שטחים ופליטים תמורת שלום – הגרסה הטורקית

פליטים מצפון סוריה נמלטו מקרבות הצבא הטורקי לאזור צפון מוסול בעיראק (צילום: AP Photo/Hussein Malla, File)
AP Photo/Hussein Malla, File
פליטים מצפון סוריה נמלטו מקרבות הצבא הטורקי לאזור צפון מוסול בעיראק

האם טורקיה וסוריה לקראת פיוס אחרי 11 שנות סכסוך? פרשנים בעיתונות הערבית פסימיים לגבי אפשרות זו. מדוע משווה המשטר הסורי בין "שני האויבים" טורקיה וישראל? מה רוצה טורקיה להשיג בהצהרותיה הפייסניות האחרונות כלפי המשטר הסורי?

ההתערבות הטורקית במלחמת האזרחים בסוריה הפכה מתמיכה באופוזיציה לכיבוש זוחל של חלקים מצפונה. ב-2011 החלה בדרום טורקיה התארגנות "צבא סוריה החופשי" של העריקים מהצבא הסורי ושנה לאחר מכן החל צבא זה להשתלט על שטחים נרחבים מצפון סוריה.

ההתערבות הטורקית במלחמת האזרחים בסוריה הפכה מתמיכה באופוזיציה לכיבוש זוחל של חלקים מצפונה. ב-2011 החל להתארגן בדרום טורקיה "צבא סוריה החופשי" של עריקים מהצבא הסורי

ב-2016 עברה טורקיה מתמיכה בהם לכניסה צבאית לשטחה של סוריה במטרה ליצור "שטח בטוח" שימנע מטרוריסטים לחדור לשטחה. התירוץ לפלישה היה לחימה בשתי ישויות טרור: "המדינה האסלאמית" (דאע"ש) והאוטונומיה שיצרו הכורדים בצפון סוריה, התומכת, לטענת טורקיה, במחתרת ה-PKK הכורדית, האחראית לסדרת פיגועים בטורקיה.

השטחים הכבושים

המבצעים של טורקיה בשטח סוריה הביאו לכיבושם של שטחים עצומים:

  1. במבצע שטורקיה כינתה "שריון הפרת" מצפון לעיר חלב ב-2016, נכבשו 2000 קמ"ר הכוללים 230 יישובים.
  2. במבצע "ענף הזית" בחבל עפרין ב-2018 נכבשו עוד 2000 קמ"ר, עם 282 יישובים נוספים.
  3. ב-2019 ערכה טורקיה את מבצע "אביב השלום" בשלושה אזורים: חסכה אל-רקה וצפון חלב וכבשה 4800 קמ"ר עם 600 יישובים. לשם השוואה, שטחה של הגולן תחת שליטה ישראלית הוא 1200 קמ"ר בלבד.

המשטר הסורי מדבר מאז 2016 על שתי מדינות הכובשות שטחים סוריים: טורקיה בצפון וישראל בדרום. אלא שהמשקעים עם טורקיה אף ישנים יותר, כי שטח סורי גדול מצפון לחלב (מחוז אלכסנדרטה, או: אסקנדרון) כבר נמסר לטורקיה בשנות ה-30 בתקופת המנדט הצרפתי במדינה.

המבצעים של טורקיה בשטח סוריה הביאו לכיבושם של שטחים עצומים. המשטר הסורי מדבר מאז 2016 על שתי מדינות הכובשות שטחים סוריים: טורקיה בצפון וישראל בדרום. אלא שהמשקעים עם טורקיה אף ישנים יותר

הפליטים הסורים

מלבד בעיית השטחים הכבושים, מעיקה על טורקיה בעיית הפליטים. טורקיה היא המדינה שקלטה את המספר הגדול ביותר של פליטים, כ-3.6 מיליון סורים במהלך מלחמת האזרחים. לרובם עדיין לא נמצא פתרון והם חיים בטורקיה ומהווים נטל על כלכלתה, הנמצאת כעת במשבר עמוק.

ככל שמעמיק המשבר הכלכלי ועולה האבטלה בטורקיה, כך מתרבות התופעות של התנכלות ופשעי שנאה נגד הפליטים הסורים. נושא הפליטים הוא אחת הסוגיות שעולות בתעמולת הבחירות של האופוזיציה. הבחירות בטורקיה עומדות להתקיים בשנה הבאה כאשר הנשיא רג'פ ארדואן חלש בסקרים. שינוי הכיוון המדיני של ארדואן בתקופה האחרונה אמור לשפר את מצבו בסקרים – ההתפייסות עם יריביו, ישראל ומדינות ערב. אחרי התפייסות היסטורית עם סעודיה והאמירויות מתקרבת טורקיה למצרים.

חשש באופוזיציה הסורית

בשבועות האחרונים התרבו ההפגנות של אלפי תושבים באזור אדליב (צפון סוריה, תחת שליטה טורקית) נגד האפשרות להתפייסות של טורקיה עם משטר אסד, עליה רמזו בכירים טורקיים.

ארגוני האופוזיציה חוששים כי טורקיה עומדת להפקיר אותם ולהשיב בעתיד את אדליב לידיה של סוריה. מצב זה עלול להיות מסוכן עבור פעילי האופוזיציה, בעיקר ארגונים אסלאמיים אותם רוצה משטר אסד לחסל. מבחינת האזרחים המוחים, אין לנהל משא ומתן עם המשטר הסורי, שפרושו הכרה בפושע המלחמה בשאר אל-אסד האחראי למותם של יותר מחצי מיליון סורים.

ארגוני האופוזיציה חוששים כי טורקיה עומדת להפקיר אותם ולהשיב בעתיד את אדליב לידיה של סוריה. מצב זה עלול להיות מסוכן עבור פעילי האופוזיציה, בעיקר ארגונים אסלאמיים אותם רוצה משטר אסד לחסל

השמועות על הנורמליזציה המתקרבת בין אנקרה לדמשק החלו כאשר שר החוץ הטורקי ג'אויש אוגלו אמר לפני כמה ימים כי הגיע הזמן לפיוס בין האופוזיציה והמשטר הסורי ועל הפליטים הסורים לשוב לארצם.

בעיר אעזאז בצפון סוריה אף שרפו מפגינים זועמים את דגל טורקיה. באזורים רבים הניפו אזרחים בצפון סוריה שלטים עליהם נכתב "המהפכה ממשיכה". למרות הלחצים המופעלים על טורקיה מרוסיה ואיראן להתפייס עם משטר אסד, הבהיר הממשל הטורקי כי כל פתרון עם סוריה חייב לכלול את השבתם של כל הפליטים הסורים.

סרוב סורי

המשטר הסורי לא ממהר להתייחס להתבטאויות של הטורקים. שר החוץ הסורי פייצל מקדאד אף חזר לאחרונה על דרישתו לנסיגה מידית של הצבא הטורקי מהשטחים שכבש בסוריה. המשטר הסורי גינה את ההתקפות האחרונות של הצבא הטורקי נגד הכורדים, בהם נהרגו גם חיילים סורים. בימים אלה עדיין מתקיימים חילופי אש בשטחים שונים בין הטורקים והכורדים לאורך הגבול.

המשטר הסורי לא ממהר להתייחס להתבטאויות של הטורקים. שר החוץ הסורי פייצל מקדאד אף חזר לאחרונה על דרישתו לנסיגה מידית של הצבא הטורקי מהשטחים שכבש בסוריה

חוסני מחלי, פרשן וותיק ברשת אל-מיאדין הלבנונית, התומכת במשטר הסורי, הביע פסימיות רבה לגבי הסיכויים לנורמליזציה טורקית-סורית. לטענתו הנורמליזציה הטורקית האמתית מתקיימת מול ישראל, בעוד שהתבטאויות המשטר הטורקי בנוגע לסוריה נועדו אך ורק ליצור אופטימיות בנושא הפליטים לקראת הבחירות המתקרבות.

לטענת מחלי, מטרת ארדואן בהתקרבות לישראל היא ליצור אהדה בקרב הלובי היהודי בארה"ב כדי להתקרב לאמריקה. יש היגיון בדבריו של מחלי לגבי האינטרסים הכלכליים של טורקיה, כי ישראל מדינה מפותחת ועשירה בגז ולעומת זאת, להתקרבות עם סוריה ההרוסה אין כל תועלת כלכלית מבחינתה של טורקיה.

לטענת מחלי, כל צעדיו של ארדואן רק מרחיקים את המשטר הסורי ומעוררים זעם בדמשק: המשך הלחימה נגד הכורדים בצפון סוריה, החסות הטורקית לארגונים האסלאמיים באדליב והתחממות הקשרים עם ישראל. מחלי מסכם ואומר כי אם היו כוונותיו של ארדואן להתפייס עם המשטר הסורי רציניות, היה מזמין את אסד לטורקיה לשיחות כפי שהזמין אותו ב-2008, לפני מלחמת האזרחים.

אם כן, נורמליזציה טורקית עם משטר אסד אינה נראית באופק הקרוב. הנורמליזציה עם סעודיה והאמירויות (ובקרוב עם מצרים) היא התפייסות עם משטרים סונים כמו המשטר באנקרה. תהליכים אלה אמורים להביא לטורקיה תועלת כלכלית ומדינית.

היחסים של טורקיה עם ישראל אינם חדשים והיו קיימים בפועל במישור הכלכלי, למרות ההתרחקות המדינית של ארדואן והתבטאויותיו בנושא הפלסטיני. אולם פיוס עם בשאר אל-אסד, שליט עלווי שערך טבח נגד עמו, רק תזיק לפופולריות של נשיא טורקיה.

יחסי טורקיה וישראל אינם חדשים והיו קיימים בפועל במישור הכלכלי, למרות ההתרחקות המדינית של ארדואן והתבטאויותיו בנושא הפלסטיני. אולם פיוס עם אסד, שליט עלווי שטבח בעמו, רק תזיק לפופולריות של ארדואן

ארדואן ייזכר כמי שתמך באופוזיציה הסונית ובפליטים במלחמת האזרחים בסוריה יותר מכל מנהיג בעולם המוסלמי. כאמור, מבחינה כלכלית אין לסוריה מה להציע לטורקיה וספק אם הפליטים הסורים ימהרו לשוב לדיקטטורה של אסד ולמולדתם ההרוסה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 923 מילים
סגירה