ארמניה, שעת ערב מוקדמת בכפר שורנוח שבמחוז סוניק. לוחמים עייפים ברכבי שטח תוצרת רוסיה חוזרים לכפר. כמה דקות אחר כך נישא באוויר ריח חריף של ירקות מוחמצים מעורבב בריח עשן סיגריות, אבקת שרפה ובשר צלוי. הריחות האלה ממלאים חלל של סלון צנוע בפאתי הכפר.
על השולחן הונחו בקבוקי בירה ארמנית, המקלעים הושענו על הקיר הצהבהב והלוחמים התיישבו לארוחה. אחד מהם סיפר על הקרבות בחזית ועל המצב הקשה של הארמנים. "אם נפסיד את ארצאך (כך קוראים הארמנים לנגורנו קרבאך) נפסיד את סוניק, אם נפסיד את סוניק – הטורקים ישלימו את רצח העם שהתחילו בו לפני 100 שנה
אם נפסיד את ארצאך נפסיד את סוניק, אם נפסיד את סוניק – הטורקים ישלימו את רצח העם שהתחילו בו לפני 100 שנה. זה יהיה אסון לאומה שלנו"
"זה יהיה אסון לאומה שלנו, אנחנו לא יכולים לעבור את זה שוב". כמה ימים לפני כן פורסמו בקבוצות טלגרם אזרבייג'ניות תמונות מהכפר זנגלן הסמוך, אותו כבשו האזרים מחדש. בתמונות רואים שורה של חיילים ארמנים כפותים אחרי שהוצאו להורג.
"אתה לא פוחד?" שאלתי, "מה יש לי לפסיד?" הוא השיב, "אני חי פה, זה הבית. גם אם הייתי רוצה ללכת, אין לאין".
למרות המצב הקשה בחזית, הלוחמים הארמנים חזרו משדה הקרב לכמה ימים של מנוחה. ניכר היה שהם זקוקים לה. בזמן שהם חלקו את מעט האכול והאלכוהול שנמצאים בבית, הם התחילו לשיר שירים צבאיים.
אפשר להרגיש במחסור החומרי אך רוחם הייתה איתנה ואיש מהם לא יכול היה לצפות את שיקרה בעוד כמה ימים – את הכאב הצורם של התבוסה במלחמה, האבדות הרבות בנפש וברכוש ואת ההשפלה שתגיע.
השיחה הזאת ערכה כמה ימים לפני סיום מלחמת נגורנו־קרבאך השנייה. זמן קצר לפני כן שאלתי את הנהג שלי סייד אם הוא מכיר לוחמים שנמצאים על קו החזית החדש שבין ארמניה ואזרבייג'ן.
משהו בפנים קרא לי לצאת מנגורנו קרבאך אל חבל סוניק המפריד בין אזרבייג'ן למובלעת האזרית נחצ'יבאן. כיום רק אזרים חיים בנחצ'יבאן. הארמנים חיו באזור לאורך ההיסטוריה אך הם טוהרו אתנית ואתרי המורשת שלהם נותצו באופן שיטתי.
כיום רק אזרים חיים בנחצ'יבאן. הארמנים חיו באזור לאורך ההיסטוריה אך הם טוהרו אתנית ואתרי המורשת שלהם נותצו באופן שיטתי
בשנת 1988, כשהתחילו הפגנות הארמנים באוטונומיה של נגורנו קרבאך, פרצו עימותים בין ארמנים לאזרים בערים ובכפרים בשתי המדינות. בעיר קפן שבחבל סוניק (לו קוראים האזרים זנגזור) התחילו הארמנים להתעמר בתושבים האזרים המעטים שחיו בו.
מנגד, האזרים התחילו במסע רצחני בעיר סומגאיט הסמוכה לבאקו. הפוגרום ושרשרת האירועים האלימה גרמו לאזרים ולארמנים רבים לעקור מהאזור. לימים, כשפרצה המלחמה, נמלטו רוב הארמנים מאזרבייג'ן והאזרים מארמניה ונגורנו קרבאך.
כמעט שנתיים עברו מאז שאזרבייג'ן פתחה במלחמה על חבל נגורנו קרבאך וככבשה חלקים נרחבים ממנו. האזרים הצליחו להגיע עד לגבול (הדרומי) הבינלאומי שבין ארמניה לאזרבייג'ן ובעצם לפתוח חזית נוספת.
החודש, אחרי סדרה ארוכה של קרבות – שבחלק מהם פלש צבא אזרבייג'ן לתוך שטח ארמניה – ואחרי כמה הישגים אסטרטגיים בנגורנו קרבאך – פתח צבא אזרבייג'ן במתקפה נוספת, הפעם לאורך הגבול המזרחי של ארמניה כשהמטרה היא לכבוש חלקים מחבל סוניק (רצועת שטח ארמנית בין אזרבייג'ן למובלעת האזרית נחצ'יבאן).
אם אזרבייג'ן תכבוש את רצועת השטח הזו יהיה להם מעבר יבשתי ישיר לטורקיה וחיבור ישיר בין בארות הנפט האזרים בבקו ישירות אל טורקיה ומשם אל אירופה. בכך היא תגשים את החלום של רג'פ טאיפ ארדואן להחזיר חלק מהאימפריה העותומנית.
על פי הנתונים שפורסמו על ידי הצדדים, במתקפה בה כבשו האזרים שטחים בארמניה, שהתחילה בלילה שבין 12 ל־13 בספטמבר והתנהלה כשלושה ימים, 207 חיילים ארמנים וכ־50 חיילים אזרים נהרג, מאות נפצעו, שלושה אזרחים ארמנים נהרגו ושבעה נפצעו בהפגזות, רבים עדיין נעדרים ו-7,600 ארמנים נעקרו מבתיהם.
על פי הנתונים שפורסמו על ידי הצדדים, 207 חיילים ארמנים וכ־50 חיילים אזרים נהרג, מאות נפצעו, שלושה אזרחים ארמנים נהרגו ושבעה נפצעו בהפגזות, רבים עדיין נעדרים ו-7,600 ארמנים נעקרו מבתיהם
דניאל יוניסיאן, פעיל זכויות אדם ארמני ששהה באזור המופגז, סיפר בריאיון לזמן ישראל מדרום ארמניה על ההפגזות. "מדובר בחודש הלימודים הראשון וכבר חלק גדול מבתי הספר נסגרו והילדים ישנים במרתפים.
"רוב הזמן הייתי בעיירת המרפא המפורסמת ג'רמוק והסתובבתי פחות או יותר בדרום ארמניה, העיר והתשתיות האזרחיות הופגזו בצורה אינטנסיבית, האזרים הפגיזו כפרים וערים ארמנים שנמצאים ליד הגבול בדרום ובמזרח, המדינה מופגזת ללא הבחנה".
ואיפה העולם? ארמניה הרי חברה בארגון האמנה לביטחון משותף ה־CSTO בהובלת רוסיה, ואף ביקשה סיוע כמה פעמים אך הארגון סירב לתחינותיהם והשאיר את הארמנים לבד במערכה.
"העיר והתשתיות האזרחיות הופגזו בצורה אינטנסיבית, האזרים הפגיזו כפרים וערים ארמנים שנמצאים ליד הגבול בדרום ובמזרח, המדינה מופגזת ללא הבחנה"
בהתאם לכך, התושבים יצאו לרחובות ודרשו מהממשלה לצאת מהארגון שמסרב פעם אחר פעם לעמוד לצד ארמניה. במקביל יש לא מעט טענות על ניגוד אינטרסים מצד מובילת הארגון, רוסיה, שחתמה על הסכם לשיתוף פעולה אזורי עם אזרבייג'ן יום לפני הרחבת הפלישה לאוקראינה.
האמריקאים לא נותרו אדישים ויושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי הגיעה לביקור היסטורי בארמניה ואמרה: "לפגישה שלנו היום יש חשיבות רבה והיא תתמקד בביטחון בעקבות המתקפה הקטלנית והלא חוקית של אזרבייג'ן.
"אנחנו מגנים את המתקפות האלו ומבינים את החשיבות הרבה של הסכם שלום. המשלחת שלנו אומרת בקול רם – המתקפה הזו התחילה על ידי אזרבייג'ן ויש חשיבות רבה להכיר בעובדה הזו. למדנו בביקור הזה על האתגרים הרבים הקיימים במסמך הקרוי 'הסכם שלום', שנחתם בסוף המלחמה [נגורנו קרבאך השנייה] ב־2020.
האנתרופולוג והמומחה לאזור הקווקז ד"ר חן בראם ממכון טרומן שבאוניברסיטה העברית ומהמכללה האקדמית הדסה אומר שהסכסוך רחוק מפתרון. לדבריו, העובדה שרוסיה עסוקה באוקראינה תורמת לחוסר היציבות בשטח.
אולם, אפשר היה לחזות את הסבב הנוכחי כבר בסיום הסבב הקודם שהסתיים ללא פתרון. שני הצדדים אחראים באותה מידה לחוסר היציבות. בתוך כך, אומר ד"ר ברם, יש שני תסריטים אפשריים – התסריט האופטימי, סכסוך קפוא עם גבול עוין שמזכיר את הגבול שבין סוריה לישראל; ותסריט אימים: מעגל דמים חוזר ונשנה בכל פעם שמישהו מהצדדים יראה רווח מההתחממות המצב.
"אני לא מתרשם שיש קולות מובהקים לשלום, האזרים טוענים שהם בונים חברה פלורליסטית אבל זה לא נכון והארמנים מנגד שקועים בתבוסה הצורמת של מלחמת נגורנו קרבאך"
"אני לא מתרשם שיש קולות מובהקים לשלום, האזרים טוענים שהם בונים חברה פלורליסטית אבל זה לא נכון והארמנים מנגד שקועים בתבוסה הצורמת של מלחמת נגורנו קרבאך השנייה.
"במציאות, למרות שיחות השלום, אין ניסיונות פיוס אמיתיים, אנחנו לא רואים בזירה הבינלאומית אף גורם שיש לו את הקול, המוטיבציה או האינטרס להביא שלום לדרום הקווקז".
כדי להבין מה רוצות אזרבייג'ן וטורקיה, צריך לצאת למסע קצר אל העיר אנקרה. שם הכריזו האזרים שחיו לפני כן בארמניה הסובייטית על רפובליקת זנגזור (השם האזרי של חבל סוניק) על אוטונומיה ופתחו את הנציגות הרשמית הראשונה של הרפובליקה בטקס חגיגי שלא הגיע לאמצעי התקשורת בעולם.
בתמונות שמסתובבות ברשת אפשר לראות את דגל הרפובליקה החדשה לצד דגל טורקיה. מפת הרפובליקה כוללת חצי משטח ארמניה, מהגבול עם גאורגיה לאורך חבל טבוש דרך אגם סוואן ואזור ג'רמוק התיירותי לאורך חבל סוניק.
לפי המפה, אפשר לראות כי טורקיה ואזרבייג'ן מעוניינות לכבוש את דרום ארמניה, לנתק אותה מהגבול עם איראן, לבודד לחלוטין את חבל נגורנו קרבאך ובעצם להשאיר לארמנים רק רצועת גבול קטנה עם גאורגיה.
טורקיה ואזרבייג'ן מעוניינות לכבוש את דרום ארמניה, לנתק אותה מהגבול עם איראן, לבודד לחלוטין את חבל נגורנו קרבאך ובעצם להשאיר לארמנים רק רצועת גבול קטנה עם גאורגיה
מהלך כזה, אם אכן יצליח, ינתק את ארמניה מעורקי התחבורה העיקריים שלה, ישאיר אותה ללא יכולת חימוש ועם סכנה קיומית ממשית. במקביל, הכרזה על רפובליקת זנגזור תאפשר להם חופש פעולה צבאי ותשאיר את ידיהם נקיות.
גאורגיה מצודדת באזרבייג'ן ולא מאפשרת להעביר נשק לארמניה. במלחמת נגורנו קרבאך השנייה, בזמן שגאורגיה אפשרה מעבר של מטוסי תובלה אזריים היא מנעה מעבר של מטוסי תובלה רוסיים. רוסיה נאלצה לטוס דרך הים הכספי לאיראן ומשם לארמניה, מה שעיכב את ההספקה הארמנית.
ארמן (שם בדוי), ארמני־צרפתי, אמר לזמן ישאל בשיחת טלפון כי בשנתיים האחרונות יש הרגשה של חוסר אמון בממשל הארמני וטענות קשות כלפי העומד בראשה ניקול פשיניאן.
"אנחנו צריכים להשקיע בדיפלומטיה ובהסברה, כרגע אנחנו בתוך [משחק] דומינו ראלי, הפתרון היחיד לסכסוך הזה הוא הכרה בינלאומית בנגורנו קרבאך והכנסת כוחות בינלאומיים לפירוז הגבול"
לדבריו, הקול הארמני לא נשמע. "אנחנו צריכים להשקיע בדיפלומטיה ובהסברה, כרגע אנחנו בתוך [משחק] דומינו ראלי – מפסידים את האחיזה בשטח, פיסת אדמה אחר פיסת אדמה – הפתרון היחיד לסכסוך הזה הוא הכרה בינלאומית בנגורנו קרבאך והכנסת כוחות בינלאומיים לפירוז הגבול. ברור לנו שהמטרה של אזרבייג'ן וטורקיה זה למחוק אותנו מהעולם".
עוד מסביר ארמן כי אם החלום הטורקי באמת יתגשם ואזרבייג'ן תכבוש את חבל סוניק או תפרוץ את מסדרון זנגזור – אנחנו עלולים לחזות בהיעלמותה של מדינה עצמאית, בטיהור אתני של אזרחיה ורצח עם של אנשים שאין להם לברוח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היקום והגלקסיות זה עניין אלים מאוד של פיצוצים אדירים, סופרנובות, חורים שחורים וכו'. כדה"א התעצב במליארדי שנותיו בצורות כאלה ואחרות והנה במצבו הנוכחי יש דומם, צמחייה משגשגת ואף בעלי חיים – כדה"א מתפתח, חי, דינמי. כל המשחקי כח של עמים ומדינות זה בסך הכל חלק מתהליך של יצירת רצון חדש של הרמוניה, אהבה – לשם הדברים יגיעו. לאחר צירי לידה – ייוולד מצב חדש. אאח