ניצן המבורג
הזמן של
ניצן המבורג

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

שלום בין ישראל ללבנון הוא קיומי

לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזרח־התיכון", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בנוגע לעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. הדבר נבע ככל הנראה מהימצאותה של קהילה נוצרית איתנה. שורה של אירועים ומשברים שינו את תדמיתה, בהם מלחמת האזרחים בלבנון, סכסוכי דת, עימותים מזויינים עם ישראל, התעצמות מיליציית הטרור השיעית חיזבאללה, מלחמת אזרחים בסוריה ושחיתות ציבורית.

לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזה"ת", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. אך שורת אירועים ומשברים שינו את תדמיתה

לבנון אמנם מצויה בבוץ עמוק, אך על ישראל לראות בעת הזו הזדמנות להתקרבות, שעשויה לתרום משמעותית לשני הצדדים.

חשוב להבין מה גרם ללבנון להגיע למצב הנוכחי שלה. בשנות התשעים, החליטה לבנון להצמיד את ערך המטבע שלה לדולר האמריקאי, במקום לאפשר לשווקים הפיננסיים העולמיים לקבוע את ערכו. הבנק המרכזי של לבנון קבע ש־1,507 לירות לבנוניות תהיינה שוות ערך לדולר אמריקאי אחד.

מדיניות זו הביאה ליציבות פיננסית, אבל היא גם חייבה את הבנקים בלבנון להחזיק במלאי רב של דולרים, כדי שהבנקים יוכלו לממש אותה.

במשך שנים לא הייתה ללבנון בעיה למשוך דולרים, אבל אחרי 2011 הכול השתנה. מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזרח־התיכון פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארצות הברית, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים.

כדי לשמור על זרימת הדולרים, פיתח נגיד הבנק המרכזי של לבנון תוכנית: הבנקים יציעו תנאים נדיבים מאוד – כולל ריבית שנתית של 15% או אפילו 20% – לכל מי שיפקיד דולרים. אך הדרך היחידה של הבנקים להרוויח מכך הייתה התניית תשלום הריבית למפקידים הראשוניים בכסף ממפקידים חדשים, מה שידוע כהונאת פּוֹנזי. ברגע שאנשים הבינו את זה, כבר לא היו יכולים להוציא את כספם מהבנקים, וכך המערכת הפיננסית קרסה ב־2019.

משבר כלכלי ופיננסי זה הוא החמור ביותר שידעה לבנון. כתוצאה ממנו פרצה "מהפכת ה־17 באוקטובר" ב־2019 כמחאה ציבורית על המשבר ששטפה את הרחובות.

מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזה"ת פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארה"ב, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים

אז הגיעה מגפת הקורונה. לבנון הייתה דווקא מבין המדינות הבודדות, שניהלו את הגל הראשון של המגפה, בין מרץ ליוני 2020, בצורה מפוכחת יחסית. אך בדיוק אז התרחש הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שטרף את הקלפים והותיר לפחות 200 הרוגים, כ־7,500 פצועים, וגרם לנזק בשווי של כ־15 מיליארד דולר. שיעור מחוסרי הבית בעקבותיו מוערך בכ־300,000.

הפיצוץ השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם בעת הנוכחית למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה.

לבנון עומדת כיום כפסע מאסון הומניטרי – משבר רב־מערכתי המאופיין במיתון כלכלי חריף, אי־סדר פוליטי ואתגרי משילות. האינפלציה הכוללת מדצמבר 2019 עד אוקטובר 2021 הגיעה ל־519%. כמו כן, מחסור בדלקים הוביל למחירי דלק מרקיעי שחקים וגורם להפסקות חשמל מרובות, שעלולות להימשך עד 23 שעות ביממה.

הפיצוץ בנמל ביירות השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם גם למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה

למרות שמצבם בכי רע, בשונה ממרבית המדינות במזרח־התיכון נהנים תושבי לבנון מחופש ביטוי נרחב יחסית. חופש העיתונות מעוגן חוקתית, על אף שלא נשמר באופן עקבי.

בעוד שהתקשורת במדינה היא מבין הפתוחות והמגוונות ביותר באזור, כמעט כל אמצעי התקשורת תלויים בחסות של מפלגות פוליטיות, בעלי הון או מעצמות זרות, וכתוצאה מכך נוהגים במידה מסוימת של צנזורה עצמית. ספרים, סרטים, מחזות ויצירות אמנותיות כפופים לצנזורה, במיוחד כאשר התוכן קשורים לפוליטיקה, לדת, למין או לישראל.

גם ביחסה לקהילת הגאה, למשל, לבנון מאפשרת התאגדות ארגוני זכויות להט"ב, כחלק מסעיף 13 לחוקה, דבר נדיר ביותר במדינות ערב. אמנם פעילות חד־מינית אסורה על פי חוק העונשין מ־1943, שאוסר כל מגע מיני "המנוגד הטבע", וגם טרנסג'נדרים עלולים לעמוד לדין על־פי החוק האוסר על "התחפשות לאשה", אך בתי המשפט בלבנון קבעו כי אין להשתמש בסעיף זה, למרות שהחוק עדיין מתיר זאת לכאורה.

עם זאת, מאז מחאות "You Stink!" ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם יותר ויותר מגבלות משפטיות על חופש הביטוי. אותן מחאות, כזכור, פרצו בעקבות משבר האשפה, שנגרם עקב סגירת המזבלה של אזור ביירות ביולי 2015.

יתרה מכך, דווח כי גורמים מטעם רשויות השלטון הפריעו תכופות לעיתונאים בהפגנות של מחאת 2019. ביולי 2020 הוקמה "הקואליציה להגנה על חופש הביטוי בלבנון", המורכבת מ־14 ארגונים לבנוניים ובינלאומיים, כדי להיאבק בניסיונות הממשל להגביל את חופש הביטוי.

מאז מחאות "You Stink!", שפרצו בעקבות משבר האשפה אשר נגרם מסגירת מזבלת אזור בירות ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם מגבלות משפטיות על חופש הביטוי

לבנון, המדינה הערבית היחידה שאינה מדברית, חולשת על פני כברת ארץ יפה וירוקה, ולא בכדי נמשלת לשווייץ. אך הדמיון הרב בין שתי המדינות טמון בעיקר בניטרליות שבה דגלה לבנון בעשוריה הראשונים.

עד 1967 נחשב גבול ישראל–לבנון לשקט שבגבולותיה של ישראל, וכונה "הגדר הטובה". אמנם לא הייתה מלחמה עד אותה עת, אך אי אפשר לומר שהיה שלום בין השתיים. הלוא כבר ב־23 ביוני 1955 העביר הפרלמנט הלבנוני חוק חרם אנטי־ישראלי, הכולל 13 סעיפים, שמטרתם לנתק את כל הקשרים והיחסים עם "הישות הציונית".

לא כל שכן, אין זהו החוק היחיד שמונע איזושהי נורמליזציה של לבנון עם ישראל, אלא הוא אחד מתוך שלוש מערכות חוקים: חוק העונשין הלבנוני, חוק "החרם על ישראל" מ־1955 וקוד השיפוט הצבאי. ככלל, חוקים אלו קובעים כי כל סוג של מגע בין אזרחים לבנוניים וישראליים אסור. גזר הדין יכול לנוע בין כמה חודשי מאסר ועד לעונש מוות.

מסקר שנערך מטעם הארגון British Council ופורסם ביולי 2020 עלה, כי בני־נוער לבנונים רואים במדינות אירופה, ארצות הברית ובריטניה השפעה חיובית על לבנון. כמו כן, ישראל נותרה המדינה שבה הם רואים את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר, כמו גם ארצות הברית, שנתפסת כשחקן חיובי ושלילי כאחד.

בלבנון חיים כיום כ־5.3 מיליון תושבים: כ־4.5 מיליון אזרחים וכמיליון וחצי פליטים סורים, עיראקים ופלסטינים. נתונים על אודות ההתפלגות הדתית בלבנון של ימינו נותרים מעורפלים, שכן מאז 1932 לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי. עם זאת, לפי הערכות כ־64.9% מהאוכלוסייה הלבנונית היא מוסלמית (32% סונית, 31.3% שיעית ו־1.6% של עלווים ואִסמאעילים), כ־32% ממנה נוצרית וכ־3.1% הם דרוזים.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין, בלשון המעטה, עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם", שנחתמו בספטמבר 2020, עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם" עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון

באוגוסט 2020 אמר נשיא לבנון מישל עאון, שנחשב לבעל ברית של חיזבאללה, בראיון לערוץ BFMTV הצרפתי: "האם היינו מוכנים לחתם על הסכם שלום עם ישראל? אני לא פוסל את האפשרות, אבל זה תלוי".

באוקטובר של אותה שנה אמרה בתו, קלודין עאון, המשמשת כיו"ר הוועדה הלאומית לענייני נשים בלבנון, בראיון לרשת הטלווזיה "אל ג'דיד": "אני לא רואה בעיה בכך שלבנון תחתום על הסכם שלום עם ישראל".

עולם חדש..

Posted by Reuven Day on Monday, October 26, 2020

באותה שנה נפתח מו"מ בין ישראל ללבנון על סימון הגבול הימי בין שתי המדינות. מו"מ זה, שעדיין מתנהל בתיווך אמריקאי, עשוי להסדיר את המגבלות ולהביא להסכמות על אותו שטח של כ־860 קמ"ר ימיים, שעשויים להוות את התשתיות להסכמים נוספים בעתיד. ישראל כבר אותתה שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובתם.

נראה שכבר יש מי שמנסה לקחת את השיח הזה צעד אחד קדימה וזהו שר הביטחון בני גנץ, שבביקורו בבחריין בפברואר האחרון, אמר כי ישראל העבירה ללבנון הצעה לסיוע בעקבות המשבר המתמשך שפקד אותה.

באפריל 2022 נערכה בלבנון ועידה תחת הכותרת "על החזרת הניטרליות ללבנון", בגיבוי הפטריארך המרוני הנוצרי, בשארה א־ראעי. מקרב חלק מהדוברים נשמעה קריאה לאימוץ מדיניות־חוץ ניטרלית, ודחקו בלבנון לעזוב את הציר האזורי הנשלט בידי איראן. בין היתר, היו שאף דנו בנושא של נורמליזציה עם ישראל.

בבחירות האחרונות לפרלמנט הלבנוני, שנערכו במאי האחרון, נחלש מחנה חזבאללה והתחזקה מפלגת "הכוחות הלבנונים" הנוצרית בראשות סמיר ג'עג'ע, שנאבק לפירוק ארגון חיזבאללה מנשקו. יחד עם זאת, אי היציבות השלטונית נמשכת והיעדר המשילות לא מבשר טובות על עתידה של לבנון בטווח הזמן הנראה לעין.

תוצאות הבחירות בלבנון: חזבאללה נחלש – אך הדרך לשינוי ארוכהחוקרת המכון, אורנה מזרחי, כותבת: תוצאות הבחירות לפרלמנט…

Posted by ‎המכון למחקרי ביטחון לאומי‎ on Wednesday, May 18, 2022

התקרבות דיפלומטית הדרגתית בין ישראל ללבנון על רקע המשברים בלבנון ולצורך החלשת חזבאללה עשוי להיות המפתח להצלחה הדדית. האיום הקונוונציונלי מצד חזבאללה כלפי ישראל הוא האיום החמור ביותר בטווח הזמן המיידי.

התקרבות ללבנון בהכרח תחליש את חזבאללה ושיתוף פעולה בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות השמונים, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, וזאת לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות.

שת"פ בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות ה-80, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות

"הסכם שלום עם לבנון" עוד נשמע כמו חזון אחרית הימים. אך על מדינת ישראל לא לחדול מלגשש אליו צעד אחרי צעד. מדובר לטעמי בשלום החשוב ביותר בעת הזו – הן ללבנון והן לישראל, והגיעה ההזדמנות לממש אותו. שלום עם לבנון יחליש משמעותית את האיום האיראני באופן עקיף, ולכן הוא אפילו חיוני יותר מנורמליזציה עם ערב הסעודית.

למרות שפואד סניורה, ראש ממשלת לבנון לשעבר, זכור באמירתו מ-2006: "לבנון תהיה המדינה הערבית האחרונה שתוכל לחתום על הסכם שלום עם ישראל", אך מי היה מאמין ב-1973 שישראל ומצרים תחתומנה על הסכם שלום רק שש שנים מאוחר יותר.

הסכם נורמליזציה בין ישראל ללבנון יפיח רוח חדשה במזרח־התיכון. מדובר יהיה בשלום אמיתי, שכן השתיים ידעו מלחמות ארוכות ביניהן, הגם שהעימותים התנהלו בין ארגונים פלסטיניים וחיזבאללה ולא עם צבא לבנון עצמו.

ההסכם כמובן יחייב את שתיהן או לכל הפחות את הממשל הלבנוני – לפעול לפירוז מוחלט של ארגון חיזבאללה. בתמורה, תוכל ישראל לשקול להעביר את השליטה על חוות שבעא ללבנון. מהלך שכזה רצוי שיתואם ביחד עם המעצמות, ובכלל זה ארצות הברית, האיחוד־האירופי ובריטניה, עליהן סומכים יחסית תושבי לבנון.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,477 מילים ו-1 תגובות

נשים יהודיות – אולי הגיע הזמן לשינוי?

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה. מקור הברכה מופיע בתוספתא, ככתוב:

"רבי יהודה אומר: שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה שלא עשני בור […] אשה [כי] אין אשה חייבת במצות" (ברכות, ו, כג).

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה

בנוסף, בתלמוד הבבלי נכתב:

"רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור" (מנחות, מג, ב).

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן", וכי הברכה מעידה על שמחת הגבר בכך שהוא מחויב ביותר מצוות. אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים). ואם היה זה אכן הסבר משכנע, סביר יותר היה שיברך הגבר "ברוך שעשני גבר" ולא על דרך השלילה. מה גם שראוי לציין כי מי שקבע שהנשים תהיינה פטורות מקיום אותן מצוות מסוימות (כמו מצוות ציצית) הוא אותו חבר חכמים גברי, המכונה חז"ל, שאמון על אותן ברכות, וזאת למרות שבמקרא עצמו אין שום פטור לכך.

רבי אברהם סבע, שחי במאה ה־15, היה לפחות הגון וכתב:

"ולכן אנו מברכין שלא עשני אשה. שהאשה סימן קללה. אלא שאי אפשר לעולם בלא הם […] והבנות אין בהם ברכה. לפי שאין אדם רוצה שתהיה נקבה בבניו" (צרור המור, בראשית, ל).

אף במדרש נכתב:

"יברכך בבנים, וישמרך בבנות, שצריכות שמירה" (במדבר רבה, יא, ה),

ועד היום יש הנוהגים לברך נשים הרות ש"תזכנה לבן זכר", משל בת נקבה רצויה פחות.

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן". אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים)

כבר במקרא אנו עדים למעמדה ה"נעלה" של האשה: לגבר אחד מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שם זרעו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; הן צריכות לשמור על בתוליהן בניגוד לגברים; מדי חודש הן נחשבות לטמאות ומנודות לנוכח הווסת; הן מפתות ביופיין את הגברים ומחטיאות אותם לִזנות וכו'. די אף במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית, ג, טז) כדי לחתום את העניין. על כן, משעשע למדי ניסיונם של יהודים דתיים לתרץ את נוסח תפילתם בכל מיני נימוקים דחוקים.

מעמד האשה בהלכה הוא מן הנחותים ביותר. במשנה יוסי בן יוחנן אומר:

"ואל תרבה שיחה עם האשה" (משנה, אבות, א, ה)

בגמרא נכתב:

"נשים דעתן קלה" (בבלי, שבת, לג, ב)

והמגמה הלזו ממשיכה גם במדרש. כשנשאל רבי יהושע: "מפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם?", השיב:

"אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחווה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח" (בראשית רבה, יז, ח).

כלומר, נשים מסריחות מטבען, לשיטתו, משום שהרכב גופן שונה מזה של הגבר ולכן עליהן להתבשם.

די באלו לקבוע כי מעמד האשה ביהדות רק פחת לאורך השנים. בתקופת המקרא, למרות מעמדן הנחות מלכתחילה של הנשים, ידוע לנו על דמויות מנהיגות כמו דבורה ומרים הנביאות, על שירה משותפת של נשים וגברים יחד, על נשים מוהלות כמו ציפורה, ועל מגע אינטימי טרום נישואים כמו כאשר יעקב נושק לרחל.

כבר במקרא אנו עדים למעמד האשה ה"נעלה": לגבר מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שמו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; די במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"

אולם נדמה שכיום נשים מודרות אף יותר בחברה הדתית. הניסיון לכסות אותן מה שיותר בתירוץ של צניעות ולהפריד בין המינים נועד לכישלון ולא נראה כמועיל במיוחד. מצערת עוד יותר העובדה שנשים רבות בחברה הדתית שותפות לאותם רעיונות שמגבילים אותן עצמן כדי לזכות בתהילת "בת של מלך" (עוד ביטוי שהוציא מהקשרו לצורך מאוויי הרבנים מן הפסוק "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" מספר תהלים).

במאמר מנובמבר 2020, שחיברו הרב דוד סתיו ובנו הרב אברהם סתיו, הוצגו הגישות הבאות:

הן הברוטליות שבה מבליטה התרבות המערבית את גוף האישה, והן ההסתרה המוחלטת של גוף האישה הנהוגה בתרבות האסלאמית ודומותיה [חלקים של החברה החרדית והדתית], קובעות את זהות האישה כמינית בלבד.

אך ההלכה, כפי שהרבנים סתיו מבינים אותה, מעל כל אלה:

"חשוב להבין שההלכה אינה רוצה חלילה להפוך את האישה לאובייקט מיני, אלא מנסה להילחם בכל כוחה בתפיסת האישה כאובייקט כזה על ידי זרים […]. ההלכה מנסה דווקא לאפשֵר לאישה להופיע ברשות־הרבים כסובייקט חף מקונוטציה מינית".

כך או כך, יוצא שהאשה נתפסת כאובייקט מיני, אלא אם ההלכה תעשה משהו פטרוני בקשר לזה.

אחת מנקודות-הציון של חיי-הפייסבוק שלי הייתה לפני קצת יותר משנתיים, כשדברים שאמרתי וכתבתי בסוגיית הצניעות עוררו תסיסה…

Posted by ‎אברהם סתיו‎ on Sunday, December 27, 2020

טענה זו חוטאת להבנה היסודית של החברה החילונית המתירנית, שכן חירות הלבוש כלל איננה קשורה למיניות. הרעיון לפיו זכותה של אשה לנוע בלבוש "חושפני", לאו דווקא נועד ליצור פרובוקציה. מפליא עד כמה הרבנים האלה ואנשי חוגם מתקשים לקבל את העובדה הפשוטה שזהו גופן מתוקף היוולדן נשים, לא הן אלה שבחרו שגופן "יאתגר מינית" את הסובבים במרחב הציבורי, ואין זה מתפקידן לעשות משהו בקשר לזה.

המציאות אף מראה שרוב רובם של הגברים בעולם המערבי המתירני עומדים בהצלחה יתרה באתגר המיניות הניצב בפניהם. מתי המעט שמועדים בו ולא מצליחים לכבוש את יצרם – הבעיה היא שלהם בלבד ולא של בעלות הגוף הנשי, שמשוטטות עם גופן בראש חוצות ומפילות לכאורה גברים בפח, במתכוון או שלא.

טענה זו מצטרפת לתפיסה הפופולרית בקרב חוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה מבקשת האשה מין מזדמן בכל צעד ושעל. ואכן, יש מי בציבור הדתי שמנסה לקשור בין שמירת הלכות צניעות לבין צמצום הטרדות מיניות. לטענתם, אם אשה תתלבש בצניעות – כך תימנע מהטרדות מיניות. פתרון קסם פשוט לכאורה, אלא שנוסחה זו איננה נכונה כלל וכלל.

הטענה ההלכתית מצטרפת לתפיסה הפופולרית בחוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה היא מבקשת מין מזדמן בכל צעד ושעל

שיעור עבירות המין לנפש ביישובים המזוהים בעלי אופי חרדי/דתי מובהק לא נמוך יותר ביחס ליישובים בעלי אופי חילוני מובהק. אין בכך לטעון כי החברה החילונית חפה מעבירות מין, אלא רק שלבוש צנוע לא קשור בהכרח לצמצום מקרי עבירות מין.

מי שהתורה היא נר לרגליו, יטען ובצדק, כי מבין מחברי המקרא היו מי שנרתעו מגוף האשה ויצאו נגד אידיאל היופי והיצר המיני, והדבר בולט לכל קורא בתנ"ך. בכך, התרבות המקראית מנוגדת כמעט לחלוטין לתרבות היוונית למשל.

אף בספרים החיצוניים, שייתכן כי הושפעו מההלניזם, ניכר אותו עיקרון מנחה שבהחלט ניתן למצוא בו היבטים חיוביים – עיסוק בעיקר ולא בטפל: "אל תהללו אדם בתארו, ואל תתעב אדם מכוער במראהו" (בן סירא, יא, ב), או "אל תאהבו כסף ואל תביטו אל יפי הנשים" (צוואת השבטים, יז, א). כמו כן, אחת הדוגמאות הבולטות במקרא היא כשאלוהים מצווה את שמואל לחפש את המלך הבא: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א, טז, ז). נדמה גם כי מחבר ספר משלי הוא אידיאליסט מובהק של עקרונות אלו כמו בפתגם הנוגע: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי, לא, ל).

אולם מעקרונות הומניסטיים אלה ואחרים כגון "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (משנה, אבות, ד, כ) ועד להקצנת המנהגים הדתיים בצורת הפרדה מגדרית, איסור נגיעה, כיסוי ראש ואיסור שמיעת נשים שרות – הדרך ארוכה. זו בדיוק דוגמה מובהקת לעיסוק בטפל ולא בעיקר.

כלל המנהגים והאיסורים הללו נובעים, לדעתי, לאו דווקא מתוך שוביניזם, סקסיזם או מיזוגיניה, אלא מתוך גִינֵפוֹבְּיָה – פחד מנשים, שמא הן יחטיאו את יראי השמים ותטמאנה אותם. כשגברים מאשימים נשים כאלו שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית, שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה.

כשגברים מאשימים נשים שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית. שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה

גם בימינו אנו רק נשים בודדות מסוגלות לומר בריש גלי את המילים "אני מינית". והרי מיד שנשאלת השאלה: איזוהי אשה אשר איננה מינית? הלוא כל אדם הוא מיני מטבעו. רק גברים חלשים לא מסוגלים להתגבר על יצרם ולהפריד "בין הקנקן לבין מה שבתוכו", והעיסוק בלבוש נשים ובהדרתן בעולם המודרני הוא שריד לעולם העתיק והפטריארכלי.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני מאמינה שבאמת ניבית לחקור לעומק אבל מה שלא הבנת זה שהאל ומצוויתיו הם המרכז ולא האדם. ביום שבו תצליח להוריד מהאגו שלך אז אולי תצליח מעט להבין את התורה הקדושה ואת חז"ל. להגיד שאין היו... המשך קריאה

אני מאמינה שבאמת ניבית לחקור לעומק אבל מה שלא הבנת זה שהאל ומצוויתיו הם המרכז ולא האדם.
ביום שבו תצליח להוריד מהאגו שלך אז אולי תצליח מעט להבין את התורה הקדושה ואת חז"ל.
להגיד שאין היום מתירנות מינית זה היתממות. כבר השקעת בכתבה ,הייתי משקיע פנימה להתבוננות
ההסבר היחידי שלי זה או שאתה רפורמי או הומו
כמה חוסר ידע.לא יאומן

מאמר ארוך מביא המון השערות ותזות אך בדין תורה האשה משולה לדמות ה' קדושתה בדרגה שאפילו אתה הכותב לא תוכל להבין, האשה היא השכינה הקדושה אשה זו דמות מיוחדת וכאשר אני בברכת השחר מעיד ומברך ... המשך קריאה

מאמר ארוך מביא המון השערות ותזות אך בדין תורה האשה משולה לדמות ה' קדושתה בדרגה שאפילו אתה הכותב לא תוכל להבין, האשה היא השכינה הקדושה אשה זו דמות מיוחדת וכאשר אני בברכת השחר מעיד ומברך שלא עשני אשה עכב קשיי מעמסה ולידות וכלך חודש דמים וכן הלאה והאשה נדרשת לתפקיד אחר בחיי המשפחה חבל שהחילוניות מעבירה את בני האדם להיות פוסקי הלכה או להתעסק בתורה בעודם מציינים שהם אתאיסתים או חילונים

עוד 1,298 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 2 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

״המרחב הפוליטי הפך אלים ומרושע - עלינו לעצור את זה״

הליכוד: שום אמירה של לפיד לא תסתיר את העובדה שנחשפה: שהוא שלח את המנכ״לית שלו עם צ׳ק פתוח למועצת השורא ● לפיד ורעייתו ילונו הלילה במתחם בלפור ● צה״ל יירט כתב״מים מעל מאגר כריש ● גנץ: חיזבאללה מחבל ביכולת לבנון להגיע להסכם עם ישראל ● הפלסטינים יעבירו לארה״ב את הכדור ממנו נפגעה אבו עאקלה ● עודה: היהודים תמיד חיפשו ערבי מחמד כמו עבאס

עוד 17 עדכונים

האלכימיה של נתניהו, שכמעט הפכה מדינה זהב לקש

אני יודעת שפוליטיקה היא ארץ קשוחה ואקדוחנים בה הרבה, אבל צריך לב איילת שקד כדי שלא לראות את פניו הסחופים של נפתלי בנט המובס בתום קרב איתנים להישאר על הסיפון אחרי שנהדף למים שוב ושוב ע"י קברניט הטיטניק, כפי שבנימין נתניהו כינה עצמו, ובצדק, בפעם אחרת בה גרר את המדינה לתהום.
והתרגלנו.

פוליטיקה היא ארץ קשוחה ואקדוחנים בה הרבה, אבל צריך לב איילת שקד כדי לא לראות את פניו הסחופים של בנט המובס בתום קרב איתנים להישאר על הסיפון אחרי שנהדף למים שוב ושוב ע"י קברניט הטיטניק

"בנפילת הממשלה אשמות האופוזיציה והקואליציה", שיקרו במצח נחושה כ-ל מתקרנפי העיתוזנות על עוד מערכת בחירות סדרתית מיותרת בעלות של מיליארדים. בידיעה ברורה שאת המחזה המוטרף "אם לא אני אז אף אחד" ביים נתניהו במאמץ אחרון לדחות את כהונת יאיר לפיד, במטרה לחזור ולהתעלל בגופת המדינה למען שמו. המערכת כולה השתעבדה למעלליו ובתווך עמד בנט וניסה את כוחו.

‫הנאשם שלנו, מאחז העיניים הגדול, מנווט את הטיטניק. זוכרים מה היה הסוף, נכון?‬

Posted by ‎Ehud Barak – אהוד ברק‎ on Saturday, March 21, 2020

את מה שנתניהו שכח, בנט נאלץ ללמוד בשנה האחרונה על גבו הדקור. ובלי עזרה מידידים כמו שותפתו איילת שקד, נתניהו הבת, שעמדה מנגד וחיכתה שייפול כשניסה בכל מאודו לנהל מדינה ביד קשורה מאחורי הגב. וזאת תוך כדי קרבות רחוב עם איש נקם ושילם שהוציא על ראשו הפוליטי חוזה אכזרי בסיוע עיתוזנות רופסת שרוקדת לחלילו, ועם חברים יראי שמיים שתוקעים בו סכין דקה אחרי שבחר בהם כשותפים לדרך.

"הייתי צריך 30 או 40 אחוז פוליטיקה ופחות המדינה" אמר בנט בראיונות סופ"ש עגומים בתקשורת תאבת משברים, כאילו לא נבראה ראשות הממשלה אלא להישרדותו האישית של מנהיג.

"הייתי צריך 30 או 40 אחוז פוליטיקה ופחות המדינה" אמר בנט בראיונות סופ"ש עגומים בתקשורת תאבת משברים, כאילו לא נבראה ראשות הממשלה אלא להישרדותו האישית של מנהיג

לא מפתיע שבנט נאלץ להזכיר בדחילו ורחימו לעיתונאיות המנוסות דנה ויס ותמר איש שלום מה חוללה ממשלת השינוי בשנתה הקצרה בראשותו, כשהן התעקשו על רכילות פוליטית קטנה.

למשל, השתקת רעשי הרקע שליוו את מלוכת נתניהו, השקט בעוטף עזה, שנה בלי בלוני תבערה על שדות חיטה שטרם נקצרו, הקציר שעבר בשלום ובלי ריצות למקלטים.

הוא נאלץ להזכיר את את הישגיה של ממשלה שבאה לעבוד ולא בשביל כבוד או כדי להימלט מאימת המשפט, בלי אישה משפיעה וילד מגודל שמתפרנס מאלטעזאכן שהוא מוצא בבית ומוכר ביד 2 כמו "חולצה משומשת כחדשה" שאבא קיבל מתנה בשם המדינה והוא לא צריך.

שתי העיתונאיות ויס ואיש שלום ממש התעקשו להבין מה השתבש עם עידית סילמן ואורי אורבך, כאילו לא ידעו שצמד חדלי האישים עברו סחיטה וייבוש אצל (הפועלים השחורים של) נתניהו, כי אם הוא לא ישלוט אף אחד לא ישלוט "ושהמדינה תישרף", כמו שניבאה אשתו הרבה לפני שבשר המדינה נחרך יפה.

בנט הזכיר את "כוחות האופל", הגדרה מדויקת של בנט למה שהתחולל סביבו. ולא סתם עוררה תרעומת מתוזמנת היטב בקרב מי שמבחינתם התבטאויות מסיתות לאין ערוך של נתניהו וחבר מרעיו היו רק מכה קלה בכנף.

בכלל, ההגדרות להסתה הפכו נזילות מאוד. תלוי אם הגיעו מימין או מ(אין)שמאל או ממה שנתניהו הגדיר שמאל, וטבע במו רדיפת שלטון מילה נרדפת לבגידה.

בנט, חובש כיפה ראשון שהגיע לכהונת ראש ממשלה ומי שהיה ראש מועצת יש"ע ולא נאשם בכלום, שזו הפתעה מרעישה אחרי נתניהו, נאלץ להודות שיש לו אחות זונה שמאלנית.

בנט, חובש כיפה ראשון שהגיע לכהונת ראש ממשלה ומי שהיה ראש מועצת יש"ע ולא נאשם בכלום, שזו הפתעה מרעישה אחרי נתניהו, נאלץ להודות שיש לו אחות זונה שמאלנית

ראש הממשלה וביתו האומלל, שקנה במו עבודתו ובלי עזרה מידידים מיליארדרים – נסרקו במסרקות ברזל. אילה חסון וגלית דיסטל אטבריאן לא ידעו את נפשן מרוב בזבוז כספי ציבור ובדקו כל אסלה וקיר ולא פסחו על מנת נודלס ברוטב תאילנדי מ"וולט". הזוג נתניהו שרץ במסעדות שרצים ועשה ככל העולם על רוחם של האישה והבן, אבל בנט ומשפחתו הלא מורגשת.

קחו את ה"סערה" המגוחכת על דברי גדי סוקניק. גדי סוקניק! מגיש עבר בחדשות 12 שיצא מהנפטלין ואמר: "נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מנבחרי יש עתיד".

שידורי הטלוויזיה כמעט עברו למתכונת חירום. בכל זאת עלבו כאן במירי רגב והבת שלה מאי גולן, ביריב לוין, קטי שטרית וההוא עם השביל האידיוטי באמצע, אופיר קוניס, שהוא ממש לא טמבל, רק נראה ככה, ובגללו סוקניק טועה ומטעה.
הקואליציה ירדה לבונקר והאופוזיציה התכוננה לחזור לשלטון. כלומר נתניהו, אין אופוזיציה בלתו. כל השאר סטטיסטים.

מה שקרה לטורף הפוליטי הערמומי בתולדותנו, בחלוף השנים מאז נבחר ב-96 הוא, שתאוות השלטון רק גברה בו עד שהעבירה את המדינה על דעתה. נתניהו רוקן את הליכוד מתוכן ואת הפוליטיקה משאריות כבודה האבוד.

הוא מדבר מגרונם של כל חברי הכנסת מהצד הימני שיושרתו אבדה ואיננה, בעיקר הציונות הדתית שהסתאבה תחתיו באופן מעורר השתאות ובחילה בה בעת, אבל זה כבר קרנבל אחר.

בנט וביתו האומלל, שקנה במו עבודתו ובלי עזרה מידידים מיליארדרים – נסרקו במסרקות ברזל. אילה חסון וגלית דיסטל אטבריאן לא ידעו את נפשן מרוב בזבוז כספי ציבור ובדקו כל אסלה וקיר ונודלס ברוטב תאילנדי מ"וולט"

האלוף במיל' גיא צור סיפר השבוע איך התראיין לתפקיד צבאי אצל ראש הממשלה ובעלה, אם אתם יורדים לסוף דעתי. צור הוא רק עוד חוליה בשורת עדים אלמונים על מעורבות המשפחה בענייני המדינה. אבל מי סופר? הסופרים נובחים וכלבי השמירה עם השיירה.

תיזכרו רגע בהסכם הכניעה שחתם נתניהו עם הטורקים אחרי פדיחת המרמרה: 21 מיליון דולר פיצויים! הסכם הכניעה הזה אושר בממשלה בהרכנת ראש. אפילו משה כחלון אביר השכבות החלשות קיבל חלושע'ס ותמך, גם אריה דרעי השקוף, ש-21 מיליון הדולר באו על חשבון עניי עירו שהוא ממילא לא סופר. הקואליציה כולה נאלמה דום.

עכשיו תארו לעצמכם את אותו הסכם עם נתניהו באופוזיציה ותראו ישועות רכות. המדינה הייתה הולכת לבחירות בעוון בגידת השמאל במולדת גם אם השמאל זו איילת שהיא שמאל כמו שנתניהו ימין, אם נזכרים בהסכם חברון ובחיבוקים החמים עם ערפאת, חביב אלבו של ביבי כשעוד היה בייבי ביבי.

בתחילת השבוע התחולל ריב אוהבים בין נתניהו ודוד אמסלם, שהשתמשו במפלגות הערביות כדי לממש את אהבתם לדמוקחרטא. ח"כ אמסלם היגג בעניין שיתוף רע"ם בקואליציה עתידית ונתניהו נחרד. תגובתו הסוערת הייתה עוברת אלמלא סגנון הכתיבה העילג שמעלה חשד, לא בלתי מבוסס, שלא הוא ניסח אותה אלא החלופי הסמוי שלו.

יאיר נתניהו היה כנראה עצבני על אבא עד שטופז לוק שכח לערוך את התגובה "של נתניהו" על שיבושי השפה האופייניים לבן, כולל הטלת הרפש האובססיבית ("רע"ם היא מפלגה אנטישמית אנטי ציונית ותומכת טרור שמייצגת את האחים המוסלמים ששואפים להשמיד את ישראל"). מין זרם תודעה של ילד בטנטרום, ששכח שאבא ראש הממשלה ולא הוא. עד כדי כך טבעי לו לנהל.

אבא גם הכשיר בעצמו קואליציה עם ערבים, וטוב שכך. רק הוא יכול להפוך אויב מדומיין לאוהב ובחזרה בלי להיקרא בוגד, או לבנות לעצמו מטוס כנף-ציון ב-750 מיליון שקל בלי שדיסטל אטבריאן תצווח ככרוכיה "בזבוז!".

זו האלכימיה שרק נתניהו יכול לחולל. ברצותו יהפוך קש לזהב ובחמתו יהפוך זהב לקש.

אבא גם הכשיר בעצמו קואליציה עם ערבים, וטוב שכך. רק הוא יכול להפוך אויב מדומיין לאוהב ובחזרה בלי להיקרא בוגד. זו האלכימיה שרק נתניהו יכול לחולל. ברצותו יהפוך קש לזהב ובחמתו יהפוך זהב לקש

יום אחד יחקרו את דברי הימים החשוכים האלה שבהם אדם אחד מושחת טווה מדינה זהב לקש ובנט ולפיד הצילונו מידיו לפחות לשנה אחת, אם לא למעלה מזה. אם יהיה לנו מזל.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אין דברים כאלה, סגנון כתיבה ומקוריות מעוררי קינאה. ולעניין עצמו, ישראל בסה"כ מתבגרת, וביבי זה השיקוף של האופי שלה - רודפת בצע, מקדשת קריירה ע"פ ערכים, מאוהבת בעצמה וביכולותיה. לפיד גם י... המשך קריאה

אין דברים כאלה, סגנון כתיבה ומקוריות מעוררי קינאה. ולעניין עצמו, ישראל בסה"כ מתבגרת, וביבי זה השיקוף של האופי שלה – רודפת בצע, מקדשת קריירה ע"פ ערכים, מאוהבת בעצמה וביכולותיה. לפיד גם ייסתאב בעתיד, ככל הנראה, זאת דרכו של עולם; אבל אולי הוא כמו בגין: יידע לבטח עצמו עם טריק (כמו שבגין חי בדירה צנועה כדי שליבו לא ייגבה על פשוטי העם)

עוד 1,084 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

אחרי ביקור יורש העצר בקהיר, למצרים התחוור כי סעודיה אינה מתכוונת להמשיך להיות הפרה החולבת של מצרים ● האסון בירדן גורם לזעם ברשתות החברתיות ● בין סוריה לאוקראינה: קייב מנתקת יחסים עם דמשק ● ותשע שנים אחרי שמיליוני מצרים יצאו לכיכר תחריר כדי להפגין נגד הנשיא מורסי, הסופר אלאא אל-אסוואני מוציא ספר מבריק, "רפובליקת כאילו" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,335 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האם הטרלול השמרני שחוגג בארה"ב בדרכו לישראל?

להחלטת העליון האמריקאי, לפיה הממשל הפדרלי לא רשאי להטיל מגבלות על פליטות הפחמן של תחנות כוח, עלול להיות המשך בישראל אחרי הבחירות ● עליות המחירים החדות של החשמל והדלק הן הזדמנות לאומית ואישית לחשב מסלול מחדש ● בהרצליה, פינוי-בינוי כולל גם פינוי מוסדר של בעלי חיים משטח בנייה ● והזמנה לערב הרצאות על סביבה בכל הארץ

עוד 1,420 מילים

סרייבו, יומן מלחמה - השיבה הביתה     

תקציר הפרקים הקודמים: מאי 1993, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – עוד טלאי משמיכת הטלאים של בוסניה-הרצגובינה, ובירתה סרייבו תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של הרשת האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו הנצורה ושמים את פעמינו במכונית משוריינת אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד במהלך המשימה העיתונאית בעיר. את היום הראשון, שעות בודדות לאחר שהגענו בטיסה מספליט השכנה במטוס מטען של האו״ם, אנחנו מסיימים בארוחת ערב במסעדת המלון, שידעה כבר ימים יותר טובים. הלילה הראשון היה קצר. לא נרדמתי עד אחרי חצות.

מלון הולידיי אין סרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)
מלון הולידיי אין סרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)

בוקר טוב סרייבו

עם אור ראשון התעוררתי. מיטת קינג-סייז של מלון פאר בלי חשמל, בלי חלונות, בלי וילונות, והנוף מהחלון הפרוץ הוא בניין משרד הפנים,  אחד הבניינים הגבוהים במרכז העיר, שקומותיו העליונות ספגו פגיעות ישירות של ארטילריה סרבית ועלו באש. קירות מפויחים.

הנוף הנשקף מחלון ההולידיי אין בסרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)
הנוף הנשקף מחלון ההולידיי אין בסרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)

ניצלתי את העובדה שיש עוד כחצי שעה עד לארוחת הבוקר, ונכנסתי להתקלח. מים חמים זה לחלשים. אין דלק אין חימום. מקלחת מהירה. ככה גם חוסכים במים, מצרך יקר ערך בעיר הנצורה.

ניצלתי את העובדה שיש עוד כחצי שעה עד לארוחת הבוקר, ונכנסתי להתקלח. מים חמים זה לחלשים. אין דלק אין חימום. מקלחת מהירה. ככה גם חוסכים במים, מצרך יקר ערך בעיר הנצורה

אוסף אל התרמיל את הפנקסים שהבאתי, כלי כתיבה, המצלמה וכמובן הטרנזיסטור, האוזנייה, הקסדה והשכפ״ץ. כשהמעליות לא עובדות צריך לחשוב היטב לפני שיורדים ברגל חמש קומות, כדי לא לשכוח כלום בחדר.

אני הראשון בחבורה ליד השולחן שלנו. ריח חזק של קרום החלב המורתח, למי שאוהב. אני פחות מתחבר ומבקש, אם אפשר, קפה בלקני. נזהר שלא לבקש טורקי או יווני, לפחות לא לפני שאבין מה היחס של המקומיים לכל אחד מאלה.

דובי ומרטין מצטרפים. שיחה של בוקר בחדר האוכל של בית מלון. זר לא יבין זאת. לילה ראשון שלנו בעיר נצורה והשאלה הראשונה שלנו היא – האם גם לכם לא היו מים חמים בחדר?

ביצים קשות וחריץ גבינה מלוחה, לחמנייה טרייה, ריבת תות, Eat as much as you can. יוסי מתעכב. הוא בטח כבר אסף את האספרסו ויצא החוצה לעשן סיגריה של בוקר באוויר הצח ליד קיר המגן ביציאה האחורית של המלון.

דֵּנִי הפיקסר נכנס לחדר האוכל, מפתחות ביד אחת וקופסת מרלבורו אדום ביד השנייה.  מתיישב ליד השולחן, מצית סיגריה, מחליף כמה מילים בשפת המקום עם המלצר שממהר לחזור עם אספרסו קטן וחזק. הפסקת האש תיכנס לתוקף בעוד שלוש שעות. מרטין מבקש לצלם את ה-Stand-Up לכתבה של הערב ליד אחד התורים למים, דלק או מזון. ועד אז נצא לסיבוב היכרות עם העיר.

אוסף לתרמיל את הפנקסים שהבאתי, כלי כתיבה, מצלמה, טרנזיסטור, אוזנייה, קסדה ושכפ״ץ. כשהמעליות לא עובדות צריך לחשוב היטב לפני שיורדים ברגל 5 קומות, לא לשכוח כלום בחדר

הנקודה הראשונה הבוקר תהיה בית החולים לילדים

שוב חורכים את האספלט בשדרת הצלפים בנסיעה מהירה במיוחד. צפוף באוטו עם האפוד, והקסדה מכבידה אבל אני לא מעז להסיר אותה. יוסי יושב מקדימה ומצלם. דֵּנִי מבקש ממנו להוריד מצלמה. זה מסוכן, הוא מסביר, מישהו יכול לטעות ולחשוב שמדובר במטול רקטות ולירות עלינו.

מרטין מאחור – גם הוא עם מצלמה, אבל מצלמה קטנה. מרטין מצלם מתוך הרכב החוצה את דני במראה, דני מספר על החיים בעיר. הום סינמה. בוודאי יהיה מרתק לראות את זה בעוד שלושים שנה. חשבתי אז ולא ידעתי עד כמה.

בבית החולים המקומי שקי חול מגנים על הכניסה. שלושה אמבולנסים חונים ליד השלט המצביע על חדר המיון. בבית החולים אין מבקרים. בבית החולים הזה גם אין חולים. זה בית החולים לילדים, ילדים שנפגעו במלחמה. אלפים נפצעו. 1300 נהרגו במהלך קרוב לארבע שנות המצור על העיר.

יסינה מלווה אותנו, רופאה צעירה, בוסנית, שעבדה עד פרוץ המלחמה בבלגרד הבירה ושבה אל העיר לשרת בביה"ח היחיד לילדים כאן.

היא לוקחת אותנו במדרגות אל הקומה השנייה, אל המחלקה הכירורגית. חדרים גדולים, תקרות גבוהות. יסינה מספרת תוך כדי שאנחנו עוברים במסדרונות הריקים השקטים שרק הד נעליה נשמע בהם, על המחסור בתרופות, על המחסור בחומרי חבישה, ועל המצב בשכונות הרחוקות יותר, שם הפצועים והחולים לא יכולים להגיע אל בית החולים הנמצא במרכז.

בביה"ח המקומי שקי חול מגנים על הכניסה. 3 אמבולנסים חונים ליד שלט חדר המיון. בביה"ח אין מבקרים. אין בו גם חולים. זה ביה"ח לילדים שנפגעו במלחמה. אלפים נפצעו. 1300 נהרגו במהלך קרוב ל-4 שנות המצור על העיר

היא מספרת לנו על הטראומה של הילדים, על הפוסט טראומה הצפויה להם כשיגדלו, אם ישרדו את הפציעות. אנחנו נכנסים לחדר אחד, מיטות תינוק ריקות בפינה הרחוקה מהחלון. בצד השני של החדר – מיטה אחת, ילד בן שנתיים, אולי שנתיים וחצי, אמיר, הוא כבר כאן שלושה חודשים. הגיע עם שפה שסועה.

אמו הביאה אותו והשאירה אותו לחסדי האחיות. הייתה חייבת לחזור אל הכפר שמחוץ לעיר הנצורה. השאירה שם לבדם שלושה ילדים, הגדולה בת 11. בעלה הצטרף לכוחות המגנים על המולדת, יסינה מספרת. וכעת – אמיר שהחלים מהניתוח רוצה הביתה. מחפש את אמא אבל אמא לא כאן, לכן הוא נשאר בבית החולים בינתיים. אמיר שותק ותולה עיניים גדולות בתקרה. יסינה אומרת בלחש, שהילד לא ישמע, שאם המשפחה לא תיצור קשר עם בית החולים בזמן הקרוב – אמיר הקטן יועבר לבית היתומים העירוני.

עד היום אני רואה בדמיוני את הילד, אמיר, יושב מצונף ומכונס בעצמו, אוחז בבובת סמרטוטים שאולי היא המזכרת היחידה מהבית, מהמשפחה שהייתה לו עד לפני שלושה חודשים. הוא יושב בפינת המיטה הקטנה המסורגת, תינוק עם צלקת על השפה העליונה, סימן לניתוח שעבר.

איפה אמיר היום? האם אמא שלו מצאה אותו? או שאולי בכלל נשאר, גדל ובגר בבית היתומים? שלושים שנה, והמבט שלו, כמו המבט של הילדים שהשארנו מאחור רעבים, צמאים וחולים במחנות הפליטים בסומליה, או אלה בצפונה של אתיופיה, לא עוזב, כמו גם המבט של הילדה שעמדה ליד המלון בבוקר קפוא אחד של חג המולד בטימישוארה, כולם צלקות לחיים.

אמיר שהחלים מהניתוח רוצה הביתה. מחפש את אמא אבל אמא לא כאן, לכן הוא נשאר בביה"ח בינתיים. יסינה אומרת שאם המשפחה לא תיצור קשר עם ביה"ח בקרוב – הוא יועבר לבית היתומים העירוני

גם שלושים שנה אחרי והריחות כמו המבטים צרובים בזיכרון לתמיד כנראה. ריחות הליזול של בית החולים, כמו ריח החלב המורתח בארוחת הבוקר, או ריחו של הקפה השחור עם הג׳ינג׳ר אצל מוחמד במוגדישו בווילה שלנו. ריח הביוב הזורם ברחובות של ביידואה, או השמש השורפת כל דבר חי בעיר הנמל אסאב, בדרומה של סומליה מול חצר-מוות, לחופו של הים האדום.

כל ביקור כזה בכל משימה עיתונאית דומה, חורצת עוד טבעת בגזע העץ של כולנו, העוסקים במלאכה.

אחרי שבועיים בעיר הנצורה אנחנו בדרך לשדה התעופה. דני נוהג את האאודי המשוריינת ואנחנו חולפים במהירות בפעם אחרונה בשדרת הצלפים, ה-Sniper Alley, הרחוב המסוכן בעולם באותם הימים.

חנני ומרטין ליד המטוס הצרפתי בדרך הביתה (צילום: באדיבות המצולם)
חנני ומרטין ליד המטוס הצרפתי בדרך הביתה (צילום: באדיבות המצולם)

רגע לפני שאנחנו חוצים את המחסום האחרון בכניסה לשדה התעופה, מרטין שואל את דני: "מתי אתה תצא מכאן?" ודני, כמו דני, בחצי חיוך של "אני לא באמת יודע" אומר שהוא מקווה להיות על מטוס עם המשפחה ביולי הקרוב. וכשמרטין שואל שוב היכן ניפגש בפעם הבאה, הוא עונה ״אולי בפאלם ספרינגס קליפורניה״. תמצית החלום הבוסני.

גם 30 שנה אחרי, הריחות, כמו המבטים צרובים בזיכרון לתמיד כנראה. ריחות הליזול של ביה"ח, כמו ריח החלב המורתח בארוחת הבוקר, או ריח הקפה השחור עם הג׳ינג׳ר אצל מוחמד במוגדישו

אם דני עזב את סרייבו ביולי  1993 עם המשפחה כמו שקיווה או לא – כבר לא נדע. אני אל  ״שדרת הצלפים״ כבר לא חזרתי. זה הווידאו שצילמנו תוך כדי הנסיעה האחרונה אל שדה התעופה.

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,115 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ריאיון מלחמת הגנגסטרים נגד הנאצים בארצות הברית

על רקע עצרות הענק של הארגונים הנאצים בארה"ב בשנות ה־30, השופט היהודי נתן פרלמן החליט לקחת את החוק לידיים ופנה למאפיונרים יהודים כדי להקים צבא של בריונים שיילחמו באנטישמים ● הסופר מייקל בנסון משחזר את האירוע הנשכח בספר חדש ומספר לזמן ישראל: הם לא האמינו שיהודים יעזו להתנגד

עוד 1,330 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קוֹלָב 138

קולבים מאוירים, צילומי קולבים, קעקועי קולבים, שרשראות עם קולבי זהב קטנים, ואינספור צילומים של נשים מניפות קולבים בהפגנות ספונטניות בערים שונות באמריקה ● איך הפך דווקא קולב הבגדים לסמל של המאבק למען זכויות הנשים?

עוד 1,112 מילים

ליברמן: רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה

נתניהו בירך את לפיד והודיע לו כי הוא יתעדכן בענייני ביטחון כראש האופוזיציה באמצעות המזכיר הצבאי ● איילת שקד נפרדת מנפתלי בנט: בזכותך יודעים שאפשר לנהל מדינה בביטחון, באחריות ובדרכי נועם ● מתן כהנא: זכיתי להיות שותף בכיר לדרך ● וליד טאהא מרע״ם עבר צינתור - מצבו טוב ● בלינקן ליו"ר הרשות הפלסטינית: לחקור ביסודיות את מות אבו עאקלה

עוד 27 עדכונים

123 ימים בזירת איגרוף, בלי חוקים ובלי כפפות

קמפיין הבחירות של נתניהו יתמקד בחיבור בין לפיד לרשימה המשותפת ורע"ם ● הקמפיין של לפיד יתמקד בחיבור בין נתניהו לסמוטריץ' ובן-גביר ● העימות הזה יהיה אחד המרתקים שהיו כאן, בין שני שועלי בחירות משופשפים שמכירים היטב את התקשורת והרשתות ● ובינתיים, לנתניהו יש פריימריז על הראש, לפיד חייב לסגור עם איזנקוט - ובימינה, איילת שקד נראית כמו צמח בר ● פרשנות

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

במלחמה בשחיתות, התדמית של לפיד קרסה אל מול המציאות

ייתכן שהכניעה של יאיר לפיד לדרישות האופוזיציה השבוע, לקראת פיזור הכנסת, נבעה מחוסר ברירה - אולם ההתנהלות הזו אפיינה את ראש הממשלה הנכנס לאורך כל השנה החולפת, כשנמנע באופן עקבי מלקדם יוזמות בתחום המאבק בשחיתות שלטונית ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 862 מילים ו-1 תגובות

אנשי מודיעין בישראל תוהים השבוע מה גרם לסנוואר האנליטי להעלות פתאום שוב את עסקת השבויים ● האם סנוואר לא עומד בלחץ הרחוב הפלסטיני או שמא הוא מזהה בקיעים במערכת הפוליטית הישראלית ומפרש את זה כשעת כושר? ● במערכת הביטחון קיימת התנגדות נחרצת ללכת לעסקה בשני שלבים, וגורמים מעורים מעריכים: המו"מ חזר לנקודת האפס ● פרשנות

עוד 635 מילים

"שכר דיפרנציאלי למורים? לפי איזה קריטריונים בדיוק? זה הזוי"

במשרד האוצר דורשים שכר דיפרנציאלי למורים והקלה בהליך פיטורי מורים בתמורה לתוספת השכר ● מורים ומומחים לחינוך חלוקים בנוגע לפיטורים - ומתנגדים בלהט לכוונה להנהיג שכר דיפרנציאלי ● חלקם מפקפקים ברצינות האוצר וחושבים שמדובר פשוט ב"עז" במו"מ על השכר ● שרת החינוך לשעבר יולי תמיר: "זאת לא תוכנית, אלא ניסיון לכופף את המורים במו"מ" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,416 מילים

אחרי שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות, בנט מותיר לשותפתו הוותיקה ירושה מפוקפקת ● ימינה אמנם מגיעה עם מימון מפלגות של כ-11 מיליון שקל, אך גם עם רשימה לא ברורה של מתמודדים, בייס חמקמק ואג'נדה מעורפלת ● ובינתיים, מהנעשה במרכז-בשמאל: את פגישת החיזור שלה עם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, יו"ר העבודה מיכאלי בחרה לקיים בבית בן גוריון בתל אביב ● פרשנות

עוד 1,032 מילים

יאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה-14 של ישראל

דיווח: נתניהו יכריע אם לפעול נגד ימינה בראשות שקד אחרי שיקבל סקר שיבחן את הנושא ● שמרית מאיר, ששימשה כיועצת המדינית של בנט: הוא התכוון להישען על הרשימה המשותפת; בנט הכחיש את הדברים ● אדלשטיין הודיע שלא ירוץ לראשות הליכוד ● טראמפ: נתניהו אכזב אותי, אך אשקול לתמוך בו ● הרצוג: "בחירות חמישיות בתקופה כל כך קצרה מאוד לא בריאות למדינה"

עוד 53 עדכונים

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,004 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה