השבוע פורסמו נתונים שהביכו את ממשלת תוניסיה על היקף המסחר עם ישראל, נתונים כגון ייבוא של טון קוסקוס בשנה. האם יש סיכוי לנורמליזציה בין ישראל לתוניסיה?
מה יותר טבעי מיחסים דיפלומטיים בין ישראל ותוניסיה, שתי מדינות דמוקרטיות במזרח התיכון? תוניסיה היא המדינה היחידה בעולם הערבי בה הושלמה המהפכה והדיקטטורה הפכה לדמוקרטיה.
מה יותר טבעי מיחסים דיפלומטיים בין ישראל ותוניסיה, שתי מדינות דמוקרטיות במזרח התיכון? תוניסיה היא המדינה היחידה בעולם הערבי בה הושלמה המהפכה והדיקטטורה הפכה לדמוקרטיה
תוניסיה היא מדינה של ניגודים עצומים, השפעה מערבית-צרפתית לצד אסלאם וערביות, חילוניות לצד שמרנות. בתוניסיה נהנית האישה מיותר זכויות מאשר בשאר העולם הערבי, אך כמות הנשים שהתנדבו ל"מדינה האסלאמית" (דאע"ש) הייתה הגדולה ביותר במזרח התיכון.
לתוניסיה היסטוריה ארוכה של עליות וירידות ביחסים עם ישראל, עוד מאז היווסדה ב-1956 בימי הנשיא חביב בורגיבה. ישראל סייעה לכלכלת תוניסיה אחרי עצמאותה בערוצים חשאיים.
גירוש היהודים ועוינות
בסוף שנות ה-50 ושוב ב-1967 התרחשו במדינה גלי רדיפות נגד היהודים לצד הסתה אנטי-ציונית ורוב הקהילה היהודית (קרוב למאה אלף) עזבה ונותרו בה כ-1500, רובם באי ג'רבה.
היחסים בין המדינות הידרדרו בשנות ה-80 כאשר תוניסיה אירחה את הנהגת אש"ף וישראל הפציצה את משרדי הארגון ב-1985 (מבצע "רגל עץ").
#OTD: 36 years ago, 8 modified @IDF F-15s flew 1,280 miles to attack PLO HQs in Hammam al-Shatt, Tunisia (Oct.1, 1985). Code named Operation Wooden Leg, the raid was the longest air strike conducted by Israel since Entebbe, and the first time F-15s were used as fighter-bombers. pic.twitter.com/XyRqhAKQe7
— Air Power (@RealAirPower1) October 1, 2021
קשרים דיפלומטיים גלויים נוצרו רק בעקבות הסכמי אוסלו, כאשר סגרה תוניסיה את משרדי אש"ף והחלה במגעים דיפלומטיים ב-1994, אחרי השלום עם ירדן.
ב-1996 פתחה ישראל משרד אינטרסים בתוניסיה, שהיה אמור להיות צעד לפני פתיחת שגרירות. אולם היחסים התנתקו בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000.
היחסים הידרדרו בשנות ה-80 כשתוניסיה אירחה את הנהגת אש"ף וישראל הפציצה את משרדיו ב-1985 (מבצע "רגל עץ"). קשרים דיפלומטיים גלויים נוצרו רק בעקבות הסכמי אוסלו, כשתוניסיה סגרה את משרדי אש"ף
במישור הדתי מאפשרות ממשלות תוניסיה ליהודים בעלי דרכונים זרים להמשיך להגיע בכל שנה להילולת ל"ג בעומר המתקיימת מדי שנה באי ג'רבה. באי קהילה יהודית עתיקה ונותרו בו כעשרים בתי כנסת ושתי ישיבות.
קיצוניות דתית
למרות שתוניסיה היא המדינה הערבית המתקדמת ביותר בנושא זכויות האדם, עדיין קיימים בה זרמים דתיים ושמרנים רבי עוצמה שחוסמים את האופציה של יחסים עם ישראל.
עד לפני שנה שלטה מפלגת א-נהדה האסלאמית בפרלמנט. אולם הנשיא קייס סועייד פיזר את הפרלמנט ונקט בצעדים נגד המפלגה על מנת להוציאה אל מחוץ לחוק.
לכאורה, פילס הנשיא החילוני את הדרך לחידוש היחסים עם ישראל, אלא שמצע הבחירות של קייס עצמו היה ונותר פרו-פלסטיני ואנטי-ציוני במהותו. הוא כינה את הנורמליזציה של האמירויות, בחריין ומרוקו "בגידה".
