מדי פעם אני מדרג לי להנאתי הפרטית את רשימת האלבומים הגדולים של אמן אהוב זה או אחר, להקה שגדלתי עליה וכן הלאה. כל אחד ושעשועי שעות הפנאי שלו. אצלי הם תמיד קשורים למוזיקה.

במקרה של אריק איינשטיין – החמישייה הפותחת של אלבומיו הגדולים משתנה. לפעמים יהיה שם "סע לאט" עם מיקי גבריאלוב ולפעמים דווקא "בדשא אצל אביגדור", לפעמים "זו אותה האהבה" עם יוני רכטר, ולפעמים שבלול ופלסטלינה עם שלום חנוך. לפעמים "שירי אברהם חלפי" ולפעמים "מזל גדי".

אבל תמיד תמיד יהיה שם "יושב על הגדר". פעמים רבות ניסיתי לפצח ולפענח את הצופן הגנטי שלו. מה יש בו שמרטיט את לבי בכל פעם מחדש? בכל פעם הגעתי לאותה מסקנה. זה פשוט אלבום מושלם. מעטים התקליטים שניתן לומר עליהם שהם מושלמים מ-א' עד ת'. שהם כתובים, מולחנים, מנוגנים ומבוצעים לעילא וגם מרובי גוונים וטעמים, כמו ארוחת שף, שנמשכת זמן ממושך, וכל טעימה מפתיעה בחדות ובעוצמה מרגשת.

פעמים רבות ניסיתי לפצח ולפענח את הצופן הגנטי של "יושב על הגדר". מה יש בו שמרטיט את לבי בכל פעם מחדש? בכל פעם הגעתי לאותה מסקנה. זה פשוט אלבום מושלם

"יושב על הגדר" הוא אלבום נדיר כזה. ומכיוון שמלאו לו בדיוק 40 שנה יצאתי למסע אל קיץ 82' בעקבות אלבום השנה ואחד מהאלבומים הגדולים ביותר של העשור ההוא. תקליט שהצליח ללכוד את רוח הזמן בדיוק מפתיע – ובלי שמישהו יכול היה לדעת את זה כשהוא יצא, גם הפך לתקליט שאחריו אריק איינשטיין לא יופיע יותר אף פעם מול קהל עד יום מותו ב-2013.

עטיפת האלבום "יושב על הגדר". צילום: עודד קליין, עיצוב: מנחם רגב

צה"ל עולה צפונה. הארץ סוערת

בקיץ 1981 סיימתי את התיכון. בחורף שאחרי התגייסתי. מי ידע שכך יהיה, שאני הולך להיות חלק מהדור הזה של מלחמת לבנון, שאז עוד לא ידענו שהיא רק "הראשונה".

דצמבר 81', טירונות בשומרון, יום הולדת באוהל, שלום חנוך הוציא את "חתונה לבנה" וכולם שרו "בא הביייייייתה, הרי לא תעזבי אותי בחוץ!" – וברשת ג', בשבועון הפופ "קול-בו" של מנחם גרנית וצ'רלי סלומון סיפרו שאריק איינשטיין עובד על אלבום חדש עם הגיטריסט יצחק קלפטר והבטיחו שהאלבום יצא בשנה הבאה.

אל תוך השנה האזרחית החדשה, 1982, נכנסתי כחייל. בלבנון, שמענו, נמשכת מלחמת אזרחים. 45 נהרגו בהתפוצצות מכונית תופת במשרדי אש"ף בביירות. מסוריה הגיעו דיווחים, שהצבא טובח בעשרות אלפי אזרחים בהוראת הממשלה.

אל תוך השנה האזרחית החדשה, 1982, נכנסתי כחייל. בלבנון, שמענו, נמשכת מלחמת אזרחים. 45 נהרגו בהתפוצצות מכונית תופת במשרדי אש"ף בביירות

תקליט הסולו הראשון של יצחק קלפטר התנגן על הפטיפון. בחודש מרץ הודיע השר יעקב מרידור על מיזם האנרגיה המהפכני של הנורה שתדליק את כל רמת גן. ועדת בכור חקרה את רצח ארלוזורוב. היו הרבה כוסות קפה ולילות בלי שינה, מסויטים, בגלל רצח נאוה אלימלך, התעלומה שלא נפתרה עד היום. בבקרים עברתי על דוחות של תאונות אוויר במפקדה בקריה.

מבצע שלום הגליל: חייל צוות בתותח מתנייע 155 מ"מ קורא עיתון "ידיעות אחרונות" במהלך מנוחתו על פגזי התותח, ליד העיר ביירות בלבנון. 10 באוגוסט 1982 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

בחדר שפונה דרומה, לרחוב קפלן, עמד מכשיר רדיו שפעל 24 שעות ביממה. הרדיו ניגן שירים אל תוך הלילה. גם שירים חדשים של אריק איינשטיין, כשבינתיים כוחות ארגנטינה פלשו לאיי פוקלנד ונפתחה שם מלחמה, עם כוחות הצבא הבריטים שיצאו להגן על אי הכבשים הרחוק מהבית.

באפריל יצא מטוס איירבוס A-310 לטיסת ניסוי. זה כל מה שהיה לי בראש אז – מטוסים, המראות ונחיתות, תאונות אוויר ושירים חדשים שמבשרים על אלבומים שבדרך. אסתר שמיר שרה "במקום הכי נמוך בתל אביב". שמעון גלבץ ואילן וירצברג עם "בציר טוב" שרים יונה וולך, על השכנה שלי מקריית אונו. כשבאתי לקחת אותה מהעננים.

באפריל החל פינוי העיר ימית מחצי האי סיני, בהתאם למה שנקבע בהסכם השלום בין ישראל למצרים. ואז הרסו את ימית. הדוד שלי, זאב, חנך את קו 100, שיצא מרחוב בזל בתל אביב לקהיר שבמצרים. אוטובוס לילה לקהיר. מי היה מאמין. ימים מסעירים. פעמי משיח.

במאי, אסטון וילה ניצחה את באיירן מינכן בגמר גביע האלופות שנערך ברוטרדם. היה שידור של המשחק ברדיו ובהפסקת המשחק שידרו את "יושב על הגדר, רגל פה רגל שם". חשבתי על אריק איינשטיין, שבטח מקשיב למשחק ומכיר כל שחקן על המגרש ובטח מעודד את האנגלים.

אסטון וילה ניצחה את באיירן מינכן בגמר גביע האלופות. בהפסקת המשחק שידרו את "יושב על הגדר". חשבתי על איינשטיין, שבטח מקשיב למשחק ומכיר כל שחקן על המגרש ובטח מעודד את האנגלים

חיילי צה"ל מפנים את מתנגדי הפינוי בעיר ימית בצפון סיני, 22 באפריל 1982 (צילום: בני טל-אור/לע"מ)

ב-3 ביוני, בלונדון, מחבלים פלסטינים ששלח אבו נידאל ירו בשגריר ישראל שלמה ארגוב. יומיים אחר-כך הכריז ראש הממשלה מנחם בגין על פתיחת מבצע שלום הגליל. 15 שנה אחרי מלחמת ששת הימים, תשע שנים אחרי הטראומה של מלחמת יום כיפור, ישראל יצאה למלחמה יזומה.

בינתיים, בין המלחמות, זו שבפוקלנד הרחוקה וזו שבלבנון הקרובה, התחיל המונדיאל בספרד. בלילות עבדתי וישנתי על מיטת שדה במשרדים, אחר הצהריים ראיתי משחקי כדורגל וכל הזמן חיכיתי לאלבום החדש והמבטיח של אריק איינשטיין.

ב-29 בספטמבר הוכרז על סיומו הרשמי של "מבצע שלום הגליל" אבל צה"ל נשאר בלבנון עוד שנים. הארץ סערה בהפגנות מחאה נגד המלחמה. במרכז קיראון עצרתי ב"נתי תקליטים" וקניתי לי את "יושב על הגדר". "אריק איינשטיין – יצחק קלפטר", נכתב על העטיפה. שני השמות באותו גודל פונט ובאותה שורה, כדרכו של איינשטיין תמיד עם שותפיו המרכזיים ליצירה.

במרכז קיראון עצרתי ב"נתי תקליטים" וקניתי את "יושב על הגדר". "אריק איינשטיין – יצחק קלפטר", נכתב על העטיפה. שני השמות באותו גודל פונט ובאותה שורה, כדרכו של איינשטיין תמיד עם שותפיו המרכזיים ליצירה

יצחק קלפטר נזכר: "הכול התחיל מזה שבוקר אחד הטלפון צלצל אצלי בבית. עניתי: שלום, מי זה?

"אני, אריק איינשטיין. זוכר אחד כזה?

"אתה מבין? אריק איינשטיין על הקו. והוא אומר לי – יצחק, אני רוצה שתכתוב לי שיר.

יצחק קלפטר ואריק איינשטיין בתקופת ההקלטות של "יושב על הגדר", 1982 (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

"יש לי שיר, אמרתי לו. ואני שומע חיוך בקול שלו: נו, אז בוא. תשמיע לי. זה היה 'טירוף במה', שיר שכתבתי עליו, אבל נתתי לגלי עטרי, כי לא עלה בדעתי בכלל להציע לו שירים שלי… אתה מבין?

"אריק אהב את זה. זה היה רוקנרול. זה היה חזק. מחוספס. הוא רצה את זה".

ליואב קוטנר אמר איינשטיין בריאיון באותה שנה: "חסר לי יותר כוח. יותר חספוס. וזה קורה לי עם כל תקליט שאני גומר לעשות. אבל כנראה שמה שאני עושה משקף את המצב שלי ואת ההרגשה שלי". נדמה היה שקלפטר הביא לאיינשטיין את מה ששני הגאונים המוזיקליים שעבדו איתו קודם, שם-טוב לוי ויוני רכטר, לא יכלו להביא.

קלפטר: "אחרי כמה ימים שאריק קיבל ממני את 'טירוף במה' הוא התקשר אליי, ואמר: יצחק, תשמע, אני רוצה שתכתוב לי תקליט שלם. הייתי בהלם, ועניתי לו – אבל אריק, אני לא מנגן כל כך טוב ואני לא יודע, אולי אני לא מלחין כזה מוצלח. ואריק אמר: אוקיי, אז בוא תכתוב לי שירים לא מוצלחים ותנגן לא טוב.

"הוא התקשר ואמר: אני רוצה שתכתוב לי תקליט שלם. הייתי בהלם, ועניתי לו – אבל אריק, אני לא מנגן כל כך טוב ואולי אני לא מלחין כזה מוצלח. ואריק אמר: אוקיי, אז בוא תכתוב לי שירים לא מוצלחים ותנגן לא טוב"

"ככה התחלנו להיפגש. הוא בא עם מחברת, לפעמים עם ספרים, אני עם הגיטרה. עושים קפה. אני משמיע לו כל מיני רעיונות שהקלטתי על טייפ, והוא אומר לי – זה מצוין, בוא תפתח את זה. את השיר הזה תעזוב. פה תלחין לי פזמון יותר משכנע".

אריק איינשטיין ויצחק קלפטר ב-1972

אני חייב להתעכב על זה. באמת חשבת שאתה מנגן לא טוב?
"חשבתי שאני בסדר. לא יותר. היו גיטריסטים מצוינים מסביב. חיים רומנו. דני סנדרסון גיטריסט ענק. גרי (אקשטיין). אבל אז, כשהסתכלתי בראי, לא אמרתי לעצמי – יצחק, אתה טוב. לא. הרגשתי שאני מצליח לנגן את מה שאני רוצה, לא יותר מזה".

גם אחרי אלבום הסולו הנהדר שלך, "יצחק", שיצא שנה לפני "יושב על הגדר"?
"מוזיקאים הרבה פעמים מרגישים בודדים עם היצירה שלהם ולא בטוחים שהם מספיק טובים. אולי זה חשוב. שומר עליך ערני. סקרן. עם רצון שורף כזה לכתוב פעם שיר באמת טוב. ממש ממש טוב. אני לא יודע".

"מוזיקאים הרבה פעמים מרגישים בודדים עם היצירה שלהם ולא בטוחים שהם מספיק טובים. אולי זה חשוב. שומר עליך ערני. סקרן. עם רצון שורף כזה לכתוב פעם שיר באמת טוב. ממש ממש טוב. אני לא יודע"

השעה חצות וחצי. קלפטר ביקש שאבוא בלילה, אחרי שאני גומר לשדר ברדיו. בסלון הנעים בדירה בצפון תל אביב הוא יושב ורואה טלוויזיה. לפני שבוע יצא לאור ספר התווים שלו. "למי שרוצה לנגן את השירים שלי", הוא אומר. כריכה צבעונית. ספר עב-כרס. "כנראה שכתבתי הרבה שירים", הוא אומר. "אז מה נזכרת פתאום ב'יושב על הגדר' דווקא?"

כי בדיוק 40 שנה לתקליט.
"וואו, מה אתה אומר… איך שעובר הזמן".

חכה, בשנה הבאה אני אבוא שוב לדבר איתך על "שביר".
"אתה תמיד מוזמן ויש פה תה בשבילך. 'שביר' יצא כמה חודשים אחרי 'יושב על הגדר'. זה מטורף כשאני חושב על זה, איך אריק ואני עשינו יחד שני תקליטים תוך פחות משנתיים וכמה הייתי פורה אז. כתבתי שירים כל הזמן. אבל עדיין היה לי אז דימוי עצמי נמוך.

יצחק קלפטר ואריק איינשטיין בצילום שעל עטיפת "שביר" שיצא ב-1983 (צילום: מנחם סקס)

"ישבתי שנה שלמה על שיר שנקרא 'שוברת לבבות קטנה'. אתה מבין? שנה שלמה שיפצתי, שיניתי את צורת הנגינה, עבדתי חזק ואמרתי לעצמי – יצחק, אתה לא מוותר לעצמך, ואתה הולך לכתוב שיר מצוין שאנשים מאוד יאהבו.

"גם אחרי שניגנתי עם הפלטינה ואחרית הימים ועשיתי שלושה תקליטים עם כוורת והוצאתי אלבום עם 'צליל מכוון' – עדיין לא חשבתי שאני מנגן מספיק טוב. אבל אז בא אריק ושיחרר אותי מהפחדים. הוא נתן לי תחושת ביטחון. גם לעשות דברים יוצאי דופן".

"גם אחרי שניגנתי עם הפלטינה ואחרית הימים ועשיתי שלושה תקליטים עם כוורת והוצאתי אלבום עם 'צליל מכוון' – עדיין לא חשבתי שאני מנגן מספיק טוב. אבל אז בא אריק ושיחרר אותי מהפחדים"

תאונה בפרישמן ריינס

"אריק ידע להוציא מאנשים מה שהם לא האמינו שיש בהם", אומר יעקב מורנו, מבכירי אנשי הסאונד בישראל, שחתום על עשרות אלבומים גדולים ומצליחים. מורנו, שהיה טכנאי ההקלטות ב"יושב על הגדר", מחייך כשהוא נזכר בשנה ההיא: "אריק התגעגע לעוצמה, לווליום, לשנה ההיא עם שלום חנוך, 1970, כשהם עשו את 'שבלול' ו'פלסטלינה'. יצחק נתן לו את מה שהוא חיפש.

"אריק עשה את זה עם שלום חנוך בשנות ה-60 ועם מיקי גבריאלוב בשנות ה-70. הוא פשוט היה בא ואומר – תעשה את זה. והיית עושה. הייתה לו גישה פשוטה וישירה. כשמוזיקאי היה בא עם מחסום, עם חוסר ביטחון או היסוס, אריק היה מחייך וחוסך לו בכמה דקות שנתיים של טיפול פסיכולוגי".

אריק איינשטיין בדצמבר 1976 (צילום: יוסי רוט/ארכיון דן הדני, הספרייה הלאומית)

הפסנתרן משה לוי: "אצל אריק זה היה אז מין: 'אל תנסה. תעשה'. הוא היה קשוב מאוד, מדויק, רציני בעבודה אבל קליל וחם בגישה מול הנגנים".

שם-טוב לוי: "עשר שנים לפני שאריק התחיל לעבוד עם יצחק, ב-1972, הייתי סטודנט באקדמיה למוזיקה והלחנתי לו את 'שיר אחרי מלחמה'. באולפן אמרתי לו, בזהירות, שלדעתי כדאי להוסיף כלי קשת ומיתר. אריק אמר: זה רעיון מצוין, ואני בשמחה ממשיך: אז צריך שמישהו יעשה תזמור. יכתוב תפקידים.
ואריק מסתכל עלי ועונה: נו, מה הבעיה? שב ותכתוב. וככה מצאתי את עצמי, ילד בן 22, יושב שבועיים מהבוקר עד הערב, וכותב פרטיטורות לנגני התזמורת הפילהרמונית. כי לא אומרים 'לא' לאריק."

קלפטר: "הייתי מאוד פורה בתקופה ההיא. כתבתי הרבה מוזיקה. כל יום יצא לי משהו. ואריק ידע להפעיל אותי. זה היה מין סוג של קסם כזה. באתי אליו בבוקר אחד, הוא עשה קפה, דיברנו על פוליטיקה ועל מה שקורה בארץ ובעולם. ישבתי, הדלקתי סיגריה וניגנתי לו משהו ואריק תלש דף נייר, וכתב".

יושב על הגדר
רגל פה, רגל שם
יושב על הגדר
בסדר עם כולם.

תקליט שדרים של השיר "יושב על הגדר" שנשלח במספר עותקים מצומצם לתחנות הרדיו ביולי 1982

"אני הזדהיתי עם התפיסה הלא פוליטית הזו. אני אוהב אקטואליה אבל מתעב פוליטיקה ונגעל מפוליטיקאים. יש בי חוסר משיכה מוחלט לכל זה ואישית אני גם לא חושב שזה חיבור מוצלח, מוזיקה ופוליטיקה. תמיד חשבתי שאמנים הם סקטור שאהוב על הקהל ואין צורך להילחם בזה.

"מוזיקאים צריכים לעשות מוזיקה לכולם ולא לסמן את עצמם פוליטית. היו כאלה שלפעמים בשביל כסף הפכו לדוגמנים של מפלגה כזו או אחרת ואם לומר ביושר, אולי אם היו נותנים לי אז הרבה כסף גם אני הייתי הולך להתפרנס באיזושהי מפלגה, אבל כנראה שלמזלי זה לא קרה. נשארתי חופשי מבחינה אמנותית.

"גם אריק לא רצה להיות מזוהה עם פוליטיקה. הוא אמר 'תמיד הייתי שמאל', אבל זה לא היה מפלגתי. זה לא היה מצומצם. הייתה לו תפיסה הומנית, צנועה וישרה, אבל הוא אף פעם לא אמר: אני עם המפלגה הזאת או ההיא. הוא ראה את עצמו כישראלי שוחר שלום ששואף לצדק. לא אחד שמשרת אג'נדה כזאת או אחרת".

"אריק אמר 'תמיד הייתי שמאל', אבל זה לא היה מפלגתי. הייתה לו תפיסה הומנית, צנועה וישרה, אבל הוא אף פעם לא אמר: אני עם המפלגה הזאת או ההיא. הוא ראה את עצמו כישראלי שוחר שלום ששואף לצדק"

בריאיון שערכתי עם אריק איינשטיין ל"ידיעות אחרונות" ב-1997 הוא אמר לי: "לא הצבעתי לביבי, בדעותיי אני רחוק ממנו והוא עשה טעויות, אבל עם זאת נוהגים איתו באי-צדק נורא. התקשורת מתעללת בו ואני פשוט מזועזע מעוצמת הזלזול והשנאה שכתבים ופרשנים מפגינים כלפיו.

אריק איינשטיין ושלום חנוך בשנות השמונים

"עד כמה אפשר למצוץ לו את הדם, ברכילויות מזויינות, בתאווה שכזו? גועל נפש! עד כמה גדולה תאוות ההכפשה של עיתונאים? עד לאן אפשר ללכת עם הרדיפה הזו, הכניסה לחדרי החדרים, למיטה, לתחתונים שלו? זו זוהמה! אני חושב שאיבדו את הצפון ואני שואל: איפה החוק? האם צריך לחוקק חוקים נוקשים שיגבילו את התקשורת, אבל ישמרו על חופש הביטוי וגם על כבוד הפרט, או שאולי צריך לדבר לליבם של כתבים ועורכים? זה מאכזב אותי".

"עד כמה אפשר למצוץ לנתניהו את הדם, ברכילויות מזויינות, בתאווה שכזו? גועל נפש! עד כמה גדולה תאוות ההכפשה של עיתונאים? עד לאן אפשר ללכת עם הרדיפה, הכניסה לחדרי החדרים, לתחתונים שלו? זו זוהמה!"

במשך שבוע שלם נצמדתי אז לאיינשטיין. אכלנו ב"כתר המזרח", הלכנו למשחק כדורסל של הפועל תל אביב באוסישקין, היינו באולפן ההקלטות וסתם ישבנו על ספסל בשדרות נורדאו. הוא היה בן 58. בן גילי היום. בין היתר אמר, שהעבודה האינטנסיבית עם יצחק קלפטר על שני אלבומים בשנה וחצי הייתה יוצאת דופן מבחינתו.

"אני לא לקחתי את יצחק כגיטריסט ומלחין. להיפך. הרגשתי שזה יצחק שלקח אותי כזמר שיבצע את השירים שלו. זה באמת היה מתוך עבודה משותפת. עשינו את זה יחד, יום יום, כל הזמן בעבודה משולבת. חבל שמייד עם היציאה של התקליט נפצעתי בתאונת דרכים קשה, ומצד שני כשיצאתי מבית החולים מייד כתבתי את כל המילים ל'שביר' ויצחק הלחין והפיק את האלבום השני שלנו.

"זו הייתה תקופה מוקצנת וכל הקצוות החדים וגם הצדדים הרגישים באו לידי ביטוי בשירים שעשינו. נוצר דיאלוג מקסים בין הגיטרה שלו לבין הקול שלי, זה היה משהו מיוחד במינו. החיבור בינינו היה מוצלח ועד היום שני התקליטים שעשינו יחד מאוד אהובים עליי".

יצחק קלפטר, אלון הלל ואריק איינשטיין באולפני טריטון במהלך הקלטות האלבום "יושב על הגדר", 1982 (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

29 באוגוסט 1982, יום ראשון, י' באלול, ארבע לפנות בוקר. אריק איינשטיין, אישתו סימה אליהו, נורית בורנשטיין והציירת רבקה רובינשטיין חזרו מבילוי בפאב "הסניף", שם נערך ערב פרידה מכדורסלן הפועל תל אביב בארי לייבוביץ'.

בפינת הרחובות פרישמן-ריינס בתל אביב פגע אוטובוס ברכב הרנו הקטן שבו נסעו הארבעה. רבקה רובינשטיין נהרגה בתאונה הקטלנית. שתי הנוסעות האחרות חולצו מהרכב המעוך. כוחות ההצלה התקשו מאוד להוציא את אריק איינשטיין שישב מאחור. למקום הוזעק ציוד מכני מיוחד, דלתות המכונית נוסרו והזמר חולץ והועבר לבית החולים איכילוב.

סימה אליהו אושפזה כשהיא מחוסרת הכרה. הנהגת נורית בורנשטיין נפגעה באופן בינוני ואריק איינשטיין נפגע קשה מאוד בראשו, צלעותיו נשברו ורשתית חדשה הושתלה בעינו.

התאונה הביאה לביטול מסיבת ההשקה לאלבום "יושב על הגדר", שתוכננה לתחילת ספטמבר. איינשטיין, שעבר בעקבות התאונה שיקום ארוך וסדרת טיפולים, לא חזר יותר לבמה ולא הופיע יותר בפני קהל, עד מותו.

הדיווח על התאונה של אריק איינשטיין בעיתון "העולם הזה" ב-1 בספטמבר 1982 (לחצו להגדלה)

רק ב-10 בינואר 1983 הוא נראה לראשונה שוב בציבור, במשחק הדרבי של תל אביב (מכבי ת"א ניצחה 90:92). ב"מעריב" החליטו שזה שווה תמונה גדולה בעמוד הראשון.

בספטמבר 1983, בדיוק שנה אחרי "יושב על הגדר", יצא אלבום משותף נוסף של איינשטיין וקלפטר, האלבום הראשון שבו כתב איינשטיין את כל מילות השירים, כולן בהשראת/השפעת התאונה הטראומטית.

יצחק, המפתחות אצלך

כמו שהאלבום "סע לאט" מתחיל בשיר "סע לאט", גם באלבום "יושב על הגדר" השיר הפותח הוא "יושב על הגדר". הגיטרות של קלפטר הולמות ומלטפות וכובשות את האוזן וב-1:55 נכנסת הגיטרה המחשמלת של יצחק לכמעט דקה של סולו מופלא. משם זה ממשיך ל"חלום עקבותיך", אריק איינשטיין ממשיך בפרויקט הפצת שירתו של אברהם חלפי.

קלפטר: "הוא בא אלי עם ספר שירה, אמר לי – אני רוצה להראות לך משהו. פתח בעמוד 30 וביקש: תלחין את זה, יצחק".

זה היה קשה?
"בכלל לא. להיפך. זה היה קל, כי הטקסט של חלפי בנוי. כתוב היטב. החרוזים כבר מסודרים. הסתכלתי על השורות הראשונות והלחנתי בפשטות".

חיפשתי אותך ולא מצאתיך,
חיפשתי אותך הלוט בענן.
מלוא נפש אריתי הדבש מני פיך,
ראיתי חלום עקבותיך בגן.

אריק איינשטיין התלהב מהלחן. "זו היתה הברקה של יצחק, הלחן הזה. הוא הפך שירה לשיר".

חיפשתי אותך בלילות וברוח,
חיפשתי אותך בשרב
ובטל.

קלפטר: "אני מאוד אוהב את 'חלום עקבותיך' וגם אריק חשב שזה שיר ממש טוב, אז הוא הביא לי עוד שיר – "השיכור" – והקריא לי אותו בקול".

נוֹשְׁרִים כּוֹכָבִים אֶחָד אֶחָד.
אֶעֶנְדֵם, אֶעֶנְדֵם כְּאַבְנֵי הַחֵן.
וְאָז אֲדַמֶּה, שֶׁהַלַּיְלָה יָרַד –
וְלָבַשׁ גּוּפִי מָגֵן.

יצחק קלפטר ואריק אינשטיין מופיעים ביחד בשנות השבעים (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק קלפטר)

"זה היה מוזיקלי, כמו שאנסון צרפתי. 'אחד' התחרז עם 'ירד', 'החן' עם 'מגן'. ינשוף עם תשוב, מחר עם גר. הזמן עם תומן. האור עם השיכור. ישבתי עם הגיטרה והלחן התלבש על המילים של חלפי".

כִּי מָלֵא הָאֲוִיר נְשִׁימַת יַנְשׁוּף –
אֵין לִרְאוֹת, אֵין לָדַעַת שְׁבִילֵי מָחָר.
וְיָכוֹל לִהְיוֹת כִּי כְּבָר לֹא תָּשׁוּב
אֶל הַבַּיִת, שֶׁבּוֹ אַתָּה גָּר.

וְאֶת שְׁעוֹתֶיךָ – פִּלְאֵי הַזְּמַן,
וְאֶת תִּקְווֹתֶיךָ – פִּלְאֵי הָאוֹר,
אוּלַי לֹא תּוֹסִיף עוֹד לִשְׁתּוֹת עַד תֻּמָּן,
אַתָּה הַשִּׁכּוֹר, הַשִּׁכּוֹר.

איינשטיין אתגר את קלפטר. "הוא אמר לי: יצחק, תעשה כל מה שאתה מבין. המפתחות אצלך בידיים. מצד אחד, לא הייתי בטוח בעצמי, אבל מצד שני הייתי מאוד פורה וגם היה לי כבר ניסיון בעבודה באולפנים וזו הייתה גם הזדמנות לנגן סולואים. הייתי בן 32 ואריק איינשטיין היה אריק איינשטיין, בן 43, כוכב ענק שבחר בי לעשות איתו את התקליט ה-19 בקריירה שלו. זו הייתה אחריות אדירה".

לא רק שני שירי אברהם חלפי נכנסו לאלבום. איינשטיין ביקש מקלפטר גם שני לחנים לשירי נתן אלתרמן. הראשון היה "חייו של יוחאי".

אברהם חלפי ב-1964

"שיר עצוב מאוד", אומר קלפטר, "הגיבור שלו הוא מוכר פיסטוקים אומלל ועני, חולני, חיוור, רזה, עומד למות והוא בן 50 ומסתובב בעולם כמו חירש אילם, ובעצם אין לו כלום בחיים והוא האכזבה של אמא שלו. זה טקסט קשה ומכאיב, ואני דווקא רציתי להלחין אותו באופן שלא יכביד והצפתי אותו בגיטרות עם טאץ' יווני".

ישנה אדמה ויש עומק וגובה.
ישנם יערות, נמרים ותוכים.
ישנן אהבות ושירים לשובע
ויש יוחאי – מוכר פיסטוקים.

הולך לו יוחאי כחרש אילם.
בן חמישים שנה.
החשבה אימו (הן היתה לו אם)
שככה יהיה לבנה?

מבט מזוגג ופה חיוור
גוף חלוד ורזה.
ישנם אנשים יפים יותר,
אבל יוחאי הוא כזה.

ישנם בעולם אהבות ויגון
וימים ונהרות עמוקים
ויוחאי מתקרב אל מותו האביון
ומביא עמו טס פיסטוקים.

אריק איינשטיין אהב את הניגוד המוזר בין הטקסט לבין הלחן והציע לקלפטר אלתרמן נוסף – "מבלי להפריע", שגם יצא בהמשך כסינגל לרדיו.

נתן אלתרמן עם השחקנית יונה עטרי בקפה "כסית", 1960 (צילום: בוריס כרמי, הספרייה הלאומית)

"בגיל 13 ראיתי את הביטלס בסרטים שלהם ואמרתי לעצמי שאני יכול לעשות גם דברים דומים, לקחת מילים ולשלב אותם במוזיקה. לעטוף את הכול", אומר קלפטר. "אני חושב שהייתה לי אוזן טובה ועשיתי את זה עם 'מבלי להפריע' בצורה מוצלחת".

הָעִיר מְזַמֶּרֶת בַּפַּעַם הָאֶלֶף
עֵינַי הַיָּרֵחַ נוּגוֹת.
אֶל חֵיק הָאַסְפַלְט מִתְיַפֵּחַ גּוּר כֶּלֶב
הַסָּבְתָא מוֹכֶרֶת עוּגוֹת.

הַסָּבְתָא זְקֵנָה, הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת
כָּל אֵם לְיַלְדָּה מְסַפֶּרֶת סִפּוּר
עוֹמֶדֶת הַסָּבְתָא קְטַנָּה וְחִוֶּרֶת
מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַצִּבּוּר.

שְׂפָתֶיהָ דַּקּוֹת וְהָעִיר מְצַלְצֶלֶת
מִיָּם וְעַד יָם נוֹהֲרִים הַזּוּגוֹת
אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אֲרוּחָה מְבֻשֶּׁלֶת
אוּלַי רַק הַכֶּלֶב רָעֵב לְעוּגוֹת.

שְׂפָתֶיהָ דַּקּוֹת וּבַפַּעַם הָאֶלֶף
אֵין יֶלֶד אוֹמֵר לָהּ: סַפְּרִי לִי סִפּוּר…
עַל חֵיק הָאַסְפַלְט מְנַמְנֵם גּוּר הַכֶּלֶב
מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַצִּבּוּר.

איינשטיין הסביר: "הנושאים ב'יושב על הגדר' היו רציניים מאוד אבל הם הוגשו בצורה קלה ונעימה לאוזן. הזקנה עומדת חיוורת ומצומקת וגור הכלב רעב לעוגות. הבדידות האורבנית בעיר הגדולה. זה נושא קשה.

"אבל יצחק הלחין את זה כמו בלדה של הביטלס ועם עיבוד המיתרים זה נשמע נעים, מרגש, ולא כמו טרגדיה איומה. ככה גם ב'חלום עקבותיך' של חלפי, שזו זעקה של אדם לאלוהים – איפה אתה? למה אתה לא נותן לי סימן? – זה נושא כבד, אדם שאיבד את הדרך, אבל יצחק הלחין את זה ככה שזה לא נשמע דרמטי מדי".

אריק איינשטיין באולפני "טריטון" בעת ההקלטות לאלבום "יושב על הגדר" ב-1982 (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

שקית הניילון של אריק

מורנו זוכר בחיבה גדולה את האווירה באולפני "טריטון" במהלך הקלטות האלבום. "אריק היה חרוץ מאוד והוא היה מוזיקאי מחונן ומפיק מוזיקלי גאון, למרות שלא ידע לנגן באף כלי.

"היה בו משהו מיוחד. הוא ידע להוציא את המקסימום מאנשים. שואב החוצה את הכישרון מכל מי שהיה סביבו. הוא גרם לך לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמך. זה לא נתפס. והוא עשה את זה נעים. לא היה צליל אחד באולפן שהוקלט בלעדיו. הוא תמיד היה שם. לא קרה אף פעם שהוא נעדר אפילו לדקה אחת והחמיץ משהו שהוקלט שם. פנומן".

"היה בו משהו מיוחד. הוא ידע להוציא את המקסימום מאנשים. שואב החוצה את הכישרון מכל מי שהיה סביבו. הוא גרם לך לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמך. זה לא נתפס. והוא עשה את זה נעים"

איינשטיין היה מגיע לאולפן בכל בוקר עם שקית ניילון. "אותה שקית ניילון תמיד", זוכר מורנו. לרוב במכנסי חאקי קצרים, טי שירט ועליה חולצה. "סיגריות, מפתחות, קסטה ואיזו חולצה להחלפה".

מורנו מתאר נוהל קבוע בהקלטות. "אריק היה נכנס, מתחיל לעשות לי תנועות של מתאגרף, וקופץ ומרקד, מתחמם קצת, מתחיל בריצה קלה סביב הקונסולה ואז הולך לשיר. אה אה אה מה מאמא מיה … הוא היה צריך לפרוק מתח שהיה אצור לו בגוף. להוריד את מפלס הדרמה.

אריק איינשטיין, יצחק קלפטר ויעקב מורנו באולפני "טריטון" בעת ההקלטות לאלבום "יושב על הגדר" ב-1982

"עבדנו על 'מבלי להפריע', והטקסט של אלתרמן כזה עמוק, והביצוע רציני, הוא שר פעמיים-שלוש, ואני שואל: אריק אולי תעשה עוד טייק אחד, קצת יותר עליז ושמח? והוא עונה: 'מורנקי, תעזוב אותי. ידידי כאח לי, הנח לי'. אבל הוא היה מקשיב ועושה.

"עבדנו על 'מבלי להפריע', והוא שר פעמיים-שלוש, ואני שואל: אריק אולי תעשה עוד טייק אחד, קצת יותר עליז ושמח? והוא עונה: 'מורנקי, תעזוב אותי. ידידי כאח לי, הנח לי'. אבל הוא היה מקשיב ועושה"

"ביום הראשון להקלטות התקשר בבוקר: מורנוס, שטוף ת'תחת. אני מגיע עוד מעט. הוא הגיע ב-12, הנגנים היו שם כבר מ-10, נכנס והכריז: טוב, בואו כולנו נתחיל מההפסקה. בואו נהנה קצת. נכנס למטבחון, הדליק סיגריה, עשה קפה. ואני רואה שהוא מערבב את הסוכר בקפה נגד כיוון השעון. וגם אני ככה, והוא אמר לי 'מורנו, אנחנו כנראה מאותו הכפר של בוחשי הסוכר'".

לא ידעתי שזה כזה אישיו.
"בטח שזה אישיו. מעט מאוד אנשים בוחשים ככה. ואריק חייך, ואז לגם ואמר: טוב עשיתם סאונד שמאונד? בואו נעשה שירים. הייתה לו גישה אוהבת. רכה. הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לשמוע ולקבל, וגם כשהייתה לו ביקורת הוא ביטא אותה בעדינות".

באחד השירים, מורנו לא זוכר איזה בדיוק, איינשטיין חשב שיש עומס של גיטרות. הוא קם במלוא קומתו הגבוהה, הניח ידו על כתפו של קלפטר, ואמר: יצחק, זה תפקיד מאוד יפה. אבל אני מציע שתשמור את זה לתקליט הבא שלך".

במיקסים ישב מאחור, על הספה. "בניגוד להרבה אמנים שבאו, עמדו לידי, רבצו עלי, על הקונסולה, אריק היה שותק, מעשן, עם קפה, מאחור, רק מקשיב ולא מתערב. בסוף הייתי משמיע לו והוא היה אומר בבית השני יש קצת יותר מדי בס, ובסיום השיר המיתרים צריכים להיות נוכחים יותר. והוא תמיד צדק. הייתה לו שמיעה מוזיקלית נדירה ביותר".

אריק אינשטיין ויוני רכטר בשנות השמונים (צילום: משה שי/פלאש90)

בהקלטות השתתפו צמרת נגני העל של ישראל באותה תקופה. משה לוי, שעשה את עיבוד המיתרים ל"מבלי להפריע" וניגן קלידים, ירוסלב יעקובוביץ' המפיק והסקסופוניסט, יוני רכטר, שניגן פנדר רודס. ורד קלפטר בת ה-24, אשתו הצעירה של יצחק, שבאה לעשות קולות. איינשטיין, הם מספרים, ידע ליצור תחושת שוויון ונינוחות. הכול למען השיר, אמר, מי אנחנו, מה אנחנו. רק אנשים. אבל השיר הוא ה-שיר.

ורד קלפטר: "גרתי אז עם יצחק ברחוב ויזל בתל אביב ואריק היה בא. אריק אמר לי אז, ורד, בואי לאולפן, תעשי קולות בכמה שירים. הופתעתי. שמחתי. זו הייתה חוויה. הוא ויצחק היו מדברים ביידיש ביניהם, חולקים אמרות והלצות יידישאיות, זה היה קורע מצחוק. זה היה מוזר ששניים כאלה צעירים, רוקנרול אתה יודע, עומדים זה מול זה ומדברים כמו שני זקנים על הספסל בגן".

"זו הייתה חוויה. הוא ויצחק היו מדברים ביידיש ביניהם, חולקים אמרות והלצות יידישאיות, זה היה קורע מצחוק. זה היה מוזר ששניים כאלה צעירים, רוקנרול אתה יודע, מדברים כמו שני זקנים על הספסל בגן"

יצחק קלפטר: "היה הומור, כי היה צריך לאזן את כל המהות של התקליט. עבדנו יחד בצורה מאוד יסודית, אריק ואני. לי אין מקצוע אחר חוץ ממוזיקה, ואריק תמיד אהב לשיר ורצה לשיר שירים טובים שהוא התאהב בהם.

"אני הייתי צעיר מדי. זה לא שהייתי בא אליו סתם לשתות בירה או קוניאק בערב ולראות משחק כדורסל. לא. אבל היינו אוכלים יחד ב'כתר המזרח' ויצרנו ביחד. לא היינו חברים קרובים, הוא היה מבוגר ממני ב-11 שנים והייתה לו משפחה ותינוק שרק נולד".

ושיר שנכתב לו. "בוקר טוב, אמיר".
"אמיר היה הילד שנולד לאריק אז מסימה. והוא כתב את המילים על לחן שהבאתי לו על קסטה".

אריק איינשטיין עם בנו אמיר (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

וככה סיפר איינשטיין בראיון ליואב קוטנר באותם ימים: "נולד לי ילד. אני רואה אותו. יש לו את הפינה הנחמדה שלו, ואת המיטה שלו, ומסביב יש את כל הצילומים של הספורטאים שהדבקתי, כל מיני ספורטאים וכל מיני פעולות-ספורט, ויש לו את הצעצועים שלו.

"ובאופן טבעי אני מסתכל עליו וחושב – אתה רואה כל יום בטלוויזיה את הילדים שאין להם את כל זה, שאין להם אהבה, ואני רוצה שהוא יגדל וידע להעריך את כל הדברים האלה, שיבין שיש צרות במקום אחר וידע להעריך את מה שיש לו. לכן כתבתי את השיר".

גם "רק איתך" היה טקסט של איינשטיין. קלפטר מודה שזה שימח אותו במיוחד לשמוע את המילים על הלחן שהביא. "זה היה אישי, פשוט, חילוני כזה. בגובה העיניים. אריק כתב אהבה בלי קישוטים מיותרים, אבל גם לא בצורה פשטנית".

רק איתך
אני יכול לזרוח
רק איתך
אני יכול לפרוח
רק איתך
וככה זה היה תמיד

"טירוף במה" (מלים ולחן יצחק קלפטר) היה סיפור מיוחד במינו "כי את השיר הזה ממש כתבתי אותו על אריק איינשטיין, בלי שהוא ידע. תמצית של מה שחוויתי מההופעות איתו בתקופה של הפלטינה ואחרית הימים. הוא היה האליל והיה טירוף במה ונסיעות בחזרה מהופעות, עם פועלי במה שנרדמים ברכב.

"כשאריק התקשר אלי וביקש: יצחק, תכתוב לי שיר, החלטתי לסגור את המעגל ולתת לו את זה. שהוא יבצע אותו. הוא אהב את זה. בגרסה שגלי עטרי הקליטה היא שרה 'וכך חושב על חברתו הדואגת'; כשבאתי לאריק עם ההצעה לשיר את זה שיניתי את המילים ל'הוא לא דואג כי אשתו אותו אוהבת'.

"גלי גם שרה 'נזכר בְּהוֹפָעָה', הופעה כלשהי, מתישהו. אריק שר בַּהוֹפָעָה. ההופעה הספציפית שממנה חוזרים עכשיו בדרך הארוכה והמתפתלת. חבל שהוא אף פעם לא הופיע עם השיר הזה. רק בטלוויזיה. הוא שיחק את כוכב הרוק הגדול, אבל בעצם לא רצה להיות שם".

יעקב מורנו: "בעבודה באולפן שאלתי אותו אם הוא הולך להופיע עם החומר של התקליט. אריק ענה לי: עזוב, מורנו, אפילו בסלון שלי בבית אני לא מופיע".

מה שמלמד שבניגוד לדעה המקובלת, ההתרחקות של איינשטיין מהבמה ומהופעות מול קהל, החלה עוד לפני התאונה הקשה. גם ג'וזי כץ, שותפתו לשלישיית החלונות הגבוהים וחברתו הטובה עד מותו ב-2013, אומרת: "אריק תמיד אהב לשיר ולהקליט, אבל שנא את ההופעות החיות. זה היה לו קשה. הוא היה צריך לשתות הרבה אלכוהול כדי לקבל אומץ, וזה השפיע עליו פיזית.

"אריק תמיד אהב לשיר ולהקליט, אבל שנא את ההופעות החיות. זה היה לו קשה. הוא היה צריך לשתות הרבה אלכוהול כדי לקבל אומץ, וזה השפיע עליו פיזית"

ג'וזי כץ (צילום: משה שי/פלאש90)

"גם בתקופת 'החלונות הגבוהים' היה ברור הפער הזה, בין הכוכב היפה, הזמר הענק עם הקול הנדיר, לבין האיש שרוצה רק לברוח מההופעה, לחזור הביתה, לנעול נעלי בית ולראות משחק בטלוויזיה. הייתי מדברת איתו כמעט כל יום. הוא לא רצה הופעות. התאונה רק חיזקה בו את מה שהיה כבר לפני 'יושב על הגדר'. הרצון להיות בבית".

"בשבחי הסמבה" שכתב והלחין יצחק קלפטר מסיים את האלבום. "כמו רבים מהדור שלי – מתי כספי, יהודית רביץ – גם אני אהבתי מוזיקה ברזילאית מילדות. הייתי שומע סמבות יפות כאלה ופתאום הרגשתי שהייתה לי אפשרות לכתוב שיר אהבה לסגנון הסמבה הזה, שאהבתי. הלכתי לישון והמנגינה והטקסט התנגנו לי בראש".

סמבה היא כמו שפת הים
גלים, גלים ניתזים אל החוף
סמבה היא כמו ליל אהבה שלא יחלוף

היא לא יודעת גבולות
היא עפה שם רחוק בין החלומות
סמבה עם בוא האביב

קלפטר: "השורות רצו לי בראש בלי שליטה. לא הצלחתי להירדם. התהפכתי משמאל לימין, ושום דבר. השינה לא באה. אז הוצאתי את עצמי מהמיטה, לקחתי גיטרה, ניגשתי לטייפ והקלטתי את הלחן והמילים ככה, כמו שזה, יצא לי במכה אחת".

סמבה היא קצב יפה
נותנת השראה לנגן הרבה
איך הצלילים מתחלפים
כמו הרבה צבעים.

אריק איינשטיין בעת ההקלטות לאלבום "יושב על הגדר" ב-1982 (צילום: מתוך אוסף אריק איינשטיין, באדיבות אמיר איינשטיין)

קלפטר: "נתתי את זה לאריק, כי הוא היה זמר הרבה יותר טוב ממני. הוא שר את זה כמו מי שעומד על חוף הים בריו דה ז'ניירו ומסתכל על האופק ועל כל מי שמנגנים איתו. הרבה עומק וגם קלות. גם ורד, שהייתה אשתי, השתתפה שם בקולות".

"נתתי את זה לאריק, כי הוא היה זמר הרבה יותר טוב ממני. הוא שר את זה כמו מי שעומד על חוף הים בריו ומסתכל על האופק ועל כל מי שמנגנים איתו. הרבה עומק וגם קלות"

ורד קלפטר: "ואריק אמר – וואו, ורד, את נשמעת ממש כמו נער צעיר!"

העטיפה האייקונית של "יושב על הגדר" צולמה ב"כתר המזרח" – המקום הצנוע שפתחו בספטמבר 1952 הזוג בתיה ונסים שמאי ברחוב אבן גבירול בתל אביב. במקום הגישו תבשילים ביתיים ושווארמה מיתולוגית עם פיסטוק חלבי בפנים. האמנים הגדולים של ישראל הגיעו לאכול צהריים והמסעדה הייתה בשיאה בשנים 1998-1978.

ספורטאים, שדרני רדיו, מוזיקאים וזמרים הגיעו לאכול על המדרכה, וחלקם (שהיו מקורבים לאריק איינשטיין) אף הוזמנו לבר הסודי מאחורי המסעדה, שם היו אריק והחבר'ה צופים במשחקי אן-בי-איי שהועברו דרך הלווין.

משה שמאי, בנם של המייסדים, הוא הילד שמופיע על העטיפה. שמאי סיפר כי לעטיפת התקליט "יושב על הגדר" (שצילם עודד קליין ועיצב מנחם רגב) ביקש אריק להצטלם עם קלפטר ועם כל עובדי המסעדה. כולם הגיעו והתייצבו בפני המצלמה, חוץ מהילד הקטן משה, שהלך לשחק עם חברים.

התמונה הקבוצתית שמופיעה על אלבום "יושב על הגדר", עם הילד משה שמאי בכניסה ל"כתר המזרח", 1982 (צילום: עודד קליין)

כולם לחצו על הזמר לוותר, אבל איינשטיין התעקש: "אנחנו נחכה עד שימצאו אותו ויביאו אותו. לא מצלמים את העטיפה בלי מושיק". וכך היה. אחרי חיפושים מורטי עצבים נמצא הילד, צורף לחבורה שהמתינה, וקליין הנציח את הרגע. אריק איינשטיין מת ב-2013. כתר המזרח נסגרה ב-2019.

איינשטיין התעקש: "אנחנו נחכה עד שימצאו אותו ויביאו אותו. לא מצלמים את העטיפה בלי מושיק". וכך היה. אחרי חיפושים מורטי עצבים נמצא הילד, צורף לחבורה שהמתינה, וקליין הנציח את הרגע

למרות מצבו הפיזי הרגיש, מחובר למכונת החמצן 24 שעות ביממה, קלפטר יוצא בלילות לבית הקפה הקבוע שלו באבן גבירול, והוא ערני, זוכר פרטים, צופה בטלוויזיה, עוקב אחרי מספר ההאזנות ביוטיוב לשירים שלו ("אם מישהו היה אומר לי ש'היא כל כך יפה' יגיע ל-8 מיליון האזנות הייתי צוחק") וחולם לכתוב עוד שיר חשוב ומשמעותי.

40 שנה אחרי שיצא, מה אתה חושב על "יושב על הגדר"?
"אני עדיין זוכר את עצמי עוצר את האוטו בצד כשברדיו השמיעו את 'מבלי להפריע'. את התחושה המדהימה הזו, שאריק איינשטיין שר שירים שלי.

"הייתי טיפוס רגיש. עדין. לוקח ללב. בלי ביטחון. לא חשבתי על עצמי דברים טובים וההצלחה שלי אז הפתיעה אותי. גם היום היא מפתיעה אותי".

"יושב על הגדר" על קלטת שיצאה ב-1982

"יושב על הגדר" – כל השירים

"יושב על הגדר": עטיפת האלבום