מי שקרא דברים קודמים שכתבתי, ראה שהרבתי לבקר את בנימין נתניהו. בלי עין הרע, לא חסר על מה. דווקא כעת, אולי מפני שאני משוכנע שאנחנו עומדים להיפרד ממנו סופית, אבקש לציין שני דברים טובים שהוא עשה. הואיל והזירה היחידה בה נתניהו פעל היא הזירה הפוליטית, לא פלא ששני הדברים הטובים הללו נמצאים בזירה זו.

מי שקרא דברים קודמים שכתבתי, ראה שהרבתי לבקר את בנימין נתניהו. בלי עין הרע, לא חסר על מה. דווקא כעת, אולי מפני שאני משוכנע שאנחנו עומדים להיפרד ממנו סופית, אבקש לציין שני דברים טובים שהוא עשה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

1

המעשה החיובי הראשון של נתניהו הוא מתן לגיטימציה לשיתוף ח"כים ערבים בקואליציה ובממשלה. ההכחשות מצד נתניהו על קיומו של מו"מ עם מנסור עבאס מגוחכות. בין עבאס לנתניהו, אפילו אחרון הביביסטים יודע מי משקר. עבאס זה קל, נתניהו היה ממנה את אחמדיניג'אד לשר הביטחון אם זה היה מעניק לו יום נוסף בבלפור, והביביסטים היו מריעים לו על כך.

הבעיה היחידה עם שילוב מפלגות ערביות בקואליציה ובממשלה היא שזה לקח כל כך הרבה שנים. האוכלוסייה הערבית גדולה יותר בחלקה מהאוכלוסייה החרדית והמשיחית גם יחד, האוכלוסייה הערבית תורמת לחברה הישראלית הרבה יותר משתיהן יחד, ובכל זאת, עד לאחרונה, הערבים לא יוצגו בממשלה.

הייתה לנו יותר מהזדמנות אחת להקים ממשלה יחד עם מפלגה ערבית כבר קודם ולחסוך לכולם סבבי בחירות מיותרים. זה לא קרה מפני שיריביו הפוליטיים של נתניהו רוקדים לפי החליל שלו – רק אחרי שנתניהו הכשיר את המהלך הטבעי הזה, הם "העזו" ללכת בעקבותיו.

זה כנראה קשור בתסביך של מנהיגי השמאל בישראל, החוששים להוביל מהלכים יוניים בטבעם. בגלל זה מנחם בגין נסוג מסיני, אריק שרון מעזה, ונתניהו מהחרמת הח"כים הערבים. יצחק רבין הוביל כזה מהלך והוא נרצח, אז אולי בעצם מזה מנהיגי השמאל חוששים. כך או אחרת, בשעה טובה, ובזכות נתניהו, הערבים מיוצגים בממשלה.

2

המהלך השני שיש להודות לנתניהו עליו הוא פירוק השעטנז המכונה ציונות-דתית לשני מרכיביה. הציונות מראשיתה שואפת למדינה מתקדמת, שיוויונית, ליברלית, דמוקרטית – שזה בדיוק ההפך מדת. דתיים יודעים ששעטנז זה איסור מדאורייתא, וציונים, כל מה שעליהם לעשות הוא לעיין בכתביו של הרב קוק עצמו שאמר:

"מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד".

החיבור אם כן נידון לכישלון מלכתחילה, אבל היו שנים בהן הייתה תקווה שהשניים יכולים ללכת יחד, בעיקר בזכות רצון טוב ואנשים נהדרים שצמחו בציונות הדתית, עם תרומתם לביטחון המדינה, באקדמיה ובכלכלה. עד שבא נתניהו ופירק את העסק סופית.

בין מנסור עבאס לנתניהו, אפילו אחרון הביביסטים יודע מי משקר. עבאס זה קל, נתניהו היה ממנה את אחמדיניג'אד לשר הביטחון אם זה היה מעניק לו יום נוסף אחד בבלפור, והביביסטים היו מריעים לו על כך

בהתחלה, בנימין-השמאל-שכח-מה-זה-להיות-יהודי-נתניהו הפריד בין ציונות לדת רק בשמאל. אבל בסבבי הבחירות האחרונים, בניסיונותיו הנואשים לגרד את תחתית הפח כדי להרוויח כמה קולות, הוא עשה זאת גם לימין, והכניס את כהנא לכנסת.

וכך, מהמזרחי, המפד"ל, דרך שלל גלגולים, תמיד לכיוון קיצוני יותר, ולבסוף בזכות פסגת המשיחיים בקיסריה – ציונות-דתית נעלמה מהפוליטיקה הישראלית. הגם שהם קוראים לעצמם "הציונות הדתית" (עם שתי ה' הידיעה!), בפעם הראשונה מקום המדינה לא תהיה בכנסת הבאה מפלגה ציונית-דתית. הרי איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' על הגזענות שלהם, המשיחיות שלהם ואפס תרומתם לביטחון המדינה – הם ההפך הגמור מציונות.

וכך, בשני משאים ומתנים, אחד שכשל, ואחד שצלח, נתניהו הביא לשתי תוצאות רצויות בעיני. הכשרת שיתוף מפלגות ערביות בממשלה, ופירוק המקף בין ציונות לדתית. לעניות דעתי, שתי המתנות הללו של נתניהו יכולות לשחרר את מדינת ישראל מעונשו של זה, אם השניים שהחליפו אותו ישכילו לנצל אותן:

ראשית, הרבה אנשים מצויינים שעדיין מגדירים עצמם ציונים-דתיים, הם כעת חסרי בית פוליטי ונמצאים בדילמה במי לבחור – או אולי ליתר דיוק, האם לבחור. הבחירה עבורם בין שני צדי המקף קלה.

כל מה שעליהם לשאול את עצמם זה עם מי הם רואים את עתיד הילדים שלהם. עם הילדים של המחנה הציוני, משרתים בצבא, לומדים באוניברסיטה, עובדים לפרנסתם, או עם הילדים של המחנה הדתי (חרדי או משיחי) שלא עושים שום דבר מהרשימה הזו?

וכך, בשני משאים ומתנים, אחד שכשל ואחד שצלח, נתניהו הביא לשתי תוצאות רצויות בעיני. הכשרת שיתוף מפלגות ערביות בממשלה ופירוק המקף בין ציונות לדתית. שתיהן יכולות לשחרר את המדינה מעונשו

אז הבחירה היא קלה, אבל הצבעה למפלגה ציונית פרושה הכרה בפירוק, וזה קשה. הקושי הזה דומה לזה שחוו ליכודניקים רבים, שהבינו בסבבים הקודמים שהמפלגה שהייתה עבורם בית במשך שנים כבר לא קיימת. האמיצים שבהם עברו למפלגות אחרות, ההגונים שבהם פשוט לא הצביעו.

זו לדעתי הסיבה שרבים בקרב הציונות-הדתית כעסו על בנט ששבר להם את הפרדיגמה של בחירה קלה בין ימין ושמאל, לבחירה האמיתית בין מחנה דמוקרטי מחד, ובין גוש ביביסטי על המפלגות הדתיות שבו מנגד. בנט שם להם מראה מול הפרצוף ואמר להם – תחליטו.

דווקא בגלל זה, לדעתי בנט הוא גם האיש שיכול להוציא אותם להצביע. בנט מבין את גודל השעה, מבין את הסכנה, ובמיוחד נוכח התפקוד שלו בתור ראש ממשלה, במחנה שלו סומכים עליו.

גם זה קורה הערב pic.twitter.com/YTSTa4FaQT

— אטילה שומפלבי Attila Somfalvi (@attilus) September 4, 2022

אם בנט יירתם לטובת העניין הוא יצליח בכך, ולדעתי הוא חייב את זה ללפיד ולאזרחי המדינה. קמפיין של בנט לטובת מפלגה ציונית כמו יש עתיד או כחול לבן–תקווה חדשה יכול להציל הרבה מאד קולות של אנשים טובים, וכל אחד מהם שלא מצביע כלל למעשה הצביע לגוש הביביסטי.

בנוגע לאוכלוסייה הערבית חשוב להבין: בקרב המצביעים היהודיים ש*חיים בארץ* אחוז ההצבעה גבוה וגם מאמצים רבים ישנו אותו במידה מועטה. לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ אחוז ההצבעה כל כך נמוך, שהוא מושך את הממוצע הכולל למטה. וזה לדעתי שובר השוויון של כל סבבי הבחירות האחרונים.

הצבעה למפלגה ציונית פרושה הכרה בפירוק, וזה קשה. קושי דומה לזה שחוו ליכודניקים מצויינים רבים, שהבינו בסבבים הקודמים שעליהם לבחור בין מפלגה ציונית ובין מפלגה ששנים הייתה עבורם בית, בית שנאכל מבפנים

כדי להעלות את אחוזי ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית צריכים להתקיים שני תנאים. האחד, שאזרחים ערביים יבינו שיש טעם להצבעתם. שהקול שלהם יכול להביא לשינוי אצלם בבית, ברחוב, בעיר ובכפר.

מנסור עבאס בא לעבוד למענם, ולמרות הזמן הקצר שהוא בממשלה הוא כבר הגיע להישגים. עבאס יותר מוכשר ויותר ישר מכל אחד מהשרים שנתניהו מינה. זאת ועוד, בניגוד לתרעלה הביביסטית, הממשלה שהוא חלק ממנה אינה אימפוטנטית מול חמאס כמו הממשלה של נתניהו, ולמיטב ידעתי, עבאס לא הביא לשחרורם של מעל 1000 מחבלים לחמאס, ולא ספסר בצוללות למצרים. רוצה לומר, אזרחי ישראל, לא רק הערבים, אמורים להיות יותר מרוצים ויותר בטוחים עם עבאס בממשלה ונתניהו בחוץ.

לפיד יכול לשבור את החליל של נתניהו, ולומר מה שמנהיג אמיתי צריך לומר גם בלי קשר לבחירות הקרובות: לערביי ישראל מגיע ייצוג בממשלה, לא בחסד, אלא בזכות. שלפיד יילך ויגיד את זה בקולו, בכנסים של עבאס! לציין תוכניות להמשך פיתוח תעסוקה, חינוך, תחבורה, לחימה בפשיעה, ושעבאס יהיה שותף מרכזי לכך. יחד. לדעתי תמיכה כזו בעבאס לא תרתיע את מצביעי יש עתיד, אלא להפך – זה בדיוק מה שהם, ואני ביניהם, מייחלים לראות.

התנאי השני להגדלת אחוזי ההצבעה בכלל, ובמגזר הערבי בפרט, הוא שהמצביעים ירגישו בטוחים להצביע. בעבר נתניהו כבר דחף את קמפיין המצלמות בקלפי כדי לדכא את ההצבעה במגזר הערבי, ואחר כך הדליק את המהומות ברחבי המדינה.

לפיד יכול לשבור את החליל של נתניהו, ולומר מה שמנהיג אמיתי צריך לומר גם בלי קשר לבחירות הקרובות: לערביי ישראל מגיע ייצוג בממשלה, לא בחסד, אלא בזכות. שלפיד יילך ויגיד את זה בקולו, בכנסים של עבאס

עכשיו, לאחר שניתקנו את הקו החם בינו ובין יחיא סינוואר, יהיה לו קשה יותר לשלוט בגובה הלהבות מול חמאס. הקלף היחיד שנותר לנתניהו בשרוול הוא להצית את הבחירות עצמן, מהלך שישרת אותו פעמיים – לתמרץ את הבייס שלו (גרסת "הערבים נוהרים" של 2022 תהיה כנראה "הערבים מרביצים ליהודים בקלפיות"), ולדכא את ההצבעה במגזר הערבי.

אבל הליכוד, כתנועה אזרחית, בקושי נושמת עצמונית. למעט מספר מצומצם של ביביסטים רעשנים ואלימים, אין פעילים ברחובות. ההפגנות, על אף הסעות מאורגנות, ממלאות בקושי את כיכר מסריק. יש חובות של מיליונים. הסניפים שוממים. מה עושים?

בסרט רובין הוד, השריף המושחת של נוטנינגהם מבין שכוחותיו אינם מספיקים כדי להשליט טרור במדינה ושהוא עומד לאבד את השלטון. המכשפה מורטיאנה מייעצת לו לגייס לשורותיו את הקֶלטים מהצפון. השריף יודע שהם חיות אדם, אבל בניסיון אחרון להחזיק בכס השלטון הוא מגייס אותם. אז בן גביר. בניגוד לליכוד, "תנזים הגבעות" של בן גביר נכונים לכל משימה, במיוחד אם מדובר בלהכות ערבים, הם הרי עושים זאת כדבר שבשגרה.

נתניהו ניזון מכאוס, כאוס ביום הבחירות יכול להציל אותו, בן גביר יכול לספק אותו. כולי תקווה שהשב"כ והמשטרה נערכים למה שצפוי לנו ובודקים האם יש שבצ"ק מסודר של חוליות מחולקות לפי ישובים וצמתים ברחבי הארץ, שתכליתן להצית מהומות ביום הבחירות. בכל זאת, בהצתות הם מנוסים.

לסיכום. לעניות דעתי, נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר לעם ישראל במאה ה-21, מתמודד על מדליה במקצה כל הזמנים. בבחירות הקרובות הוא בעמדת נחיתות. הוא מנותק מקבלת ההחלטות ומהצינורות של  הכסף, לא שולט במערכת הביטחון, ללא מסוקים ושיירות, והכי חשוב – הוא כבר לא ברירת המחדל שיכול להסתפק בלא-להפסיד. הפעם הוא צריך לנצח.

נתניהו מונע אך ורק מתוך הפחד שלו ממעשיהו, וריח הליזול מאד ממריץ. ככל שהוא נלחץ עם הגב לקיר, הוא נעשה יותר קיצוני ונכון לכל מעשה. הנס הגדול שקרה למדינת ישראל הוא שביד חזקה ובזרוע נטויה עקרנו אותו מבלפור, אלמלא כן, כעת הוא היה מצית מלחמה גם מול איראן.

נתניהו הוא הסכנה הגדולה לישראל במאה ה-21, מתמודד על מדליה במקצה כל הזמנים. בבחירות הקרובות הוא בעמדת נחיתות. מנותק מקבלת ההחלטות ומצינורות הכסף, לא שולט במערכת הביטחון, ללא מסוקים ושיירות

כדי להבטיח שגם הפעם המחנה הדמוקרטי יגבר על הגוש הביביסטי, ואף יגדיל את הפער אם בנט יבטיח את הצבעת תומכיו, ולפיד יתמוך בעבאס, וידאג שכוחות הביטחון יאפשרו הצבעה חופשית ובטוחה, לדעתי ניפרד מהצמד חמד ביבי וטיבי לצמיתות, והפוליטיקה הישראלית תצא לדרך חדשה.

כבר עשינו את זה פעם, נעשה זאת שוב.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.