לכאורה, פילס הנשיא החילוני דרך לחידוש היחסים עם ישראל, אלא שמצע הבחירות שלו היה ונותר פרו-פלסטיני ואנטי-ציוני במהותו. הוא כינה את הנורמליזציה של האמירויות, בחריין ומרוקו "בגידה"
בראש המתנגדים ליחסים עם ישראל עומדת מפלגת א-נהדה, מעין גרסה תוניסאית של תנועת "האחים המוסלמים". מפלגה זו ניצלה את מהומות האביב הערבי ב-2011 ואת בריחתו של הדיקטטור זין אל-עאבדין בן עלי ששלט 23 שנה ברציפות – לתפיסת השלטון בבחירות 2012.
אמנם א-נהדה לא החזיקה מעמד בשלטון, אך המשיכה לשלוט בפרלמנט, עד שכאמור ביצע סועייד סוג של הפיכה בשנה שעברה, פיזר את הפרלמנט והממשלה, והקים ממשלה חדשה הכפופה לסמכותו. כעת מתלבטים מומחים האם תוניסיה עודנה דמוקרטיה.
מפלגות חילוניות בפרלמנט התוניסאי חשפו בשנים האחרונות כי א-נהדה עוסקת בשטיפת מוחות תוך ניצול המסגדים לתעמולה פוליטית, במטרה להפוך בעתיד את תוניסיה למדינת הלכה מוסלמית. הטענה כי א-נהדה היא למעשה ארגון טרור אסלאמיסטי, הועלתה ע"י חברת הפרלמנט האמיצה עביר מוסא, מנהיגת "המפלגה החוקתית החופשית" החילונית, שקראה פעמים רבות להדיח את ראשד אל-גנושי מנהיג מפלגת ה"נהד'ה" מראשות הפרלמנט.
הכחשת היחסים עם ישראל
בחודשים האחרונים מתרבות ההכחשות של גורמי ממשל תוניסאים, כי מתקיימים קשרים עם ישראל. אולי עצם ההכחשות מעידות כי "אין עשן בלי אש". ההאשמות כי אכן מתנהלים בחשאי מגעים כאלה מגיעות בעיקר מהשכנה אלג'יריה, המדינה הקיצונית ביותר בצפון אפריקה בדעותיה נגד ישראל.
אלג'יריה חוששת כי תהיה נתונה למעין מצור, בין שתי מדינות המקיימות קשרים עם ישראל, מרוקו (שכבר נרמלה את יחסיה עם ישראל בדצמבר 2020) ותוניסיה. נראה כי כעת נמצאת תוניסיה בלחצים בין מרוקו המעודדת אותה להצטרף לתהליך הנורמליזציה לבין אלג'יריה המנסה למנוע זאת.
מתרבות הכחשות גורמי ממשל תוניסאים לגבי קשרים עם ישראל, שמעידות אולי כי "אין עשן בלי אש". ההאשמות לגבי מגעים חשאיים מגיעות בעיקר מהשכנה אלג'יריה, הקיצונית בצפון אפריקה בדעותיה נגד ישראל
אין ספק, כי מצבה הכלכלי הקשה של תוניסיה מהווה מקור מוטיבציה עיקרי לחידוש הקשרים עם ישראל. התקדמותה הכלכלית של מרוקו בזכות יחסיה עם ישראל עתידים להוות מנוף משמעותי לכך.
אלא שכעת הנשיא חושש כי צעד לקראת ישראל לא רק יסתור את כל הצהרותיו הקודמות בדבר "פשעי הישות הציונית", אלא אף יפגע בפופולריות שלו וישרת את האופוזיציה האסלאמית שתאשים אותו בבגידה בסוגיה הפלסטינית.
נור א-דין א-טבובי, ראש התאחדות העובדים בתוניסיה הזהיר לפני כחודשיים מפני הקריאות לנורמליזציה עם ישראל הנשמעות ברשתות החברתיות במדינה. נראה כי חששותיו היו מוצדקים ברמה הכלכלית.
פדיחת הקוסקוס
בעוד שברמה הפוליטית שומרת תוניסיה הרשמית על קו עקבי נגד הנורמליזציה, במישור הכלכלי גדל המסחר בין תוניסיה לישראל בהתמדה.
השבוע פרסם האו"ם נתונים שהביכו את ממשלת תוניסיה, לפיהם היקף המסחר בינה לבין ישראל מסתכם ב-29 מיליון דולר. תוניסיה מייבאת מישראל בעיקר מוצרי טכנולוגיה ורפואה.
מחמד אל-פרשישי דובר משרד החוץ התוניסאי הכחיש את פרסומי האו"ם וטען כי מדינתו נאמנה לעיקרון החרם הערבי על ישראל, והסביר כי ייתכן שסחורות ישראליות מגיעות דרך מדינה שלישית באירופה ומדינתו אינה אחראית לכך. אלא שפרסומים בתקשורת הערבית חשפו כי ישראל מייבאת מתוניסיה אלף טון קוסקוס בשנה.
Arabic press review: Tunisia 'secretly' exports 1,000 tons of couscous to Israel annually https://t.co/dv6Tt2YMig
— Middle East Eye (@MiddleEastEye) March 23, 2021
פוליטיקאים בתוניסיה הגיבו במחאה על כך שהחוקה החדשה של הנשיא אינה כוללת עונשים למי שסוחר עם ישראל.
אל-פרשישי, דובר משרד החוץ התוניסאי, הכחיש את פרסומי האו"ם וטען כי מדינתו נאמנה לעיקרון החרם הערבי על ישראל, אלא שפרסומים בתקשורת הערבית חשפו כי ישראל מייבאת מתוניסיה אלף טון קוסקוס בשנה
העיתונות הפנתה אצבע מאשימה כלפי חברת רנדה בבעלותו של המהנדס התוניסאי מחמד חשישה, הנמצאת ליד הבירה, ממנה מיוצא הקוסקוס דרך נמל בצרפת לאשדוד ואף מקבל חותמת כשרות של "בית יוסף".
פרשת ייצוא הקוסקוס, אותה חשף כבר לפני כשנה העיתונאי התוניסאי מחמד אל-יוספי, עוררה מהומה בתוניסיה ומחאה ברשתות החברתיות. אולם פרשייה זו רק חושפת כי גורמים רבים בתוניסיה מעוניינים בנורמליזציה עם ישראל. יש להניח כי אלה בעיקר אנשי העסקים המעוניינים לקדם את הכלכלה ולחלצה מהמשבר הנוכחי.
בדצמבר 2020 העלו שתי מפלגות חילוניות מהאופוזיציה הצעה להגדיר את הנורמליזציה עם ישראל כעבירה על החוק. אלא שהדיון בהצעה נדחה שוב ושוב. כנראה ישנן מפלגות אחרות שמעוניינות להשאיר את האופציה לנורמליזציה על השולחן.
העיתונאי מחמד אל-יוספי, שהתראיין לפני כחודש, הסביר כי הנורמליזציה עם ישראל אינה באה בחשבון מבלי מציאת פתרון לסוגיה הפלסטינית. לדבריו, הסוגיה הפלסטינית נמצאת בלב תעמולת הבחירות במדינה וכי אין תמיכה עממית רחבה לחידוש היחסים עם ישראל.
לטענת אל-יוספי, ישראל מנסה לנצל את המצב הכלכלי בתוניסיה על מנת ללחוץ על ממשלתה דרך ערוצים דיפלומטיים להצטרף לרכבת הנורמליזציה, אך הסיכוי לכך קלוש. אחד מאמצעי הלחץ הוא דרך פרסומים כוזבים של ישראל על מגעים בין המדינות, כפי שפרסם עיתון "ישראל היום" בחודש יוני האחרון.
למרבה הצער, הסיכוי לנורמליזציה בטווח הקצר בין ישראל ותוניסיה הם אכן לא סבירים כפי שהיטיב להסביר אל-יוספי. המערכת השלטונית אינה יציבה וחזקה דיה על מנת לעשות צעד שאינו פופולרי ברחוב התוניסאי. העוינות לישראל אינה רק נחלתם של תומכי א-נהדה ואנשי הדת, אלא נשמעת היטב גם בקרב גופים חילוניים ומפלגות שאינן דתיות.
בדצמבר 2020 העלו שתי מפלגות חילוניות מהאופוזיציה הצעה להגדיר את הנורמליזציה עם ישראל כעבירה על החוק. אלא שהדיון בהצעה נדחה שוב ושוב. כנראה יש מפלגות שמעוניינות להשאיר את האופציה על השולחן
עם זאת, היהודים ממוצא תוניסאי אינם מאבדים את התקווה כי בעתיד יתחלף השלטון בבחירות בתוניסיה ותעלה מפלגה שתקדם מעל הכל את האינטרסים הכלכליים והמדיניים, כפי שאירע במרוקו. בינתיים, מהווה בכל שנה תיירות ההילולה של היהודים בג'רבה תזכורת לעם התוניסאי, כי מונחת בפניהם האופציה לנורמליזציה עם ישראל, אשר יכולה להצעיד את מדינתם לשיפור כלכלי ולעתיד טוב יותר.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם