ד"ר זיו יקותיאלי
הזמן של
ד"ר זיו יקותיאלי

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

כדאי לבדוק את "נסיונו הרב" של נתניהו בטיפול בבעיות המדינה

גמר גביע המדינה בכדורגל.

מכבי חיפה נגד בית"ר בני זיפזיף. המאמן של בני זיפזיף לא עמד בהתרגשות ונסגר
בשירותים, איכשהו אתם מוצאים את עצמכם במקומו, שתי דקות לשריקת הפתיחה.

יש לכם שתי דקות להחליט מי עולה לאן בהרכב הפותח, אבל לא עקבתם אחרי ליגה ג' ואין לכם מושג מי זה מי בקבוצת בני זיפזיף. בשתי דקות, כל מה שבנאדם נורמלי יכול לעשות זה לשאול: מי החלוצים? לשלוח אותם קדימה להתקפה. קשרים? באמצע לקישור. בלמים ומגנים מאחור בהגנה, השוער לשער, נקווה לטוב ויאללה בית"ר.

מכבי חיפה נגד בית"ר בני זיפזיף. מאמן בני זיפזיף לא עמד בהתרגשות ונסגר בשירותים. אתם במקומו, 2 דקות לשריקת הפתיחה, צריכים להחליט מי עולה לאן בהרכב הפותח, אבל לא עקבתם אחרי ליגה ג'

לא צריך להיות מאמן כדורגל בשביל זה. זו הנטייה הטבעית שלנו מאז שהיינו ילדים ורצינו שהקבוצה שלנו תנצח.

אותה סיטואציה עכשיו בגמר המונדיאל, הפעם אתם תקועים בחדר של נבחרת איי-פיג'י (מסתבר שיש להם עמידות לקורונה מה שצמצם משמעותית את התחרות מולם). הפעם מצבכם אפילו יותר גרוע מפני שאתם לא דוברים פיג'ית, אז אתם אפילו לא יכולים לברר מה התפקיד של מי. אז אתם מסמנים בידיים לשלושה שחקנים אקראיים ללכת קדימה, שלושה שחקנים לאמצע, ארבע אחורה ואחד לשער. סטטיסטית, בלי לדבר את השפה, ובלי להכיר את השחקנים, כמעט בטוח שלפחות אחד החלוצים יהיה מקדימה בהתקפה, אחד הקשרים בקישור, ומגן ובלם מאחור בהגנה. השאר ימוקמו אקראית, מתאימים יותר או פחות לתפקיד שהם אמורים לשחק.

נעבור לממשלת ישראל.

על הרמה הירודה באופן כללי של שרי הממשלה לא נדבר כעת, זה מה יש, ליגה ג' של אזרחי ישראל. אבל בוא נבחן את השיבוץ שלהם:

שר הבריאות – אדם בלי ניסיון או הבנה ברפואה, לדעתי גם בלי עניין ברפואה. זה לא מישהו שהייתי סומך עליו לשאוב במזרק 5cc עם נורופן כדי לטפל בחום של הבן שלי. זה אדם, שבבסיס האמונה שלו: מגפה זו תוצאה של החלטה אלוהית, משהו שקשור למצעד הגאווה או לתחבורה בשבת.

שר הבריאות – אדם בלי ניסיון או הבנה ברפואה. לדעתי גם בלי ענין ברפואה. אדם שבבסיס האמונה שלו: מגפה זו תוצאה של החלטה אלוהית, משהו שקשור למצעד הגאווה או לתחבורה בשבת

שר הביטחון – לקחו אדם שאין לו ביטחון עצמי, שמו אותו אחראי לביטחון של עם ישראל כולו. יכול להיות שלבנט יש הבנה טובה בהפעלת טילי נ"ט, ובלוחמה בשטח בנוי, אבל במזרח התיכון, הדבר הראשון ששר ביטחון צריך זה לשדר שהוא בנאדם שלא כדאי להתעסק איתו. בנט משדר שהוא בנאדם שאפשר לנקות איתו את הרצפה. בנט תמך בפיצויים לארדואן, הוא חותם כל חודש על מזוודות הכסף לחמאס, בקיצור, רופס כמו מי שמינה אותו ב"מהלך מהיר – למה אתם לא צוחקים?"

שר האוצר – הדבר היחיד שכחלון באמת עשה בהצלחה זה לקחת את הקרדיט
על רפורמת הסלולר מאריאל אטיאס. פרט לזה, ובניגוד לשקר שלו לפני הבחירות, הוא נמנע מלעסוק "רק" בנושא הכלכלי הגדול ביותר בישראל מאז הקמתה – מתווה הגז. למעשה, בהימנעות שלו, הוא שרת את החברים שלו ואיפשר לשוד הגז לעבור ללא הפרעה.

שר חוץ – "רוצים לדעת מניין האנגלית שלי?" מצפייה בטלטביז.

שר פנים – עבריין לשעבר וכנראה לעתיד

שר תפילת הגשם החקלאות

השרה לשוויון חברתי ובית ספר פרטי

ועוד ועוד

ומירי רגב.

שר האוצר – הדבר היחיד שעשה בהצלחה זה לקחת קרדיט על רפורמת הסלולר מאטיאס. פרט לזה, ובניגוד לשקר שלו לפני הבחירות, הוא נמנע מלעסוק "רק" בנושא הכלכלי הגדול ביותר בישראל מאז הקמתה – מתווה הגז

כשבודקים את השיבוצים הללו, אין מנוס מלהבין שזו לא סתם מיקריות. גם אם היו לוקחים כובע ובתוכו פתקים, על כל פתק רשום שם של משרד ממשלתי, ונותנים לשרים המיועדים לשלוף פתק באופן אקראי כדי לגלות איזה משרד הם הגרילו, היינו מוצאים לפחות שר אחד או שניים במשרד שיחסית, במגבלות הרמה שלהם, מתאים למשהו שהם יודעים, משהו שיש להם בו ניסיון, תחום שאולי אפילו אכפת להם ממנו. העובדה שאין אף שר שנמצא במשרד ההולם את כישוריו מלמדת שהשיטה של נתניהו למינוי שרים אינה אקראית, הוא ממנה שרים לפי סדר העדיפות הבא:

א. מי שכבר הוכיח שהוא כישלון גמור בתפקיד

ב. מי שאין לו שום מושג, כישורים או נסיון בעניינים הנוגעים למשרד

ג. מי שמנוע מלעסוק בדברים חשובים במשרד

ויש גם שלב בונוס: אם יש יותר מאפשרות אחת (ובלי עין הרע מרבית השרים שלנו לא מבינים בשום תחום), בוחרים את השר/ה שהמינוי גם עושה לציבור ולאנשי המקצוע במשרד נא בעין.

נתניהו לא ממנה שרים כדי שהם יצליחו במשימות הכבדות שמוטלות עליהם, אלא בדיוק ההפך – כדי שהם יכשלו. שר שנכשל לא יתבלט מעליו ולא יאיים על מעמדו. שר שנכשל פוגע ברמת השירותים שהאזרח מקבל, מגביר את העומס על המערכת ועל האזרחים, לא מטפל בבעיות ובאיומים אלא מחריף אותם – כל הדברים הללו מאד רצויים לנתניהו שפורח על קרקע של שחיתות, בורות, ופחד.

כל מי שקורא לממשלת אחדות בראשות נתניהו, למרבה הפלא, עדיין סבור שמה שמעניין את נתניהו זה טובת המדינה. העובדות, כפי שציינתי, מעידות על כך שההפך הוא הנכון. את נתניהו מעניינת אך ורק שרידותו הפוליטית, וככל שהשרים יותר כושלים והמצב יותר רע לאזרחים, לו יותר טוב. אם לנתניהו תהיה אפשרות לבחור בין הדברת עם ישראל במגפה בזמן שהוא נשאר בבלפור, ובין "עם ישראל חי" כשהוא מחוץ לבלפור, במה לדעתכם הוא יבחר? כל מי שסבור שכניסה לממשלה תחתיו תגרום לנתניהו להעדיף את טובת עם ישראל על פני טובתו האישית, לא מבין עם מי יש לו עסק.

מי שתומך בממשלת אחדות תחת נתניהו בשל "ניסיונו הרב", אולי כדאי לבדוק את הניסיון הזה: נתניהו הצליח להביא את מערכת הבריאות לסף קריסה בימים של שגרה, אז הוא יתמודד עם קורונה?! נתניהו רופס מול ארגון טרור רמה ז' כבר עשור, אז הוא יתמודד עם אירן?!

מי שתומך בממשלת אחדות תחת נתניהו בשל "ניסיונו הרב", כדאי שיבדוק את הניסיון הזה: נתניהו הצליח להביא את מערכת הבריאות לסף קריסה בימי שגרה, אז יתמודד עם קורונה?! הוא רופס מול ארגון טרור רמה ז' כבר עשור, אז יתמודד עם אירן?!

נתניהו הגדיל את הגרעון, שתה כספים מביטוח לאומי, הביא את החוב המשפחתי לרמות שיא, בתקופה של פריחה בכלכלה העולמית – אז הוא יתמודד עם משבר כלכלי?!

את נתניהו צריך להחליף ובכל מחיר. כל מי שמביט על נתניהו ושריו מבין שנתניהו מחבל במדינת ישראל, לא במקרה, אלא בכוונת מכוון. תוסיפו לכך את האימפוטנציה שלו, את השחיתות, נתניהו הוא כיום הסכנה הגדולה ביותר למפעל הציוני. יותר מהקורונה, יותר מאירן, יותר מהכל.

נתניהו טובע, הוא יודע את זה הרבה לפנינו. היום נראה שיש תקווה להחלפתו, אך במאמציו למשוך עוד יום הוא נכון להטביע איתו את כל המדינה. הכל שאלה של מה יקרה קודם, האם נצליח לנתק את האחיזה שלו בגרון של המדינה, או שנטבע יחד איתו. מי שייתן לו יד, יעזור לו למשוך זמן, וימחק את עצמו בדיוק כפי שקרה לרבים בעבר. כל המאמצים צריכים להיות מופנים כדי להבטיח שנתניהו יעמוד למשפט למרות נסיונותיו השקופים לברוח מכך. יש להקים וועדת חקירה ממלכתית לפרשת הגז-צוללות, להגביר את השליטה בכנסת, את הפיקוח על הכספים, ולייצר ערוצי תקשורת חלופיים לאלו הקיימים כיום הנמצאים בבעלות כמעט מלאה בידי נתניהו.

העולם יתגבר על הקורונה, לדעתי יחסית מהר. אני סבור שהוא יהיה מקום יותר טוב, יותר מאוזן פחות בזבזן. זו גם תהיה ההזדמנות עבורנו לתקן את כל הקילקולים שנתניהו ישאיר אחריו, אם בראש המדינה יעמדו אנשים שחפצים בטובתה. בעגלא וזה.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אתה בונה על בורות ו/או טפשות 1. כשר אוצר קיצוץ הקצבאות ושינוי מדרגות המס והרפורמה במיסים הכניסו למעגל העבודה יותר אוכלוסיות. ועודדו את הצמיחה 2. הצמיחה ויציבות המטבע הם תוצאה של מדינ... המשך קריאה

אתה בונה על בורות ו/או טפשות
1. כשר אוצר קיצוץ הקצבאות ושינוי מדרגות המס והרפורמה במיסים הכניסו למעגל העבודה יותר אוכלוסיות.
ועודדו את הצמיחה
2. הצמיחה ויציבות המטבע הם תוצאה של מדיניות הפנים והחוץ.
3. קשירת קשרים בינלאומיים מנעו את הטרור המדיני והקמת מדינה פלסטינית באופן חד צדדי.
4. מיתוג ישראל כמעצמה ,קשירת קשרים עם מדינות המפרץ ,חיזוק קשרים עם מזרח אירופה.

על כל זה חתום ביבי
שהביא את ישראל לשיא עוצמתה

ביבי טוב בניהול משברים

רק טעות אחת - השרים לא נקבעים לפי מי שהכי מטומטם (למרות ששר המשפטים דווקא מוכיח ההיפך...) אלא לפי מי שהכי מלקק לביבי. אחד השרים אמר במפורש בראיון ״חסוי״: ביבי אמר לי לאחר שמינה אותי שהת... המשך קריאה

רק טעות אחת – השרים לא נקבעים לפי מי שהכי מטומטם (למרות ששר המשפטים דווקא מוכיח ההיפך…) אלא לפי מי שהכי מלקק לביבי. אחד השרים אמר במפורש בראיון ״חסוי״: ביבי אמר לי לאחר שמינה אותי שהתפקיד היחידי שלי הוא להגן עליו.

עוד 1,102 מילים ו-2 תגובות

אין שום פלונטר פוליטי. רק תודעתי

כבר שנים כולם רוקדים לפי החליל של נתניהו:

קודם הוא חילל ימין-שמאל. בחיי שאני לא מבין מה ביבי מוסר-השטחים, משחרר-המחבלים ומשלם-הפרוטקשן קשור לימין אבל שויין, הקהל שלו קנה את זה. זה התחדד והפך לחלוקה ציוניים-לא ציוניים. בחיי שאני לא מבין מה ציוני בחרדים שלא תורמים לא לכלכלה ולא להגנה של ישראל אבל שויין, הקהל שלו קנה את זה. עכשיו אנחנו בואכה יהודים – לא יהודים, כאשר גם ה"רוסים של ליברמן" לא מספיק יהודים. קודם הם היו סבבה.

קודם חילל ימין-שמאל. מה ביבי מוסר-השטחים, משחרר-המחבלים ומשלם-הפרוטקשן קשור לימין? שויין, הקהל שלו קנה את זה. זה התחדד לציוניים-לא ציוניים. עכשיו אנחנו ביהודים – לא יהודים

הנרטיב תמיד מתעדכן כדי שנתניהו יציג את התוצאות כאילו יש לו רוב, הוא תמיד המקופח, "העם איתו" וזה רק השמאל שנגדו, ובשמאל הרי נעזרים בבתי המשפט עם השופטים השמאלנים שהולכים לקונצרטים שמאלניים עם נגנים שמאלניים כדי "לחבל ברצון הבוחר".

"העם איתו", זה רק מי שלא ציוני נגדו, או מי שלא יהודי נגדו, עם הערבים והדרוזים האלה שעוד מעזים לבקש זכויות שוות וייצוג במדינת הלאום היהודי! הרי פרט אליהם, הנה, יש לו רוב. במקביל עובדת גם צריבת התודעה בכיוון ההפוך, שמי שלא מצביע עבורו הוא בהכרח לא ציוני ו"שכח מה זה להיות יהודי" במקרה הטוב, או לא יהודי בכלל – שהרי "שמאל זה נגד התורה" כדברי הצדיק אריה-מעשיהו-דרעי.

למחלה שמתפתחת במדינה כבר שנים רבות, עם הפירכוסים של השנה האחרונה, יש פיתרון אחד והוא פשוט: כל מה שצריך לעשות זה להפסיק לרקוד לפי החליל של נתניהו.

החלוקה היא בין דמוקרטיה ליברלית ושלטון חוק, לבין דיקטטורה משיחית ושחיתות. לא מתאים לך? זבש"ך. או איך שמעריצי נתניהו אוהבים להגיב: קחו דרכון וטוסו. לטורקיה במקרה שלהם.

אותנו, הרוב האמיתי, לא מעניין דת, העדפה מינית, מאיפה ומתי עלית, כתובת והעדפה קולינרית. בחלוקה הזאת, בינתיים, יש לנו רוב. 4 מנדטים פער זה לא מעט, והרוב הוא יותר גדול מכפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות, מפני ששוחרי הדמוקרטיה ושלטון החוק לצערי מצביעים פחות מהצד שכנגד.

הנרטיב תמיד מתעדכן כדי שנתניהו יציג את התוצאות כאילו יש לו רוב. "העם איתו" וזה רק השמאל שנגדו, ובשמאל הרי נעזרים בבתי המשפט עם השופטים השמאלנים שהולכים לקונצרטים שמאלניים כדי "לחבל ברצון הבוחר"

אבל עוד קצת קמפיין שנאה מצד אחד, ועוד קצת יאוש מנגד, וגם פה לא יהיה לנו רוב. אם היו שוברים לנתניהו את החליל לפני כמה חודשים כבר הייתה פה מזמן ממשלה יציבה (לדעתי עם חלק ניכר מהליכוד) ונתניהו והחבורה שלו היו במקומם הראוי בפח ההיסטוריה.

החליל של נתניהו מוביל אותנו אל התהום. כל מה שצריך לעשות זה לגלות מנהיגות, להפסיק ללכת שבי אחר הנרטיב שלו, לקחת את המושכות ולהגיד: תודה רבה, אנחנו נמשיך מכאן.

*מעדכנים אותי באוזניה שכבר אמרו את זה. אז יאללה, עכשיו לממש.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
חבל שאתה לא יודע להפריד בין פטפוטי בחירות לשנים שבנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה , במקום לזלזל בבנימין נתניהו ובבוחרים שלו תנסה להבין את התופעה , בשביל זה כדאי שתפסיק לשנוא ולזלזל ולהתחיל... המשך קריאה

חבל שאתה לא יודע להפריד בין פטפוטי בחירות לשנים שבנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה , במקום לזלזל בבנימין נתניהו ובבוחרים שלו תנסה להבין את התופעה , בשביל זה כדאי שתפסיק לשנוא ולזלזל ולהתחיל בסקרנות לבחון את העובדות

יפה כתבת. הנה אני "שמאלן" שעושה חקלאות בבקעת הירדן מזה יותר מארבעים שנה. "שמאלן" ששירת הצנחנים ועשה אי אילו מלחמות ופעולות (גם מעבר לקווים". "שמאלן" שרוצה את הארץ שלו בחזרה שפויה ודמוק... המשך קריאה

יפה כתבת. הנה אני "שמאלן" שעושה חקלאות בבקעת הירדן מזה יותר מארבעים שנה. "שמאלן" ששירת הצנחנים ועשה אי אילו מלחמות ופעולות (גם מעבר לקווים". "שמאלן" שרוצה את הארץ שלו בחזרה שפויה ודמוקרטית. הווה אומר ללא ביבי וללא חבורת העבריינים (שפוטים וכאלה שבדרך). יאללה שרה'לה, הולכים הביתה

עוד 417 מילים ו-3 תגובות

המציאות מצלצלת, לא תקומו?

"בשנים האחרונות ירוחם הפכה להיות עיירת הייטק", מגיבה לי מישהי בפייסבוק לאחר שכתבתי על האבטלה שם.

בענייני ירוחם אני לא בקיא. אני מבקר בה פעם בשנה, אני שומע על מפעלים שהיו בה ובסביבתה ונסגרו בזה אחר זה, אלה שנותרו בקושי מחזיקים את האף מעל למים. נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי. גם אם עובדים שם כמה אנשים בתוכנה, מדובר בפרומיל לעומת המפוטרים מהמפעלים שנסגרו.

נגב קרמיקה, פיניציה, חרסה, מאחורי השמות הללו ואחרים, נמצאים מאות אנשים שעבדו במפעלים הללו בירוחם ולא עוד. בהייטק לעומת זאת אני דווקא מבין לא רע, ירוחם היא עיירת הייטק באותה מידה שהיא עיירת סקי

שום דבר לא יעזור, אותה גברת מאמינה שירוחם היא עיירת הייטק. היא, ורבים אחרים מאמינים גם למציאות האלטרנטיבית הבאה:

"יש אפס אבטלה"

אבל אנשים מסתובבים ברחובות, בקניונים, הם רואים אלפי צעירים בגיל עבודה מסתובבים באמצע היום מובטלים כמותם. אז איך יש אפס אבטלה? וזה עוד לפני שהכנסנו את החרדים, הערבים, הנכים, וכל מי שעבד יום בחודשיים האחרונים ולא נספר.

"מצבנו הכלכלי פנטסטי, הינה נתב"ג מלא"

אנשים יודעים שזו פיקציה מפני שהישראלים טובעים באוברדראפט, חובות לחברות אשראי, שלא לדבר על משכנתא. רוב העוברים בנתב"ג הם כאלה שהבינו שאין להם עתיד כלכלי, אז יאללה לחגוג היום על חשבון המחר. כפיים!

"חרדים מתגייסים לצבא ולוקחים חלק בנטל"

אבל אנחנו והילדים שלנו משרתים בצבא, עושים מילואים, איפה הם?

"מצבנו הביטחוני מעולם לא היה טוב יותר"

אבל אנחנו רואים ושומעים כמעט מדי יום טילים בכל הדרום. אנחנו רואים את הנגב היפה בוער ומריחים את העשן. ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים, ועוד משלמים להם כסף כדי שיואילו בטובם לתת לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות קבלת צוללות חדישות.

ארגון טרור צ'וקומוקו מחזיק את המדינה בביצים כבר שנים. ועוד משלמים להם כסף כדי שיתנו לנו קצת שקט. אירן ברמת הגולן, ומצרים סוגרת את הפער מול ישראל, לא מעט בזכות הצוללות החדישות

"תנופה בתחבורה"

אנחנו בפקקים וברכבות הצפופות והתקועות, מספר ההרוגים והפצועים רק עולה.

"פותחים את השוק לתחרות"

ואנחנו משלמים יותר ביוקר

"נקבל מאות מיליארדים מהגז"

לא. הטייקונים מקבלים את הכסף, אנחנו קיבלנו את הצינור.

אז מה קורה פה?

אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר. אנשים רואים את המציאות, הם יודעים שמשקרים להם, ובכל זאת הם מאמינים.

אמונה זה תהליך שקורה בראש של האדם המאמין, אין שום הכרח שהאמונה תהיה קשורה למציאות. אדרבא, ככל שהמציאות מתרחקת מהאמונה, האמונה צריכה להיות חזקה יותר

הם מאמינים מפני שברגע שהם יפסיקו להאמין, כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם הידיעה שלא תהייה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי, ולא יהיה לה מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה ובטח לא דירה, ושהרפיסות הביטחונית החזירה את ההרתעה הישראלית לימייה בתרפ"ט.

וזה מפחיד. היא גם מאמינה, מפני שברגע שהיא תפסיק להאמין היא תצטרך להתמודד עם הידיעה ששיקרו לה שנים. הרי המציאות לא חדשה, היא רק מתדרדרת, אז כל אותן שנים עבדו עליה?

היא לא רוצה לצאת פראיירית! אז היא לוחצת "סנוז" על השעון המעורר, ומושכת עוד כמה חודשים של חלום עם המציאות האלטרנטיבית שמוכרים לה, לכולנו.

החדשות הרעות: במוקדם או במאוחר החלום נגמר, והאמונה והמציאות נפגשים. בכל מפגש בין השתיים – המציאות יוצאת וידה על העליונה.

לעם ישראל יש ניסיון מר בהתנפצות של האמונה על קרקע המציאות, בכל פעם שלחצנו על "סנוז", ובחרנו להאמין שיהיה בסדר במקום להתמודד עם המציאות זה נגמר רע: שני הבתים שנחרבו, שואה, מלחמת יום כיפור – הן דוגמאות מוכרות. בחרנו להאמין, דחינו את ההתמודדות עם המציאות וההשלכות שלה, וחטפנו חזק.

כי ברגע שיפסיקו להאמין כל תפיסת המציאות שלהם תקרוס. פתאום גברת ירוחם תצטרך להתמודד עם זה שלא תהיה לה פנסיה, ולא קיצבה מביטוח לאומי או מקום בבית החולים, ולילדים שלה לא תהיה תעסוקה או דירה

החדשות הטובות: יש לנו הזדמנות אחרונה להתעורר. בבחירות שעברו, רבים מאלה שהאמינו למציאות האלטרנטיבית שמשווקים לנו בכל הערוצים, החליטו שזה הזמן להקיץ מהחלום ולהתמודד עם האתגרים שלפנינו, בביטחון, בבריאות, בחינוך במרקם החברתי – יש כל כך הרבה מה לתקן. אם אחרים יצטרפו אליהם בבחירות הקרובות, יגלו אומץ וייבחרו לפעול לשינוי מה שהם רואים לנגד עינהם, יחד נוכל לייצר את המציאות שאנחנו באמת ראויים לה.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 674 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: התקהלויות של מי שאינם בני משפחה גרעינית - יוגבלו לשני משתתפים

כחלון: אני מאמין שאחרי חג הפסח המשק ישוב, בהדרגה, לתפקד ● לא חלה התקדמות במו"מ הקואליציוני: חוסן לישראל הציעה לוותר על תיק החוץ תמורת משרד חברתי משמעותי; בליכוד מתעקשים על מינוי אדלשטיין ליו"ר הכנסת; מחלוקת לגבי החלת ריבונות בשטחים ● נתניהו לא חולה בקורונה - כך עלה מבדיקה שערך אחרי שנודע שיועצת שלו חלתה בנגיף; למרות זאת ישהה בבידוד

עוד 64 עדכונים

איך להתבודד כמו פוסט-טראומטית

תראו, מבלי לגנוב לשיח הבידוד המשעשע ברשת את הרעם – התבודדתי עוד לפני שזה היה מנדטורי ופוטוגני. בימים בהם סושיאל דיסטנסינג הסתכם באיפוק וחלוקת לייקים לאקסים בפייסבוק תוך ריגול עיקש, ליל הסדר היה האיום הגדול ביותר לשפיות ולקיבה, וזום עדיין היה רק מזמור כיפים שחרשנו ביסודי. כבר מאז התבודדתי, ולא בכדי: בידוד וניתוק חברתי הם מאפיינים מובהקים לפוסט-טראומה – וגם איתה אני מתמודדת מגיל רך.

שמרו על מרחק בטוח וקשר שוטף

הבידוד בישר על שעתן היפה של שיחות הטלפון והווידאו, ונגזרותיהן שעד לאחרונה סווגו תחת "יכולנו לסגור את זה במייל או בוואטסאפ, אבל הנה אנחנו, מתקשרים מדי". פוסט-טראומה ובידוד הקורונה תבעו באופן שווה את היכולת שלי ושלכם לנהל את הקרבה בחיינו – כך ששעתיים של פייסטיים נשמעות כמו הדבר הכי קרוב לחיבוק, בלי טיפת סרקזם.

אני נוטה להמתיק את הנטייה שלי להסתגר וטוענת שזו רק חיבה יתרה לספייס, וכישרון למצוא עיסוק ועניין גם מבלי להיות מוקפת אנשים וגירויים. החלק הילדי שבי, זה שמצא עצמו מתמודד עם יותר מדי לבד והרכיב עולם פנימי עשיר כדי לשרוד, עדיין רואה בזה הישג – אבל את הבוגרת שבי זה כבר לא משרת ביומיום, אלא במצבים אפוקליפטיים. בשאר הזמן, הבידוד שלי, שנגזר מבושה בעיקר ומתפרש אצלי כהגנה עצמית, מעמיק את הניתוק שלי מחברים.

על אף הריחוק, תמיד הייתי ורבלית. היכולת לכתוב מה שסוער בי היא גלגל הצלה, ואני באמת ובתמים ניהנית להקשיב לאנשים כפי שאני מאזינה למוזיקה. אז לא שתקשורת בינאישית נשגבת מבינתי – אבל הפוטנציאל והאיכות שלה חמקו ממני רוב חיי.

הרעיון שאנשים נמצאים שם בשבילי, שהם מעוניינים ורוצים בי, אולי מעריכים ואוהבים אותי, ומוכנים לעזור לי בעת הצורך, חג אצלי בראש ולא מאתר את המנחת. לא מסתדר לי. ועד שנדלקת הנורה, אני מגששת בחשיכה – כמו כל השעות שביליתי לבד ונדרשתי לשנס ולקושש מתוכי תושייה שאין לי מושג איך הצלחתי להפיק. כמו אז. זו זרות כרונית וחוסר אונים שהולכים איתך ודוחקים את הקיום שלך הצידה. הדרך היחידה להתקרב שחשבתי שנגישה לי, היא להפוך לאנשים שאני רוצה שיאהבו אותי. להיות שיקוף מלא שלהם, כדי לא לעמוד בדרכם. להסכים לכל, לשחק מתה. תאהב אותי כמו שאתה אוהב את עצמך, ואהיה לך לעוד גוף ועוד שלוחה של אהבה והכלה מלאים.

זו זרות כרונית וחוסר אונים שהולכים איתך ודוחקים את הקיום שלך הצידה. הדרך היחידה להתקרב שחשבתי שנגישה לי, היא להפוך לאנשים שאני רוצה שיאהבו אותי. להיות שיקוף מלא שלהם, כדי לא לעמוד בדרכם

לא הבנתי אז שאני לא מאפשרת לאנשים להכיר אותי, למרות שמשכתי אותם פנימה. ואז הם גילו חור שחור, ואני שוב ניצבתי על סף תהום. נדמה לי ששחזרתי את הטראומה שלי מאות פעמים – וכשאדם מסתתר מעצמו, מתנתק ומתבודד בתוכו, תנועה פשוטה כמו יד מושטת קדימה הופכת לכוריאוגרפיה של פינה באוש. ואני, איך לומר, בעלת קואורדינציה בדיונית.

נדמה לי שפחד מהבידוד וחיבה יתרה אליו, שתיהן צורות של התמסרות לו. אני מנסה לזכור את זה כשאני רוקדת הלאה ממנו.

עבדו מהבית ועבדו בבית

בכנות: לא חשבתי שהסגר ישפיע עליי מי יודע מה. בכל מקרה, אני בבית. עזבתי את העבודה לפני כמה חודשים, וככל יוצרת – אני אומרת לעצמי שאני יוצרת, וככל יוצרת: אני מתקשה ליצור. כי, בכנות, מצאתי עצמי קופצת ראש לעיסוק בפוסט-טראומה בניסיון לתמלל אותה, וכמעט מיד טובעת בה.

לא חשבתי שהסגר ישפיע עליי. עזבתי את העבודה לפני כמה חודשים, וככל יוצרת: אני מתקשה ליצור. כי, בכנות, מצאתי עצמי קופצת ראש לעיסוק בפוסט-טראומה בניסיון לתמלל אותה, וכמעט מיד טובעת בה

התקופה במשרד זימנה התערות חברתית ממושכת, שהותירה אותי הלומת פלאשבקים והתקפי חרדה. שעות העבודה שהרגישו לנפשי ארוכות מדי, נתנו אותותיהן. אצלי זה מתבטא בתופעות דיסוציאטיביות, ניתוק מעצמי ומהסביבה. התחלתי לשכוח איך נראה הגוף שלי והרגשתי כאילו אין לי צורה, או למשל, שאין לי רגליים (בז'רגון הטיפולי זה נקרא "דה-פרסונליזציה" – היעדר תחושת עצמי וניתוק מהגוף).

התחלתי להרעיב את עצמי הארדקור, עד שהמחזור הפסיק והשיער נשר, והרגשתי כמו זוכה בלוטו בכל פעם שלא אכלתי יום שלם ודפקתי אימון פרוע. דיברתי, ואז הבטתי סביב ובדקתי מי אמר את הדברים – משום שיכולתי להישבע שלא פציתי פה. הקול שלי נשמע שונה. הזמן נעלם ומצאתי עצמי מתעוררת בנקודות שונות ביום, לא זוכרת מהיכן באתי ולאן מועדות פניי – וכשכבר שעתיים את מתעתדת להכין קפה, זו בעיה.

העולם נדמה עשוי קרטון וניילון, והסכנה אורבת בכל מקום (ובאותו ז'רגון: "דה-ריאליזציה" – תחושת ניתוק בין אדם לסביבתו, וחווייתה כמעורפלת וסוריאליסטית). אני מוכרחה להציל את עצמי. התקפי זעם אופייניים במצבים כאלה, וגם השתבללות וריחוק. הסיוטים, שתמיד אגפו את שנתי, החמירו וניהלו את הכרתי. וכמו תמיד, הסתרתי הכל כמה שיכולתי ופיצלתי את עצמי לסתיו המתנהגת, המתפקדת, בעלת כתפי אטלס; ולסתיו המתה.

אמנם הצלחתי להרוויח את מקומי בעבודה ואת הערכתם הגורפת של החמודים והמוכשרים שנקרו בדרכי – למרות זאת, עזבתי. והנה נשטפתי לחופי הקוטב השני, ממעט מדי עיסוק במצבי, לעיסוק יתר. וכמוני, פוסט-טראומתיות המתקשות לנהל את האיזון בין תפקוד להישרדות, יש אינספור. נדמה שעכשיו כולנו מתנדנדים בפער הזה: בין תפקוד להישרדות.

דיברתי, ואז הבטתי סביב ובדקתי מי אמר את הדברים – משום שיכולתי להישבע שלא פציתי פה. הקול שלי נשמע שונה. הזמן נעלם ומצאתי עצמי מתעוררת בנקודות שונות ביום, לא זוכרת מהיכן באתי ולאן מועדות פניי

ועכשיו מדברים על שינוי מהותי בתפיסה המקצועית הישראלית: לא חייבים לעבוד מהמשרד. לחובתה של המסקנה הנכונה, לדעתי, יאמר שקצב העבודה רבתי ירד עכשיו בכל מקרה – כך שברור שתתאפשר עבודה מהבית לרוב. האם זה יצלח גם בשצף הרגיל, או לכל הפחות תזכה ישראל להצטרף לשאר המדינות עם ימי עבודה באורך סביר? שוב: לדעתי כן, אם נפעל לטובת זה. ומעבר למרווח הנשימה האישי שזה יעניק לכולנו כאן, אני צופה שזה יאפשר גם לאוכלוסיות שונות, ביניהן פוסט-טראומתיות, להשתלב בעבודה שהן רוצות, ולהתמיד בה. אני לא פחות טובה ולא פחות חרוצה מכל אחת אחרת, אבל לפעמים הנפש שלי היא עבודה במשרה מלאה. במקום העבודה האחרון שלי אגב, זה שעזבתי למרות שהיה לי טוב, כולם ידעו על המצב וגילו הבנה מדהימה. ואתם יודעים מה: זה עבד מקצועית. כי כולנו פעלנו כדי לגרום לזה לעבוד. מייק דרופ.

אתם לא לבד: אתם לבד ביחד

כשאנשים שואלים אותי "אז מה את עושה בחיים?", בנקודה הזו, אני נבוכה. לכי תסבירי שאת מחלימה או יוצרת, כותבת או מתמודדת, או השד יודע מה את לעזאזל, למעשה, עושה.

העניין הוא שבגיל שש-עשרה, למשל, מקובל חברתית לחקור ולהתנסות – אבל בגיל שלושים ואחת, מקננת בך התחושה שהציפיות שסביבך מתחילות לפגוש בתפקוד שלך; ואת נמדדת בתוצאות. ילדים, יש? קריירה, יש? הבנה בסיסית בתלתלים? אז מה עשית כל השנים הללו? ובכן: סבלתי מפוסט-טראומה מורכבת קשה ומאמנזיה – אבל הנה דיון שאיני מעוניינת להיכנס אליו עם מי שאוחז בפטיש שופטים.

הבידוד הגורף הזה שכולנו חווים עכשיו, גורם ללא מעט מבודדי יומיום – בין אם פוסט-טראומתיות או כל מצב אחר – להרגיש שווים פתאום. חרדה וחוסר ודאות הם מנת חלקנו הלאומית, כרגע יותר מפלאפל. וחשוב לי להדגיש שאני כותבת את זה, לא כדי ש"תבינו איך זה מרגיש", חלילה. להפך: אני רוצה שתדעו שאני מבינה אתכם, אם מהלך החיים שלכם נפגע מקצועית, כלכלית, רגשית בעקבות האירועים האחרונים, ואתם לא בטוחים מה להגיד לעצמכם ולאחרים – אני מבינה אתכם.

הבידוד הגורף הזה שכולנו חווים עכשיו, גורם ללא מעט מבודדי יומיום – בין אם פוסט-טראומתיות או כל מצב אחר – להרגיש שווים פתאום. חרדה וחוסר ודאות הם מנת חלקנו הלאומית, כרגע יותר מפלאפל

ומצדו השני של מטבע השוויון החדש, גיליתי שהסגר משפיע עליי, גם משפיע – על אף שכביכול, אני מבודדת אש מגיל שש. ואם בארזי המטופלות נפלה שלהבת, מה יגידו אזובים הזקוקים לתמיכה שוטפת ובימים אלה מתקשים לקבל אותה, בעקבות הסגר? נתקלתי בכמה וכמה פוסטים על טיפולים שהושהו בינתיים, ביקורי בית שהופסקו בגלל המצב ואנשים שרמת התפקוד שלהם תלויה בשירותי תמיכה נפשית שנקטעו. ואני לא יודעת עד כמה ההבנה שאנחנו כולנו לבד ביחד עשויה לנחם במצב כזה. מה שכן, אני מאמינה באמפתיה וזו תקופה מוצלחת לתרגל אותה.

נפלה בחלקי הזכות לטיפול מצוין. אני מתבדחת עם עצמי שאחרי שנים של הזנחה רגשית וחוסר אונים, זוכים הרגשות שלי לעדנה ובגיל שלושים ואחת, כמן מוטציה של פיטר-פן, פינוקיו ובת הים הקטנה, אני הופכת לאדם אמיתי. לא שיקוף; לא ראי: אדם בעל מרכז איתן, שאומרת מה היא רוצה, בוטחת ומרגישה, מציבה גבולות, ולא תולה את קיומה והישרדותה באינטראקציות הרסניות.

זה לקח שנים ועבודה עצמית קשוחה, אבל עכשיו אני כבר ממש שם. כמה אנשים אינם זוכים לטיפול? גם כאן: אינספור. וללא טיפול, מילה שלי: לא הייתי כאן. לא הייתי זוכה להתבודד עכשיו בבית הנעים והבטוח שלי. ושוב, המסר שלי ממש לא "תגידו תודה": יש יותר צרות בעולם מאנשים, והצרה שלכם אמיתית ושרירה. אבל חשוב לי להעלות מודעות למצב, גם ברצינות התהומית והמתבקשת, אבל גם בהומור – משום שאני לא יכולה יותר לשאת את האבל העצמי הנלווה להחלמה. עת אני משילה את סתיו של פעם, משהו בתוכי מת כדי שאוכל להיוולד מחדש. זה לא באמת שחור או לבן שכזה, ואני כולי כאן; ועדיין: התאבלתי עליי זמן רב כל-כך. ונדמה לי שסיימתי לבינתיים, ואני יכולה עכשיו לקחת את המרכז המתהווה והמתחזק שלי, ואת הגוף החדש שלי, ולנסות לחיות. כלומר, משתחלוף הקורונה וכולנו נוכל לחזור להתעסק בדברים החשובים באמת, כמו לק ג'ל ואסוס, ובחירות שמיניות.

מה אתם צריכים עכשיו?

אם הייתי צריכה לתת טיפ בידוד, הייתי מתחילה כך: שאלו את עצמכם מה אתם צריכים באותו רגע. פשוט עצרו ותגידו בלחש – או בלב, אם אתם לא מדברים לעצמכם בקול, ומי אתם, אנשים שאינם מדברים לעצמם בקול – "מה אני צריך/ה עכשיו?".

הסימפטום הנפשי של הקורונה הוא התחושה שהאוטונומיה שלנו נחטפה מאיתנו: לא לו"ז, לא חברה, לא עבודה, לא בית-ספר, ולא הבר השכונתי שם אני אישית מעכלת את הקיום ופוגשת אנשים שאני אוהבת. אולי חלקכם מרגישים אובדן שליטה, אפילו טשטוש קל בזהות שעד כה נסמכה על סדר יום, מקומות ואינטראקציות מסוימות. זה ממש לגיטימי. אני מבינה אתכם – אני מרגישה את זה כל הזמן. וברגעים כאלה של לימבו, של הווה מתהווה בלי התחלה ובלי סוף, יהיה קל יותר אם תשאלו את עצמכם את השאלה הזו. אפילו פעם ביום.

הסימפטום הנפשי של הקורונה הוא התחושה שהאוטונומיה שלנו נחטפה מאיתנו: לא לו"ז, לא חברה, לא עבודה, לא בית-ספר, ולא הבר השכונתי. אולי חלקכם מרגישים אובדן שליטה, אפילו טשטוש קל בזהות

בונוס – קבלו עצה שנתנה לי פעם הפסיכולוגית שלי, ושמאז היא נר לרגליי: נסו להחליף את החשש בסקרנות. אני יודעת: היא גאון. השיחה עם עצמכם היא במהותה חיבור – קחו את זה מהמנותקת הראשית. מה אתם צריכים עכשיו?

סתיו מילוא אורבך. בת 31, אבל גם 14 ולרגעים 60. בחורה קטנה, שיער גדול. חיה על התפר. המילה האיומה ביותר היא "פוטנציאל". התחושה האהובה עליי היא ערגה, היא נמצאת בכל. עוגיות שוקולד-צ'יפס מדליקות אותי. גם מים בטעם אננס, במחילה. רוצה להיות תסריטאית ושחקנית. ואהיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,592 מילים

עדות אישית "קניתי לעצמי מסכות באלפי שקלים ברשת"

לחלק מהרופאים במחלקות השגרתיות - שאינן ייעודיות לקורונה - לא נשאר ציוד מיגון, והם נאלצים לרכוש אותו מכספם ● כך מספרת רופאה מתמחה לזמן ישראל ● "אנחנו חשופים, רק במזל לא נדבקה כל המחלקה", היא אומרת ● "מסכת N-95 אמורה להספיק ליום, ואני מסתובבת איתה שבוע" ● תגובת משרד הבריאות לא התקבלה

עוד 727 מילים

חשש ממשבר אנרגיה בעקבות מגפת הקורונה

פרסום ראשון נובל אנרג'י מזהירה כי במקרה של התפרצות קורונה על אסדות הפקת הגז, העבודה בהן תיפסק עד להודעה חדשה ● המשמעות: מחסור חמור בגז, שיוביל גם למחסור באספקת החשמל לבתים ולמפעלים ● המשבר בשוק האנרגיה העולמי והמעבר לאנרגיה ירוקה מסכנים את יציבות שותפויות הגז בישראל ● דלק קידוחים צירפה היום "הערת אזהרה" לדוחות, ובעלי החוב של הקבוצה שבשליטת תשובה עלולים לשלם את המחיר ● משרד האנרגיה בתגובה: נהלי הבטיחות באסדות חודדו

עוד 1,539 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

גנץ, אשכנזי וממשלת החלומות של יצחק תשובה

טייקון הגז יצחק תשובה כבר הוכיח שיש לו שליטה כמעט מלאה בממשלות נתניהו באמצעות קשריו ● אבל הממשלה החדשה צפויה להאיר לו פנים במיוחד ● שניים מבכירי יועציו של גנץ הועסקו בעבר על ידי תשובה, והשפעתו ניכרה היטב בקרב שהתנהל בתוך הקוקפיט בשנה האחרונה ● לפיד ויעלון תמכו בהרחקת האסדה, מול אשכנזי והיועצים שדחפו את גנץ לסרב ● פרשנות

עוד 775 מילים

חקלאות בזמן מחסור, ממצרים העתיקה ועד ימינו

כבר כמה ימים שאנחנו שומעים על מחסור צפוי בביצים או מצות. זו אכן בעיה קשה שתכה במדינה בצורה משמעותית, ואולי זה אפילו לא יגמר בביצים ומצות, אבל היא לא אמורה להפתיע אף אחד. מדינת ישראל, או יותר נכון ממשלות ישראל בשנים האחרונות, עשו הכל כדי לרמוס את ענפי החקלאות הישראלים, מלבד הכרזה רשמית על מלחמה נגדם.

כבר כמה ימים שאנחנו שומעים על מחסור צפוי בביצים או מצות. זו אכן בעיה קשה שתכה במדינה בצורה משמעותית, ואולי זה אפילו לא יגמר בביצים ומצות, אבל היא לא אמורה להפתיע אף אחד

זהו מהלך שאין בו כל הגיון, מדינה לא יכולה להסתמך על יבוא בלבד, ותעיד על כך ההיסטוריה. אין איך להתחמק מזה, כל מדינה צריכה לעשות הכל בכדי שהחקלאות שלה תשגשג. יבוא הוא לא הפתרון, וזה מוכח גם ארכיאולוגית.

במצרים הפרעונית נמצאו ממגורות שנבנו על מנת לאגור מזון, ממגורות שתוארכו למאה ה–13 לפנה"ס, בנוסף נמצאו פפירוסים שבהם יש עדויות על הגעה של קבוצות נוודים של כנענים למצרים בעקבות רעב ובצורת, בצורת שגם מוכחת במחקרים אקולוגיים וגיאולוגיים.

ממגורות במצרים, המאה ה-14 לפנה"ס
ממגורות במצרים, המאה ה-14 לפנה"ס
ממגורות במצרים במאה ה-14 לפנה"ס
ממגורות במצרים במאה ה-14 לפנה"ס

בתחילת המאה ה–12 לפנה"ס, סוף תקופת הברונזה המאוחרת, קרסו אחת אחרי השנייה כל האימפריות במזרח הקדום, האימפריה המצרית, האימפריה החיתית, האימפריה המינואית והאימפריה הכשית במסופוטמיה.

הסיבות לקריסה הם נושא לדיון נרחב במחקר הארכיאולוגי כבר מעל חמישים שנה. היום קיימת תזה שהקריסה קרתה כתוצאה משילוב של גורמים, בהם שינויי אקלים והתפרצויות געשיות, פלישות של עמים שהובילו לקרבות, כמו פלישת גויי הים למצרים, ועליית השימוש בברזל שהפך את הברונזה למתכת פחות נפוצה, מה שהביא לקריסה כלכלית של אותן אימפריות מבוססות ברונזה.

במצרים הפרעונית נמצאו ממגורות לאגירת מזון שתוארכו למאה ה–13 לפנה"ס, ופפירוסים עם עדויות על קבוצות נוודים כנענים שהגיעו למצרים בעקבות רעב ובצורת, בצורת שהוכחה גם במחקרים אקולוגיים וגיאולוגיים

אבל לא רק בעת העתיקה אנחנו רואים עדויות כאלה. במהלך מלחמת העולם השנייה היו לשוויצריה היחסים הכי מורכבים עם גרמניה מכל שאר המדינות. שוויצריה ראתה את הנולד, והיתה הראשונה לזהות את התקופה הקשה שתגיע, ולכן דאגה לצבור מזון, ואף לקנות נשק ולנייד את כוחותיה לקראת פלישה אפשרית.

כידוע, שוויצריה תמיד היתה מדינה נייטרלית, כבר מאז 1815, ולאחר כיבוש צרפת, בלגיה והולנד באמצע 1940 מצאה את עצמה שוויצריה במצב לא פשוט בו כל הגבולות והמעברים שלה למדינות השכנות נשלטו בידי הגרמנים. התושבים בשוויצריה עצמם לא ממש תמכו בנאצים וליבם נטה יותר למדיניות של חבר הלאומים, אבל בשביל לשרוד ולהמשיך לקבל תוצרת היה על שוויצריה להמשיך לסחור עם גרמניה, וגרמניה שילמה בעיקר בפחם.

בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה והסחר עם גרמניה, סבלה שוויצריה מסגר שהטילו עליה בעלות הברית (ארצות הברית ובריטניה), ונסיון של שוויצריה לרכוש מכונות ירייה מארצות הברית נכשל כי הבריטים לא אישרו וטענו שיחרימו את הסחורה.

למרות הסחר עם גרמניה ונקיטת הצעדים לאספקת מזון עצמאית, שוויצריה בסופו של דבר כילתה את המאגרים שלה והגיעה למצב שבו היא סבלה ממחסור בדלקים, עד שהיתה צריכה להסתמך על היערות שלה וחשמל הידרואלקטרי. הניסיון של שוויצריה לייצר לעצמה אפשרות סחר ימי על ידי רכישת ספינות מבריחים שהוחרמו, לא צלח לאחר שהספינות אלו עגנו בנמל בבזל על הריין, שיצא מכלל שימוש לאחר הפגזה בריטית של סכר גרמני.

למרות הסחר עם גרמניה ונקיטת הצעדים לאספקת מזון עצמאית, שוויצריה כילתה את מאגריה והגיעה למחסור בדלקים, עד שנאלצה להסתמך על יערותיה ועל חשמל הידרואלקטרי

דוגמא נוספת, אמנם שונה במהותה, היתה הסגר שהוטל על גרמניה על ידי בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. מטרת הסגר היה כמובן להקשות על יכולות גרמניה להילחם, מתוך מחשבה שהמדינה תצטרך להתעסק בבעיות הפנים שיווצרו מהעדר סחורות ומזון. ואכן יש עדויות לקשיים רבים בגרמניה למצוא מזון בתקופת המלחמה, עד כדי כך שחלקים מרכזיים בערים גרמניות הפכו במהלך המלחמה לשטחי חקלאות, דוגמא בולטת לכך היא כיכר הז'נדרמנמרקט במרכז ברלין שהפכה לשדה לגידול תבואה במהלך המלחמה.

מכל הדוגמאות האלו אפשר ללמוד שני דברים. מדינה לא יכולה להסתמך אך ורק על יבוא, ויש חשיבות גדולה לעידוד ותמיכה בחקלאות המקומית, בדיוק בשביל שעות צרה ומצור בהן לא בטוח שיגיעו סחורות ממדינות אחרות.

השיעור השני פשוט גם הוא, אי אפשר להסתמך על מקור ייצור אחד, מדינה חייבת לייצר לעצמה (כמעט) הכל, גם כי זה מעודד תעסוקה מקומית וגם כי זה דואג שתהיה אספקה בזמנים קשים. תחשבו על זה כמו על נקבת השילוח בעיר דוד בירושלים: לירושלים במאה ה–8 היו מספיק מקורות מים מסביב, אבל חזקיהו השכיל להבין שבעת מצור הוא צריך לדאוג להזרים מים לתוך חומות העיר, ולכן חצב את נקבת השילוח.

אי אפשר להסתמך על מקור ייצור אחד. מדינה חייבת לייצר לעצמה (כמעט) הכל. גם כי זה מעודד תעסוקה מקומית וגם כי זה מאפשר אספקה בזמנים קשים. תחשבו על זה כמו על נקבת השילוח בעיר דוד בירושלים

בסיכומו של דבר, כולם יודעים שזה אף פעם לא חכם לשים את כל הביצים שלך בסל אחד, במיוחד לא אם בקרוב הולך להיות מחסור בביצים.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 728 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

להתראות, טוקיו המפסידים והמרוויחים מדחיית האולימפיאדה

ספורטאים בארץ ובעולם קיבלו ברגשות מעורבים את דחיית המשחקים בטוקיו ● מצד אחד, חלקם יתקשו להבטיח את מקומם באולימפיאדה שתיערך רק בקיץ הבא ● מצד שני, הם חששו מהכוונה של חלק מהמדינות להכניס אותם לבידוד מיוחד עד הקיץ - אם המשחקים לא יידחו ● ואף אחד מהם, כמובן, לא רוצה לסכן את חייו בשביל מדליה ● רונן דורפן יצא בעקבות ההחלטה שמטלטלת את הספורט הבינלאומי

עוד 1,699 מילים

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,951 מילים ו-11 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה