לצערי הרב אני מתורגל בדיכאון פוסט בחירות, בהפקת לקחים ובוועדות חקירה בלתי פורמליות לכישלונות השמאל בישראל. תמיד בולטות בהן שתי תובנות, שרלוונטיות גם הפעם: הצורך להקנות לציבור תחושת ביטחון והאתגר לשכנע גם את אנשי הפריפריה. אבל בבחירות האלו זה היה שונה, הפעם זו טרגדיה של טעויות. טעויות של ראשי המפלגות של גוש השינוי.
לצערי אני מתורגל בדיכאון פוסט בחירות, ובוועדות חקירה בלתי פורמליות לכישלונות השמאל. אבל הפעם זו טרגדיה של טעויות בקרב ראשי מפלגות גוש השינוי
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כבר דובר רבות על יאיר לפיד שאולי שיחק על תיקו ולא התאמץ כבעבר לפעול להצלת המפלגות הקטנות, לכן לא אתמקד בו. גם לא בחוסר יכולתן של המפלגות הערביות להתאחד כפי שהתגלה ב-9.9.22. כך שבשעה שהיה צריך להתאחד הן לא התאחדו, וכשלא צריך אני חושש שיתאחדו.
להלן כמה הערות:
1
הדבר החשוב ביותר כרגע הוא לא לתפקד כאיחוד הצלה – לא חוברים לבנימין נתניהו, לא הולכים בשבי ההצעות המפתות בתואנת ממשלת אחדות שפירושו לכאורה אחדות בעם. תהיו סבלניים. הם בישלו להם את הדייסה, תנו להם לאכול אותה, תרתי משמע.
אסור ליאיר לפיד ולבני לגנץ להידבק במחלה הקדומה של מפלגת העבודה, שמנהיגיה שמעון פרס, פואד בן אליעזר ואהוד ברק הצטרפו לממשלות אחדות בראשות אריאל שרון ולאחר מכן נתניהו.
2
על חטא ההיבריס של מרב מיכאלי עוד ידובר רבות: ההתעקשות, ההתבטאות שהבהירה כי היא לא רואה סכנה למרצ.
מרב מיכאלי: "איחוד בין העבודה ומרצ לא טוב לגוש, הוא טוב רק ללפיד"
https://t.co/fqYBaSsN0M pic.twitter.com/Cx0WyK1grA— ערוץ 7 (@arutz7heb) August 31, 2022
בקורס של הערכת סיכונים היא תקבל נכשל. הפעם אין מה לבוא בטענות לחברי מפלגת העבודה אם ישלפו את הסכינים ויעשו שינוי, אן שמנהיגתם.תן תיקח אחריות למען הציבור או הציבורה, לשיקולכם, שבחר או בחרה במפלגה.
בקורס הערכת סיכונים מיכאלי תקבל נכשל. הפעם אין מה לבוא בטענות לחברי העבודה אם ישלפו את הסכינים ויעשו שינוי, או שמנהיגתם תיקח אחריות למען הציבור או הציבורה שבחר או בחרה במפלגה
3
שינוי שכזה יכול להיות טוב כחלק ממסגרת שמאל חדשה סוציאל-ליברלית וסוציאל-דמוקרטית, המחזיקה בתפיסה הומניסטית, מעניקה שירות לאזרח כמדינת רווחה אמיתית, מרימה מהרצפה את מתמודדי הנפש, שכיום יש להם סיבה נוספת להיות בדיכאון, הלומי הקרב, הנכים והקשישים. מי שזקוק לתמיכה, חייב כתובת אמיתית.
4
אנשים שהצביעו "אומץ" אכן עשו מאמץ אמיץ אך ממש לא חכם, ובזבזו 13,000 קולות יקרים שיכולים היו להציל את מרצ. בעזרת העיתונאית לשעבר ופעילת התנגדות לחיסונים בהווה אשרת קוטלר וחבר מפלגת העבודה לשעבר אראל מרגלית הם בזבזו קולות משמעותיים, שהיו מועילים מאד לגוש השינוי ככלל ולמפלגת מרצ בפרט.
אמיצים בכל הארץ נוהרים לקלפיות.
כל קול חשוב, צאו גם להצביע ונוכל לעשות היום היסטוריה! pic.twitter.com/VvyBDpdhC8— מפלגת אומץ (@OmetzParty) November 1, 2022
מתנגדי החיסונים שיחקו במגרש משלהם ולא במגרש שבו התחולל הקרב המרכזי. יתכן שלנוכח החלטתם לתמוך במפלגה שהיה ברור כי אין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, הם יקבלו דיקטטורה קשה יותר מצד נתניהו. האיש שהוכיח את יכולתו להיות רודן. מעניינת בהקשר הזה התבטאותו של עמית סגל על כך ש"יש עתיד" היא דיקטטורה חשוכה, כאשר על נתניהו מעולם לא הייתה לו ביקורת ברוח דומה על הנושא.
מתנגדי החיסונים שיחקו במגרש משלהם ולא במגרש שבו התחולל הקרב המרכזי. יתכן שלנוכח החלטתם לתמוך במפלגה שהיה ברור כי אין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, הם יקבלו דיקטטורה קשה יותר מצד נתניהו
5
ירון זליכה גם הוא מוכיח עקשנות ומגלומניה חסרת רסן, כשבפעם השנייה ברציפות הוא לא עובר את אחוז החסימה ופוגע במאמצים להוביל למדינה שגם הוא יעדיף לחיות בה. פרופ' זליכה הסכים לשבת עם נתניהו, לאחר שהיה נואם קבוע בכיכר גורן בפ"ת, שם הסביר מדוע נתניהו רע כלכלית. כשהכיסא זו המטרה, אז כולם רצים לכנסת, אבל לא ביחד ולא בתיאום ולא במחשבה מספקת.
הדר מוכתר קיבלה אלפי קולות בודדים, אלי אבידר אלף – וכמה מתנגדי החיסונים? המפלגות שלא עברו את אחוז החסימהhttps://t.co/MIzqSEUvCV pic.twitter.com/Oc8g8yv7ZO
— וואלה! (@WallaNews) November 2, 2022
6
מעבר לקמפיין האנמי ולשאננות ששלטה בו. הערה אחרונה לסיום: לפני שאתם ממהרים להספיד את השמאל והמרכז ולפני שאתם קובעים בנחרצות שרוב העם הוא ימני, השאלה היא אם אתם סבורים שהציבור באמת מבין מה הדרך שהמרכז מציע והאם הוא מבין מה זה בכלל שמאל.
משיחות עם תומכי נתניהו – לדעתם, כשהוא אומר שמאל הוא מתכוון לוותרנות ולרפיסות מבחינה ביטחונית ומבחינת דת ומדינה, ולפגיעה באופי היהודי (הם מדברים על מדינה יהודית, לא מדינה יהודית ודמוקרטית). אבל הדברים הללו אינם מגדירים את השמאל.
עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראשית, אתה כותב רהוט וברור. הניתוח שלך נכון בעיניי. יחד עם זאת, בניגוד אליך, אני די פסימי. השמאל סיים את תפקידו בהובלת המדינה, לפחות בטווח הנראה לעין. זאת בשל כשלונו להתאחד, טרם הבחירות, לגוש מלוכד המציג אלטרנטיבה ברורה (לא בהכרח שימוש בסיסמה "רק לא ביבי"). הסיבות לכשלון קשורות לאגו, לגאווה, לשאננות, להזנחת הרחוב (במיוחד אוכלוסיית השוליים) ולהיעדר דמות דומיננטית מנהיגה ומאחדת. אבל, אם תסתכל על העולם החופשי שסביבנו, תראה תופעה ברורה של התחזקות הלאומיות (ובחלק מהמדינות, הלאומנות, כמו אצלנו). אנו נכנסים לתקופה חשוכה, שבה הדמוקרטיה המוכרת לנו תהפוך לזכרון היסטורי, ויעבור זמן רב, עד שהמדינה תחזור למה שהיה לפני הבחירות, אם בכלל. הכרסום בדמוקרטיה יהיה איטי, הדרגתי וכמעט בלתי מורגש. הוא יתחיל עם פסקת ההתגברות, ימשיך דרך ביטול סמכויותיו של בית המשפט העליון, ויסתיים כנראה בהגבלת החירות במדינה, כמו איסור הפגנות נגד השלטון, איסור פרסום מאמרי ביקורת, ביטול מוסד מבקר המדינה (או נטילת הסמכויות המועטות שעוד נותרו לו) ועוד פעולות שבסופן ישראל תהפוך לדיקטטורה ימנית, דתית, משיחית. יש די והותר דוגמאות היסטוריות לתהליכים כאלו, וישראל איננה שונה ממדינות שעברו תהליך דומה. אני יכול רק לקוות שהתחזית השחורה והעגומה שלי תתבדה, למרות שממרם גילי, ומנסיון החיים שלי, היא תתממש, גם אם לא כולה.