הבחירות המי־סופר קרֵבות ועמן תהיות הגותיות כבכל סבב. כל נער ונערה שמלאו להם 18 יוכלו לשלשל את הפתק לקלפי הקרוב לביתם ולהשתתף כאזרחים מן המניין בחגיגה הדמוקרטית. אך האם הגעה לגיל 18 כתנאי סף לזכאות להצבעה בבחירות הכלליות היא אכן המדד הטוב ביותר לדמוקרטיה בת זמננו? יצאנו לבדוק.

כל נער ונערה שמלאו להם 18 יוכלו לשלשל את הפתק לקלפי ולהשתתף כאזרחים מן המניין בחגיגה הדמוקרטית. אך האם הגעה לגיל 18 כתנאי סף לזכאות להצבעה בבחירות הכלליות היא אכן המדד הטוב ביותר לדמוקרטיה?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ברוב המדינות גיל ההצבעה עומד על 18, אך ככלל, טווח הגילאים נע בין 16–21. עצם קיומו של הטווח מעיד על שרירותיות מסוימת. הלוא אין באמת הבדל מהותי בין 17 ל־18 או בין גיל 18 ל־19. נערים עשויים להיות מספיק בוגרים לקבל החלטות הרות גורל כבר בגיל 16, או לחלופין יכולים להיות ילדותיים למדי גם בגיל 20, כלומר אין כאן משום יישור קו בְּשֵׁלוּתִי של ממש.

כעניין של צדק, על גיל ההצבעה להיות מוצדק במונחים של כבוד שווה לבני אדם. כדי להסביר זאת, ראשית עלינו לקבוע מהי המשמעות של להיות אדם, אבל זו כמובן שאלה קשה למדי. אך למטרת המאמר בלבד, נגדיר אדם כמי שלא ניתן  להגביל באופן לגיטימי ובאמצעים פטרוניים את זכותו להצביע. פטרנליזם הוא כלי ששולל מהפרט זכויות מסוימות (לרוב, מתוך כוונה להגן עליו) ובכך מגביל את עצמאותו כפרט ופוגע בחירותו הפרטית.

פטרנליזם עשוי להיות מוצדק, במקרים מסוימים, אם הפרט מחוסר יכולות קוגניטיביות ומוטיבציוניות הנדרשות לקבלת החלטות. קביעת גיל הצבעה כגבול תחתון להשפעה על השלטון הדמוקרטי הוא כלי פטרוני, לטעמי, שבגירים עשויים להציב כגבול מטעמים אינטרסנטיים – בטענה שהם ורק הם בוגרים מספיק כדי לדעת מה טוב ומה לא. בכך הם מנשלים למעשה את זכות ההצבעה מאלו שלא ראויים, לשיטתם, להשתמש בקולם עדיין מפאת גילם הצעיר מדי, לכאורה.

יחד עם זאת, ראוי לתהות על מה מבוססת הזכות להצביע. האם היא מבוססת על ידע פוליטי? על אוטונומיה מוסרית? על יכולות קוגניטיביות ומוטיבציוניות? אין לכך תשובה נכונה אחת.

אם כן, כאשר מגדירים את הקריטריונים לאוטונומיה, כלומר לעצמאותו של הפרט, מתעוררת שאלת הסף – איזו רמה של יכולת פסיכולוגית נדרשת כדי לעמוד באותם קריטריונים נורמטיביים? הלוא כל קריטריון שנקבע יהא שרירותי אף הוא.

ראוי לתהות על מה מבוססת הזכות להצביע. האם היא מבוססת על ידע פוליטי? על אוטונומיה מוסרית? על יכולות קוגניטיביות ומוטיבציוניות? אין לכך תשובה נכונה אחת

שאלת השאלות אולי היא – מהו השלב בחיים שעשוי להיות המתאים ביותר לקבלת מעמד "מורשה הצבעה"? האם מתוקף הלידה? החל מגיל אחריות פלילית? החל מגיל בגירות? גם לכך אין תשובה אחת נכונה, ולכן זה עוד יותר מעמיק את מידת השרירותיות הטמונה בכוח ההצבעה.

יש מי שהציע, למשל, צורך במעבר "בחינת כשירות" להצבעה, שבה, בדומה במקצת למבחן נהיגה, כל מי מתחת לגיל 18 יצטרך להוכיח יכולת הצבעה בסיסית. ב־2008 הונחה בפרלמנט הגרמני הצעה (שלא הצביעו עליה בסוף) לחקיקה שתעניק זכות בחירה לכל האזרחים בלידה, שתופעל בידי הורה או אפוטרופוס עד שיאמינו שהילד מוכן להשתמש בה. הרעיון כאן הוא שילדים ובני נוער רבים מוכשרים להצביע, והוריהם נמצאים בעמדה הטובה ביותר לקבוע מתי מגיעה לכשירות זו. כמובן שגם לכך יש חסרונות, שכן ילדים עלולים להיות מולכים שולל אחר מניפולציות פוליטיות ולהצביע מסיבות קלות דעת, או לחלופין הצעה זו מעניקה למבוגרים את היכולת הלא צודקת לשלול זכות בחירה לילדים המעוניינים בכך.

ייתכן שהמתכונת הנוכחית היא המיטבית מבחינה דמוקרטית, אך אצלנו בישראל אפשר לשקול, למשל, מעבר בהצלחה של בחינת הבגרות באזרחות כמדד להבנת הכוח האזרחי שמצוי בקול הבוחר.

עם זאת, ניתן לומר כי נער, שהגיע לצורך העניין לגיל אחריות פלילית, מצופה להישמע לחוק ולהימנע מעבירות, וזאת למרות שאיש לא עבר עמו על כל ספר החוקים של מדינת ישראל.

הציפייה של רשויות החוק מהאזרח גדולה, אך החופש האזרחי של הפרט גדול אף הוא. איך אומר הפתגם העתיק? "עם כוח גדול באה אחריות גדולה". כמו כן, אם השיטה עבדה עד עתה באופן תקין למדי, מדוע עלינו למהר לשנותה? לשנות לחלוטין לא, אך לשפר – למה לא?

לא סתם אחריות מקבל הבגיר לידיו. יש שיאמרו כי ההצבעה בבחירות איננה זכות, אלא חובתו של האזרח. באוסטרליה, בבלגיה וביוון, מולדת הדמוקרטיה, החוק מחייב את האזרחים להתייצב ביום הבוחר ולהשתמש בקולם להצבעה. לא כל המדינות הדוגלות ב"חובת הצבעה" אכן אוכפת זאת, אך חלקן מטילות קנסות כספיים על מי שלא ממשש את חובתו הדמוקרטית היסודית.

בישראל, שבה שיעור ההצבעה עומד בדרך כלל על כשבעים אחוזים, יש שיראו בכך מדיניות כוחנית מדי. קנס כספי של בסך 50–100 ש"ח לא באמת ישנה סדרי עולם, אך כן עשוי לדרבן מצביעים פוטנציאליים לממש את זכותם.

ייתכן שהמתכונת הנוכחית היא המיטבית מבחינה דמוקרטית, אך אצלנו בישראל אפשר לשקול, למשל, מעבר בהצלחה של בחינת הבגרות באזרחות כמדד להבנת הכוח האזרחי שמצוי בקול הבוחר

הזכות להצביע היא ציפור נפשה על הדמוקרטיה. הגבלת זכות ההצבעה לבגירים פוגעת אמנם בזכות הקטינים, אך כנראה שבצדק. אפשר לשקול כאמור קביעת קריטריון לזכות הצבעה במקום הגעה לגיל מסוים. כמו כן, חיוב בוחרים לממש את זכותם עשוי לעודד מצביעים רבים יותר ובכך למטב את מידת הדמוקרטיה במדינה.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.