טיל נ"מ רוסי על אוניית מלחמה של חיל הים הרוסי בקרונשטדט, 4 באפריל 2022

אוקראינה דוחה את מסקנות האמריקאים על ארוע הטילים בפולין, ושוב מבקרת את ישראל

שגריר אוקראינה זונח במעט את הארשת הדיפלומטית כשהוא מדבר על פגיעת הטילים בפולין והודעת האמריקאים כי מדובר בטילים שנורו על ידי אוקראינה ולא על ידי הרוסים ("אני מעדיף את עמדתן של גרמניה ואיטליה") ומותח ביקורת על שר הביטחון היוצא וסירובו למכור לאוקראינים מערכות יירוט ("אוקראינה תשלם על כל מה שתקבל") ● ומה דעתו על הצעת נתניהו לתווך בין זלנסקי ופוטין?

שגריר אוקראינה בישראל יבהן קורניצ'וק לא בהכרח נצמד לאחרונה לקוד הדיפלומטי השגור. את השבוע האחרון הוא הקדיש לשורת ראיונות לאמצעי התקשורת הישראלים ולא חשש למתוח ביקורת על מקבלי ההחלטות בירושלים. בכלל, נראה כי ככל שהרוסים מדשדשים בלחימה – אוקראינה צוברת ביטחון גדול יותר.

שוחחתי עם השגריר קורניצ'וק יממה אחרי נחיתת הטילים בשטח פולין. שעה קלה קודם לכן הכריז נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי אינו מקבל את ההכרזה הרשמית של הנשיא ג'ו ביידן לפיה הטילים שהרגו שני אזרחים פולנים אמנם היו מתוצרת רוסית, אבל נורו על ידי אוקראינה בניסיון להפיל מספר טילי שיוט שכוונו לעיר לבוב. זלנסקי ביקש שצוותים אוקראינים יגיעו לפולין והם אלה שיבדקו את שאריות הטילים. בקשתו נותרה תלויה באוויר.

יממה מתוחה עברה על נאט"ו ורוסיה. ברגע היוודע דבר נחיתת הטילים בפולין, נאט"ו נכנסה לכוננות מיידית. דובר משרד הביטחון האמריקאי, שהיה במסיבת עיתונאים בוושינגטון, כמובן נשאל על הארוע. תשובתו הייתה קורקטית: נבדוק האם רוסיה אכן שיגרה את הטילים, אין לנו וודאות שזו היא.

בהמשך, כאשר העיתונאים הקשו על הדובר בעניין מחוייבותה של נאט"ו לחברות הברית, הוא השיב: "כשזה מגיע לאמנת נאט"ו ולמחויבות הביטחונית שלנו, נגן על כל אינץ' משטחן של חברות הברית".

הלוויתו של אחד משני האזרחים הפולנים שנהרגו מפגיעת טיל מתוצרת רוסיה, 19 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo)
הלוויתו של אחד משני האזרחים הפולנים שנהרגו מפגיעת טיל מתוצרת רוסיה, 19 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo)

בינתיים בוושינגטון החלה התרוצצות משמעותית מאחורי הקלעים. כולם הבינו מה ההשלכות של פגיעת טיל רוסי בטריטוריה של מדינה חברת נאט"ו. ביידן, שהיה בדרכו לבאלי לועידת G-20, קיבל עידכונים שוטפים – וכמדינאי ותיק הבין שהוא חייב להמתין לאינפורמציה מדויקת. לצורך הזה גוייסו מערכות הלווין האמריקאיות.

מדובר ברשת לווינים סביב הגלובוס שמנטרת באופן תדיר את כל התנועות האוויריות בעולם. על יד כך ניתן לקבוע במדויק יחסית את מיקום השיגור והנחיתה של הטיל. כך, למשל, הצליחה ארצות הברית לפענח ב-2001 את תעלומת מטוס סיביריה איירליינס שהמריא מתל אביב והופל מעל הים השחור על ידי טיל נ"מ שנורה בטעות על ידי צבא אוקראינה.

בדיוק כמו במקרה הנוכחי, גם אז האוקראינים דחו את הממצאים למרות הקביעה החד-משמעית של ארצות הברית. שנים אחר כך הגישו מספר משפחות ישראליות תביעה נגד ממשלת אוקראינה, והיא גייסה לטובתה מומחים מרוסיה שקבעו כי לא ניתן לקבוע שמדובר בירי אוקראיני.

זו הסיבה שהנשיא ביידן המתין יותר מיממה עד שיצא לתקשורת ואישר את הטענות הרוסיות, כי לא הצבא הרוסי הוא זה שירה את הטילים שפגעו בפולין.

לשאלתי את השגריר כיצד הנשיא זלנסקי קורא תיגר על קביעה של נשיא ארצות הברית – האדם שמוביל את הקואליציה לתמיכה באוקראינה, ענה השגריר קורניצ'וק ללא היסוס, "אני מעדיף להיצמד לעמדתן של גרמניה ואיטליה שטוענות שהטיל נורה על ידי רוסיה".

שגריר אוקראינה בישראל יבהן קורניצ'וק (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
שגריר אוקראינה בישראל יבהן קורניצ'וק (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אגב, רוב המומחים טוענים כי גם אם היה מוכח שרוסיה ירתה את הטילים, לא בטוח שנאט"ו הייתה נכנסת ללחימה. רובם מעריך כי הטון מול רוסיה היה מחריף אבל אף אחד לא היה חוצה את סף ההצהרות ללחימה בפועל. לא פחות משנאט"ו שיחררה אנחת רווחה, גם הרוסים סביר להניח עשו זאת.

נחזור לשגריר קורניצ'וק. צריך להקשיב היטב לניואניסים של הדברים שלו כדי להבין איך ישראל נתפסת בעיני קייב בימים אלה, מה שיכול בהחלט להסביר את התמיכה שלה בהצעה הפלסטינית בועדה לדה-קולוניזציה של האו"ם, לחקור את "הכיבוש הישראלי" בגדה.

כמעט בכל הזדמנות אוקראינה מעלה את הדרישה לספק לצבאה מערכות יירוט נגד טילים. גם כשמציגים לקורניצ'וק העובדה שנאט"ו כולה עומדת מאחורי קייב ועדיין לא עושה את זה, הוא מגיב בביטול.

כמעט בכל הזדמנות אוקראינה מעלה את הדרישה לספק לצבאה מערכות יירוט נגד טילים. גם כשמציגים לקורניצ'וק העובדה שנאט"ו כולה עומדת מאחורי קייב ועדיין לא עושה את זה, הוא מגיב בביטול

"לישראל אין ממה לחשוש יותר. אין יותר נוכחות רוסית בסוריה ולכן אין על חיל האוויר הישראלי שום איום באזור", הוא אומר.

הדברים הללו נכונים בחלקם הקטן וקורניצ'וק משחק עם העובדות לטובתו. עובדתית, רוסיה הוציאה סוללת נ"מ אחת מסוריה והעבירה אותה לחזית באוקראינה. סוללה נוספת של טילי S400 עדיין פרוסה באזור שדה התעופה חמימים במערב סוריה והיא מגנה על השדה שבו פרוסים כוחות חיל האוויר הרוסי כמו גם על הנמל הימי בטרטוס, שם מוחזק רציף שלם על ידי הצי הרוסי.

ספינת מלחמה רוסית יורה טיל מונחה לעבר מטרה באוקראינה, 31 באוקטובר 2022 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)
ספינת מלחמה רוסית יורה טיל מונחה לעבר מטרה באוקראינה, 31 באוקטובר 2022 (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)

קורניצ'וק יודע, אבל מעדיף להתעלם. לא משנה מה יהיה המצב של הלחימה באוקראינה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא יוותר על אחד ההישגים הגדולים שלו בעשור האחרון: נוכחות צבאית פיזית במזרח התיכון כמענה לכוחות נאט"ו שפרוסים באזור מטורקיה דרך קפריסין ויוון.

בשיחה שלנו, קורניצ'וק גם לא חושש לתקוף ישירות את שר הביטחון בני גנץ. מעניין אם זה היה קורה אם גנץ לא היה מפנה את משרד הביטחון. בכל מקרה, הדברים של גנץ לפני חודש בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי כי ישראל לא תספק לאוקראינה מערכות יירוט, כנראה הוציא את השגריר משלוותו.

"איך ישראל יכולה לומר לנו שאין לה מספיק מיירטים משלה ובאותו זמן היא מוכרת מערכות לגרמניה?", הוא אומר.

גם כאן מדובר בראייה מגמתית של הדברים. ישראל לא מכרה עד היום מערכות כיפת ברזל לאף מדינה מלבד ארצות הברית, וגם העסקה הזו נחתמה לאחר התחייבות של ארצות הברית לייצר עשרות אלפי מיירטים ולהעביר אותם לחיל האוויר הישראלי.

לגבי העיסקה עם גרמניה, מדובר במערכות "חץ", שהן פרי מחקר ופיתוח משותף עם ארצות הברית. כרגע אין אישור אמריקאי למכור אותן – למרות שבישראל אופטימיים מאוד לגבי העסקה.

שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)
שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)

את התשובה שלו בעניין הזה קורניצ'וק סיים בהערה סרקסטית מעט: "אוקראינה תשלם על כל מה שתקבל", רמז לכך שישראל נענית לבקשה הגרמנית בשל היכולת של ברלין לשלם 4 מיליארד דולר עבור המערכות.

אין עוררין על כך שאוקראינה ניצבת לבדה מול רוסיה בכל הקשור ללחימה. אמנם המערב ממשיך להזרים לה אמצעי לחימה ולתגבר את הנוכחות הצבאית על גבולות חברות נאט"ו, אבל הוא עדיין על הגדר ומתכוון להישאר שם. זלנסקי נכשל עד עכשיו בניסיון לשבור את המדיניות הזו, ולגרור את נאט"ו ללחימה.

בינתיים זלנסקי משלם מחיר כבד: רוסיה מתמקדת בשבוע האחרון במתקפות טילים מדויקות על מטרות תשתית חשמל, מים, גז ודלק כדי להשאיר כמה שיותר אוקראינים בחושך ובקור.

בינתיים זלנסקי משלם מחיר כבד: רוסיה מתמקדת בשבוע האחרון במתקפות טילים מדויקות על מטרות תשתית חשמל, מים, גז ודלק כדי להשאיר כמה שיותר אוקראינים בחושך ובקור

קורניצ'וק טוען שהשיחה של זלנסקי עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אחרי הבחירות בישראל הייתה טובה. זלנסקי חזר על הדרישה לאספקת מערכות יירוט, נתניהו לא התחייב אבל השיב כי הוא מוכן לתווך מול (ידידו הטוב לשעבר?) פוטין.

אף אחת מהלשכות לא פרסמה פרטים על השיחה עצמה,  אבל את השורה התחתונה ניתן להבין אולי מהמשפט הבא של קורניצ'וק: "אנחנו לא צריכים מתווכים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בתמונה שבפתח הפוסט, הטיל, ושני הציפורים, העורבים, אומר זה שבאוויר לעצמו, תוך כדי מעוף: "רגע אחד, בוא נראה איך אני רגע אחד, דקה אחת, רגע רגע, נראה איך אני שם מגיע לקצה לראות את הראש נפץ ... המשך קריאה

בתמונה שבפתח הפוסט, הטיל, ושני הציפורים, העורבים, אומר זה שבאוויר לעצמו, תוך כדי מעוף: "רגע אחד, בוא נראה איך אני רגע אחד, דקה אחת, רגע רגע, נראה איך אני שם מגיע לקצה לראות את הראש נפץ זה קונבנציונלית בכלל? זה נראה ראש נפץ טוב זה. רגע אחד, רגע אחד, אני עף פה עכשיו לקצה של הטיל לראות מה זה יש לו שם בקצה בכלל"
וההוא שעל הטיל מהרהר לעצמו: "רק שלא ייפגע בו הטיל יוריד אותו בשניה את העורב הזה האהבל הזה. שיזהר על החיים שלו ככה הוא עף קרוב לטיל זה הטמבל הזה. זה מסוכן"

עוד 954 מילים ו-1 תגובות
סגירה