"לא מרגישים בטוחים יותר"

סטודנטים יהודים בארה"ב מדווחים על עלייה בגילויי האנטישמיות מצד סטודנטים ומרצים, מה שגורם להם ליותר חרדה ופחד ● סטודנטית יהודייה, נפגעת תקיפה מינית, מספרת לזמן ישראל כי הוטרדה על ידי קבוצת התמיכה שלה; סטודנט אחר מספר שהוא חושש לענוד את תליון מגן הדוד שלו ● ברקע חקירה של משרד החינוך אומרים הסטודנטים: "לא רואים את העתיד שלנו כאן"

אילוסטרציה: פעילים אנטי־ישראלים בניו יורק, 15 במאי 2021 (צילום: לוק טורס)
לוק טורס
אילוסטרציה: פעילים אנטי־ישראלים בניו יורק, 15 במאי 2021

הסטודנטית אופק פרייס לא הולכת יותר לבד לכיתה כי היא פוחדת שיטרידו אותה בגלל יהדותה.

"אני כל כך שחוקה מזה. אני רק רוצה ללכת לכיתה ולשבת בשיעור – ואז אני נזכרת שיש כאן כל כך הרבה אנטישמיות. זה מתיש", אומרת פרייס בת ה־21, סטודנטית באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, בריאיון לזמן ישראל.

סטודנטים יהודים ברחבי ארה"ב מדווחים כי הם מודרים מארגוני הסטודנטים, מותקפים ברשתות החברתיות וסובלים מהטרדות בשיעורים מצד סטודנטים ומרצים

"זה מערער ומעורר חרדות. את מרגישה שאין לך שליטה על סביבת הלימודים שלך; את לא מרגישה בטוחה בשום מקום", היא מוסיפה.

פרייס לא לבד: סטודנטים יהודים ברחבי ארה"ב מדווחים כי הם מודרים מארגוני הסטודנטים, מותקפים ברשתות החברתיות וסובלים מהטרדות בשיעורים מצד סטודנטים ומרצים כאחד.

אופק פרייס וקאסי בלונטר מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ (צילום: באדיבות אופק פרייס)
אופק פרייס וקאסי בלונטר מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ (צילום: באדיבות אופק פרייס)

יתר על כן, סטודנטים שמעו על צלבי קרס שרוססו במעונות ועל מדרכות בקמפוס – ופליירים שהודבקו על קירות האוניברסיטה, שמשווים בין סיורי "תגלית" בישראל לרצח עם וקוראים לציונים "לעוף מכאן".

אולם, בעת סיקור האירועים הללו אף אחד כמעט לא מתייחס למחיר הנפשי שהמקרים האלה גובים מהסטודנטים היהודים. אחד מכל שלושה סטודנטים העיד כי חווה אנטישמיות במהלך שנת הלימודים, כך על פי סקר מאוקטובר 2021, שערכו הליגה נגד השמצה וארגון הלל העולמי.

הסקר מצא כי 32% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באופן אישי. 79% מבין הסטודנטים האלה דיווחו כי זה קרה להם יותר מפעם אחת. כמו כן, על פי דוח הקמפוסים השנתי של הליגה נגד השמצה, אירעו יותר מ־350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב במהלך השנה האקדמית 2021–2022.

התקריות השכיחות ביותר על פי הדוח הן הדרה של "סטודנטים ציוניים", תמיכה באלימות נגד ישראל ושימוש בדימויים אנטישמיים. האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הצהירה ביוני 2021 כי לפשעי שנאה, ובכלל זאת כאלה הנובעים מאנטישמיות, "יכולות להיות השלכות פיזיות, פסיכולוגיות וחברתיות.

עצרת נגד אנטישמיות בוושינגטון הבירה, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
עצרת נגד אנטישמיות בוושינגטון הבירה, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

"מחקרים מראים כי אפליה משפיעה על המערכת החיסונית של הקורבנות ושל מי שעדים לפעולות של שנאה. כמו כן, פשעי שנאה משנים גישות והתנהגויות חברתיות למשך שנים".

סקר מצא כי 32% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות באופן אישי. 79% מבין הסטודנטים האלה דיווחו כי זה קרה להם יותר מפעם אחת

עבור פרייס, החוויות הקשות החלו אחרי שעברה לקמפוס האוניברסיטה בניו פאלץ מהקמפוס בג'ניסיאו בסמסטר הסתיו 2021. פרייס, ישראלית־אמריקאית, סולקה לכאורה מקבוצת תמיכה לנפגעי תקיפה מינית בשם "אחריותיות בניו פאלץ" יחד עם חברה ללימודים בשם קאסי בלונטר, לאחר שהשתיים התייחסו לזהותן היהודית ברשתות החברתיות.

השתיים – שהואשמו בעליונות לבנה – הותקפו ברשת החברתית "Yik Yak" באביב האחרון, בפוסט אנונימי שקרא לסטודנטים לירוק על "הציונים". פרייס, שהוקעה ברשתות והוכפשה בקמפוס, אומרת כי המצב נעשה בלתי נסבל.

לדבריה, במשך כמה שבועות העדיפה להשתתף בשיעורים בקמפוס באופן מקוון בגלל חרדה וקשיי ריכוז. היא גם עברה להתגורר מחוץ לקמפוס. ההחלטה הזאת היטיבה איתה מבחינה רגשית, אבל לא מבחינה אקדמית.

העצרת נגד אנטישמיות בוושינגטון, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
עצרת נגד אנטישמיות בוושינגטון, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

פרייס, שלמדה מדעי המדינה וסוציולוגיה, החלה לפגר בלימודים. משום שנאלצה לבחור בין דחיית סיום הלימודים לצורך השלמת דרישות התואר במדעי המדינה לבין ויתור עליו כחוג ראשי – היא לומדת עתה סוציולוגיה כחוג ראשי ומדעי המדינה כחוג משני.

"קשה לי לגייס את האנרגיה הנחוצה בשביל לעבור את היום. כמי שעברה תקיפה מינית, זה היה לי קשה גם ככה. אבל זה [האנטישמיות] הוסיף עוד שכבה לתחושה שלא שומרים כאן על הבטיחות ועל הרווחה שלנו", אומרת פרייס.

משרד החינוך האמריקאי פתח בחקירה נגד אוניברסיטת המדינה של ניו יורק בשל כישלונה להגן על הסטודנטים היהודים ולפעול נגד האנטישמיות בקמפוס

המשרד לזכויות האזרח במשרד החינוך האמריקאי פתח בחקירה נגד אוניברסיטת המדינה של ניו יורק בשל כישלונה להגן על הסטודנטים היהודים ולפעול נגד האנטישמיות בקמפוס. החקירה תקבע אם האוניברסיטה הפרה את סעיף 6 בחוק זכויות האזרח מ־1964, האוסר על אפליה על בסיס גזע ודת.

"אנחנו מגנים מכול וכול תקיפות של סטודנטים יהודים באוניברסיטת המדינה של ניו יורק – ולא נסבול הטרדות ואיומים אנטישמיים בקמפוס", נאמר בהצהרה של האוניברסיטה בניו פאלץ. "נמשיך לתמוך בסטודנטים ובעובדים היהודים שלנו על רקע עליית האנטישמיות".

עצרת סולידריות עם יהודי ארה"ב בעקבות גל האנטישמיות, ינואר 2020 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
עצרת סולידריות עם יהודי ארה"ב בעקבות גל אנטישמיות, ינואר 2020 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

משרד החינוך גם חוקר תלונות נגד אוניברסיטת ורמונט, אוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין ואוניברסיטת דרום קליפורניה. מרכז לואיס ד' ברנדייס לזכויות אדם, ארגון משפטי, הגיש תלונות בגין אנטישמיות יחד עם עמותת הסטודנטים "יהודים בקמפוס".

"כשמישהו חווה אנטישמיות ואז מרגיש שהאוניברסיטה לא עושה שום דבר, זה גורם לך להרגיש שאתה כאילו תקוע בחוויה הזאת", אומרת ג'וליה ג'סי, סטודנטית שנה ד' באוניברסיטת שיקגו וממייסדי "יהודים בקמפוס".

ג'סי מספרת שגם היא חוותה אנטישמיות בקמפוס. לדוגמה, בפברואר האחרון, הסניף של "סטודנטים למען צדק בפלסטין" באוניברסיטת שיקגו קרא באינסטגרם לסטודנטים "לא לקחת את הקורסים הציוניים הדפוקים" ו"לתמוך בתנועה הפלסטינית לשחרור על ידי החרמת קורסים בנושא ישראל או כאלה שמעבירים מרצים ישראליים".

מסתתרים

"אני חושבת שאנשים צריכים להבין שהאנטישמיות מאוד מכאיבה לסטודנטים האלה. זה לא אמור להיות ככה באוניברסיטה", אומרת עליזה לוין, נשיאת מרכז ברנדייס. "החדשות הרעות הן שכל מה שאת שומעת על עליית האנטישמיות הוא נכון.

תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

"החדשות הטובות הן שאת שומעת על זה. הכחשה או המעטה בערך של האנטישמיות רק מגבירות את החרדה שהסטודנטים מרגישים. זה גורם להם לחשוב שאולי זה לא אמיתי, או שאולי הם צריכים להסתיר את מי שהם, שזאת לא מציאות קבילה", היא מוסיפה.

אולם, הסתרת הזהות האישית היא מציאות של סטודנטים רבים, בהם מיכה גריץ, סטודנט שנה ג' ללימודי ביטחון בינלאומי ויהדות באוניברסיטת טאפטס.

הסטודנט בן ה־20 מסתיר את תליון מגן הדוד שלו מתחת לחולצה בכל פעם שהוא הולך לשיעור. לפני הלימודים באוניברסיטה הוא מעולם לא חשב פעמיים על התליון

מיכה גריץ (צילום: שחר ארזן/ WJC/באדיבות מיכה גריץ)
מיכה גריץ (צילום: שחר ארזן/ WJC/באדיבות מיכה גריץ)

הסטודנט בן ה־20 מסתיר את תליון מגן הדוד שלו מתחת לחולצה בכל פעם שהוא הולך לשיעור. לפני הלימודים באוניברסיטה הוא מעולם לא חשב פעמיים על התליון. זה השתנה לקראת תחילת לימודיו האקדמיים.

כשהתקבל לאוניברסיטה ניסה גריץ ליצור קשרים עם עמיתיו ללימודים בפלטפורמת המדיה החברתית GroupMe. "התכתבנו שם, ואז מישהו ציין במקרה שהוא יהודי. התגובה הייתה: 'ישראל או פלסטין?'" אומר גריץ.

כשהגיע לקמפוס הוא שמע תגובות כמו "אתה יהודי, אתה בטח עשיר", או "אז אתה הורג ילדים פלסטינים, נכון?" לדברי גריץ, אחד המרצים בקורס למדעי המדינה אף רמז שהשדולה היהודית שולטת בממשלה האמריקאית.

"לפעמים הייתי מוחה, אבל זה מעייף ושוחק להיאבק על הזהות שלך. לפעמים אתה פשוט נותן קדימות לבריאות הנפשית שלך", אומר גריץ. הפעילות של גריץ כמנהל התפעול של "יהודים בקמפוס" עזרה לו להתמודד עם המצב. לדבריו, גם ההימנעות מהרשתות החברתיות עזרה.

גריץ הוסיף שהוא משתמש באינסטגרם לעתים רחוקות ומחזיק חשבון פרטי בטוויטר, בעיקר כדי לעקוב אחר החדשות.

חרדה וכעס

סטודנטית שנה ג', שבחרה להישאר בעילום שם, אמרה לזמן ישראל כי נרשמה לאוניברסיטת ורמוט משום שכ־2,000, או 20%, מבין 11,626 הסטודנטים לתואר הראשון באוניברסיטה הם יהודים.

פעילים פרו-פלסטינים מתעמתים עם המשתתפים בצעדת התמיכה בישראל בניו יורק, 22 במאי 2022 (צילום: אלקסי רוזנפלד)
פעילים פרו־פלסטינים מתעמתים עם המשתתפים בצעדת התמיכה בישראל בניו יורק, 22 במאי 2022 (צילום: אלקסי רוזנפלד)

"היה לי כל כך חשוב ללמוד במוסד שיש בו נוכחות יהודית חזקה. כתבתי על זה בחיבור שהגשתי בבקשת הקבלה שלי ללימודים", אומרת הסטודנטית. כשהגיעה לקמפוס הפסטורלי, הממוקם במרחק של כקילומטר וחצי מאגם שמפליין, היא התפעלה מהמגוון של ארגוני הסטודנטים.

חלק מהארגונים עסקו בשינוי האקלים ואחרים בספרים; אחדים עסקו במלאכות יד ואחרים בצדק חברתי. אולם, עד מהרה ההתלהבות שלה התפוגגה. במאי 2021, קבוצת תמיכה לנפגעי תמיכה מינית באוניברסיטת ורמונט בשם "מעצימים את השורדים" פרסמה התבטאויות אנטישמיות באינסטגרם.

עוזרת הוראה באוניברסיטה תקפה בטוויטר סטודנטים שהפגינו בעד ישראל. ב־5 באפריל 2021, לדוגמה, היא כתבה: "זה יהיה לא אתי מצדי, עוזרת הוראה, להפחית נקודות על נסיעה לסיור 'תגלית'?"

נוסף על כך, עוזרת הוראה באוניברסיטה תקפה בטוויטר סטודנטים שהפגינו בעד ישראל. ב־5 באפריל 2021, לדוגמה, היא כתבה: "זה יהיה אתי מצדי, עוזרת הוראה, לא לתת ל'ציונים' נקודות על השתתפות? אני חושבת שזה משעשע, מינוס חמש נקודות על נסיעה לסיור 'תגלית' ב־2018, מינוס 10 נקודות על שיתוף תמונה עם טנק ברמת הגולן, מינוס שתי נקודות כי אני שונאת את הווייב שלהם באופן כללי".

האוניברסיטה והנשיא שלה סורש גרימלה סירבו להגיב על הטענות בנושא ההתמודדות של המוסד עם האנטישמיות. תחת זאת, לשכת הנשיא הפנתה אותנו להצהרה של גרימלה בנוגע לחקירה סביב סעיף 6, שבה טען כי הסיקור התקשורתי של החקירה, שמנהל משרד החינוך, "צבע את הקהילה שלנו באור שקרי".

צילום מסך: פוסט באינסטגרם של קבוצת התמיכה לנפגעי תמיכה מינית של אוניברסיטת ורמונט המודיע על החרמת סטודנטים ציוניים (צילום: Courtesy)
צילום מסך: קבוצת התמיכה לנפגעי תמיכה מינית של אוניברסיטת ורמונט מודיעה על החרמת סטודנטים ציוניים (צילום: Courtesy)

"באוניברסיטת ורמונט יש קהילה יהודית חזקה ותוססת, והיא ידועה כמקום שבו – שנה אחר שנה – סטודנטים, מרצים ועובדי מנהלה יהודים רבים בוחרים ללמוד, ללמד, לבצע מחקרים, לעסוק ברפואה ולעבוד", נאמר בהצהרה.

הסטודנטית משנה ג' לא מצאה שום נחמה בהצהרה של הנשיא. "רק בגלל שלמוסד לימודים יש קהילה יהודית גדולה, זה לא אומר שאין אנטישמיות מחוץ לקמפוס. נעשה קשה יותר ליהודים מחוץ למרחבים האלה", היא אומרת.

"אני כבר לא מרגישה בנוח לחשוף את הזהות היהודית שלי בכיתה. אני פוחדת להזכיר את זה במהלך דיון, אף שכל האחרים חופשיים לדבר על הזהות שלהם"

"אני כבר לא מרגישה בנוח לחשוף את הזהות היהודית שלי בכיתה. אני פוחדת להזכיר את זה במהלך דיון, אף שכל האחרים חופשיים לדבר על הזהות שלהם ולא מרגישים מאוימים".

לדברי ליאורה רז, המנהלת בפועל של ארגון StopAntisemitism, הודעת הדוא"ל של גרימלה היא עוד דוגמה להיעדר הפעולה של ההנהלה במוסדות ההשכלה. "הם לא מגנים על הבריאות הנפשית של הסטודנטים היהודים", אומרת רז.

נשיא אוניברסיטת ורמונט סורש גרימל משוחח עם כתבים בברלינגטון, ורמונט, 1 ביולי 2019 (צילום: AP/Lisa Rathke)
נשיא אוניברסיטת ורמונט סורש גרימל משוחח עם כתבים בברלינגטון, ורמונט, 1 ביולי 2019 (צילום: AP/Lisa Rathke)

"רבים כל כך מבין הסטודנטים האלה מרגישים חוסר ביטחון עצום. חלקם בסופו של דבר מרגישים צורך להסתיר את הזהות היהודית שלהם או את התמיכה שלהם בישראל. ברמת המאקרו זה מוביל לסטרס, והרבה סטודנטים חווים קשיים במהלך היום".

על פי דוח שפרסם הארגון שלה לאחרונה, 55% מהמשיבים ענו בחיוב לשאלה אם חוו צורה כלשהי של אנטישמיות במוסד שהם לומדים בו. רק 28% מהסטודנטים אמרו שהם מרגישים שהנהלת המוסד מתייחסת ברצינות לנושא האנטישמיות ולהגנה על הסטודנטים היהודים.

הטרדה מתמשכת

רוז ריץ' סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת דרום קליפורניה לפני שנתיים. החוויות שלה משם עדיין מהדהדות בחוזקה. באוגוסט 2020, ריץ', שעמדה להתחיל את שנת הלימודים האחרונה שלה, הייתה במצב רוח מרומם; היא נבחרה לסגנית הנשיא של ממשל הסטודנטים לתואר הראשון.

אולם, השמחה שלה הייתה קצרת מועד. כמה מהסטודנטים השיקו קמפיין להדחתה. הם פרסמו פוסטים באינסטגרם שכינו אותה גזענית בשל תמיכתה בישראל. אחד הציוצים בירך על כך ש"הציונים מאוניברסיטת דרום קליפורניה ומממשל הסטודנטים סופגים בריונות רשת חסרת רחמים".

רוז ריץ' (צילום: באדיבות המצולמת)
רוז ריץ' (צילום: באדיבות המצולמת)

"זה הסלים כמו סופת טורנדו. הייתה לי בחילה מרוב חרדה. לא יכולתי לאכול במשך שמונה ימים. היה לי קשה לישון. זה בהחלט לא היה רגע בריא בחיים שלי"

"זה הסלים כמו סופת טורנדו. הייתה לי בחילה מרוב חרדה. לא יכולתי לאכול במשך שמונה ימים. היה לי קשה לישון. זה בהחלט לא היה רגע בריא בחיים שלי", אומרת ריץ' בת ה־24. הבידוד החמיר את התחושות הקשות. זה היה בשיא מגפת הקורונה – והיא גרה לבדה.

זרם בלתי פוסק של הודעות טקסט, שיחות טלפון ושיחות וידיאו תומכות שיפרו קצת את הרגשתה, "אבל היה נחמד לקבל חיבוק", היא אומרת. אף שזכתה לאהדה מצד חלק מחברי ההנהלה, לא יצא גינוי פומבי של ההטרדה, אומרת ריץ'.

"אנשים אמרו שאם אני אשאר אני אנצח – ואם אני אעזוב אני אתן להם לנצח. הציגו את זה כברירה בינארית", אומרת ריץ'. "הבנתי שלא מצפה לי הצלחה כמנהיגת סטודנטים, כסטודנטית או כבן אדם אם אשאר בתפקיד. הצלחה הייתה בשבילי לסלק את הרעש. הייתי צריכה לחשוב על הבריאות הפיזית והנפשית שלי".

ההטרדה נמשכה. לדבריה, בזמן שיעור פסיכולוגיה – שהתנהל בזום בגלל תקנות הקורונה – הופיעו על המסך הודעות פרטיות שכינו אותה גזענית. ריץ' מברכת על החקירה סביב הפרת סעיף 6 באוניברסיטת דרום קליפורניה, וכן על הודעת האוניברסיטה שלפיה היא מפתחת שותפויות עם ארגונים כלל־ארציים ובהם הליגה נגד השמצה והוועד היהודי־האמריקאי.

אף על פי כן היא עדיין חשה מוטרדת. "זאת הייתה חוויה טראומטית שהשפיעה עליי מבחינה נפשית למשך זמן ארוך יותר מכפי שאני רוצה להודות. אני הרבה יותר מודעת לכך שיש בחוץ אנשים שלא אוהבים את זה שאני מחזיקה בזהות היהודית", היא אומרת.

לשנות אווירה

חלק מהסטודנטים היהודים, כמו גריץ, בוחרים לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה. אחרים, כמו אבי זץ, החליטו שהספיק להם. זץ, סטודנט לאגרואקולוגיה, עבר השנה מאוניברסיטת ורמונט לאוניברסיטת פלורידה, לפני שנפתחה החקירה של משרד החינוך.

"אני אוהב להיות כאן. ההנהלה מגלה תמיכה. אנשים מרגישים בנוח להיות מי שהם, ודעות קדומות מושתקות במהירות, בעוד שבאוניברסיטת ורמונט הן היו מתקבלות", אומר זץ, סטודנט שנה ג'.

18% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת פלורידה – שהם קצת יותר מ־6,000 תלמידים – הם יהודים. לדברי זץ, הוא הרגיש שמשהו לא בסדר באוניברסיטת ורמונט כשסטודנטים צעדו ברחוב הראשי של ברלינגטון לאות תמיכה ב־BDS בשנת 2021.

אבי זץ (צילום: באדיבות המצולם)
אבי זץ (צילום: באדיבות המצולם)

"זה עורר בי אי נוחות. היו גם מועדונים מאוד פופולריים בקמפוס שלא יכולתי להצטרף אליהם בגלל הרקע שלי", הוא אומר. לדוגמה, במועדון הספרים של אוניברסיטת ורמונט, מועדון סטודנטים מוכר על ידי האוניברסיטה, יש קבוצה בשם "האיחוד הסוציאליסטי המהפכני של אוניברסיטת ורמונט". במאי 2021 הקבוצה הודיעה בפומבי כי תסרב לקבל חברים ציוניים.

זץ, שלא הרגיש בנוח לעטות על גופו סממנים יהודיים, פנה להנהלה. "קיצורו של דבר, לא היה להם אכפת", אומר זץ. "היה ברור שהם לא מתכוונים לגנות את האנטישמיות. הרגשתי מבודד ולא בטוח. חשבתי שאין לי תמיכה ושאף אחד לא נותן את הדין. לא ידעתי למה לצפות, אבל אף אחד לא מצפה שידירו אותו על בסיס הרקע שלו".

"זה ירדוף אותי, ההרגשה הזאת שהביטחון והרווחה שלנו כסטודנטים יהודים לא חשובים לאיש. כל זה גרם לי לתהות למה אני לומדת כאן באמריקה, אם אני בכלל רוצה להישאר"

בזמן שמשרד החינוך ממשיך בחקירה והתקריות האנטישמיות נמשכות – פרייס, מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, אומרת שהיא מקווה שאנשים יביאו בחשבון את המחיר הרגשי שהאנטישמיות גובה מהסטודנטים.

"זה ירדוף אותי, ההרגשה הזאת שהביטחון והרווחה שלנו כסטודנטים יהודים לא חשובים לאיש. כל זה גרם לי לתהות למה אני לומדת כאן באמריקה, אם אני בכלל רוצה להישאר כאן אחרי שאסיים את הלימודים. אני כבר לא בטוחה שאני רואה את העתיד שלי כאן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היהודאיים האמריקקנים הם המה שונאי מדינת ישראל ,היהודים והדמוקרטיה , הגדולים ביותר . אחיהם הם מתנחבלי ישע רשע הכהניסטים הפוגרומיסטים .מה הם מתפלאים . הכשירו את הקרקע היטב לשנאתם . אין גז... המשך קריאה

היהודאיים האמריקקנים הם המה שונאי מדינת ישראל ,היהודים והדמוקרטיה , הגדולים ביותר . אחיהם הם מתנחבלי ישע רשע הכהניסטים הפוגרומיסטים .מה הם מתפלאים . הכשירו את הקרקע היטב לשנאתם . אין גזע נבחר. אין הלוצינצייה אודיו-ויזואלית בקו אופק מדומיין. אין כיבוש בלי שתקריבו
את עצמכם ולא את בני הארץ , הקרבה עד סופרן למולך קנאותכם הדתית והלאומנות היודוניצית שלכם .

עוד 2,013 מילים ו-1 תגובות
סגירה