ראשית, אתה כותב רהוט וברור. הניתוח שלך נכון בעיניי. יחד עם זאת, בניגוד אליך, אני די פסימי. השמאל סיים את תפקידו בהובלת המדינה, לפחות בטווח הנראה לעין. זאת בשל כשלונו להתאחד, טרם הבחירות, לגוש מלוכד המציג אלטרנטיבה ברורה (לא בהכרח שימוש בסיסמה "רק לא ביבי"). הסיבות לכשלון קשורות לאגו, לגאווה, לשאננות, להזנחת הרחוב (במיוחד אוכלוסיית השוליים) ולהיעדר דמות דומיננטית מנהיגה ומאחדת. אבל, אם תסתכל על העולם החופשי שסביבנו, תראה תופעה ברורה של התחזקות הלאומיות (ובחלק מהמדינות, הלאומנות, כמו אצלנו). אנו נכנסים לתקופה חשוכה, שבה הדמוקרטיה המוכרת לנו תהפוך לזכרון היסטורי, ויעבור זמן רב, עד שהמדינה תחזור למה שהיה לפני הבחירות, אם בכלל. הכרסום בדמוקרטיה יהיה איטי, הדרגתי וכמעט בלתי מורגש. הוא יתחיל עם פסקת ההתגברות, ימשיך דרך ביטול סמכויותיו של בית המשפט העליון, ויסתיים כנראה בהגבלת החירות במדינה, כמו איסור הפגנות נגד השלטון, איסור פרסום מאמרי ביקורת, ביטול מוסד מבקר המדינה (או נטילת הסמכויות המועטות שעוד נותרו לו) ועוד פעולות שבסופן ישראל תהפוך לדיקטטורה ימנית, דתית, משיחית. יש די והותר דוגמאות היסטוריות לתהליכים כאלו, וישראל איננה שונה ממדינות שעברו תהליך דומה. אני יכול רק לקוות שהתחזית השחורה והעגומה שלי תתבדה, למרות שממרם גילי, ומנסיון החיים שלי, היא תתממש, גם אם לא כולה.
ראשית, אתה כותב רהוט וברור. הניתוח שלך נכון בעיניי. יחד עם זאת, בניגוד אליך, אני די פסימי. השמאל סיים את תפקידו בהובלת המדינה, לפחות בטווח הנראה לעין. זאת בשל כשלונו להתאחד, טרם הבחירו... המשך קריאה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם