תחנת קול הרע"ם מקהיר התחילה לשדר בעברית ב-1953, קצת לפני שגמאל עבד אל נאצר תפס את השלטון במצרים.
נאצר, ששירת כקצין מודיעין בצבא המצרי, האמין בכוחה של תעמולה הזורעת פחד ומורא באויב. בהשראתו החלה התחנה המצרית לשדר בשנות השישים שידורי אימה מופרכים בגלים בינוניים, שכל מטרתם הייתה לעורר חרדה קיומית בציבור הישראלי ולהחליש אותו לקראת עימות עתידי.
בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים זה אפילו הצליח. ישראלים רבים התחברו לשידורים מקהיר, האמינו להם ורעדו מפחד מפני שואה שנייה, שנמצאת ממש מעבר לסיבוב.
בימים לפני מלחמת ששת הימים זה אפילו הצליח. ישראלים רבים התחברו לשידורים מקהיר, האמינו להם ורעדו מפחד מפני שואה שנייה, שנמצאת ממש מעבר לסיבוב
כשהתבררו תוצאות המלחמה וגודל התבוסה שנחלו בה צבאות ערב – השידורים מזרי האימה מקהיר, שדוקלמו בעברית חגיגית ובפאתוס תיאטרלי, סיפקו השראה למערכונים ובדיחות. הם אפילו יצאו על גבי תקליט מסחרי, שהיה פופולרי בישראל אחרי המלחמה, ותיפקד כדאחקה במסיבות. מקשיבים לקריין המצרי ומסתלבטים עליו ועל המונולוגים המגוחכים שלו.
"הו, אזרחי ישראל, הנה באה השעה המכרעת, שעת החשבון לכל מעשי שליטיכם. שליטיכם לא יועילו לכם", רעם קול הרע"ם, "אתם סובלים כעת את תוצאות איומיהם. הם הפילו עליכם שואה כתוצאה למדיניות האיום. הם לא יוכלו להציל אתכם, כי שמו אתכם במלכודת… שליטיכם הם שביקשו את המוות לכם ולעצמם והם עתה מקבלים את מה שמגיע להם".
אפילו כשהיה ברור שההצהרות היהירות "מטוסינו מפגיזים ברגעים אלה את עריכם" לא התממשו, מן הטעם הפשוט ששדות התעופה במצרים הושמדו עוד לפני שהמטוסים המריאו, לא חדלה תחנת הרדיו המצרית מניסיונות להלך אימים על הישראלים.
"נשק הנפט נכנס למערכה", הזהיר השדר המצרי, והבטיח שחרם הנפט הערבי על העולם המערבי יוביל לבידודה של ישראל, שממילא עוד מעט תושמד על ידי "אנשי פדאיון פלסטינים שנכנסים ומשתתפים במערכה הצבאית. הם מסתובבים עכשיו ברחובות תל אביב וברחובות ערי ישראל כולן. כך הם הפדאיון מבני פלסטין – אין הם מפחדים מהמוות מכיוון שהם מפיצים את המוות".
"אנשי פדאיון פלסטינים שנכנסים ומשתתפים במערכה הצבאית. הם מסתובבים עכשיו ברחובות ערי ישראל כולן. כך הם הפדאיון מבני פלסטין – אין הם מפחדים מהמוות מכיוון שהם מפיצים את המוות"
עשר שנים מאוחר יותר, ישראל עדיין ניצבה בטוחה. נשיא מצרים אנואר סאדאת נחת בירושלים, חתם על הסכם שלום היסטורי והוציא את מדינתו ממעגל המלחמה. בעקבותיו נחתם הסכם שלום גם עם ירדן. ובינתיים לבנון וסוריה שקעו במלחמות אזרחים, שפוררו אותן מבפנים.
האיומים הקיומיים על ישראל משנות החמישים והשישים – כשעל גבולה ניצבו צבאות סדירים של מדינות – התפוגגו, אבל האימה הרושפת והחרדה המתגלגלת מקול הרע"ם מקהיר לא השתתקה. היא רק התגיירה, היגרה לישראל, ופגשה כאן פוליטיקאי צעיר ואמביציוזי שחזר מארצות הברית, חדור מוטיבציה להנהיג את האומה.
"עיקרה של חירות הוא החירות מפחד, כי הפחד הוא שליט איום מפני שהוא נסתר", כתב מנחם בגין, האיש שחתם עם סאדאת על הסכם השלום, בספרו האוטוביוגרפי "המרד". בגין למד בימיו כמנהיג מחתרת כמה שיעורים כואבים על פחד וסכנותיו.
כפוליטיקאי הוא התמודד עם תעמולה עוינת, שציירה אותו כסכנה קרובה ומיידית לדמוקרטיה, מה שלא מנע ממנו לרתום בעצמו את הפחד מאויבים אמיתיים ומדומים לשירות צרכיו הפוליטיים.
כפוליטיקאי, נתניהו התמודד עם תעמולה עוינת, שציירה אותו כסכנה קרובה ומיידית לדמוקרטיה, מה שלא מנע ממנו לרתום בעצמו את הפחד מאויבים אמיתיים ומדומים לשירות צרכיו הפוליטיים
אבל ספק רב אם מייסד הליכוד דמיין, שהתנועה שהקים תהפוך בעתיד לא רק לסוכנת פחד אלא לנרקומנית של פחד. ושכמו כל נרקומן, היא תעלה את המינון מסיבוב לסיבוב.
תנועת הליכוד הפיצה השבוע קריקטורה, שבה רואים את ראש הממשלה יאיר לפיד נוהג במכונית, כשמאחוריו יושב מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, המכוון אקדח לגבו של לפיד וקורא לו "תן גז". הפרסום גרר סיבוב תגובות קצר ויגע של "געוואלד! הסתה!" שגווע במהירות. כל כך התרגלנו, שכבר לא ממש אכפת.
לפיד מוכר אותנו לחיזבאללה>> pic.twitter.com/UuJday141m
— הליכוד (@Likud_Party) October 11, 2022
אבל מי שהקשיב לנאומי האימה של בנימין נתניהו נגד ההסכם הימי עם לבנון, יכול היה בקלות לשמוע באוזני רוחו את קריין קול הרע"ם נוהם:
"הו, אזרחי ישראל… ראש ממשלתכם העלוב והחלש ניגף השבוע בפני מנהיג החיזבאללה הכביר… הוא נתן לערבים בחינם את הגז ששייך לכם… הוא נתן לערבים את הים שלכם… הוא מוכר אותכם לערבים כי הוא רועד מפחד…והנה תראו – לוחמי הפדאיון הפלסטינים כובשים עכשיו את ירושלים וזורעים בה מוות… ".
זה, פחות או יותר, מה שנתניהו ותומכיו מנסים למכור השבוע. רק שהפעם לא הערבים מפחידים אותנו מהשואה הקרבה ובאה, אלא ראש האופוזיציה, שמתכוון לחזור ב-1 בנובמבר לשלטון.
האבולוציה של נתניהו כסוכן הפחד הגדול ביותר בתולדות ישראל, היא סיפור מוכר וידוע. בסרט התיעודי "היועץ" של עדו צוקרמן, מתואר יפה המפגש הראשון של נתניהו והליכוד עם הדילר ארתור פינקלשטיין, שהגיע עם סם חדש ומסעיר מאמריקה.
בכירי הליכוד מעידים, שהם לא הבינו אז מה פינקלשטיין מציע להם ופחדו להסניף את החומר החזק שהוא הביא איתו. אבל ה-High של הניצחון הדרמטי בבחירות 96' היה כל כך חזק, שהם התמכרו.
ביבי המשיך לזעוק בסגנון קול הרע"ם "הם מפחדים! הם מפחדים!" וזרע בכל מקום אימה מפני הערבים, השמאלנים, העיתונאים, הפלסטינים, האיראנים, הבוגדים, עמותות השמאל, הפרקליטות, השופטים, ומי לא.
ביבי המשיך לזעוק בסגנון קול הרע"ם "הם מפחדים! הם מפחדים!" וזרע בכל מקום אימה מפני הערבים, השמאלנים, העיתונאים, הפלסטינים, האיראנים, הבוגדים, עמותות השמאל, הפרקליטות, השופטים, ומי לא
מי בכלל זוכר את הקמפיין שלו מ-2015, עם הסרטון המדהים, שבו שחקנים המחופשים ללוחמי דאע"ש דוהרים בטנדר, שמעליו מתנפנפים דגלים שחורים של המדינה האיסלמית ועל דפנותיו סטיקרים של "רק לא ביבי", עוצרים נהג ישראלי מפוחד ושואלים אותו במבטא ערבי מוגזם "איך מגיעים לירושלים, אח שלי?" והקורבן הרועד מפחד משיב להם "קחו שמאלה", מה שמוביל לפואנטה "השמאל ייכנע לטרור".
איפה לוחמי דאע"ש המפחידים האלה? איך זה שהם נעלמו כבמטה קסם מיד אחרי הבחירות ההן? אה, ברור, כי נתניהו הקוסם שוב ניצח את יריביו כנגד כל התחזיות. בהתחלה ניצח את הבחירות ומיד אחר כך ניצח את לוחמי דאע"ש.
וכך הוא המשיך, דוהר מקמפיין אימה לקמפיין זוועה, הודף ביד ימין את הפצצה האיראנית ומנצח ביד שמאל מגפה שלא נראתה כמותה מאז ימי הביניים. מדלג ממערכת בחירות גורלית למערכת בחירות גורלית ממנה, כשהוא שולט בתומכיו כמו אבא שמפחיד את ילדיו מפני מפלצת איומה ונוראה שמסתתרת בארון.
"היא תטרוף אותנו?" שואלים הילדים באימה.
האבא לא עונה להם אלא מחייך חיוך מסתורי ובלי שהילדים שמים לב דופק עם העקב על הרצפה.
בום-בום, בום-בום, בום-בום.
"אבא! המפלצת באה!" הילדים בוכים ורועדים.
"אל תדאגו ילדים", הוא אומר להם, "יש לי לחש כשפים סודי שרק אני יודע. כישוף שהורג מפלצות. אתם רוצים שאני אשתמש בו?"
"כן! כן! אבא! בבקשה!" צועקים הילדים, "תציל אותנו!"
האבא הערמומי מדקלם את לחש הכשפים שלו, וכשהוא פותח את הארון – הילדים נושמים לרווחה כשהם מגלים שאין שם מפלצת. אבא שוב הציל אותם. רק אבא יכול.
האבא הערמומי מדקלם את לחש הכשפים שלו, וכשהוא פותח את הארון – הילדים נושמים לרווחה כשהם מגלים שאין שם מפלצת. אבא שוב הציל אותם. רק אבא יכול
עם השנים הפוליטיקה הישראלית כולה התמכרה לסם המכשף הזה. כשהמהומה גדולה, האפוקליפסה קרובה והמפלצות מתחבאות בכל ארון ומתחת לכל מיטה, קשה לדבר בהיגיון ובשקט. מי שלא צורח ולא מפחיד, נדחק לאחור ונושר מהמרוץ.
וכך תומכי לפיד מבוהלים עד מוות מהתחזקותם של איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. השמאלנים בפאניקה מהפשיזם שאו-טו-טו מנצח. הליברלים מהדחפורים שתיכף יעלו על בית המשפט העליון.
תומכי ליברמן בהיסטריה מהחרדים, שמשתלטים על המדינה ותכף יכפו על כולם דיני כשרות ורעלות. הדתיים מפחדים מהפרוגרסיבים שיגרמו לילדיהם להחליף מגדר, לדבר בלשון מעורבת ולנהוג בהפקרות מינית.
כמו בסרט של טרנטינו, כולם מכוונים על כולם את המגאפונים של קול הרע"ם מקהיר וצורחים "הו, ישראלים – הלך עליכם! יומכם האחרון קרב ובא!" וכך במדינת ישראל, שהיא מעצמה אזורית, צבאית, טכנולוגית, מדעית וכלכלית, מסתובבים האזרחים רועדים כעלים נידפים בסתיו – כשמנהיגיהם לא מפסיקים להלך עליהם אימים שהקץ קרוב ויום הדין בפתח.
במדינת ישראל, שהיא מעצמה אזורית, צבאית, טכנולוגית, מדעית וכלכלית, מסתובבים האזרחים רועדים כעלים נידפים בסתיו – כשמנהיגיהם לא מפסיקים להלך עליהם אימים שהקץ קרוב ויום הדין בפתח
את הדברים הבאים כתב הרב קוק לפני יותר ממאה שנה, כשעוד אי אפשר היה בכלל לדמיין את מדינת ישראל של היום. הרב קוק התכוון לקרב כך יהודים ליראת אלוהים, שבו איני מאמין. אבל כשאני קורא את דבריו כפשוטם, במנותק מההקשר שבו נכתבו, אני מזדהה עם כל מילה:
"הפחד הנפרז (המופרז) הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות… מקור כל חולשה וכל רפיון חומרי, מוסרי ושכלי הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו, שמא יינזק, שמא יביא עליו רעה שלא יוכל כפרה. עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון. עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל לכל רע".
כמה חבל שבחתירתו הנחושה אל הכוח והעוצמה, בנימין נתניהו – איש ברוך כישרונות, הפוליטיקאי הישראלי הבולט בדורו – התמכר לפחד העובר את גבולו, ועל הדרך גם שכח מה זה להיות יהודי.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם