בו בין 35 הכפרים הבדואים הלא מוכרים
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
דוד בן גוריון, ראש הממשלה המייסד של ישראל, אמר כידוע שעתידן של ישראל והאנושות כולה ייבחנו בנגב. חזון נבואי זה כוון להפרחת המדבר בחקלאות, מים ואנרגיית השמש. כאשר ישראל נכנסת לעוד עונת בחירות, עתידו של המפעל הציוני ייקבע מן הסתם בנגב, על ידי הבדואים, ובמיוחד על ידי הצל הארוך שמטיל סעיד אלחרומי על תומכיו הנאמנים אך עקורים כעת.
זאת משום שהבחירות בישראל ב-1 לנובמבר רדופות בידי רוחות, וייקבעו כנראה על ידי מספר רוחות של בדואים – במיוחד זו של סעיד אלחרומי, שנפטר באופן פתאומי בגיל 49 מהתקפת לב לפני שנה, חודש לאחר שקיבל את תפקיד יושב ראש ועדת הכנסת לענייני פנים וסביבה מטעם הרשימה הערבית המאוחדת, הידועה גם כרע"ם.
כואב בתדהמה את לכתו בטרם עת של ידידי סעיד אלחרומי יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ואיש הנגב. בשלל תפקידיו היה סעיד שליח ציבור מאיר פנים ונבון שייצג נאמנה את החברה הבדואית בנגב. תנחומיי מקרב לב למשפחתו וחבריו לדרך. pic.twitter.com/Ft6TWbpMI5
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) August 25, 2021
ב-2021 הצביעו 167,064 אזרחים עבור רע"ם, חצו את סף אחוז החסימה (3.25%) בחצי אחוז, ובכך שינו את המפה הפוליטית הישראלית לתמיד ושברו סוף סוף את הטאבו הפוליטי הממושך ביותר בישראל – הכללתה של מפלגה ערבית בקואליציה שלטת.
"רוב הבדואים לא הצביעו עבור רע"ם אלא עבור סעיד", אמר יועץ בכיר לד"ר מנסור עבאס, יושב ראש רע"ם. באופן זה מנסור עבאס היה מסוגל להתנתק מהרשימה המשותפת, הרואה את תפקידה העיקרי באופוזיציה, להיכנס לכנסת כרשימה אסלאמית עצמאית ואז להשלים קואליציה רחבה בלתי סבירה של 8 מפלגות המחליפה את בנימין נתניהו. עבאס לא היה עובר את אחוז החסימה אלמלא סעיד ובוחריו.
ב-2021 הצביעו 167,064 אזרחים לרע"ם, חצו את סף אחוז החסימה בחצי אחוז, ובכך שינו את המפה הפוליטית הישראלית לתמיד ושברו את הטאבו הפוליטי הממושך ביותר בישראל – הכללת מפלגה ערבית בקואליציה שלטת
ישנם כ-146,00 בדואים בעלי זכות בחירה, מספיק על מנת להטות את תוצאות הבחירות במתמטיקת הקואליציות החדה כתער בישראל – תלוי בשיעור ההשתתפות של הבוחרים. תוצאות הסקרים השבועיים נעות בין 59-61 מושבים לבלוק בהנהגת נתניהו או לקואליציית השינוי, שאינה יכולה ליצור רוב פרלמנטרי ללא רע"ם.
"מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית, והשאלה היא איך נשלב את החברה הערבית בתוכה", אמר מנסור עבאס בכנס עסקי של "גלובס" בדצמבר האחרון. "אנחנו נמצאים בתחילת השותפות" הוסיף, "אבל אני מאמין בזה – אי אפשר לחכות לשינוי בלי ליצור מציאות חדשה. תמיד דרשנו לעשות את השינוי מבלי לצעוד קדימה. במקום לחכות לו ואז תהיה שותפות, רע"ם באה ואמרה 'בואו נעשה שותפות שתביא את השינוי'".
השאלה היא, כעת כששמו של אלחרומי אינו מופיע על פתק הצבעה בקלפי, מה אחוז הבדואים שעדיין מאמינים בחזון השותפות הערבי-יהודי של מנסור, שאכן יצאו ויצביעו? ועבור מי?
סעיד אולי איננו, אבל מקברו הוא עדיין ממשיך להילחם למען זכויות הבדואים ברחבי הנגב. ובמשתמע – על מנת שרע"ם תוכל להשתחל מעבר לאחוז החסימה. אני יודע זאת משום שהוא עדיין מנתב אלי הוראות.
סעיד מאחר להגיע, שזו הנורמה של חברי הכנסת. עוזר פרלמנטרי אפולוגטי יושב עם מיכה פרייס ואיתי במשרדו הפרלמנטרי של סעיד, ובודק את הטלפון שלו לעדכונים. "זה קרה!" מודיע לנו העוזר על ההעברה הפורמלית לאלחרומי של תפקיד יושב הראש של ועדת מפתח של הכנסת, ועדה הממונה על המשטרה ועל אנרגיה סולארית – שתיהן תחומי מפתח עבור הקהילה הבדואית.
סעיד ממהר פנימה עם חיוך בגודל מגה-וואטים, המזכיר את זה של שר האוצר לשעבר משה כחלון וגם של ראש הממשלה יאיר לפיד. חיבוקים חגיגיים, לחיצות ידיים ו"מאברוכים" ממלאים את החדר. "יוסף, תוציא את כל התוכניות ההן לאנרגיה סולארית לבדואים ובוא נתחיל לעבוד!".
סעיד אולי איננו, אבל מקברו הוא עדיין ממשיך להילחם למען זכויות הבדואים ברחבי הנגב. ובמשתמע – על מנת שרע"ם תוכל להשתחל מעבר לאחוז החסימה. אני יודע זאת משום שהוא עדיין מנתב אלי הוראות
כשמשפחתנו עברה מניוטון, מסצ'וסטס, לקיבוץ קטורה בערבה בסוף אוגוסט 2006, ידעתי מעט מאוד על אנרגיה סולארית או על מצבם של הבדואים, הקהילה הענייה ביותר בישראל.
בארצות הברית הייתי מעורב בנושאים חברתיים ופוליטיים, הייתה לי הזכות לעבוד עם קורטה סקוט קינג, וגם הנהגתי את הקואליציה בתנועה נגד אפרטהייד באוניברסיטת בוסטון. אז עליתי לארץ כשערכי השוויון ב-DNA שלי – חזון המעוגן גם במגילת העצמאות של ישראל, שעותק שלה היה תלוי בבית ילדותי בבוסטון.
כאשר שותפיי ואני השקנו בקיבוץ קטורה את השדה הסולארי הראשון במזרח התיכון ב-2011, פאיז אבו סאהיבן, ראש העיר הבדואית רהט, וגם חאג' מוסא תראבין, דיברו במסיבת העיתונאים. בניית השדה הסולארי של תראבין הייתה צפויה להתחיל בתוך שנה כשדה השני שלנו, שהיה אמור להשיק עידן של פיתוח חברתי וכלכלי בנגב באמצעות השקעות "אימפקט" סולאריות.
שדות סולאריים אלה היו אמורים לתמרץ פשרות עם רווחים לשני הצדדים בין מדינת ישראל והבדואים, שהגישו 25,000 תביעות קרקע. אנרגיה סולארית עמדה להפוך למנוע הכלכלי של הנגב – עבור הקיבוצים, המושבים ובמיוחד עבור הבדואים.
אך לא כך היה: הקיבוצים והמושבים זכו בכל הרישיונות והמכרזים הסולאריים ולפיכך נהנו מכל היתרונות, תוך חסימה של יכולתם של שדות בדואים פוטנציאלים להתחבר לרשת החשמל הארצית. הייתה לי נקודת תצפית בשורה הראשונה וראיתי את האפליה השיטתית ואת ההשפלה כלפי אזרחים ישראלים, ואת נחיתותם בהשוואה לבעלי קרקע יהודים.
מדריכיי המהימנים בקהילה הבדואית היו ראאד אלקיעאן, פעיל קהילתי וחינוכי שפגש את אשתו מריאם דרך סעיד אלחרומי, המורה שלה; ועבד אלסייד, מנהיג מקושר היטב של הכפר הנושא את שמו. שניהם הובילו אותי לפגישות עם מאות משפחות בדואיות.
הקיבוצים והמושבים זכו בכל הרישיונות והמכרזים הסולאריים ולפיכך נהנו מכל היתרונות, תוך חסימת יכולתם של שדות סולאריים בדואיים פוטנציאלים להתחבר לרשת החשמל הארצית
שתינו הרבה קפה חזק ותה מתוק, חגגנו את החגים המוסלמים, נכחנו בשימועים בבית המשפט, חלקנו את תסכוליהם בפגישות עם הממשלה, רפרפנו בתריסרי מפות, ושוטטנו שעות בקרקעות מלאות אבק השנויות במחלוקת.
רשות החשמל, המסדירה את אספקת החשמל, פסלה את בקשתו של מוסא תראבין לרישיון ברגע האחרון עוד ב-2012 על בסיס עילה חשודה שהייתה בבירור מפלה. חבר צוות ברשות החשמל, שתמך בבקשה לרישיון, לחש לנו לערער לבית המשפט העליון.
השדה הסולארי בן ה-10 מגוואט של תראבין נבנה לבסוף ב-2018, בהחמיצו את הרווחים הטובים יותר שקיבלו הקיבוצים והמושבים באמצעות תעריפים גבוהים יותר, ותשע שנים לאחר תחילת התהליך – כלומר היזמים איבדו מיליוני שקלים.
כאשר נטרקה הדלת בפני השדה הסולארי של תראבין ב-2012 – אפילו לאחר ערעורים למשרד ראש הממשלה ולעובדי ציבור אחרים – לקחתי את מודל הפיתוח הכלכלי והחברתי לאוכלוסיות חלשות באמצעות השקעות באנרגיה ירוקה – לאפריקה. בעוד שמדינת ישראל חתרה תחת ההזדמנות בנגב, הבית הלבן היה קשוב לרעיון, וההצלחה הראשונה של ממשל אובמה-ביידן באפריקה שמדרום לסהרה הייתה ברואנדה.
ב-2014, חיים מוצן ואני חיברנו שדה סולארי בערך 24 מיליון דולר בכפר הנוער אגאהוזו שלום, אשר סיפק לכפר הכנסה, תעסוקה טובה והעצמת נשים, וכיסה את הוצאות הבריאות של 500 יתומים בכפר למשך 25 שנה.
השדה הסולארי בן 10 המגוואט של תראבין נבנה לבסוף ב-2018, בהחמיצו את הרווחים שקיבלו הקיבוצים והמושבים בתעריפים גבוהים יותר, ו-9 שנים מתחילת התהליך – כלומר היזמים איבדו מיליוני שקלים
שדה זה הפך לדוגמה ומופת ברחבי העולם לפיתוח כלכלי וחברתי באמצעות השקעה סולארית, ואפילו בונו מ-U2 – פעיל נגד עוני, בא להתפעל. "גיגוואט גלובל יצרה שדה סולארי עתידני מטורף שהגביר את יכולת התפוקה של רואנדה ב-6% וביסודו של דבר הקפיץ את הפיוזים שלי עם האפשרויות שלו", כתב בונו בעקבות ביקורו באתר.
לאחרונה, מיכאל פיכטנברג ואני, יחד עם שותפי השקעת האימפקט שלנו והצוות המקצועי, חיברנו גם כן שדה סולרי בן 6.8 מגוואט בבורונדי, המדינה הענייה ביותר בעולם – בניצחון הסולארי הראשון באפריקה עבור הבית הלבן של ג'ו ביידן וקמלה האריס.
בחזרה בבית בישראל, ראאד אלקינאן היה מתוסכל באופן מובן. הוא השתמש בכל קשריו ורצונו הטוב כדי להביא לשולחן משפחות בדואיות מסוייגות ומשקיעים יהודים ולתכנן שדות סולאריים וההתקדמות פשוט שאפה לאפס.
כשהייתי הולך עם ראאד לבקר במוסא תראבין שנה אחר שנה, ובעמדנו לפני שדה ריק, הייתי מעודד אותו להחזיק באמונתו ולהישאר בעסקה. הוא היה אומר לי, "לאן נעלמת? אנחנו צריכים אותך כאן, לא באפריקה". אבל פשוט לא היה עם מי לדבר בממשלה. רשות החשמל, הנשלטת ברובה בידי משרד האוצר, סירבה באופן עיוור – ועדיין מסרבת – להוציא הוראות מיוחדות כלשהן על מנת לאפשר לבדואים לקחת חלק בתוכניות סולאריות כלשהן, וכך חותרת תחת העצמתם הכלכלית אפילו יותר. אולי עלינו לתבוע אותם לדין: כיצד ייתכן שבמדינת ישראל הדמוקרטית כמעט כל השדות הסולאריים יהיו על אדמה יהודית?
ראאד הבין שאם חלומותיו הסולאריים אמורים לעבוד בנגב, צריכה להיות החלטה ממשלתית שתקצה מיכסה סולארית למיעוטים, העדפה מתקנת בחלוקה לאזורי בנייה, הטבת תעריפים כדי להביא בחשבון את תוספת העלות והזמן, ועדיפות בחיבור לרשת החשמל הארצית. הוא כינס ראשי ערים בדואים, כולל פאיז אבו סאהיבן מרהט וד"ר מוחמד אלנברי מחורה, על מנת לחתום על עתירה. העדנו בכנסת והלכנו לפגישות אינסופיות. וכלום.
לא היה עם מי לדבר בממשלה. רשות החשמל, הנשלטת ברובה בידי משרד האוצר, סירבה באופן עיוור – ועדיין מסרבת – להוציא הוראות מיוחדות שיאפשרו לבדואים לקחת חלק בתוכניות סולאריות כלשהן
לכן כאשר סעיד זינק למשרדו בכנסת ב-26 ביולי 2021 ופקד עלינו לגשת לעבודה, תוכנית העבודה הייתה מוכנה מלפני עשור.
הוא התווה במהירות שלושה צעדים:
1
התייעצות אזורית בנגב ב-3 באוקטובר 2021 ב"ינאביע", מלכ"ר בראשותו של ראש העיר לשעבר של חורה ד"ר מוחמד אלנבארי, על מנת להתוות את התוכנית ולקבל משוב ממשרדי האנרגיה והסביבה, מבדואים, ממשקיעים מהמגזר הפרטי וממלכ"רי מפתח.
ד"ר אלנבארי הוא גם יו"ר וואדי עתיר, מלכ"ר בדואי חדשני המשלב נוהגים חקלאיים מסורתיים עם טכנולוגיות ישראליות חדשות, שהוקם בהחלטה ממשלתית, אבל גם ממנו נמנעו זכויות סולאריות בתוכנית פיילוט חדשה שנועדה רק לאדמות בבעלות יהודית.
ראש העיר לשעבר של חורה מוביל גם מספר יוזמות חדשות: תכנון עיר בדואית גדולה שנייה וכן קואופרטיבים חקלאיים בהנהגת נשים בדואיות שעתידות להשתדרג לקואופרטיבים אגרו-וולטאים, כלומר יתקינו לוחות מעל המקום בו הן מגדלות חסה ועגבניות על מנת להפיק תועלת מהצל, כאשר ההכנסה הסולארית תזרים כלכלי נוסף שיופנה למימון השכלה גבוהה לנשים.
2
הצעד השני בתכניתו של סעיד כלל שימוע בוועדת הפנים והסביבה, בה כיהן כיו"ר, על מנת להציג טיוטה להמלצת ממשלה למכסה סולארית למיעוטים על סך 5,000 מגוואט עד 2030, אשר תיצור 10,000 משרות ותמשוך 5 מיליארד דולר בהשקעות מהמגזר הפרטי. מאחר ומיעוטים יהוו 25% מאזרחי ישראל ב-2030, כך סבר, עקרונות של 'צדק אקלימי' מחייבים שגם 25% מכושר הייצור הסולארי של ישראל יופק על ידי מיעוטים.
וואדי עתיר, מלכ"ר בדואי חדשני המשלב נוהגים חקלאיים מסורתיים עם טכנולוגיות ישראליות חדשות, הוקם בהחלטה ממשלתית, אך גם ממנו נמנעו זכויות סולאריות בתוכנית פיילוט שנועדה רק לאדמות בבעלות יהודית
3
הצעד השלישי היה שמנהיג רע"ם מנסור עבאס יביא את החלטת הממשלה בדבר "צדק אקלימי" להצבעה בממשלה.
* * *
כל התהליך היה אמור לקחת שלושה חודשים, בריכוזו ובניהולו של מיכה פרייס, בוגר מוכשר של מכון הערבה ללימודי הסביבה. היוזמה קצרת הטווח הנושאת את שמו של סעיד נהנתה גם ממענק ראשוני מקרן מראג' המקדמת פיתוח כלכלי בנגב, ונכללה תחת "חיים וסביבה" – ארגון הגג של התנועה הסביבתית בארץ.
מהירות הפעולה הייתה חשובה, משום שאף אחד לא ידע כמה זמן ממשלת השינוי תשרוד וסעיד היה חייב להציג תועלת ממשית לבוחריו על מנת להצדיק את הצעד הנועז והשנוי במחלוקת של הצטרפות רע"ם לממשלה.
סעיד אלחרומי ואני לחצנו ידיים על תכנית הצדק האקלימי ליישובי הבדואים בנגב, והסכמנו על תכנית הפעולה. כשקמתי בסוף הפגישה, סעיד נטל את ידי בעדינות ומשך אותי הצידה.
"אפילו בעודנו מתכננים את החלטת הממשלה והפרויקטים הגדולים, הבטח לי שלא תשכח את בתי הספר שלנו. אני הייתי מורה. בתי ספר בדואים רבים פועלים עם גנרטורים המונעים בדיזל, שמרעילים את הילדים. הבטח לי שתביא להם חשמל סולארי".
נתתי לו את המילה שלי.
חודש לאחר מכן, סעיד נפטר.
יוסף ישראל אברמוביץ' נבחר בידי 12 מדינות אפריקניות כמועמד לפרס נובל לשלום עבור עבודתו הסולארית, הוא מייסד שותף של יוזמת סעיד אלחרומי, מכהן בפורום האקלים של הנשיא הרצוג ומנכ"ל אנרגיה גלובל קפיטל (א.ג.ק) בע"מ, פלטפורמה של השקעת אימפקט. אפשר לעקוב אחריו ב- @KaptainSunshine
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם