ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בוושינגטון עבר בהצלחה, למרות התזמון הרגיש מבחינת מערכות בחירות בשתי המדינות – הבחירות לכנסת בישראל ובבחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית, שיתקיימו שבוע אחרי הבחירות בארץ.
הרצוג סיים את המפגש עם הנשיא ג'ו ביידן ועם יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי עם הזמנה ביד לנאום בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס, כבוד השמור למספר מצומצם של מנהיגים בעולם.
ההזמנה שהרצוג קיבל אתמול (רביעי) – על דעתם ותוך שיתוף פעולה של ראשי הקונגרס, הן מהמפלגה הדמוקרטיות והן מהמפלגה הרפובליקאית – שונה מאוד מזו שקיבל בזמנו בנימין נתניהו, כשהיה ראש הממשלה, בשנת 2015.
אז, כזכור, נתניהו קיבל הזמנה מיו"ר הקונגרס הרפובליקאי ג'ון ביינר, כשהעניין מתבצע מאחורי גבה של מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים (אז) ננסי פלוסי, מנהיג המיעוט בסנאט הארי ריד ותוך התרסה כלפי נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה, שלא ידע על ההזמנה ולבטח לא הסכים עם התוכן של דברי נתניהו – נאום שהיה כולו נגד אובמה ונגד הסכם הגרעין עם איראן.
ביינר אף שלח אז הזמנה כתובה לנתניהו על הנייר שכלל את שמותיהם של פלוסי וריד. רק דבר אחד הוא לא עשה: הוא לא פנה אליהם מראש לשאול להסכמתם.
ב-2023 הדברים יתנהלו באופן שונה לגמרי, גם אם נתניהו יהיה ראש הממשלה בעת הנאום, ולבטח אם יהיה זה יאיר לפיד. המסיבה תהיה כולה של הרצוג. מדינת ישראל נמצאת בתוך משבר פוליטי כה עמוק בשנים האחרונות, וכחלופה לממשלות לא יציבות וראשי ממשלה שבאים והולכים, מעמד הנשיא הולך ומתחזק. הרצוג מודע לכך, ועובד באופן מאומץ כדי למלא את הוואקום. לאמריקאים נוח כיום להעמיק את הקשר מול בית הנשיא, למרות שאין בידיו סמכויות כלשהן.
ישראל נמצאת בתוך משבר פוליטי כה עמוק בשנים האחרונות, וכחלופה לממשלות לא יציבות וראשי ממשלה שבאים והולכים, מעמד הנשיא הולך ומתחזק. הרצוג מודע לכך, ועובד באופן מאומץ כדי למלא את הוואקום
באופן מעניין, ראש הממשלה לפיד אפילו הזכיר את נושא נאומו השנוי במחלוקת של נתניהו משנת 2015, בראיון שנתן אתמול לערוץ 13. "אני לא הולך לנאום נאומים בקונגרס שבסוף עושים נזק", אמר לפיד למראיינת הילה קורח, "אני לא משחק לאמריקאים במגרש הפוליטי". ללמדנו שאותו נאום מ-2015, עדיין צרוב עמוק בתפיסה של לפיד וגם של הרצוג, לגבי מה אסור לעשות בוושינגטון.
בפגישות שקיים הרצוג אתמול בוושינגטון – עם הנשיא ביידן, עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ועם שר החוץ אנתוני בלינקן יום קודם לכן – עלו גם נושאים של מדיניות חוץ אמריקאית ומדיניות ביטחונית ישראלית. כל הגורמים בוושינגטון יודעים שהרצוג אינו בר יכולת ביצוע, אך יש לו השפעה גדולה ודלת פתוחה אצל שני הצדדים הפוליטיים בישראל.
לפיכך, ייתכן שהרצוג אף יעביר מסרים לנתניהו בנוגע להסכם קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון. בוושינגטון מייחסים חשיבות גדולה מאוד למו"מ הדיפלומטי וליכולת של הצדדים להגיע להסכמה. אם נתניהו ידבק בהצהרתו הראשונית וישאף לבטל את ההסכם עם לבנון, יש להניח שהוא יתקל בזעם גדול בבית הלבן.
אתמול בפגישה עם הרצוג, ביידן בירך בחום על ההגעה להסכם ועל המאמצים הדיפלומטיים שהובילו אליו. הרצוג חזר מספר פעמים על אמירת התודות למתווך עמוס הוכשטיין ולבית הלבן.
ההסכם הזה נתפס כהישג דיפלומטי במזרח התיכון בעידן בו הבית הלבן נאבק מול ערב הסעודית, ואל מול מחירי הדלק והנפט הממאירים ברחבי העולם. ספק אם נתניהו, אם יחזור לכהן כראש ממשלה, ילך על מהלך של התרסה כלפי וושינגטון.
ההסכם עם לבנון נתפס כהישג דיפלומטי במזרח התיכון בעידן בו הבית הלבן נאבק מול ערב הסעודית. ספק אם נתניהו, אם יחזור לכהן כראש ממשלה, ילך על מהלך של התרסה כלפי וושינגטון
באשר לנושא האיראני, הרצוג יצא אתמול מהבית הלבן בתחושה שהסכם הגרעין עם איראן אכן ירד מן הפרק לעת עתה, כפי שנחשף לראשונה בזמן ישראל.
אף אחד בוושינגטון לא הצהיר זאת מילולית, אך השילוב של ההפגנות באיראן נגד המשטר, נגד משמרות המהפכה ונגד משטרת המוסר, יחד עם אספקת הנשק המאסיבית של האיראנים לרוסיה והפעלת הכטב"מים האיראניים נגד אוקראינה – מבטיחים כי אין מישהו בוושינגטון שמתחשק לו כיום לחזור למו"מ על הסכם הגרעין.
מבחינת ישראל, זה הישג. האיראנים טיפסו על עץ גבוה במיוחד, וגם אם יחפשו כיום סולם לרדת, נדמה שבוושינגטון לא יהיה להם עם מי לדבר.
נושא נוסף שעלה במהלך היומיים של הרצוג בוושינגטון הוא העניין הפלסטיני. בסביבת הנשיא ציינו כי לא ביידן ולא מישהו אחר מהממשל האמריקאי שאל שאלות, וכי אף גורם לא הביע דרישות בנוגע לפעילות הביטחונית של ישראל בשטחים.
בסביבת הנשיא ציינו כי לא ביידן ולא מישהו אחר מהממשל האמריקאי שאל שאלות בעניין הפלסטיני, וכי אף גורם לא הביע דרישות בנוגע לפעילות הביטחונית של ישראל בשטחים
המסר היחיד בהקשר זה שהאמריקאים ביקשו להעביר דרך הרצוג הוא קריאה להפחתת המתחים בגדה, ובניסוח שלהם: de-escalation. ולהבדיל מהנשיא ביידן, שר החוץ בלינקן שאל גם על אלימות המתנחלים כלפי הפלסטינים ונענה על ידי הרצוג בתשובות עמומות.
כדי להוביל להפחתת המתחים בין ישראל לפלסטינים, אחת ההצעות שעלתה במהלך הפגישות בוושינגטון היא לערב קצת יותר את מדינות הסכמי אברהם, ובעיקר את איחוד האמירויות, בנושאים כלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.
הרעיון הזה אינו חדש, אך נדמה שאף אחד לא מקדם אותו מעבר לרמת ההצהרות אל רמת המעשה. ובכל מקרה, הסמכויות להזיז מהלכים כאלו אינן בידיו של הרצוג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם