לכל מערכת בחירות יש איזו תֵמה שסביבה רוקדת כל הקלחת הפוליטית. מי שמפצח את התמה הזו בצורה הטובה ביותר, גורף לידיו חלקים נרחבים מהקופה. הפעם הבחירות היו על יציבות, אולי על ביטחון אישי ואולי על ביבי או לא ביבי.

בתוך אוקיינוסים של קמפיינים ופופוליזם יש לא מעט נושאים ערכיים שהלכו לאיבוד, גם במערכת הבחירות האחרונה וגם באלה שקדמו לה. זה לא מפתיע, אלא מאוד טבעי ואף מובן.

בין הנושאים הללו יש נושא אחד שנדחק באופן מובהק לקרן-זווית, והוא עתידו של המדע הישראלי.

בתוך אוקיינוסים של קמפיינים ופופוליזם יש לא מעט נושאים ערכיים שהלכו לאיבוד, במערכת הבחירות האחרונה ובאלה שקדמו לה, בהם נדחק לקרן זווית עתיד המדע הישראלי

עכשיו, משהבחירות הוכרעו וממשלה חדשה עתידה להישבע בקרוב, נדמה לי ששווה להקדיש רגע אחד של מחשבה לתחום שבלעדיו לא היינו יכולים להתהדר בכותרת המפוצצת "סטארט-אפ ניישן" או להתגאות בכמות הבלתי פרופורציונלית של חברות הייטק מצליחות.

יש שיגידו שהממשלה הנכנסת, שיש בה שר אחד או יותר שבטוחים ש"מתמטיקה ואנגלית לא קידמו את המדינה לשום מקום", לא תטרח לנקוף אצבע למול אתגרי המדע והאקדמיה בישראל, וההעדפה המיידית תהיה קידום ערכי יהדות ודת. זאת לא הייתי ממהר לקבוע, וכל מי ש"מאמין במדע" יודע שרק מבחן המעשה הוא הקובע.

יו"ר יהדות התורה החדש, יצחק גולדקנופף: "מונעים תקציבים מבתי הספר החרדיים כי הם לא לומדים מתמטיקה ואנגלית. למה? 'כי בעוד 20 שנה…' אני שומע את המשפט הזה כבר 20 שנה – לא ראיתי שהמתמטיקה קידמה את המדינה בכלכלה"@amit_segal @BenCaspit @N12News pic.twitter.com/7O38PsGF2J

— פגוש את העיתונות (@pgosh_MTP) October 15, 2022

מאז שהוקם אי שם בשנות ה-80 ע"י פרופ' יובל נאמן, משרד המדע לא זכה למעמד נוצץ, במידה מסוימת של צדק. זהו אחד המשרדים הממשלתיים הקטנים והשוליים, מאחר שתקציבי המחקר מצויים בעיקרם אצל האוניברסיטאות ואצל האקדמיה הלאומית למדעים; שר המדע איננו הבוס של נשיאי האוניברסיטאות, בדיוק כשם שעורכי העיתונים לא מוכפפים לשר התקשורת – בפרפרזה על דבריו של פרופ' אליה ליבוביץ, שני אלה הם מרכיבי "הרשות החושבת" שלה עצמאות היררכית ייחודית וחיונית.

שר המדע אינו הבוס של נשיאי האוניברסיטאות, כשם שעורכי העיתונים לא מוכפפים לשר התקשורת – בפרפרזה על דברי פרופ' אליה ליבוביץ, שניהם מרכיבי "הרשות החושבת" שלה עצמאות היררכית ייחודית

רוב שרי המדע לא הגיעו מעולם המדע, בדומה למשרדים אחרים שבהם השר לא הגיע משורות הגילדה המקצועית. לפיכך אין לצפות ששר המדע הבא יחדש משהו בעניין הזה, ובכל מקרה מוטת ההשפעה שלו אינה מהגבוהות.

עכשיו, אחרי שכל הדיסקליימרים נאמרו, יש עדיין מספר נושאים בוערים שביכולתו ובאחריותו של שר המדע לטפל בהם, או לכל הפחות ליזום את קידומם. להלן רשימה חלקית שלהם.

1

למשוך יותר סטודנטים למקצועות מדעי הטבע ולהפוך אותם לנחשקים. אין צורך לפרט לגבי הפיחות שחל במעמדם של מקצועות אלה בשנים האחרונות, וגם לא לגבי החשיבות שלהם כענף שעליו יושבים ההייטק והטכנולוגיה בכלל. כיום, פרט למדעי המחשב, רף הקבלה למקצועות המדעים המדוייקים ומדעי החיים נמוך מדי, ולדעתי לא לחיוב; בלי התחומים הללו אין הייטק ואין פודטק.

2

לכוון יותר נוער מוכשר ללימודי מדעים בתיכון. צר לי לומר, אך תכנית חמש יחידות במתמטיקה הייתה נגועה בחוסר הבנה של המציאות במקרה הטוב ובפופוליזם במקרה הרע. לשם הדיון אתייחס אליה ככוונה טובה שהוחמצה ויצרה תחרותיות מיותרת, ללא מצויינות והישגיות מושרשת.

אין משמעות לתכנית אם המתמטיקה לא מגיעה לכדי מימוש במסגרת מקצועות אחרים, וברור לכל בר דעת שחשיפה לתחומים אלה – בדגש על הפריפריה החברתית בישראל – תהפוך אותם למשמעותיים יותר במודעות, בשיח ובמספרים.

תכנית 5 יחידות במתמטיקה הייתה נגועה בחוסר הבנה של המציאות במקרה הטוב ובפופוליזם במקרה הרע. לשם הדיון אתייחס אליה ככוונה טובה שהוחמצה ויצרה תחרותיות מיותרת, ללא מצויינות והישגיות מושרשת

3

לגבש תכנית מנהיגות נשית במדע. לאחרונה דווח כי 10% בלבד מחברי הסגל בפיזיקה ובמתמטיקה הם נשים. כך הדבר גם בכימיה ובתחומים נוספים. התכניות הקיימות לקידום הנוכחות הנשית באקדמיה, מצומצמות יחסית בהיקפן וככל הידוע לי, לא מעניקות מענה הוליסטי מתחילת התואר הראשון ועד הקבלה למשרות אקדמיות.

גם כאן, נכון להתחיל בזמני התיכון – להביא מרצות וחוקרות מהאקדמיה ומהתעשייה לשיח בלתי אמצעי עם תלמידות בטרם שלב בחירת המגמה. ההמשך במסגרת האקדמית יש לו כיוונים רבים שניתן לפתח ולהעמיק בהם.

4

לתמרץ שיתופי פעולה רב-תחומיים בין חוקרים. ישנן כיום יוזמות אחדות אשר מחברות בין חוקרים מדיסציפלינות שונות, בדגש על חיבורים בין מדעי הטבע למדעי הרוח. יש להרחיבן ולמסדן.

מדעי הרוח נזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס כבר לפני שנים, מתוך בורות וחוסר הכרה בחשיבותם (הדוגמה הבולטת היא ויתור על הבגרויות בהיסטוריה, באזרחות ובתנ"ך) ואל לנו לתת לזה לקרות.

מועצת האקדמיה מביעה דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה (היסטוריה, תנ"ך, ספרות, אזרחות, תושב"ע). גם אם נדרש שינוי במתכונת בחינות הבגרות, לא ברור אם הדרך הנכונה היא ביטול בחינות הבגרות החיצוניות.
קראו את גילוי הדעת המלא:https://t.co/H4FqND5lM5 pic.twitter.com/Yu866UazTA

— The Israel Academy of Sciences and Humanities (@IsraelAcademy) February 23, 2022

מדעי הרוח גם הם מדעים, ואחת הדרכים להופכם לעדכניים ולמבוקשים יותר היא באמצעות חיבורים וממשקים עם תחומים נוספים.

מדעי הרוח נזרקו מתחת לגלגלי האוטובוס כבר לפני שנים, מתוך בורות וחוסר הכרה בחשיבותם (הדוגמה הבולטת היא ויתור על הבגרויות בהיסטוריה, באזרחות ובתנ"ך) ואל לנו לתת לזה לקרות

5

להעניק יותר כלים לחוקרים צעירים. כיום, חוקר צעיר שמתקבל כחבר סגל באקדמיה נדרש להתמודד עם רכש ולוגיסטיקה, ניהול כוח אדם קבוצתי, וכמובן לתווך חומר לימודי לתלמידיו בקורסים. אף אחד מהכישורים האלה לא נרכש במסגרת לימודי דוקטורט או השתלמות פוסט דוקטורט בצורה מסודרת. לכן יש לבנות תכנית מנהלים ייעודית לחברי סגל חדשים, אשר תתן בידם לפחות בסיס ומקום להתחיל ממנו בצורה מיטבית.

*  *  *

לפני שניגשתי להצביע נזכרתי בד"ר חיים ויצמן, נשיא המדינה הראשון, שבימים אלה אנו מציינים שבעים שנה למותו. בשבוע שעבר אף זכיתי לנכוח באזכרה הממלכתית לזכרו, שנערכה בחלקו המזרחי של קמפוס מכון ויצמן בו אני לומד ועובד. רבות דובר שם על דמותו התנ"כית כמעט של האיש הזה, שנוכחותו בזיכרון הקולקטיבי הולכת ומתמעטת.

לאחרונה, ציין ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני בסדרה המצוינת "המנדט" בכאן 11, כי ויצמן הוא הדמות החשובה ביותר בתולדות הציונות. קשה שלא להסכים: מעבר להיותו מדען בחסד, הוא היה מדינאי בעל חזון צופה פני עתיד – שהתחיל את דרכו לצד הרצל, וחמישים שנה מאוחר יותר ראה בציונות הופכת מחלום למדינת לאום.

הוא גם היה האיש שחתם על הסכם עם האמיר פייסל, אשר התווה כיוון מבוסס ואיתן לשלום אזורי, ובכוחו היה למנוע סכסוך מדמם של מאה שנים. אלמלא מעורבות גסה של קולוניאליזם בריטי וצרפתי באזורנו הייתה מחלקת את המזרח התיכון כמו במשחק מונופול – ללא התייחסות לפקטורים אתניים, דתיים ושבטיים – ניכר כי רבבות של נפשות היו ניצלות.

מעל לכל, ויצמן ראה במדע אמצעי קריטי להגשמת הציונות, מילה גסה שכזו, ולהיותו של העם היהודי אור לגויים. הוא בוודאי היה שמח לראות שהצלחנו בכך. בזכות דמויות גדולות ברוח ובעשייה, רכשנו לעצמנו שם ומקום מכובדים – אך עלינו המלאכה להמשיך, ואין אנו בני חורין להיבטל ממנה.

מעל לכל, ויצמן ראה במדע אמצעי קריטי להגשמת הציונות, מילה גסה שכזו, ולהיותו של העם היהודי אור לגויים. הוא בוודאי היה שמח לראות שהצלחנו בכך. בזכות דמויות גדולות ברוח ובעשייה

יש לנו מדע מצוין ואקדמיה מצוינת שלעתים קרובות זוכה לתיוגים כמגדל שן. אלא שהמדע, המחקר והאקדמיה הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ואסור לנו לשכוח זאת, אם ביזמות ואם במנהיגות ואם בהתאמות רבות לזמנים בהם אנו חיים. רבים מחבריי הסטודנטים ורבותיי החוקרים אכן עושים ברוח זו. אני מקווה שגם הפוליטיקאים יסייעו לנו בכך ולכל הפחות לא יתקעו מקלות בגלגלים.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)