ביום שישי במטוס בדרך חזרה מניו יורק, ראש הממשלה יאיר לפיד לקח את המיקרופון ובירך את האנשים שליוו אותו בביקור. "אלה היו שלושה ימים לחוצים, אפקטיביים, עשינו טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל", אמר לפיד, אבל היה יכול להוסיף בשקט ש"עשיתי טוב גם לעצמי".
הביקור בעצרת האו"ם הוא נקודת מפנה בבחירות הללו, לפחות מבחינתו של לפיד. עד הביקור בעצרת האו"ם הוא נראה פאסיבי, נגרר אחרי האירועים, לא פרץ דרך עם חזון מסעיר ולא ניצל את ההזדמנות האדירה לעשות את הבחירות מתוך המעמד שלו כראש הממשלה. בשיחות עם מקורבים לפיד לא נשמע נלהב במיוחד, ולא השקיע באמת את כל המאמץ הנדרש כדי למקסם את הכוח של המחנה שלו.
עד הביקור באו"ם לפיד נראה פאסיבי, נגרר אחרי האירועים, לא פרץ דרך עם חזון מסעיר ולא ניצל את ההזדמנות לעשות את הבחירות מתוך המעמד שלו כראש הממשלה
לפעמים היה נדמה שלפיד משחק ביודעין על תיקו. כלומר, לפיד יודע שהוא לא יכול לנצח בבחירות האלה ולכן הוא מתרגל מצב זמני ומייחל שלא תהיה הכרעה בבחירות והוא יוכל להמשיך בתפקידו עד הקיץ הבא.
לפיד גם יצא לניו יורק עם שני כישלונות של המחנה בראשו הוא עומד. העבודה ומרצ לא התאחדו, בניגוד לדעתו, וערב הגשת הרשימות הגיע הפיאסקו של המפלגות הערביות והריצה הנפרדת של בל"ד. מבחינת מצביעי בל"ד, הקלפי הוא בעצם פח אשפה לשם הם זורקים את הקולות האבודים.
לפיד היה חייב להתעשת. נדמה לי שאפשר היה לזהות את הרגע הזה בניו יורק, במלון ריג'נסי, ביום רביעי האחרון, יום לפני הנאום. בסביבה של לפיד החליטו לעשות אאוטינג מוקדם לפתרון שתי המדינות שהפך לנושא המרכזי וכך לעשות את הנאום באו"ם לשיחת היום. לפיד עצמו היה נחוש להעלות את הנושא לקדמת הבמה, למרות שעד היום הוא נשמע אצלו די בהיסוס, סוג של מס שפתיים.
לפיד השיג שלוש מטרות. ראשית, הוא קבע סדר יום מפתיע ושדרג את הביקור באו"ם אחרי שיריביו בימין ניסו להתעלם ממנו ולגמד את כל העסק.
שנית לפיד נתן קצת רוח גבית לראשי הרשימה המשותפת, איימן עודה ואחמד טיבי, שמבקשים להעלות את אחוז ההצבעה בחברה הערבית כדי לצמצם את ההפסד מפרישת בל"ד.
בנאומו באו"ם, לפיד גם נתן קצת רוח גבית לראשי הרשימה המשותפת, איימן עודה ואחמד טיבי, שמבקשים להעלות את אחוז ההצבעה בחברה הערבית כדי לצמצם את ההפסד מפרישת בל"ד
זהו ניסיון מעניין של לפיד, שעד היום סמך רק על רע"ם שתביא את המצביעים הערבים לקלפי. בראיונות (המצוינים) של לפיד בסוף השבוע הוא לא הסתיר שיתוף פעולה עם המשותפת, ובעיקר מבקש שהיא תמליץ עליו בבוא היום לנשיא המדינה.
אגב, ראשי ממשלה קודמים נהגו להעניק לפני החגים ראיונות גם לרדיו ולערוצי הטלוויזיה. מעניין למה לפיד החליט לתת אותם רק לעיתונים הגדולים ולאתרים שלהם.
ושלישית, לפיד הצליח לבדל את עצמו מבני גנץ, שמתחרה אתו על מנהיגות גוש השינוי. בעצם, לפיד מנסה לתקוע טריז במחנה הממלכתי, ובינתיים הוא מרחיב את הסדקים האידיאולוגיים שכבר נפערים שם.
לפיד הצליח לבדל את עצמו מבני גנץ, שמתחרה אתו על מנהיגות גוש השינוי. בעצם, לפיד מנסה לתקוע טריז במחנה הממלכתי, ובינתיים הוא מרחיב את הסדקים האידיאולוגיים שכבר נפערים שם
גנץ מנוטרל, הוא לא יכול לדבר בפירוש על סוגיית שתי המדינות ולכן שותק או מתחמק. כך גם גדי איזנקוט שנראה כמו מי שנלחם עם עצמו, ולא תמיד בהצלחה, כדי למצוא את המלים הנכונות שיגדירו את ההיפרדות בין שני העמים. היפרדות כזו מחויבת לדעתו כדי למנוע מדינה דו-לאומית ואסון לאומי נצרף.
שניהם – גנץ, איזנקוט – וכמוהם איש מהמחנה הממלכתי לא יעזו לטבוע את המינוח "שתי מדינות", שפירושן חלוקת הארץ ואולי חלוקת המחנה הממלכתי בחזרה לשתי מפלגות: מפלגת גנץ-איזנקוט ומפלגת גדעון סער וזאב אלקין.
לפיד מפגין שליטה בפעם הראשונה בקמפיין הזה, אבל הניצחון נראה רחוק. ביום רביעי בניו יורק הוא החליט להתעמת ישירות עם יריבו העיקרי, יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, על רקע הסכמי הגז מול לבנון. גם זה היה צעד מחושב, מקבע תודעה.
נתניהו לא נשאר חייב, כמובן. הוא ידע לתקוף בחזרה גם את נאום שתי המדינות ולרגל ראש השנה פרסם סרטון וידיאו משעשע, שנון ומדויק, שמוכיח מיהו הקמפיינר הכי טוב בעיר. למרות הכול ועם כל ההישגים, לראש הממשלה לפיד יש עוד מה ללמוד.
לרגל ראש השנה נתניהו פרסם סרטון וידיאו משעשע, שנון ומדויק, שמוכיח מיהו הקמפיינר הכי טוב בעיר. למרות הכול ועם כל ההישגים, לראש הממשלה לפיד יש עוד מה ללמוד
סרטון מעולה ממש של הליכוד pic.twitter.com/D6At0OI9lN
— kobi bornshtein | קובי בורנשטיין (@kobi_bornshtein) September 24, 2022
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לפיד וזלנסקי הם המנהיגים המפתיעים של העת הזאת. שניהם באו עם גיבנת של 'לא רציניים', ילדי שעשועים וכו'. והנה, שניהם התגלו כבעלי אישיות ועמוד שידרה. מי יודע, אולי הם יידעו לכוון לעיקר – כדה"א ההולך ונחרב. הלוואי