ייצוא הסחורות האזרחיות של ישראל – כימיקלים, תרופות, יהלומים ומוצרי תעשייה – ירד ב-2025 ל-58.6 מיליארד דולר, שנה שנייה ברצף של ירידה. השיא הכולל של 169 מיליארד דולר שעליו הצביע שר הכלכלה ניר ברקת כ"הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה" אינו עדות לעמידות מול חרם, אלא מסתיר את הפגיעה.

השיא הוא תוצאה של קטגוריית היצוא שהחרם אינו יכול להשפיע עליה – שירותים דיגיטליים שצמחו וגררו את המספר הכולל למעלה – בעוד שהסחורות החשופות לחרם ירדו. כשבודקים את ההסברים החלופיים, מתברר שהחרם הוא הגורם היחיד לפגיעה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ובעיקר מאז המלחמה המתמשכת בעזה, ישראל מתמודדת עם גל הולך וגובר של סנקציות בינלאומיות מצד מדינות, ארגונים וחברות מסחריות. הקולות בעולם, הקוראים לחרם על מוצרים ישראליים, הולכים וגוברים. מספר מדינות כבר הטילו חרם על ישראל, אחרות – על סחורות שמקורן בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ואחרות שוקלות לבטל הסכמי סחר חופשי.

כלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה הנשענת על ייצוא ומסחר בינלאומי. חרמות וסנקציות כלכליות עלולות לפגוע קשה בסקטור העסקי. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה בכלכלה, שתביא לפיטורי עובדים ולעלייה ביוקר המחיה, הגבוה גם כך.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

מעמדה הבינלאומי של ישראל נשחק באופן משמעותי מאז סוף 2022. בתוך שלוש וחצי שנים התרחב בהדרגה מעגל של צעדים מדיניים, משפטיים וכלכליים נגדה: ממשלות מערביות פרסמו אזהרות מפני פעילות בהתנחלויות, מוסדות פיננסיים בחנו מחדש השקעות, חברות נדרשו להתמודד עם סיכוני ציות וחשיפה משפטית, ובתי דין ומוסדות בינלאומיים יצרו מסגרת שמגבירה את הלחץ על ישראל.

מלחמת חרבות ברזל הייתה זרז מרכזי להרעה, אך השחיקה החלה עוד קודם לכן, על רקע ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), הרחבת הבנייה בהתנחלויות המבודדות והתבטאויות של שרים בכירים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

המחקר האקדמי בישראל נמצא בנקודת מבחן, עם סיכון הולך וגובר להיפגע, בעיקר בשל בריחת המוחות, וכן בשל בידוד עולמי ולחצים פוליטיים. זאת, למרות שהנתונים על מצב האקדמיה שהצטברו לאורך השנים עדיין מצביעים על חוסן.

כמה מהאוניברסיטאות בישראל נמצאות בצמרת המחקר העולמית וזוכות למענקי מחקר נדיבים.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

שני בנקים אירופיים ענקיים שביצעו חיתום לאיגרות חוב של ממשלת ישראל, וקבוצה גדולה של מוסדות פיננסיים אירופיים כמו חברות ביטוח וקרנות פנסיה, הפסיקו לעבוד עם ישראל. זאת התפתחות מסוכנת לא פחות מחרמות ממשלתיים, כיוון שיהיה קשה יותר וייקח זמן רב יותר לתקן אותה.

איזה בנקים בינלאומיים גדולים הפסיקו לעבוד עם ישראל?

ממשלת ישראל גייסה ב-2025 למעלה מ-60 מיליארד דולר בהנפקות של איגרות חוב ממשלתיות. בינואר השנה גייסה הממשלה שישה מיליארד נוספים. הביקושים להנפקות היו עצומים – 36 מיליארד דולר – פי שישה מההיצע. שרי הממשלה ודובריה משתמשים רבות במספרים הללו כ"הוכחה" לכך שהמשק הישראלי "ממשיך לתפקד כרגיל", כביכול.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.