השפעת איראן על שוק האנרגיה העולמי

משבר האנרגיה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה, אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Jae C. Hong, File)
AP Photo/Jae C. Hong, File
משבר האנרגיה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה, אילוסטרציה

בישראל קיים קונצנזוס כי תכנית הגרעין האיראנית הינה איום קיומי על ישראל. בנוסף, בכירים רבים גורסים כי חזרה להסכם הגרעין היא טעות שאינה פותרת את בעיית הגרעין האיראנית אלא רק דוחה אותה. כפי שמתפרסם בתקשורת בשבועות האחרונים, המעצמות בדרך להסכם חדש עם איראן ולקראת החתימה אנו עדים שוב למאמצים ישראלים בניסיון לבלום את החתימה על ההסכם.

אבל מה שהישראלים רואים ותופסים אינו מה שמדינות אחרות רואות ותופסות. עבור מדינות אחרות איראן היא לא בהכרח איום, אלא ההפך הגמור, הזדמנות. למשל, זווית הראייה של האיחוד האירופי. לכן על ישראל להפנים זאת ולנקוט באסטרטגיה שתצמצם את ההשפעה של איראן.

מה שהישראלים רואים ותופסים אינו מה שמדינות אחרות רואות ותופסות. עבור מדינות אחרות איראן היא לא בהכרח איום, אלא ההפך הגמור, הזדמנות. למשל, זווית הראייה של האיחוד האירופי

הסכם הגרעין החדש בין המעצמות לאיראן משרת את האינטרסים השונים של המעצמות. עבור ארצות הברית ההסכם הכרחי מכיוון שדחיקת סוגיית הגרעין האיראני מסדר היום (גם אם לזמן קצר) מאפשרת לראשונה להתמקד באזורים אסטרטגיים אחרים, כמו מזרח אסיה ומזרח אירופה.

עבור האיחוד האירופי, ההסכם מהווה הזדמנות למציאת תחליף לגז הרוסי. איראן מחזיקה בעתודות הגז הטבעי השניות בגודלן בעולם אחרי רוסיה. כמו כן, איראן חולקת עם קטאר את שדה הגז הטבעי הגדול בעולם. עתודות הגז והנפט הופכות את איראן באופן טבעי לשחקן משמעותי בשוק האנרגיה העולמי.

לנוכח זאת, האיחוד האירופי רואה בהסכם הזדמנות לבנות מחדש את היחסים עם טהראן. אירופה מבינה את חשיבותה של איראן בסיפוק גז טבעי ונפט לצורכי המשק האירופי. איראן יחסית קרובה מבחינה גיאוגרפית ולכן אפשר לבנות צינורות להעברת הגז, וזה זול יותר מגז מונזל.

וזו אינה אשליה. כך קרה מיד לאחר החתימה על ההסכם ב-2015. חברות אירופיות החלו לבחון שיתופי פעולה וייצוא של מוצרים כמו מכונות, אלקטרוניקה וכימיקלים לאיראן.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה האיחוד האירופי מחפש מקורות אנרגיה חלופיים לרוסיה. רוסיה הייתה הספקית העיקרית של גז טבעי לאיחוד האירופי, כשקרוב ל-40% מהגז שהאיחוד צרך הגיע מרוסיה. הגז הטבעי הינו מקור האנרגיה העיקרי לצורכי המשק התעשייתי והמשק הביתי באירופה.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה האיחוד האירופי מחפש מקורות אנרגיה חלופיים לרוסיה. רוסיה הייתה הספקית העיקרית של גז טבעי לאיחוד האירופי, כשקרוב ל-40% מהגז שהאיחוד צרך הגיע מרוסיה

כך, למשל, לאחר הטלת הסנקציות על רוסיה האיחוד האירופי החל לבדוק מקורות אספקה באפריקה, אך מהר גילה כי הוא נמצא בגירעון אסטרטגי ביבשת אל מול השחקנים המעורבים ביבשת – רוסיה, סין, איראן, איחוד האמירויות, מה שמקשה עליו להגיע להסכם עם מדינות היבשת.

יתרה מזאת, האתגרים הפנימיים כמו עוני וטרור מקשים על מדינות היבשת להפיק את האנרגיה שבתחומם. למשל, מוזמביק שגילתה לפני שנים שדות גז טבעי גדולים מול חופיה, לא מצליחה להגיע לשלב ההפקה עקב טרוריסטים אסלאמיים.

למרות הניסיונות הממושכים של אירופה וארצות הברית בדחיקת איראן מהכלכלה העולמית על ידי סנקציות, הגיאוגרפיה שלה כגשר יבשתי בין דרום אסיה ומרכז אסיה, ובין מרכז ודרום אסיה לאירופה דרך טורקיה או הקווקז ורוסיה, יחד עם העובדה שהיא מחזיקה בעתודות הנפט והגז השניות בגודלן בעולם – תמיד הפכו אותה למדינה רלוונטית. בפרט בעתות משבר.

עבור האיחוד האירופי איראן מהווה מקור פוטנציאלי לפתרון בעיית הגז הטבעי והנפט. אם ישירות מהשדות שלה או בעקיפין בהיותה גשר יבשתי בין מרכז ומערב אסיה – מטורקמניסטן לאזרבייג'ן – ומשם לאירופה דרך טורקיה.

האיום האיראני בעיני ישראל מהווה הזדמנות עבור שחקניות אחרות בזירה הבין לאומית. ולכן, על ישראל להיות מודעת למצב כי מדינות אינן מחויבות לבחור בין ישראל לאיראן והם ימשיכו לנהל מערכת יחסים עם שתי המדינות על פי האינטרסים שלהם.

חרף ניסיונות אירופה וארה"ב לדחוק את איראן מהכלכלה העולמית ע"י סנקציות, הגיאוגרפיה שלה כגשר יבשתי ובין יבשתי, יחד עם עתודות הנפט והגז שלה, השניות בגודלן בעולם – השאירו אותה רלוונטית

במקביל למאמצים שירושלים עושה נגד הסכם הגרעין, ישראל צריכה לאמץ אסטרטגיה שתצמצם את ההשפעה האיראנית בשוק האנרגיה על ידי הגדלת התפוקה של גז טבעי בים התיכון. אם זה על ידי פתרון המחלוקת עם קפריסין סביב שדה הגז המשותף אפרודיטה וניצול חלקה במאגר אפרודיטה-ישי, ואם זה בהסדרת הגבול הימי עם לבנון ופתרון הסוגייה סביב מאגר כריש ומאגר צידון-קאנא.

שטח המחלוקת הימי בין ישראל ולבנון מקור INSS
שטח המחלוקת הימי בין ישראל ולבנון מקור INSS

עירן קייס הוא חוקר עצמאי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים
סגירה