השטח – והשטחים – מתחממים
בחודש אוגוסט היו יותר פיגועים מאשר ביולי, אומרים בצה"ל ובשב"כ ומזהירים מפני מה שנראה כבלתי נמנע מזה זמן מה: פיצוץ רב עוצמה בשטחים וגל טרור חדש.
עשרים שנים לאחר מבצע "חומת מגן" במהלך האינתיפאדה השנייה, ג'נין ושכם שוב הפכו לבירות טרור וצה"ל מגביר שם את פעילותו, חברון כבר מזמן מתנהלת כאוטונומיה בתוך אוטונומיה, ברחובות רמאללה מתקיימות תהלוכות רבות משתתפים תחת הדגלים הירוקים של חמאס והרשות הפלסטינית נראית יותר ויותר בתור איזשהו אנאכרוניזם, תזכורת לתקופה שחלפה לה מזמן.
במהלך התקופה הזאת ישראל נהנתה משקט בגדה ושיתפה פעולה עם כוחות הביטחון הפלסטיניים. במקביל, ישראל גם בנתה התנחלויות והכשירה מאחזים, הסתכלה בשוויון נפש על האלימות המתגברת של נוער הגבעות נגד פלסטינים, מנעה פיתוח בשטחי C – השטח היחיד שזמין לפיתוח וצמיחה ברש"פ – ושמה מקלות בגלגלים בפני פיתוח כלכלי, תמיד מסיבות ביטחוניות.
ישראל בנתה התנחלויות והכשירה מאחזים, הסתכלה בשוויון נפש על האלימות המתגברת נגד פלסטינים, מנעה פיתוח בשטחי C ושמה מקלות בגלגלים בפני פיתוח כלכלי
ישראל לא התנצלה כאשר היא פגעה בבלתי מעורבים, ובעיקר הייתה עסוקה מדי בעצמה והצלחותיה הבינלאומיות והאזוריות מכדי לחשוב: מה הלאה בשטחים?
כעת "הגזרה" – כפי שאוהבים לקרוא לה המומחים הצבאיים – מתחממת. זאת לא הייתה ברירת מחדל, והכדור היה בצד הישראלי. ניתן היה לנצל את השנים של רגיעה ושל שקט על מנת לבנות ולקדם, לייצב ולהשקיע. כל זה לא נעשה.
אם תתרגש עלינו אינתיפאדה חדשה או סתם גל טרור תורן שיתנו לו שם כזה או אחר, וראשי הממשלה, שרים וגנרלים בהווה ובדימוס, יסבירו לציבור את "המצב המורכב ואת האתגרים הביטחוניים", תזכרו שאפשר היה לנהוג אחרת, ניתן היה למצות את ההזדמנויות שבמו"מ ובמציאות האזורית החדשה. שום דבר מזה לא נעשה, ואף אחד – כרגיל – לא יישא באחריות על כך.
אם תתרגש עלינו אינתיפאדה חדשה וראשי הממשלה, שרים וגנרלים בהווה ובדימוס, יסבירו לציבור את "המצב המורכב ואת האתגרים הביטחוניים", תזכרו שאפשר היה לנהוג אחרת
מצרים סוערת בגלל סגירה של מסעדה
מתחילת ספטמבר השלטונות במצרים מנהלים מלחמת חורמה נגד מסעדות שהשתלטו על המרחב הציבורי והתרחבו למדרכה ולפעמים אפילו לכביש, ומיקמו שם גרילים, מקררים, כסאות ושולחנות.
אחת המסעדות שנסגרה היא "כבדת אל-פרינס" – מסעדה עממית פופולרית ברחוב טלעת חארב ברובע אימבבה בקהיר. ב"כבדת אל-פרינס" ניתן היה להזמין את המאכלים המצריים האהובים – כבד עם בצל, מולוחיה וחוואושה (מאכל שדומה לעראיס). בסך הכול נסגרו 72 מסעדות רחוב שהציעו בעיקר מבחר של מאכלים עממיים ואהובים.
הגולשים ברשת תקפו את ההחלטה ובמהרה ההאשטג "כבדה" (כבד) השתלט על הטוויטר המצרי. הסיפור לא נגמר עם סגירת המסעדות הפופולריות. לפני מספר ימים נפתחה בקהיר מסעדה חדשה בשם "כבדת אל-איחתיאר". התרגום המילולי של המילה "אל-איחתיאר" הוא "בחירה", אך מדובר גם בשם של סדרה רמדאנית בעלת תוכן פטריוטי בשם זה.
הגולשים חדי הלשון כתבו שקרוב לוודאי שהמסעדה – בדיוק כמו הסדרה – היא הפקה של הצבא המצרי שחולש על נדבכים רחבים מאוד של הכלכלה המקומית, כולל בתי מלון, תעשייה והפקות טלוויזיוניות.
האם האינפלציה בטורקיה תפיל את ארדואן?
בעוד פחות משנה יתקיימו בחירות לנשיאות טורקיה ורג'פ טאיפ ארדואן, שנמצא בשלטון כבר 20 שנה, יצטרך לשכנע את אזרחיו שרק הוא יכול להביא את הבשורה ולשפר את מצבם. בינתיים האופוזיציה הטורקית החליטה להתאחד מול ארדואן ולהציב מועמד אחד נגדו, והסקרים כבר אינם מנבאים לנשיא ניצחון בטוח.
אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר עבור המצביעים הטורקים כרגע היא כמובן הכלכלה. על פי הנתונים הרשמיים, האינפלציה השנתית בטורקיה כבר עברה 80%, אך מומחים בלתי תלויים אומרים שבפועל האינפלציה אף גבוהה בהרבה מהסטטיסטיקה הרשמית.
על פי הנתונים הרשמיים, האינפלציה השנתית בטורקיה כבר עברה 80%, אך מומחים בלתי תלויים אומרים שבפועל האינפלציה אף גבוהה בהרבה מהסטטיסטיקה הרשמית
על פי מספר חוקרים מקומיים, הערך האמיתי הינו 181%. המחירים הקמעונאיים באיסטנבול – העיר העשירה ביותר בטורקיה – עלו בכמעט 100% מתחילת השנה, בעוד שמחירי התחבורה עלו ב-117%.
האם ארדואן, שהוביל את טורקיה אל פריחה כלכלית משמעותית בשנות ה-2000 (לאחר משבר חריף ביותר שטלטל את המדינה ב-1998), מסוגל לחולל נס כלכלי ולמנוע את קריסתה של הכלכלה הטורקית?
האם ארדואן, שהוביל את טורקיה אל פריחה כלכלית משמעותית בשנות ה-2000 (לאחר משבר חריף ביותר שטלטל את המדינה ב-1998), מסוגל לחולל נס כלכלי ולמנוע את קריסתה של הכלכלה הטורקית?
במהלך השנים האחרונות ניסה ארדואן בכל מאודו לשפר את היחסים בין טורקיה למדינות ערביות: הוא השלים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות ואפילו עם ישראל בניסיון למשוך השקעות ולכונן בריתות. אך מתברר שרדיפת השלום מסתיימת לה הרחק מגבולותיה של טורקיה.
היחסים של השליט הטורקי עם שכניו המיידיים – יוון, עיראק וסוריה – לוקים בחסר. המבצע הצבאי בצפון-מזרח סוריה, המתיחות עם יוון והפעילות הצבאית בעיראק – כל אלה אינם מוסיפים ליציבות של הלירה הטורקית.
לקראת הבחירות ב-2023 ארדואן יצטרך לבחור בין יציבות כלכלית למדיניות לוחמנית ותקיפה. במצב הנוכחי הוא כבר לא יוכל לרכב על שני הסוסים הללו, שמושכים את טורקיה לכיוונים המנוגדים.
החתן מאלג'יריה משגע את הרשת
פולגמיה – נישואי גבר למספר נשים – מותרת לפי חוקי האסלאם , וגם אם נישואים פוליגמיים אינם נפוצים בעולם הערבי היום כמו בעבר, הם אינם נחשבים לחריגה משמעותית מהנורמה.
עדיין, החתונה שהתקיימה לאחרונה בעיר סדיידה שבאלג'יריה עוררה הדים רבים גם במדינה הצפון אפריקאית וגם ברחבי עולם הערבי.
החתן ששמו רשיד נישא למרים וחנאן – שתי כלות שהסכימו לקיים חתונה משולשת, וטענו שאין להן שום בעיה עם כך. המשולש הרומנטי הזה גרם לחדיג'ה בין קנה – מגישה אלג'יראית פופולרית בערוץ אל-ג'זירה – להרים גבה וירטואלית. בין-קנה כתבה על המקרה בפוסט בטוויטר ותהתה האם חתונה כזאת בכלל מותרת מבחינת הדת האסלאמית.
سؤال…كيف قبلت مريم وحنان الزواج من رشيد في يوم واحد وعرس واحد وبيت واحد؟ قصة الشاب رشيد في مدينة سكيكدة أشعلت مواقع التواصل الاجتماعي والسؤال الأكثر تداولا : هل يجوز أم لا يجوز؟
الصورة حقيقية من حفل زواج رشيد بزوجتيه مريم وحنان أمس pic.twitter.com/6lBCMeuv10
— خديجة بن قنة (@Benguennak) September 5, 2022
ההלכה המוסלמית מתירה לגבר להינשא לארבע נשים, אך דורשת ממנו לנהוג עמן באופן שווה, בלי הפליה. לכאורה, במקרה הנ"ל התנאי של ההלכה מתקיים, כיוון שאף אחת לא תוכל לטעון שהשנייה זכתה בחתונה מפוארת יותר או קיבלה מתנות יקרות יותר, הגיבו משתמשי הטוויטר. חלקם גם נזפו בבין-קנה על כך שהיא "מקנאה" באושרן של הכלות שכאמור הביעו את הסכמתן לנישואים כאלה.
רק כ-5% מהמשפחות באלג'יריה הן משפחות פוליגמיות, ובשנת 2005 הפרלמנט אישר את התיקון לחוק של המעמד האישי שמחייב את הגבר לקבל את הסכמתה של האישה הראשונה לנישואים שניים.
רק כ-5% מהמשפחות באלג'יריה הן משפחות פוליגמיות, ובשנת 2005 הפרלמנט אישר את התיקון לחוק של המעמד האישי שמחייב את הגבר לקבל את הסכמתה של האישה הראשונה לנישואים שניים
מאז מספר הנישואים הלא פורמליים "נישואי מיסיאר" גדל באופן משמעותי. על פי רוב, חוזים אלה נערכים בין גברים עשירים ממדינות ערביות אחרות ונערות אלג'יראיות ממשפחות עניות.
היום הזה בתולדות מזרח התיכון: 52 חיילים אמירתים נהרגו בתימן
ב-4 בספטמבר ציינו באיחוד האמירוות שבע שנים למותם של 52 חיילים אמירתים בתימן. הם נהרגו בעת התקפה הקטלנית ביותר של המורדים החות'ים על בעלות הברית הערביות שהשתתפו במערכה צבאית בראשות סעודיה בתימן.
התקרית התרחשה באזור מריב, לא הרחק מאזור הגבול עם סעודיה. הטילים שירו החות'ים פגעו במחנה צבאי של בעלות הברית. בתחילה דווח כי במהלך המתקפה נהרגו 22 חיילים אמירתים. יותר מאוחר יותר התברר כי מדובר במספר גבוה בהרבה. כמו כן, חמישה חיילים בחריינים נהרגו ועשרות נפצעו. באיחוד האמירויות הכריזו על שלושה ימי אבל בעקבות המתקפה.
המעורבות הערבית (שזכתה בתמיכה אמריקאית) בתימן החלה בשנת 2015 בהובלת ערב הסעודית, שהחליטה לפעול נגד המורדים החות'ים הפרו-איראנים. מאז 2019 אבו דאבי צמצמה באופן משמעותי את הנוכחות הצבאית שלה בתימן, אך לא הסיגה את כוחותיה לגמרי. בתחילת השנה החות'ים תקפו את אבו דאבי במל"טים חמושים ובטילים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם