המשבר במערכת החינוך אינו דבר חדש. אמנם שנת הלימודים נפתחה כסדרה ושכר המורים והמורות יעלה, אבל כפי שאמרה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון עצמה, יש עוד הרבה סוגיות שצריך לפתור.

השבוע התקיים שבוע השיוויון ולכן ארצה להעלות אי שיוויון שאנו כחברה מחוייבים לשנות. מצוקת כוח האדם במערכת, בולט מחסור בסייעות וסייעים, בין אם כאלו העובדים שכם אל שכם עם מחנכות בכיתות, גנים ובתי ספר של החינוך המיוחד, ובין אם מדובר במשלבות ומשלבים אישיים של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל.

אנשי צוות אלו, המהווים חלק מהצוות החינוכי לכל דבר ועניין, אינם זוכים לרוב להכשרה ולתגמול ראויים. זאת חרף העובדה שהם שותפים לתהליך החינוכי, והם חלק מרכזי מהמפתח למענה המותאם לילדים אלו. אך הם שקופים.

הסייעים והסייעות, המהווים חלק מהצוות החינוכי, אינם זוכים לרוב להכשרה ולתגמול ראויים. למרות שהם שותפים לתהליך החינוכי וחלק מרכזי מהמענה המותאם לילדים אלו – הם שקופים

משיחות שקיימתי בחודשים האחרונים עם סייעות רבות, כחלק מתפקידי כדוברת מכללת אורנים המנסה להביא לסדר היום הציבורי את הדברים החשובים, הן מתארות את ההכרות העמוקה שלהן עם ילדי הכיתה או הילד המשולב, את הסיטואציות הרבות בהן הן אלו שנדרשו לתת את הפתרון ולמצוא את הדרך לליבו של הילד, להרגיע, לעורר מוטיבציה ולתווך התנהגותית ולימודית.

רובן עושות זאת על סמך ניסיונן, הכוונת המורה בכיתה או הדרכות שקיבלו באופן פרטי על ידי הורי ילד משולב – אך מגיע להן ולילדים שלנו יותר מזה. הן זכאיות להכשרה ואופק התפתחות, לשכר הוגן ולהכרה בעבודתן החשובה. הן מתמודדות עם מצבים לא פשוטים וזקוקות למקום וזמן לקבלת תמיכה רגשית וכמובן גם כלים מקצועיים – על מנת שיוכלו להמשיך ולעשות את עבודתן החשובה, להמשיך לתת מענה לילדים ולתמוך בעבודה החינוכית הנעשית עמם.

נדמה כי היום האצבע קלה על הדק ועדות הזכאות והאפיון לחינוך מיוחד: כל עולה חדש אשר אינו שולט היטב בשפה העברית מופנה הישר לחינוך המיוחד, כל ילד אשר מראה פעלתנות יתר ביחס לחבריו מקוטלג כהיפראקטיבי ונשלח היישר אל החינוך המיוחד. ומספר הסייעים.ות אשר נמצאים בשטח אינו מספיק לכל אותם תלמידים, אלו שבאמת נזקקים למסגרת תומכת של החינוך המיוחד ולאלו שפשוט סוננו לשם באוטומט.

הסייעים.ות אשר רובם עם לב ענק ונותנים את כל מה שביכולתם למען ילדינו המיוחדים, צריכים שיראו אותם, שילמדו אותם, שהם יפסיקו להיות שקופים.

עתה הוא זמן בחירות, ועל כן אני קוראת לכם מכאן, כשמאחוריי שובל של הורים לילדים מיוחדים וסייעים.ות שרוצים.ות לטפל בהם – "קחו אחריות בחינוך". ילדי החינוך המיוחד צריכים להיות חוד החנית של מערכת חינוך, של החברה – זהו האינטרס של כולנו.

כל ילד שמראה פעלתנות יתר ביחס לחבריו מקוטלג כהיפראקטיבי ונשלח היישר לחינוך המיוחד. ומספר הסייעים.ות בשטח אינו מספיק לכולם, אלו שנזקקים למסגרת תומכת ולאלו שפשוט סוננו לשם באוטומט

אמרה לי אמא לילד משולב לא מזמן, שהיא מבינה שהיא לבד במערכה, לבד מול מערכת מיושנת אשר אינה דואגת לאלו שדואגים לבתה, וכפועל יוצא מזה המערכת אינה דואגת לבתה. הגיע הזמן שנחשב מסלול מחדש ונמצא נתיב חדש להמראה, כזו שתיטיב עם ילדינו. פוליטיקאים – עכשיו תורכם להפוך את השקוף לנראה.