קרב על הדמוקרטיה

עוברי אורח תולשים שלטים של איתמר בן-גביר בתל אביב, 19 בספטמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
עוברי אורח תולשים שלטים של איתמר בן-גביר בתל אביב, 19 בספטמבר 2022

1

יאיר נתניהו צייץ בשמחה בעקבות ניצחונה בבחירות של פשיסטית איטלקיה שמעריצה את מוסוליני. לא הופתעתי ככה מאז שאבא שלו הפך לחברו של הפשיסט ההונגרי האנטישמי שהחריב את הדמוקרטיה במדינתו וגם הביע הערכה לאדמירל הורטי הפשיסט שהנהיג את הונגריה בשנות ה-40 ההן ושיתף פעולה עם הנאצים.

2

פשיזם. גזענות. שנאת זרים. אנטישמיות. חורבן הדמוקרטיה. אפרטהייד. אלו אינן מילים ערטילאיות. אלו אינן מילים רחוקות מההיסטוריה. לא מדובר בביטויים שמתארים אך ורק את העבר.

פשיזם. גזענות. שנאת זרים. אנטישמיות. חורבן הדמוקרטיה. אפרטהייד. אלו אינן מילים ערטילאיות. אלו אינן מילים מההיסטוריה. לא מדובר בביטויים שמתארים רק את העבר

3

הדברים הללו מתרחשים כאן ועכשיו. אפשר כמובן לבחור להתכחש למציאות (למשל: למלמל מנטרות על כלכלה חזקה ומשק יציב בזמן שעשור נתניהו הפך את רוב הישראלים לעניים שמשלמים סכומים מופרכים רק למען קורת גג. ליברמן אינו מציע דבר כדי לקטוע את מעגל העבדות).

4

אפשר להאמין למילים יפות (לדבר על שתי מדינות תוך כדי עיבוי התנחלויות עד כדי יצירת מצב שייתכן שהוא בלתי הפיך. 670 אלף יהודים-ישראלים גרים היום בגדה ובירושלים המזרחית).

אפשר לדבר בשפה מכובסת, לאומנית, חלולה וכוזבת (ארץ ישראל ותורת ישראל ועם ישראל – מילים שהן כיסוי ותירוץ לאפרטהייד נורא).

אפשר להאשים את כל העולם (הרשות הפלסטינית אכן מושחתת וגם קיים ספק אם היא מסוגלת להגיע להסדר מדיני כולל. איך זה בדיוק מצדיק משטר אפרטהייד ודיקטטורה צבאית איומה?).

5

אפשר להתגאות בבית המשפט העליון (שאכן מצוי תחת מתקפה איומה וכוזבת מהצד הפשיסטי של יריב לוין ודוד אמסלם) ולהתעלם ממעשי העוול הבלתי נסבלים שהוא מאשרר בקביעות:

הכשרת בתים בהתנחלות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית גנובה; החרבת בתים של בני משפחה של חשוד או נאשם או מורשע ברצח לאומני על אף שהם – בני המשפחה – לא חטאו בדבר; אישור המשך מעצר מנהלי של שלד אדם שובת רעב שאינו מסכן איש ונשלל ממנו הליך הוגן; אישור הקמת גדר "ביטחונית" מלאת חורים תוך הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים; ומתן הכשר מלא, שיטתי וקבוע למצב דברים נורא של 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה.

6

אפשר לטעון שאנו חיים תחת משטר דמוקרטי (במדינת ישראל הריבונית בגבולות המוכרים בידי המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית) ובמקביל לקיים משטר צבאי נורא בחיי מיליוני פלסטינים בגדה תוך ביצורו של משטר אפרטהייד (2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה).

7

אפשר להפקיר את ילדי מדינת ישראל במערכת חינוך מחרידה ומתפרקת שבה רובם סובלים חברתית. אפשר להפקיר את כולנו ללא מערך רווחה מתפקד. אפשר להפקיר חשודים ונאשמות במעצרים ובמעצרי בית ארוכים בשל קריסת שירות המבחן שהתחוללה זה מכבר.

8

אפשר להאריך משפטים פליליים ללא סוף ובכך לענות את הנאשמות שטוענות לחפותן ומאידך להעניק פרק זמן בלתי נגמר לנאשם בכיר ושקרן כדי להפיץ תיאוריות קונספירציה שקריות, להפוך אמת לשקר וגם שקר לאמת, להסית נגד מערכות חיוניות לקיום משטר דמוקרטי שעדיין מחזיקות מעמד חלקית ולנסות לשוב לשלטון כדי להשלים את מלאכת החורבן.

9

אפשר לאשר הפקרת חיי אדם במוקדים המוניים חרף כל נורות האזהרה המהבהבות כדוגמת פרשת הר מירון. אפשר לגבות מסי עתק בגין עבודה לצורך קיום ולגבות אפס מס בגין מתנות עתק וירושות עתק.

אפשר לאשר הפקרת חיי אדם במוקדים המוניים חרף כל נורות האזהרה המהבהבות כדוגמת פרשת הר מירון. אפשר לגבות מסי עתק בגין עבודה לצורך קיום ולגבות אפס מס בגין מתנות עתק וירושות עתק

אפשר למנות שרים עלובים רק בשל נאמנותם. אפשר לפחד מהצהרה חד משמעית על הצורך בשיתוף פעולה שוויוני ורציף בין מפלגות יהודיות וערביות. אפשר להפקיר את ילדי החינוך החרדי לחיי בורות ועוני גדולים עוד יותר מאלו שנדונים להם רוב הילדים.

10

אבל אי אפשר לעצור את ההידרדרות בפועל שעליה מכסים כל השקרים. לא בכדי נהנה גוש פולחן אישיות גזעני, אנטי דמוקרטי, חשוך ולאומני מרוב מובהק בקרב הציבור היהודי בסקרי דעת הקהל.

11

היהודים היו הראשונים לסבול מאנטישמיות, גזענות, פגיעה בזכויות אדם והסתה נגד המיעוט האתני – וגם הראשונים להילחם בתופעות הללו. היוצרות התהפכו במדינת ישראל.

12

ועדיין, גם עכשיו – המחנה הדמוקרטי יכול להתעורר. ואפילו לנצח. אך קודם כל, חייבים להפסיק לספר לעצמנו מעשיות. חייבים לקטוע את מעגל השקרים הנעימים. מוכרחים להפסיק עם מכבסת המילים. להבין שזהו קרב על הדמוקרטיה. קרב על עתיד ילדינו. בקרב הזה צריך בראש ובראשונה לומר לעצמנו את האמת.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 627 מילים ו-1 תגובות
סגירה