גורם ישראלי בכיר שתדרך השבוע את הכתבים המדיניים נשאל במפורש על אוזלת ידה של הרשות הפלסטינית בכל הקשור לגל הטרור הנוכחי בשטחים.
הבכיר התמתח לאחור, לקח נשימה עמוקה, השתהה מעט ואז השיב: "הרשות מוכרחה לעשות יותר אם מישהו שם רוצה שיקחו אותה ברצינות. אני זהיר מלדבר במונחים של שיתוף פעולה עם ישראל כי זה באופן אוטומטי מחליש את הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון שלה ברחוב הפלסטיני. הם (הפלסטינים) חייבים להבין שהמעגל הזה של אלימות לא טוב לאף אחד. אנחנו מנסים להסביר להם את זה".
בחירת המילים "מנסים להסביר" לא מקרית. בעבר, האינטרס המשותף של ישראל והרשות הפלסטינית במישור הביטחוני היה ברור. עכשיו, בשלהי כהונתו של ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), האינטרס כנראה כבר לא מובן מאליו.
בחירת המילים "מנסים להסביר" לא מקרית. בעבר, האינטרס המשותף של ישראל והרשות הפלסטינית היה ברור. עכשיו, בשלהי כהונתו של אבו מאזן, האינטרס כבר לא מובן מאליו
בין השורות ניכר היטב התסכול הישראלי לנוכח המצב שנוצר בצפון השומרון. תקרית האש אתמול (רביעי) סמוך למעבר גלבוע שבה נהרג רב סרן בר פלח, רק מגבירה מצד אחד את הצורך המבצעי לפעול באופן אגרסיבי ומהצד השני ממחישה עד כמה הדרג המדיני עושה הכול כדי לא לגלוש במדרון חלקלק למבצע צבאי.
העובדה שאחד המחבלים היה איש מנגנוני הביטחון הפלסטינים אמורה להדאיג מאוד את ישראל. אמנם מדובר בשוטר זוטר, אמנם מדובר ביוזמה אישית, אבל עדיין יש כאן תופעה מסוכנת של נאמנויות מתחלפות.
במשך השנים שאחרי מבצע חומת מגן ומותו של יאסר ערפאת, כיוון הנשק של המנגנונים היה ברור: פנימה, לחיזוק השליטה של הרשות בשטח, לא כלפי ישראל. הזליגות לטרור בתקופות הללו היו בשוליים. בחודשים האחרונים זה מתחיל להשתנות, וזו תולדה של חוסר המשילות של הרשות הפלסטינית.
השוטרים בארגונים השונים, אוחזי הנשק כחוק, עושים חשבון אחר – לא לרשות הפלסטינית, המעסיקה שלהם, אלא למי שהם מפרשים כריבון האמיתי בשטח. במקרים רבים, הנאמנות מתחלפת לחוק הרחוב והאווירה המתלהמת של הרשתות החברתיות.
החלק האופטימי של התופעה המדאיגה הזו היא העובדה שבניגוד לאינתיפאדה השנייה, כיום לא מדובר בפעילות טרור מאורגנת ומכוונת מלמעלה, כפי שהיה בתקופת ערפאת, אלא – לעת עתה – יוזמות של יחידים.
החלק האופטימי של התופעה המדאיגה הזו היא העובדה שבניגוד לאינתיפאדה השנייה, כיום לא מדובר בפעילות טרור מאורגנת ומכוונת מלמעלה, כפי שהיה בתקופת ערפאת, אלא – לעת עתה – יוזמות של יחידים
התלכדות האירועים הביטחוניים עם מערכת בחירות שהולכת ומתחממת מעלה עוד יותר לשיח הציבורי והפוליטי את עניין התגובה הישראלית. השאיפה כרגע של כל הגורמים – צה"ל, שב"כ והדרג המדיני – היא להימנע ככל האפשר ממבצע צבאי גדול.
בהינתן המצב הזה, ישראל בוחנת קשת שלמה של אפשרויות אזרחיות וצבאיות. אחת מהן פורסמה שלשום בעיתון "הארץ" על ידי הפרשן הצבאי עמוס הראל, ועיקרה ריסון הפעילות הישראלית בצפון השומרון כדי לאפשר למנגנוני הביטחון הפלסטיניים חופש פעולה ללא הנוכחות "המטרידה" של צה"ל.
אלא שהניסוי הזה נכשל בעבר הלא רחוק. לפני קצת פחות משנה נמנעה ישראל במשך חודשיים מלהיכנס למחנות הפליטים בצפון השומרון, הרשות הפלסטינית לא הרימה אז את הכפפה – והמצב שנוצר היה גל של עשרות התראות לפיגועים. במצב הדברים הזה, שב"כ התריע ולחץ, וצה"ל שב לפעול.
בשבועות האחרונים, מתחת לרדאר התקשורתי, מנהלת ישראל מאבק נוסף, כלכלי. לאחרונה, בחקירות של מספר מחבלים שנעצרו עלתה תופעה חדשה: מכרז לפיגועים. חמאס, הג'יהאד האסלאמי וגם ארגונים אחרים כמו החזית העממית החלו לשלם תמורת כל פיגוע, בלי קשר לזהות האידיאולוגית של המבצע.
האיחוד הבין-ארגוני בצפון השומרון שעליו הוכרז לפני כמה חודשים בין פעילי חמאס, הג'יהאד האסלאמי ופורשי הפת"ח, יצר מאתר מפגעים גדול, המייתר מעשית את הצורך בשיוך הארגוני, כפי שהיינו רואים למשל במהלך האינתיפאדה השנייה. המאמץ הישראלי כרגע הוא לעצור את אספקת המוזמנים לשטח הבוער. זה אמנם לא מהלך מכריע, אבל בהחלט משפיע.
האיחוד הבין-ארגוני בצפון השומרון שעליו הוכרז לפני כמה חודשים בין פעילי חמאס, הג'יהאד האסלאמי ופורשי הפת"ח, יצר מאתר מפגעים גדול, המייתר מעשית את הצורך בשיוך הארגוני
אמצעי נוסף הוא לחץ בינלאומי רציף, של מדינות ערביות ומערביות. כאן נכנסה לתמונה קטאר שהעבירה מסרים, אבל אלה בינתיים לא חלחלו. בדרך כלל מנוף הלחץ הקטארי הוא עצירת כספים. זה עבד בעבר מול חמאס של יחיא סנוואר ואיסמעיל הנייה ברצועת עזה, אין סיבה שזה לא יעבוד מול הרשות. אך עובדתית, בינתיים זה לא קרה.
קטאר העבירה מסרים, אבל אלה בינתיים לא חלחלו. בדרך כלל מנוף הלחץ הקטארי הוא עצירת כספים. זה עבד בעבר מול חמאס ברצועת עזה, אין סיבה שזה לא יעבוד מול הרשות. אך עובדתית, בינתיים זה לא קרה
בביקור האחרון של ראש הממשלה יאיר לפיד בברלין הוא דן בנושא גם עם הקנצלר אולף שולץ, שכן גרמניה תומכת כספית בחלק מהפרויקטים של הרשות הפלסטינית. מה נאמר בחדרי חדרים לא ידוע – רשמית, הקאנצלר שולץ הסתפק באמירה כללית במהלך מסיבת העיתונאים כשקרא לשני הצדדים לנהוג באיפוק ומישראל להימנע מצעדים חד-צדדיים.
העיניים הישראליות נשואות עתה לכינוס השנתי של עצרת האו"ם בניו יורק בשבוע הבא. בדרך כלל מעל הבמה הזו יורק אבו מאזן אש וגופרית על ישראל. אופי ואופן הנאום שלו השנה יצביע על הכיוון שאליו הולכת הרשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם