משרד הביטחון – במסגרת ההודעות לעיתונות – נוהג להזכיר את הצמיחה המשמעותית בנתוני הייצוא הביטחוני. רק לאחרונה – בהודעה על פרישתו של ראש האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) תא"ל במילואים יאיר קולס, צוין שהוא היה "ממובילי הזינוק החד בנתוני הייצוא הביטחוני" עד לשיא של כל הזמנים בשנת 2021 בסך 11.3 מיליארד דולרים (המהווים כ־8% מסך הייצוא הישראלי, כולל סחורות ושירותים).

לפני כמה חודשים אמר שר הביטחון בני גנץ לזמן ישראל כי הייצוא של שנת 2022 יעלה בהרבה על זה של 2021. כבר בחודש יוני 2022 היו בידי משרד הביטחון נתונים המעידים על זינוק גדול בייצוא בעקבות המלחמה באוקראינה שהקפיצה את רכש הנשק בקרב מדינות המערב.

לאיזה מדינות ישראל מייצאת והיכן נמצאים יעדי הצמיחה של תעשיות הביטחון? על כך מסרבים להשיב במשרד הביטחון

לאיזה מדינות ישראל מייצאת והיכן נמצאים יעדי הצמיחה של תעשיות הביטחון? על כך מסרבים להשיב במשרד הביטחון. לאחרונה, פרסם משרד הביטחון תקנות עתידיות (להערות הציבור) שאמורות להפחית את הרגולציה על יצואנים ביטחוניים. לציבור מן הסתם קשה לתת הערות לתקנות, כשמרבית התכנים מוסתרים.

התקנות אמורות לשנות את הייצוא בשני היבטים: ראשית, להרחיב את רשימת המוצרים הבלתי מסווגים שניתן יהיה לשווק ללא צורך בקבלת רישיון ב־50%. משרד הביטחון סירב לבקשת זמן ישראל לקבל את רשימת המוצרים האלה. לטענתם זה סודי, אפילו אם ה"מוצר" הוא רק מצגת שיווקית שתקל על היצואנים בתערוכות הנשק.

תערוכת הנשק ISDEF, תל אביב, 21 במרץ 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

שנית, משרד הביטחון מרחיב את רשימת "המדינות המותרות" לייצוא מוצרים בלתי מסווגים בלי צורך בקבלת רישיון. ביקשנו ממשרד הביטחון את רשימת המדינות המותרות – וגם כאן נתקלנו בסירוב. כלומר, אם שנת 2022 תשבור את שיא הייצוא הביטחוני (אחרי השיא אשתקד), הרי שב־2023 המספרים יזנקו עוד יותר לאור ההקלות.

ענף ייצוא התעשיות הביטחוניות צומח ופורח ועדיין, מדינת ישראל מסתירה את המוצרים, הקטגוריות ואת מדינות היעד שאליהן מותר לייצא בקלות יחסית. החשאיות הזאת היא סכנה למדינה. ככל שזה מוסתר יותר, כך עשוי לגבור החשש לשחיתויות, שוחד ותיווך מפוקפק. למדינת ישראל צריך להיות אינטרס לעידוד השקיפות בעסקאות הייצוא.

משרד הביטחון מרחיב את רשימת "המדינות המותרות" לייצוא מוצרים בלתי מסווגים בלי צורך בקבלת רישיון. ביקשנו ממשרד הביטחון את רשימת המדינות המותרות – וגם כאן נתקלנו בסירוב

מל"טים מתאבדים, משוריינים ומכ"מים

דרך אחת לאיתור המידע היא באמצעות תקציבי הביטחון של המדינות הזרות. בניגוד לתקציב הביטחון הישראלי – שלא מפולח ומדווח – חלק מתקציבי המדינות הזרות מופיעים לפי חלוקות לקטגוריות ויש בהם מידע גם על רכש ביטחוני. לא כל המידע גלוי אך בסיוע מאגרי מידע גלויים אפשר למצוא חלק מעסקאות הרכש הביטחוני שהתרחשו או הושלמו בשנתיים האחרונות.

מדובר ברשימה חלקית כי יש גם עסקאות שלא מדווחות או ידועות. נתוני שנת 2022 יגיעו במהלך 2023. להלן רשימת העסקאות בשנים 2020–2021 כפי שהם מופיעים בחלק ממאגרי המידע, עסקאות שיכולות להסביר את הקפיצה הגדולה בייצוא הביטחוני הישראלי.

נשק בתערוכת ISDEF, תל אביב, 21 במרץ 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

אינדונזיה: מכירת צריח לא מאויש תוצרת אלביט מסוג IFV turret מדגם UT25 ו־UT30. ככל הידוע, צה"ל עדיין לא מצויד ברכבים האלה שנושאים עליהם גם תותח. בין ישראל לאינדונזיה אין יחסים דיפלומטיים ולפיכך הרכישות מתבצעות דרך פסי הייצור של אלביט בברזיל, אוסטריה וברפובליקה הצ'כית (בחלקם על ידי קבלני משנה מקומיים).

כמו כן, חברת סלברייט הישראלית – שמפתחת תוכנות פריצה לטלפונים – מכרה מערכות לאינדונזיה.

אזרבייג'ן: מכירת מל"טים מתאבדים, שלפי הדיווחים (ופניות של עו"ד איתי מק למשרד ראש הממשלה) שימשו במהלך 2020 לתקיפת מטרות ארמניות בחבל נגורנו קרבאך. המל"טים האלה גם הועברו מאזרבייג'ן למדינת גינאה המשוונית, שהיא דיקטטורה ידועה לשמצה.

מל"טים מתאבדים נמכרו לאזרבייג'ן שלפי הדיווחים שימשו במהלך 2020 לתקיפת מטרות ארמניות בחבל נגורנו קרבאך. המל"טים האלה גם הועברו מאזרבייג'ן למדינת גינאה המשוונית, שהיא דיקטטורה ידועה לשמצה

וייטנאם: מכירת כטב"מים מסוג הרון של התעשייה האווירית בעסקה בשווי 160 מיליון דולרים. הכטב"מים מיועדים לביצועי פטרול חופים. לפי פרסומים ב"הארץ", משלחת של בכירי משרד ההגנה הווייטנאמי הגיעו החודש (ספטמבר) לישראל כדי לדון ברכישת מערכות הגנה של טילי ברק בשווי חצי מיליארד דולר. גם חברת סלברייט מכרה מערכות לווייטנאם.

הכטב"ם איתן מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: Yossi Zeliger / FLASH90)

הונגריה: מכירת מכ"ם רב זרועי מדגם EL/M-2084 תוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית. משלוח המכ"מים אמור להיות מושלם ב־2022. העסקה מתבצעת באמצעות החברה הקנדית ריינמטאל. המכ"ם מאתר מטוסים בתעופה נמוכה, מסוקים, כטב"מים ורקטות. המכ"ם הזה נמצא בשימוש בחיל התותחנים של צה"ל.

זמביה: מכירת 10 רכבים משוריינים קלים מסוג Musketeer מייצור אלביט; 6 מערכות ארטילריה הוביצר מסוג ATMOS מייצור אלביט; 6 מרגמות קשת (Cardom) מייצור סולתם.

טורקמניסטן: מכירת ארבעה רכבי שטח מסוג קרקל (SandCat) של חברת פלסן סאסא. בישראל הרכבים הללו נמצאים בשימוש המשטרה ומשמר הגבול. כמו כן, 10 רחפנים מתאבדים מסוג סקיי־סטרייקר מייצור אלביט.

הרפובליקה הצ'כית: מכירת מכ"ם רב זרועי מדגם EL/M-2084 תוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית. משלוח המכ"מים אמור להיות מושלם ב־2023. שווי העסקה הוא 125 מיליון דולרים. חלק מהייצור מתבצע אצלם.

כמו כן, ישראל מכרה לצ'כיה מערכות טילי ספיידר קרקע־אוויר ניידות וטילי פיתון (המיירט של המערכת) אוויר־אוויר מסוג Python-5 BVRAAM מייצור רפאל בעסקה בשווי 627 מיליון דולרים. האספקה תושלם ב־2026.

ארכיון, עובדי רפאל משתתפים במצעד בירושלים, 2008 (צילום: Nati Shohat/Flash90)

לטביה: טילי ספייק (שגר ושכח) מייצור רפאל נמכרו ב־2018 והעסקה הושלמה ב־2020. מדובר בטיל מונחה באמצעות מערכות אופטיות־אלקטרוניות בעלת יכולת דיוק גבוהה. לטביה רכשה שני סוגים – האחד שנורה מהקרקע (Spike-MR/LR) והשני שנורה מהאוויר (Spike-ER2).

הטילים הללו נחשבים לפופולריים במיוחד בצבאות העולם ונמכרים על ידי רפאל לעשרות מדינות. הטיל כל כך פופולרי עד שבלטביה נערך השנה מפגש "מועדון המדינות מפעילות הספייק". שווי החוזה של לטביה לרכישת הטילים היה כ־108 מיליון אירו. לטביה רכשה דור 5 של הטיל. העסקה בוצעה באמצעות פס ייצור הממוקם בגרמניה.

תאילנד: רשימת הרכש של תאילנד מישראל בשנים האחרונות מגוונת – 14 מכ"מים של בקרת אש (EL/M-2032) המורכב על מטוסי קרב מייצור חברת אלתא של התעשייה האווירית. העסקה הושלמה ב־2021; 14 מערכות "לייטנינג", מערכת ניווט מתקדמת עבור מטוסי קרב לאיתור מטרות והכוונה של חימוש, מיועדות להתקנה על מטוסי פרידום פייטר. האספקה הושלמה ב־2021.

כמו כן, נרכשו 100 פצצות מונחות לייזר מייצור אלביט (ליזרד 3); שלושה כטב"מים מסוג דומינייטור של חברת אירונאוטיקס ו־18 מערכות ארטילריה מסוג ATMOS מייצור אלביט.

תערוכת נשק בניו דלהי, מיזם משותף של תעשיית הנשק בישראל ו־Adani ההודית, 18 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

הודו: מדובר באחת מהלקוחות הגדולים ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות. ישראל והודו מפתחות ביחד את מערכת ברק 8, מערכת הגנה אקטיבית אווירית על בסיס טיל הברק שמספק הגנה מפני מטוסים, כטב"מים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט.

במסגרת הפיתוח ההדדי הודו רוכשת מישראל את המערכות בעסקאות הנשק הגדולות ביותר מאז 2017 שהגיעו לסך של יותר משני מיליארד דולרים. בשנים 2020–2021 המשיכה מכירת מערכות ברק 8 ביתר שאת

במסגרת הפיתוח ההדדי הודו רוכשת מישראל את המערכות בעסקאות הנשק הגדולות ביותר מאז 2017 שהגיעו לסך של יותר משני מיליארד דולרים. בשנים 2020–2021 המשיכה מכירת מערכות ברק 8 ביתר שאת. נוסף על כך, הודו רכשה מכ"ם בקרת אש מסוג EL/M-2052 להתקנה על מטוסי קרב מסוג יגואר. הייצור מתבצע בישראל והודו במקביל.

כמו כן, ב־2020 רכשה הודו מישראל את ערכות הספייס מתוצרת רפאל, שמאפשרות להסב פצצה מוטלת רגילה לפצצה חכמה באמצעות חיישנים. הפצצות משמשות להרס מבנים ובונקרים. עוד רכשו ההודים כטב"מים מסוג הרון (איתן) ואת הסקיילרק – כטב"ם לאיסוף מודיעין בטווחים קצרים מייצור אלביט.

פיליפינים: מכירת שמונה ספינות סיור מדגם שלדג תוצרת מספנות ישראל. האספקה של כלי השיט אמורה להסתיים עד סוף 2022. הייצור מתבצע בישראל ובפיליפינים במקביל. נוסף על כך נמכרו 12 מערכות ארטילריה הוביצר מסוג ATMOS מייצור אלביט בעסקה בשווי 47 מיליון דולרים, שאמורה להיות מושלמת עד לסוף 2022.

תערוכת הנשק ISDEF, תל אביב, 21 במרץ 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

כמו כן נמכרו 15 נגמ"שים 106M יד שנייה; 32 טנקים מסוג Sabrah Light Tank בעסקה בהיקף 172 מיליון דולרים שתושלם עד סוף 2022 – וטילי ספייק. כמו כן, חברת סלברייט הישראלית מכרה את המוצר שלה לפיליפינים.

עו"ד איתי מק פנה לאחרונה לאגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) עם מידע שהתפרסם על ידי הרשויות הפיליפיניות על עשרות אלפי רובים, אקדחים ומקלעים שמכרה ישראל למשטרת הפיליפינים, בהם עשרות מקלעי נגב, 7,000 גליל אייס ו־2,000 רובי אמטן.

ברזיל: בשנים האחרונות ברזיל הצטיידה במוצרים רבים כמו פוד ה־RecceLite מתוצרת רפאל, מערכת המותקנת על גבי כטב"מים לאיסוף מודיעין ותצפית בזמן אמת; מכ"מים מסוג EL/M-2032 וכטב"מים מסוג הרמס 900 מייצור אלביט שיסופקו עד סוף 2023 וטילי ספייק.

שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)

גרמניה: מכירת אלפי טילי ספייק בשווי של 246 מיליון אירו שיסופקו עד סוף 2024. חלק מפסי הייצור של הטילים ממוקמים בגרמניה. כמו כן, הגרמנים רכשו מישראל שני כטב"מים מסוג הרון 1 מייצור התעשייה האווירית. אחד מהם מיועד לשימוש כוח שמירה מטעם האיחוד האירופי במאלי (מערב אפריקה). העסקה הושלמה ב־2021.

הדיווחים הללו לא כוללים את עסקת הענק הצפויה בין ישראל לגרמניה למכירת מערכת החץ 3, העסקה הראשונה מחוץ לישראל וארה"ב. שווי עסקת החץ עשוי להגיע לשני מיליארד אירו (שישולמו מתוך קרן החירום שגרמניה תקצבה ב־100 מיליארד אירו).

פולין: מכירת טילי ספייק נגד טנקים מסוג Spike-MR/LR בעסקה בשווי 152 מיליון דולרים, כשפס הייצור נמצא בחלקו בפולין.

סלובקיה: מכירת מכ"ם רב זרועי מדגם 2084-EL/M בעסקה בשווי 148 מיליון אירו כשפס הייצור בחלקו בסלובקיה. האספקה צפויה להיות מושלמת עד סוף 2025.

ארה"ב רכשה מחברת רפאל את ה"קטלנית שמשון" מסוג Samson RCWS-30 – עמדת ירי המותקנת על רכב צבאי ונשלטת מבפנים (וכך מונעת חשיפה של חיילים לאש אויב). נוסף על כך, האמריקאים רכשו טילי ספייק מסוג תמוז (טווח רחוק) המיועדים לירי מתוך מסוקי קרב. כמו כן שתי סוללות כיפת ברזל בעסקה בשווי 400 מיליון דולר.

קנדה: מכירת מכ"מים מסוג EL/M-2022.

מערכת כיפת ברזל בפעולה בזמן מבצע "עלות השחר", אשקלון, 7 באוגוסט 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

חוף השנהב: מכירת ספינות סיור חופים מסוג OPV-45 שמיוצרות על ידי מספנות ישראל.

דנמרק: מרגמות מסוג CARDOM 120mm מייצור סולתם, מותקנות על נגמ"שים וטילי ספייק.

אסטוניה: מכירת טילי ספייק נגד טנקים וטילי גבריאל נגד ספינות מייצור התעשייה האווירית, הטילים מיוצרים חלקית בגרמניה ואמורים להיות מסופקים עד סוף 2023.

פינלנד: מכירת טילי גבריאל 5 ומכ"מים מסוג EL/M-2311 בעסקה בשווי 162 מיליון אירו.

יוון: שני כטב"מים מסוג הרון וטילי ספייק לנשיאה על ספינות ולהגנת חופים.

איטליה: טילי ספייק ומשגרים.

אילוסטרציה: רחפן צה"ל (צילום: גרשון אלינסון)

מקדוניה הצפונית: מדינה שהייתה בעבר חלק מיגוסלביה ומקיימת יחסים רשמיים עם ישראל החל משנת 1995. הרכש הביטחוני שלהם "צנוע" יחסית. הם קנו מישראל מרגמות 120 מ"מ מייצור של סולתם. המרגמות מורכבות על נגמ"שים מסוג סטרייקר (לא ישראלי).

רומניה: מכירת צריח לא מאויש (Unmanned Turret) מתוצרת אלביט, מסוג IFV turret.

סינגפור: מכירת ה"קטלנית שמשון" מסוג Samson RCWS-30.

קוריאה הדרומית: מכירת מכ"מים מסוג L/M-2032 ,EL/M-2248 ,EL/M-2080.

שווייץ: מכירת שישה כטב"מים מסוג הרמס 900, כלי טקטי בשהייה ממושכת תוצרת אלביט. העסקה בשווי 280 מיליון דולרים תושלם עד לסוף 2023.

בריטניה: מכירת חמש מערכות "לייטנינג", מערכת ניווט מתקדמת עבור מטוסי קרב לאיתור מטרות והכוונה של חימוש, מיועדות להתקנה על מטוסי יורופייטר טייפון.