בסוף ספטמבר השנה, הבנקים המרכזיים של ישראל, שוודיה, נורווגיה והבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS) החלו בניסוי פורץ דרך בשם "Icebreaker". מדובר ביצירת אפשרות חסרת תקדים בו יועברו תשלומי כספים בין מדינות באמצעות מטבע דיגיטלי שנוצר על יד בנקים מרכזיים שונים (CBDC).
המטרה בניסוי היא לבחון לראשונה מערכת שתעבוד באינטגרציה מלאה בהעברת מטבעות דיגיטליים בין בנקים מרכזיים שונים במהירות, ביעילות ובעלות נמוכה. בכך תיווצר למעשה אלטרנטיבה למערכות האיטיות, המסורבלות ובעיקר היקרות שבעזרתן מתבצעות העברות מט"ח בעולם כיום.
ישראל למעשה מצטרפת לשורה ארוכה של בנקים מרכזיים אחרים מכל רחבי העולם שנמצאים בשלבים כאלה או אחרים בהכנת תשתית לאומית שתשמש אותם ליצירת מערכת תשלומים באמצעות מטבע דיגיטלי לאומי משלהם.
סין היא המתקדמת מבין כל המדינות, כשברשותה כבר מערכת תשלומים פעילה ביואן דיגיטלי, המשמשת בפועל למעלה מ-100 מיליון לקוחות. בבריטניה נבחר החודש ראש ממשלה חדש, אשר כשר אוצר דיבר בהתלהבות יתרה בזכות יישום מטבע דיגיטלי כזה כחלק מהמערכת המוניטרית העולמית. גם בקרב מדינות ה-G7 פירסמו לפני שנה מקבץ של עקרונות בדרך ליישום ה-CBDC.
זרעי רעיון המטבע הדיגיטלי הלאומי נשתלו עוד עם לידתו של מטבע הביטקוין לפני יותר מעשור. המערכת המוניטרית העולמית נחשפה אז לתשתית מוניטרית מהפכנית בשם בלוקצ'יין.
כיום רוב הכסף במשק מיוצר על ידי מערכות מחשבים גדולות ומסורבלות של הבנקים הפרטיים בעת מתן אשראי לציבור. הבלוקצ'יין בעצם מאפשר לכל מי שחפץ בכך, לייצר בפשטות מערכת מטבע אמינה משלו ולהגדיר עליה מדיניות מוניטרית כרצונו מבלי שיהיה לו צורך לתפעל באופן עצמי מערכות בקרה עצומות ויקרות. האפשרות הזו למעשה פתחה עבור הבנקים המרכזיים את תשתית לייצר מודל חדש של כסף.
הפרט המהפכני שמציע המודל החדש מתמקד בכך שגם הבנק המרכזי יוכל לייצר כסף דיגיטלי במקביל לכסף/אשראי שמייצרים הבנקים. הבנק המרכזי יספק את הכסף הדיגיטלי ישירות לחשבונות האזרחים ללא צורך בתיווך של הבנקים באמצע. כך למעשה ייווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשנייה, כאשר כל אחת תייצר כסף משלה.
הבנק המרכזי יספק את הכסף הדיגיטלי ישירות לחשבונות האזרחים ללא צורך בתיווך של הבנקים באמצע. כך למעשה ייווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשנייה, כאשר כל אחת תייצר כסף משלה
הכסף הדיגיטלי שייצר הבנק המרכזי יעבוד על תשתית הבלוקצ'יין של מטבע אתריום או כל תשתית דומה אחרת שיוחלט עליה בהמשך. היא זו שתאפשר לכל משתמש לנהל את כספיו בחשבון מוצפן משלו שייקרא "ארנק דיגיטלי". הארנק הדיגיטלי יהיה זמין להתקנה בנוחות וקלות כמעט על פני כל מכשיר אלקטרוני.
הטכנולוגיה תאפשר למשתמש לבצע פעולות בנקאיות בצורה מהירה, יעילה, בטוחה וזולה דרך אותו ארנק כמו שמירת כספים, העברת כספים או ביצוע עסקאות מט"ח ומסחר. הטכנולוגיה הזו תהווה למעשה אלטרנטיבה למנגנוני התשלום המסורתיים והמסורבלים שמנוהלים כיום על ידי הבנקים. תחת מודל זה, אזרחים לא יצטרכו להחזיק את הכסף בפיקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם.
ההערכה היא ש-CBDC יאלץ את הבנקאות הפרטית להשתפר במתן שירותים וישפר גם את ביצועיהם, אם אלה לא ירצו לאבד לקוחות לטובת אותה מערכת טכנולוגית מתקדמת של הבנק המרכזי. עם זאת, החשש הגדול של הבנקים המרכזיים היא שמערכת תהיה כל כך מוצלחת עד שרוב הציבור יעדיף להמיר את הכסף אליה מאשר לשמור אותו בחשבונות הבנקים הפרטיים בעלי הסיכונים בעת משבר.
החשש הגדול של הבנקים המרכזיים היא שמערכת תהיה כל כך מוצלחת עד שרוב הציבור יעדיף להמיר את הכסף אליה מאשר לשמור אותו בחשבונות הבנקים הפרטיים בעלי הסיכונים בעת משבר
תרחיש כזה עשוי לערער לחלוטין את יציבות המערכת הבנקאית המסורתית. לא מדובר בתרחיש שהבנקים המרכזיים ישמחו שיקרה, וזה בלשון המעטה. לכן – לפחות בשלב הראשון – ההערכה היא שמערכת השקל הדיגיטלי תהיה מוגבלת מבחינת יכולת השימוש של כלל האזרחים.
עד כאן החדשות הטובות. למעשה, רוב הדיון הציבורי סובב היום סביב שאלות טכניות אלו כמו איך יראה המטבע הדיגיטלי המהפכני, מה יהיו התכונות שלו ומה תהיה השפעתו על הבנקים הפרטיים, על העסקים וכו'. אמנם מדובר בשאלות מעניינות וחשובות, אבל נראה כי יש נושאים לא פחות ואולי יותר חשובים שמעורר אותו מטבע דיגיטלי – כמו ההשפעות על החברה, הפוליטיקה, הכוחות העולמיים.
בכנס שנערך בדובאי בחודש שעבר, דנו על עתיד המטבעות הדיגיטליים. אחד האורחים בכנס היה יואב סופר, שמשמש כראש פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל.
אחד הנושאים שסופר דיבר עליו במהלך ימי הכנס נגע לעניין הפרטיות של המטבע החדש. בעוד היום יש לאזרח את האפשרות לשלם במזומן, מה שמאפשר לו לבצע עסקאות באנונימיות מלאה, בעידן השקל הדיגיטלי תהיה לממשלה את האפשרות והיכולת לנטר ישירות כל פעולה כספית של כל אזרח.
סופר מרגיע שהמזומן והאנונימיות לא ייעלמו כל כך מהר מהעולם. הוא מבטיח שבנק ישראל ימשיך גם בעידן השקל הדיגיטלי לספק לאזרחים מזומן כל עוד ידרשו זאת. אולם ההבטחה הזו תהפוך לחסרת ערך אם הממשלה תחליט אחרת. ולא מדובר תרחיש מופרך.
למעשה כבר היום, כשאין עדיין אלטרנטיבה, הממשלה חוקקה חוקים בשנים האחרונות שנועדו לצמצם דרמטית את יכולת השימוש במזומן. כשתהיה אלטרנטיבה בדמות השקל הדיגיטלי, לציבור כבר יהיה הרבה יותר קל לבלוע את הצפרדע הזו במלואה. תוסיפו לזה עוד טענה כי יש לצמצם מייד את היקף ההון השחור בישראל, והנה קיבלתם אפילו את תמיכת רוב חברי הכנסת למהלך להעלמת המזומן בישראל.
כשזה יקרה, האפשרות היחידה שתישאר לאזרח להתנהל באנונימיות יחסית עם כספו תהיה דרך מערכת השקל הדיגיטלי. על פי סופר, אחד המודלים מדבר על כך שהממשלה תוכל להגדיר במערכת סכום מוגבל שאיתו האזרח יוכל לבצע העברות כספים בצורה פרטית ללא מעקב. אלא שגם פה יש כמה בעיות.
על פי סופר, אחד המודלים מדבר על כך שהממשלה תוכל להגדיר במערכת סכום מוגבל שאיתו האזרח יוכל לבצע העברות כספים בצורה פרטית ללא מעקב. אלא שגם פה יש כמה בעיות
זה נכון שגם היום האזרח מוגבל מבחינת גובה השימוש במזומן בעסקה, אך בכל זאת הממשלה השאירה את האופציה הזו פתוחה למי שכן מוכן להסתכן ולעבור על החוק. יש בכך יתרונות, למשל בשעות משבר לאומי או בזמן מצוקות כלכליות אישיות ומשפחתיות, אז המזומן הופך להיות לעתים הדרך היחידה של אזרחים כדי לשרוד כלכלית.
לעומת זאת, תחת השקל הדיגיטלי, לממשלה תהיה האפשרות לבטל בלחיצת כפתור את אופציית הפרטיות באופן מלא או חלקי, מבלי שלאזרח תהיה בכלל את האפשרות לעקוף את המגבלה. אפילו בתקופות חירום.
בנוסף, לפי המודל שתיאר סופר, לא יתאפשר להעביר בצורה אנונימית שקל דיגיטלי לאדם שחרג מהסכום האנונימי שהוא מורשה להחזיק בארנק שלו. כלומר, המדינה תדע בכל עת כמה כסף אנונימי יש לכל אחד מאזרחיה בחשבון. זה לא בדיוק מתחבר לעקרון האנונימיות בסיפור.
אבל פה חושף סופר בעיה אפילו גדולה עוד יותר: אם לממשלה תינתן האפשרות להגביל את החלק האנונימי בארנק של לקוחות השקל הדיגיטלי – מה ימנע ממנה להגביל את החלק הפומבי של הכסף אם תחפוץ בכך?
סופר חושף בעיה אפילו גדולה עוד יותר: אם לממשלה תינתן האפשרות להגביל את החלק האנונימי בארנק של לקוחות השקל הדיגיטלי – מה ימנע ממנה להגביל את החלק הפומבי של הכסף אם תחפוץ בכך?
מה ימנע, למשל, מהממשלה לחסום או להגביל ארנקים של מי שלא מסכים עם המדיניות שלה – כמו שקרה בקנדה רק לפני שנה נגד אזרחים שהפגינו נגד מגבלות הקורונה? מה ימנע ממנה לקנוס ישירות ארנקים של אזרחים שלא יסכימו להתקין תוכנות מעקב בתקופות חירום או שגרה?
מה ימנע ממנה לחסום ארנקים של סטאז'רים בבתי חולים או כל עובד בשירות חיוני שהחליט לשבות ולא להגיע לעבודה בגלל תנאי שכרו? מה ימנע גם להגביל את יכולת האזרחים לרכוש דלק בטענה שיש צורך בצמצום זיהום האוויר?
למעשה, המדינה תקבל כוח עצום לידיה. כוח שיאפשר לה בלחיצת כפתור לשלוט בהתנהלות אזרחיה באופן מוחלט. ייתכן שיהיו ממשלות שישתמשו בכוח הזה במידתיות.
אבל כמו שההיסטוריה לימדה אותנו – לא תמיד המנהיגים שלנו מידתיים. בעתות חירום, תחת הפצת פחד וחרדה קיצוניים, גם ממשלות דמוקרטיות קיבלו – לא פעם ולא פעמיים – לגיטימציה ציבורית לחצות כמעט כל קו אדום ולכונן צעדים שמוכרים בעיקר רק בדיקטטורות.
כך או כך, אולי ירגיע את הקוראים לדעת שיישום המטבע הדיגיטלי לא יכנס לתוקף בשנים הקרובות והוא רחוק מלהיות מושלם. האתגרים סביב יישומו עדיין רבים והשאלות רבות יותר מהתשובות.
כך או כך, אולי ירגיע את הקוראים לדעת שיישום המטבע הדיגיטלי לא יכנס לתוקף בשנים הקרובות והוא רחוק מלהיות מושלם. האתגרים סביב יישומו עדיין רבים והשאלות רבות יותר מהתשובות
כמו, למשל, איך מתמודדים עם מתקפות סייבר, הפסקות חשמל או עבודה אוף-ליין? גם לא ברור עדיין מי בדיוק הגוף המוסמך שיהיה אחראי על ההחלטה להתחיל ליישם את המטבע הזה עם כל משמעויותיו – נבחרי הציבורי בכנסת או הפקידות הבכירה והלא נבחרת בבנק ישראל?
והשאלות חורגות גם הרבה מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו. כמו מי ישלוט ויקבע את החוקים של מערכת ה-CBDC העולמית שטרם קמה? האם ארה"ב תסכים לאבד את אחיזתה על השאלטר הפיננסי העולמי דרך ה-SWIFT, כדי לאפשר הקמת מערכת גלובלית אלטרנטיבית שגם רוסיה וסין יסכימו להיות שותפות מלאות בה באופן שווה? מה יקרה ליחסי הכוחות בעולם אם המדינות יתפלגו לגושים שונים שיעבדו מול מערכות מטבע דיגיטלי נפרדות שיהיו תחת שליטתן של מעצמות שונות?
גם לסופר לא היו תשובות ברורות לכל השאלות האלו. כך או כך – מוטב כי לפני יישום המטבע, יובהרו לציבור כל המשמעויות וההשלכות שלו על מנת שיתקיים על כך דיון ציבורי מעמיק ונרחב הרבה יותר מסתם דיון על דרך תפקוד המטבע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נסראללה הקנאי מספר הג'ונגל זה הבבון שרוצה להיות כמו מוגלי, האדם. נו, וסינוו'ארט האוכל בזיזה שרוצה להיות כבר אחרי הסיגריה של אדלשטיין שהיה זה בכלא ועכשיו בהרצליה פיתוח עם הטייקונים הרוסים של אבא שלה זה אוליגרך. בקיצור, 'חוות החיות' על מלא, כולל כל המשתתפין (עם 'נון' סופית – אדלשטייין, נסראלית, סינוו'ארטדניקוס, ביביאלניק, דרעיץ, וכמובין גם גפניאלניק השרמוטה שמוצצת זין אחת לכמה חודשים בסתר.