האופן שבו אנחנו מעבירים תשלומים לבתי עסק וארגונים משתנה בשנים האחרונות ועובר בהדרגה לארנקים דיגיטליים ואפליקציות. ועדיין, השוק הזה נשאר בידיים של מספר מצומצם של שחקנים, שמקושרים לחברות כרטיסי האשראי או לבנקים הגדולים. באין מתחרים, אין להם סיבה להוריד את גובה העמלות.
האם אפשר לדמיין מצב שבו נעביר את הכסף ישירות מחשבון הבנק לבית העסק בסריקת ברקוד פשוטה באמצעות צד ג'? יתרה מכך, האם נוכל מתישהו לבצע את העסקה בקופה מבלי שהבנק או חברת כרטיס האשראי מודעות אליה בכלל?
האם נוכל להעביר כסף ישירות מחשבון הבנק לבית העסק בסריקת ברקוד פשוטה? האם נוכל לבצע את העסקה מבלי שהבנק או חברת כרטיס האשראי קשורים אליה?
זה יקרה אם תתממש יוזמת חקיקה שהונחה לעיון הציבור על ידי משרד המשפטים. התזכיר מגשר על פער רגולטורי שישראל היתה צריכה למחוק כבר לפני כמה שנים ומציע שתי אופציות למה שמכונה 'ייזום תשלום': בסיסית ומתקדמת.
לעקוף את הבנק וכרטיס האשראי
'ייזום תשלום בסיסי' יאפשר להעביר כסף מחשבון הבנק לבית העסק באמצעות תיווך של צד ג'. זה אומר שהלקוח יקבל בסריקה ידנית או במסרון את הוראת החיוב שכוללת את הסכום, פרטי חשבון הבנק של בית העסק ומספר התשלומים הרצוי. לאחר מכן הלקוח יזדהה ויאשר את ההוראה ישירות מול חשבון הבנק שלו.
הלקוח יקבל בסריקה ידנית או במסרון את הוראת החיוב שכוללת סכום, פרטי חשבון של בית העסק, מספר התשלומים ויזדהה ויאשר את ההוראה מול חשבון הבנק שלו עצמו
צד ג', (שנחשב לצורך העניין ליוזם התשלום), לא נוגע בכסף אלא רק מעביר מידע ונותן שירות שמייעל ההעברה הבנקאית. החוק כולל רגולציה בסיסית של הגנה צרכנית אך לא כריתת חוזה שכן זו עסקה חד פעמית.
באפשרות השנייה, המכונה 'ייזום תשלום מתקדם' הלקוח יתן לבנק הרשאה מראש לבצע הוראות תשלום באמצעות צד ג' המתווך.
במקרה הזה הלקוח יבצע את ההסכמה וההזדהות מול האפליקציה המתווכת, שכבר יודעת את פרטי חשבון הבנק שלו ותחשב ל'נותנת שירות תשלום'. למעט בעת העברת כסף מחשבון העו"ש לארנק הדיגיטלי, הבנק כלל לא מודע לחיוב הפרטני שיבוצע כאן.
בשתי האפשרויות הבנק מחויב לתת גישה לחשבון לאותו צד ג' שיוזם את התשלום ולכבד את החיוב. בכך יתאפשר תשלום מחשבון לחשבון בצורה מהירה וייכנסו אמצעי תשלום חלופיים. המעורבות של המתווכים החדשים בעסקאות תחשוף את הלקוחות לסיכונים שונים ולכן מחייבת גם פיקוח של בנק ישראל או גופים נוספים.
לשלם אחרת ואולי גם פחות
ככלל, אסדרת אופני התשלום החדשים נעשית בכמה כיוונים במקביל.
שאלת הפיקוח על נותני השירותים תיפתר בחקיקה שבאחריות משרד האוצר ונמצאת כרגע בשלבי טיוטה. נכון להיום, אפליקציות כמו גוגל ואפל פיי לא נחשבות לנותנות שירותי תשלום ואינן מפוקחות. כמו כן, רפורמת בנקאות פתוחה בחוק ההסדרים האחרון איפשרה לצד ג' לגשת למידע הפיננסי של הלקוח ולתת הצעות לגביו.
במקביל, יש סוגיות נוספות שנמצאות בתהליך חקיקה, כמו למשל האפשרות להעביר כסף בין האפליקציות של הבנקים, ("קישוריות") שהגיעה לשלב של חוברת מחליטים.
חוק שירותי תשלום, שהתזכיר הנוכחי מהווה תיקון לגביו, נחקק לראשונה ב-2019 ויצר תשתית משפטית מודרנית לתשלומים שלא בהכרח מבוססים על כרטיס האשראי. מראשיתו, החוק היווה זירה למאבקי כוח בין רשות ני"ע, בנק ישראל ורשות שוק ההון.
מי שהוציאה את הערמונים מהאש וגיבשה גם את התיקון הנוכחי היא מחלקת משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים. שם מביעים ביטחון כי החקיקה תגביר תחרות תוך שמירה על הגנה צרכנית ועשויה לשנות בצורה דרמטית את הפעילות של בתי עסק, בתקווה שכל הטוב הזה אולי יתגלגל בסופו של דבר להוזלה בעלויות הצרכנים.
במשרד המשפטים מאמינים שהחקיקה תגביר תחרות תוך שמירה על הגנה צרכנית ועשויה לשנות דרמטית את הפעילות של בתי עסק ואולי גם להוזיל בעלויות הצרכנים
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, המחלקה למשפט אזרחי אמרה כי "הצעת החוק מקדמת את השוק הישראלי בצעד נוסף אל עבר שוק תשלומים תחרותי, יעיל ומגוון לצד שמירה על האינטרסים של הלקוחות כאשר הם עושים שימוש בשירותי תשלום מתקדמים.
"ההצעה מצטרפת לשורה של צעדים שמשרד המשפטים היה שותף להם כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להגברת התחרותיות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל"
עו"ד לירון מאוטנר לוגסי, ממונה ביעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) הוסיפה כי "שירותי ייזום תשלומים מאפשרים ללקוחות לבצע תשלומים מחשבון תשלום לחשבון תשלום (Account To Account) גם בין בית עסק לבין ללקוח (ללא כרטיס אשראי באמצע) באופן יעיל, פשוט ונוח.
"ההעברה בין החשבונות תעשה באופן שישפר את חוויית הלקוח, ייעל את הליך העברת הוראות התשלום ויצור חלופה תחרותית מול אמצעי תשלום אחרים בשוק. כל זאת במטרה לקדם את התחרות בשוק אמצעי התשלום בישראל.
"לצד קידום התחרות הצעת החוק מבקשת לשמור על הלקוחות העושים שימוש באמצעי תשלום אלה, כך שההגנות הצרכניות הקבועות בחוק שירותי התשלום הקיים, כמו במקרה של שימוש לרעה באמצעי התשלום או טעות בביצוע פעולת התשלום, יחולו גם על השימוש באמצעי תשלום החדשים"
"הבנקים גובים עמלות מטורפות"
"החוק הזה אמור לפתוח לאזרחים ולעסקים קטנים שירותים מתקדמים שיתחרו במנגנונים הוותיקים של הבנקים", אומר רועי פולקמן, שמברך על תזכיר החוק. הוא עומד בראש פורום מחוללי תחרות פיננסית, שנוסד לפני קרוב לשנתיים ובו חברות מתחומי האשראי למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, בהן ישראכרט ומקס, חברות פינטק כמו טריא, בלנדר, ביטיבי, רייזאפ ועוגן.
הוא מציין לחיוב במיוחד את האפשרות של גופים חוץ בנקאיים לבצע את התשלומים מבלי לעבור דרך לחשבון הבנק. "הבנקים גובים עמלות מטורפות עבור החיובים, לא משנה אם זה דרך כרטיס האשראי או לא. המתווה יאפשר לבצע חיובים יעילים שלא יהיו שקופים לבנקים.
"הבנקים גובים עמלות מטורפות עבור החיובים, לא משנה אם זה דרך כרטיס האשראי או לא. המתווה יאפשר לבצע חיובים יעילים שלא יהיו שקופים לבנקים"
"לבעלי עסקים יהיה חשבון חיובים וזיכויים באפליקציה ופעם בכמה זמן הם יוכלו להעביר כסף גם מהחשבון בבנק, שכיום מהווה צוואר בקבוק לתחרות. חלק גדול מיוקר המחיה קשור לריכוזיות הבנקאית שגורמת גם לחולשה בפינטק בארץ".
לדבריו, במצב הנוכחי יש כשל בשוק התשלומים. "בנק הפועלים עשה עבודה טובה ואפליקציית ביט מהווה מעל 90% מהשוק. הרגולטור, בנק ישראל ורשות התחרות, נרדמו בשמירה.
"במה שנוגע לבנקאות פתוחה וייזום תשלומים, הרגולטורים מבינים שצריך להבטיח שיהיו יותר שחקנים שהם לא רק הבנקים. טוב ששמו קריאת כיוון והכל יחכה לכנסת והממשלה הבאה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם