בשבוע שעבר הלך לעולמו מיכאיל גורבצ'וב, אחרון מנהיגי ברית המועצות, שהנהיג רפורמות ופתיחות למערב, כפי שאף מנהיג לפניו לא העז לחולל באימפריה הסובייטית.
המנהיג בן ה-91, שהוביל לסיום המלחמה הקרה וזכה על-כך להערכה עצומה ברחבי העולם, התקבל ברוסיה בביקורת קשה. על אף שלא התכוון לכך, הוא נתפס שם כמי שגרם להתמוטטות ברית המועצות ואובדן כוחה כמעצמה בזירה הבינלאומית.
גורבצ'וב, שהוביל לסיום המלחמה הקרה וזכה על-כך להערכה עצומה ברחבי העולם, התקבל ברוסיה בביקורת קשה. על אף שלא התכוון לכך, נתפס שם כמי שגרם להתמוטטות בריה"מ ואובדן כוחה כמעצמה בזירה הבינלאומית
מנקודת מבטה של ההנהגה הסובייטית וכן, גם הרוסית, הרפורמות מרחיקות הלכת בהן נקט לחילוצה של ממשבר פוליטי, חברתי וכלכלי עמוק, היו טריגר שהוביל לנפילת חומת ברלין ופיזורן של מדינות הגוש הסובייטי.
לנוכח זאת, קריסת האימפריה הסובייטית מוצגת עד היום על ידי ולדימיר פוטין כאסון הגיאופוליטי החמור ביותר במאה ה-20. זאת, בין היתר, על רקע הביקורת שהשמיע גורבצ'וב כלפי היד הקשה והדיכוי בהם הוא נוקט ברוסיה כמו גם כלפי הטרור והאלימות הרצחנית בהם הוא נוקט באוקראינה.
עם זאת, בהספד שנשא פוטין לזכרו, גורבצ'וב תואר כמדינאי ש"הייתה לו השפעה עצומה על מהלך ההיסטוריה" (אחרי שנעדר מההלוויה בטענה של "לוח זמנים צפוף").
והעובדות מדברות בעד עצמן. כצעיר חברי הפוליטבירו הסובייטי, שהתמנה בגיל 54 לכהן כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ונשיאה בפועל של ברית המועצות, גורבצ'וב היה גם ראשון המנהיגים שהשכיל להבין כי היא נמצאת על סף קריסה.
כשהוא מביא אתו רוח רעננה ואקטיביסטית, במהלך כהונתו (1985-1991) הוא חתר להחיות את המעצמה הסובייטית המדשדשת ולחלצה משיתוק מדיני, משבר חברתי ומיתון כלכלי ממושך. רפורמות פנימיות ומרחיקות לכת בהם נקט, כללו פתיחות וליברליזציה פוליטית ("גלסנוסט") לצד שינויים מבניים וליברליזציה כלכלית ("פרסטרויקה"). אלה תורגמו לרפורמות עצומות גם במישור הבינלאומי, שהובילו לשינויים מפליגים ביחסים עם מעצמות המערב ובראשן ארה"ב, גרמניה ובריטניה.
מנקודת מבטה של ההנהגה הסובייטית וכן, גם הרוסית, הרפורמות מרחיקות הלכת בהן נקט לחילוצה של ממשבר פוליטי, חברתי וכלכלי עמוק, היו טריגר שהוביל לנפילת חומת ברלין ופיזורן של מדינות הגוש הסובייטי
וכך, במקביל לפיתוח הכלכלה, קידום הצמיחה ועידוד ההשקעות הזרות במדינה, גורבצ'וב עמד מאחורי מאמצים מדיניים קדחתניים שהובילו לחתימה על סדרת הסכמים אסטרטגיים חשובים ביותר מול ארה"ב. למאמצים אלה קדמו מגעים ישירים ומפגשי פסגה מתוקשרים בין הנשיאים שהחלו בפסגת ז'נבה (1985) והובילו לחתימה על אמנות ז'נבה, לצד הסכמים בינלאומיים שונים ובהם ההסכם להגבלת מרוץ החימוש הגרעיני (START), וההסכם להסדרת פריסת הכוחות הקונוונציונליים באירופה (CFE).
כשאסון צ'רנוביל (1986) העיב קשות על מנהיגותו מבית מחוץ, גורבצ'וב נטל עליו את האחריות. כל זאת, כשעיניו נשואות להמשך עשייה מדינית פורצת דרך ברוסיה וכן בזירה הבינלאומית, עליה הוא גם זכה בפרס נובל ב-1990.
אחד מרגעי השיא בקריירה שלו שקדמו לכך ומשכו תשומת לב עצומה, היה ללא ספק המפגש המתוקשר שנערך עם נשיא ארה"ב דאז, רונלד רייגן, ברייקיאוויק, בירת איסלנד (1986). זה היה מפגש שסלל את הדרך לחתימה על הסכם פירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני, לרבות טילים נושאי ראשי נפץ גרעיני (1987).
הסכם קריטי זה, לצד הסכמים חשובים נוספים שכאמור נחתמו באותה עת, מהווים "קווים אדומים" במערכת היחסים הבינלאומית, המגבילה עד היום את השימוש בנשק גרעיני. זאת, בעיקר מצד רוסיה בהנהגת פוטין ובמיוחד בימים אלה, נוכח ההסלמה במתיחות בין המעצמות סביב משבר אוקראינה.
במקביל לפיתוח הכלכלה, קידום הצמיחה ועידוד ההשקעות הזרות במדינה, גורבצ'וב עמד מאחורי מאמצים מדיניים קדחתניים שהובילו לחתימה על סדרת הסכמים אסטרטגיים חשובים ביותר מול ארה"ב
גורבצ'וב, שדגל בגישה וחשיבה חדשנית ושונה במובהק מכל קודמיו, הוכיח כי רוסיה יכולה להשתנות, להיות פתוחה כלפי המערב ואף לאמץ אליה עקרונות וערכים דמוקרטיים ובהם פיוס, פשרה ושתוף פעולה, כדרך לפתרון סכסוכים.
כל זאת, כשהוא מוביל מהלכים חד-צדדיים דרסטיים מצד ברית המועצות, שכללו את פירוק "ברית ורשה" (1988), נסיגת הכוחות הסובייטים מאפגניסטן וכן ממזרח אירופה (1988-89).
מהלכים היסטוריים אלה, לצד כלל השינויים והרפורמות מרחיקות הלכת שחולל, קדמו להתמוטטות המעצמה הסובייטית והביאו לסיומה של המלחמה הקרה ופירוקה של "אימפריית הרשע".
הם שינו לעד את פני הזירה והמציאות הגיאופוליטית והם מסמלים יותר מכל את השינוי העצום שעברה ברית המועצות לאחר שבעה עשורים של דיכוי ושלטון אוטוריטרי נוקשה וחסר פשרות.
מי שיתבונן על המורשת העצומה שהותיר אחריו גורבצ'וב, יבחין כי היא אינה מסתכמת רק במהלכים פורצי הדרך שקצתם תוארו כאן. היא גם אינה מסתכמת בסדרת ההסכמים האסטרטגים שנחתמו עם ארה"ב ומדינות אירופה במהלך שנות כהונתו. מדובר במורשת היסטורית של רפורמטור, מדינאי ומנהיג מלידה שנכנס לפנתאון המיוחס של מנהיגי עולם שעצבו לעד את פני ההיסטוריה.
המורשת העצומה שהותיר גורבצ'וב לא מסתכמת רק במהלכיו פורצי הדרך. זו מורשת היסטורית של רפורמטור, מדינאי ומנהיג מלידה שנכנס לפנתאון המיוחס של מנהיגי עולם שעצבו לעד את פני ההיסטוריה
אותה היסטוריה מפוארת שפוטין מכנה "קטסטרופה גיאופוליטית" ופועל בקדחתנות להעלים ולמחוק מהתודעה הציבורית וממפת היחסים הבינלאומיים.
ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם