בכל התקבצות של אנשים יש מתח וקונפליקטים של מימוש עצמי לעומת הצורך לוותר כדי להישאר חלק מהקבוצה. כך למשל, באופן היסטורי נקבעה תבנית חשיבתית כי השמאל הפוליטי הוא מבוזר, נותן מקום לביטוי אישי, מכבד קודם כל את הפרט ואת צרכיו, ואילו הימין דורש מחברי הלהקה לדבר בקול אחד, לחשוב את המחשבות "הנכונות" עבור מטרות הלהקה, להאמין באמונותיה ולהניח מאווים אישיים בחשיבות משנית.

בני ובנות אדם הם בעלי חיים חלשים. שלא כמו בעלי חיים אחרים, הם אינם מסוגלים לחיות ללא הגנת הלהקה האנושית שלהם. כבר בעת הפרהיסטורית התקבצנו בלהקות קטנות כדי לשמור זה על זו וכדי להביא מספיק מזון לילדינו.

בני אדם הם בעלי חיים חלשים. שלא כמו בע"ח אחרים, הם אינם מסוגלים לחיות ללא הגנת להקתם האנושית. כבר בעת הפרהיסטורית התקבצנו בלהקות קטנות כדי לשמור זה על זו ולספק מזון לילדינו

מלהקות משפחה עברנו לחיות בלהקות שבטים קטנים, בלהקות של ערי-מדינה כמו ברומי וביוון העתיקות. המשכנו ובנינו להקות עם ולאום, והגענו עד מיסוד מדינות כמו ארצות הברית, המורכבת ממדינות יסוד רבות, ולבריתות בין מדינות כמו האיחוד האירופי.

אלא שבכל התקבצות של אנשים יש מתח וקונפליקט. בתוך המשפחה אנו רואים קונפליקטים בין ההורים, בינם לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם, בין המשפחה הגרעינית לבין זו המורחבת.

אנו עדים לקונפליקטים של מימוש עצמי לעומת הצורך לוותר כדי להישאר חלק מהקבוצה בלהקות מוזיקה, בקבוצות ספורט, במקומות עבודה, בתוך העם ואפילו בתוך איחודים המורכבים מעמים רבים.

ברית המועצות הגדולה התפרקה בשל הצורך והלגיטימיות, שקיבלו בני העמים והלאומים שהרכיבו אותה, להיות עצמאיים ולבטא את השפה, התרבות ואורחות החיים המיוחדים שלהם. לאורך שנות האיחוד האירופי נשמעים רצונות סותרים של העמים שמרכיבים אותו, ורק לאחרונה פרשה ממנו בריטניה. האם יפרשו גם מדינות אחרות ויפרקו את האיחוד?

אלא שלשם תפקוד תקין של כל קבוצת אנשים עלינו להיות מלוכדים. לכידות הלהקה, ההסכמה על תנאי ההשתתפות בה, על מידת הגמישות שלה לקבל אנשים חדשים ועל האפיונים המבדילים אותה מלהקות אחרות – כל אלה השתנו ומשתנים מעבר ללהקות אנושיות ומעבר לשנים.

אנו עדים לקונפליקטים של מימוש עצמי לעומת הצורך לוותר כדי להישאר חלק מהקבוצה בלהקות מוזיקה, בקבוצות ספורט, במקומות עבודה, בתוך העם ואפילו באיחודים המורכבים מעמים רבים

באופן היסטורי נקבעה תבנית חשיבתית כי השמאל הפוליטי הוא מבוזר, נותן מקום לביטוי אישי, מכבד קודם כל את הפרט ואת צרכיו, ואילו הימין דורש מחברי הלהקה לדבר בקול אחד, לחשוב את המחשבות "הנכונות" עבור מטרות הלהקה, להאמין באמונותיה ולהניח את המאווים האישיים בדרגת חשיבות משנית.

את תוצאות תפיסה זו ראינו בבחירות האחרונות לכנסת. הימין דיבר בקול אחד, הצניע את ההתלהמות בתוך הליכוד ואת השוני ממפלגות ימין אחרות. המסר היה חריף ביותר: הכול למען הגוש.

"הגוש" הוא מושג שנוצר בשנים האחרונות כדי לומר כי מפלגות מסוימות תלכנה עם בנימין נתניהו והליכוד ורק איתן. הן השכילו להגביר את הלכידות ולהוריד את החיכוכים בתוכם ולמדר את עצמם מכל "האחרים" – אלה שלא הודיעו על נאמנותם לשלטון נתניהו.

בצד השני עמדו פוליטיקאים טובים וחרוצים, ששלומה והתפתחותה של המדינה חשוב להם. אלא שהם לא השכילו ליצור להקה פוליטית מגובשת ומלוכדת. הקולות שמשכו לעבר ביזור ולגיטימציה לכל אחד לבטא קול יחיד ומיוחד הביאו לכישלון של מפלגה, שאיתה היה טבעי להקים מממשלה.

הגדלת ערך הייחודיות על חשבון הלכידות הביא לכישלון בבחירות. אם הם רוצים להצליח בבחירות הבאות עליהם לקחת בחשבון את הלהקה הפוליטית שאליה הם רוצים להשתייך ולהבין כי עליהם יהיה ליצור שיתופי פעולה – גם במחיר הצנעת המיוחדות והכוח שלהם.

הקונפליקט בין לכידות בתוך הלהקה לבין שמירה על מיוחדות וייחודיות של האנשים החברים בה ומילוי המשאלות האישיות שלהם הנמצאות בסתירה לאלו של הלהקה – היה מרגע התקבצות בני אדם ללהקות משפחה או שבטים.

את תוצאות תפיסה זו ראינו בבחירות האחרונות לכנסת. הימין דיבר בקול אחד, הצניע את ההתלהמות בתוך הליכוד ואת השוני ממפלגות ימין אחרות. המסר היה חריף ביותר: הכול למען הגוש

על כך כתב זיגמונד פרויד בספרו "Civilizations and its Discontents". כיחידים אנו מעניקים ללהקה מכוחנו ומקבלים ממנה את עוצמתה. כוחה של הלהקה גדול מסך הכוחות של הפרטים בה. הקושי הוא בכך שעל מנת לממש את המאווים האישיים עלינו לוותר על מאווים אישיים אחרים שלנו.

קונפליקט זה לא ייפתר לעולם. עלינו לתמרן בין הצרכים והרצונות כדי לעשות את הבלתי האפשרי: להיות נאמנים לעצמנו ולמיוחדות שלנו וגם להיות חלק מלהקה – ברובד המשפחתי, החברתי, התעסוקתי וגם בזה הפוליטי.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי