יהונתן ברקהיים
הזמן של
יהונתן ברקהיים

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)

עזה הסעודית, ההיית או חלמתי חלום?

סמוך לתחילת הלחימה ברצועת עזה לאחר זוועות ה-7 באוקטובר, הודיעה ערב הסעודית על השעיית המגעים לנורמליזציה עם ישראל, שהתקיימו בתיווך אמריקאי והואצו בצורה שלחצה את איראן אל הקיר – ואל כפתור ההצתה של מלחמת השמד.

לא צריך להיות ערביסט מומחה כדי לעקוב אחרי הסאבטקסט הסעודי בשבועות שחלפו מאז. על אף שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אירח בחמימות מדאיגה את התליין האיראני אבראהים ראיסי, והממשלה בראשותו הלינה באוזני העולם על מעשי ישראל ברצועה – רובם ככולם של הדברים הם בגדר מס שפתיים ותו לא.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 652 מילים

קונספציות בעם

אירועי השבת השחורה, אשר מוראותיהם ימלאו לבטח את כל ימי החול שבין שואה לזיכרון, נובעים כמובן מקונספציות צבאיות ומדיניות קשות, מתמשכות ובלתי נסלחות, ועליהן ידובר עוד רבות – בעיתונים, באולפנים, בוועדות החקירה. וזה מבלי לדבר על הבוץ האסוני, מעשה-ידי-אדם, שהביאה ממשלת ישראל השלושים ושבע בקוצר ראייתה.

אני הקטן לא מתיימר להבין לעומק את הכשלים הללו, אם כי אדבר בהם מעט במאמרי זה. חשוב לי לשים את האצבע גם על קונספציות חברתיות וחינוכיות.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הזלזול באויב ×+×+×+×+× מאת: ד"ר אברהם בן- עזרא הזלזול באויב הוא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד האויב, והקריאות של מדינאים, אנשי צבא ופרשנים שלא לזלזל באויב לא תורמות כלום ורק עלול להזיק ע... המשך קריאה

הזלזול באויב
×+×+×+×+×
מאת: ד"ר אברהם בן- עזרא

הזלזול באויב הוא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד האויב, והקריאות של מדינאים, אנשי צבא ופרשנים שלא לזלזל באויב לא תורמות כלום ורק עלול להזיק על ידי כך שקריאות אלו מייחסות לאויב תכונות חיוביות. זמן מלחמה אינו העת לתת קרדיט כלשהו לאויב.
גם בזמן של היעדר מלחמה זה לא חכם במיוחד לשבח את האויב.

ראו לדוגמא מתאבקים סינים או יפניים, או קרבות אגרוף או קרבות WWE- לא תמצאו שם לוחם שכהקדמה משבח את יריבו או סוקר לעיני כל את ההישגים של היריב בקרבות קודמים.

עקבו אחרי קרבות האגרוף של מוחמד עלי.

הניתוח של יכולותיו של האויב חייב להיעשות, אך בהחלט לא בפרהסיה, כלומר, לא בזירה, לא בעיתונות, לא באמצעי התקשורת. אין לי ספק כי מוחמד עלי חקר היטב את הרקע של כל יריב בזירת האגרוף, אולם מה שהוא דקלם לציבור הרחב היה משהו אחר…

חיל המודיעין והשירות החשאי חייב לאסוף מידע על אודות אמצעי הלחימה ועל אודות יכולותיו של האויב כל הזמן ברציפות אך מידע זה חסום לפרסום. המידע רגיש וחסוי, בדרגת סיווג עליונה. על סמך מידע זה גורמי הצבא יכינו את העימות המלחמתי, את כלי המלחמה והאסטרטגיה בה הצבא ינקוט.

אין שום קשר לכך עם ההצהרות של הלוחמים ומפקדיהם, עם העיתונות, עם הטלוויזיה.
עולם אחר.

הזלזול באויב שהוא לעתים מועיל וחיוני (זכרו – "רבין מחכה לנאצר, איי איי איי…) – לא קשור להערכת האויב מבחינה מקצועית, ועל הערכה זו חלים מגבלות של צנזורה. רק מעט מההערכה יהיה חופשי לפרסום.

הזלזול באויב לעתים קרובות הוא נחוץ ונדרש, כשמדובר באורח חיים, רמה חברתית ומוסרית, פאנאטיות, תרבות רצח, ועוד. הלא נזלזל בדעש על כך שהם עורפים ראשים – של אזרחים וחיילים, ומשדרים את העריכה בערוצים תקשורתיים בהם צופים כולם, גם ילדים?! הלא נזלזל ברפי הדעת אשר הופכים לפצצות בתקווה לפגוש פ"ב בתולות בעולם הבא?!

נזלזל בהם, בכל האמצעים ובפרהסיה. בד בבד נחקור ונבדוק מהן יכולותיהן הצבאיות.

עוד 978 מילים ו-1 תגובות

המייסדים הם קורבנות הסכסוך הישראלי-ישראלי

כל אזרח ישראלי שמנסה לישון בחודשים האחרונים חווה זרם תודעה אינטנסיבי. חלק חושבים על כמה רע שביבי וחבורתו הורסים את המדינה וכל חלקה טובה שעוד נותרה בה, חלק חושבים שהם אזרחים סוג ב' וכי השמאל וה"הם", הדמון האמורפי הזה, מעוותים את ההכרעה "שלנו" בקלפי.

אבל משהו אחד באמת צריך להציק לכולם. צריך ממש להפוך את המעיים, ואם הוא לא הופך אז זו כבר באמת בעיה: ההתמודדות של בני הגיל השלישי עם "המצב". אותו "מצב" הביא אנשים שלא התעניינו מימיהם בפוליטיקה, במשפט, או באקטואליה בכלל – לגבש דעה מוצקה ומנומקת ולשאת בעוז את דגל המחנה; זה כשלעצמו מעיד כאלף עדים על ערעור היציבות הדמיונית שהורגלנו בה.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,055 מילים

ממשלת ישראל, אל תשכחי את המדע

לכל מערכת בחירות יש איזו תֵמה שסביבה רוקדת כל הקלחת הפוליטית. מי שמפצח את התמה הזו בצורה הטובה ביותר, גורף לידיו חלקים נרחבים מהקופה. הפעם הבחירות היו על יציבות, אולי על ביטחון אישי ואולי על ביבי או לא ביבי.

בתוך אוקיינוסים של קמפיינים ופופוליזם יש לא מעט נושאים ערכיים שהלכו לאיבוד, גם במערכת הבחירות האחרונה וגם באלה שקדמו לה. זה לא מפתיע, אלא מאוד טבעי ואף מובן.

יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,017 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // שבת, 24 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־141 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווחים: התקדמות משמעותית במשא ומתן לשחרור החטופים

לפי הפרסומים, גובש מתווה חדש שעל פיו יתנהלו המגעים בין הצדדים; המשלחת הישראלית לשיחות שבה הבוקר ארצה מפריז ● מטוסי קרב של צה"ל תקפו עמדות שיגור ותשתיות טרור של חזבאללה באזור ג'בל בלט ועמדת תצפית של הארגון באזור עייתא א־שעב ● צה"ל: כוחות הצבא הרגו מחבלים רבים בשכונת זייתון שבעיר עזה ובחאן יונס; מפגעים נוספים נהרגו במרכז הרצועה

עוד 13 עדכונים

למקרה שפיספסת

המעבר מ"היחד" אל "המוחלט"

סיסמת ה"יחד ננצח" שהופיעה בימים הראשונים של המלחמה, זכתה ועדיין זוכה לפופולריות רבה בציבור. זאת מכיוון שהיא מצליחה לתת מענה לתחושות חוסר האונים והמצוקה שאחזו באזרחי ישראל.

הקשר החזק של שותפות הגורל והעוצמה שבהתלכדות למחנה אחד מעצימים את היחיד, ומעניקים לו משענת בטוחה ונחמה שהוא זקוק לה כל כך. הוא לא לבד, הוא חלק ממשהו גדול יותר, משהו בעל שורשים ומשמעות היסטורית, שגובר על הרגע. בנוסף, האמונה בצדקת הדרך, והתקווה לימים טובים יותר, נותנים לו כוח להחזיק מעמד ולהתגבר על המכאובים.

מרדכי לוי הוא ד"ר למדע המדינה ומרצה במכללת עמק יזרעאל. תחומי המחקר וההוראה שלו עוסקים בזהויות פוליטיות, שפה פוליטית ובדמוקרטיה הישראלית. רואה את המילה הכתובה כפלא אמיתי, ומאמין בכוחה לעיצוב פני החברה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 697 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הקרב האחרון על עמק השלום

הבחירות ביום שלישי לראשות עיריית יקנעם יכריעו את גורל הבנייה על מורדות עמק השלום ● אלפי ישראלים גרים כבר שנתיים בשכונה חדשה בקריית אונו שאין בה ולו אוטובוס אחד ● לא צריך את פסטיבל "דרום אדום" כדי ליהנות מהנופים המרהיבים של הדרום ● ופעילות לחובבי פיד סריגה: שמיכה לפי הטמפרטורה היומית

עוד 1,107 מילים

תגובות אחרונות

כשהמצב יוצא אל מחוץ לסקלה

אחת ההחלטות הבסיסיות כשמציירים גרף היא הממדים שלו, והסקלות של הצירים, כלומר מה הממדים האלה מייצגים. מקובל להשתמש במלבן שהרוחב שלו גדול מגובהו. בהרבה מקרים הציר האופקי מייצג את טווח הזמן שמתעניינים בו. הציר האנכי מייצג את הגודל שאחריו רוצים לעקוב בתקופת הזמן הזו. הסקלה נקבעת בין 0 לבין הערך הגדול ביותר, או לפעמים בין הערך הנמוך לגבוה.

אבל יש מקרים שהסקלה היא בעצם כל הסיפור. במקרים כאלה אפשר להשתמש במלבן אנכי. וכדי להדגיש, אפשר גם לתת לגרף לפרוץ מהמלבן שלו. בתקופה האחרונה היו כמה דוגמאות של מספרים שחרגו מכל מה שהכרנו קודם.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,078 מילים

עקורים

יתרונות הקרחת של ג'יימס בונד

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: שון קונרי, הדינוזאור האחרון של הקולנוע ההרואי, ג'יימס בונד המיתולוגי ואביהם הקולנועי של האריסון פורד ודסטין הופמן, מתגלה כאחד הכוכבים האחרונים שהמקרנה עדיין מגדילה אותו פי עשרה

עוד 2,038 מילים

האם הזירה הלבנונית-ישראלית בדרך למלחמה?

הלחימה בחזית הצפונית נמשכת כבר למעלה מארבעה חודשים, במסגרת "כללים בלתי כתובים", שמונעים הסלמה רחבה יותר. אלו מבוססים על אינטרס אמריקאי ברור ואסרטיבי, המדגיש את ההכרח למנוע פתיחתה של חזית נוספת, ולמעשה גם על אינטרסים דומים של שני הצדדים הניצים.

בהקשר זה, וושינגטון פועלת במרץ לקדם מהלך מדיני, שבמקרה הטוב יוביל להפסקת אש, ובמקרה הפחות טוב ישמור לפחות על המתכונת הקיימת. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הניח על השולחן מתווה אפשרי לסימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון, ונסיגה של כוחות חזבאללה צפונה מן הגבול, ומקווה בכך לשחזר את הצלחתו סביב הסכם הגבול הימי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנזק מאיומי בן גביר כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו ● משפט הרצח בקהיר של הסטודנט האיטלקי התחדש ברומא ● מטוס קרב מתקדם תוצרת טורקיה המריא לטיסת ניסיון ראשונה ● מנהיג האופוזיציה בתוניסיה פתח בשביתת רעב בכלא ● והשבוע ב־2011: העם המרוקאי יוצא לרחובות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,198 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן"

ניר שוחט

בן 42 מקיבוץ ניר עם, מסעדן, אב לשלושה. פונה לתל אביב

עוד 1,926 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵיפֹה יַחְיא 207

לתקשורת יש נבל מושלם, מכוער עם אוזני עכברוש, שנמלט במחילות מפני כוחות הצדק שסוגרים עליו. אפשר להבטיח "גילויים חדשים", וזה תמיד טוב ● ואחרי הפרסומות: האם סנוואר גוסס מדלקת ריאות?

עוד 892 מילים ו-1 תגובות

הניצחון של משה ליאון מובטח. העתיד הקשה של העיר מובטח גם הוא

תמיד היה על מה לריב בירושלים, ומערכת הבחירות הנוכחית על העיר היא יוצאת דופן ברוגע היחסי ששורר עליה ● לראשונה עומדים החרדים להחזיק ברוב המנדטים במועצת העיר ותוצאות הבחירות עשויות להכריע סופית את צביונה של העיר: חרדית יותר, ימנית יותר, קיצונית יותר ● פרשנות

עוד 1,502 מילים
היום ה־140 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס התגמש לגבי מספר האסירים שישוחררו בעסקה, אורך ההפוגה ונסיגת צה״ל

בלינקן: מאוכזבים מההכרזה על בניית אלפי יחידות דיור בגדה המערבית, ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי ● משפחות חטופים חסמו את איילון עם ״שולחן שבת״ ריק ● נתניהו הציג לקבינט את תוכניתו ל"יום שאחרי חמאס" ● דיווח: חיילים ביחידת האלפיניסטים ביקשו שלא להיפגש עם נתניהו בביקורו ביחידה ● מפקד בכיר בחזבאללה שנפגע לפני 11 יום בתקיפת כטב״ם מת מפצעיו

עוד 35 עדכונים

סנוואר חזר לתמונה, והוא היחיד שיכול לקדם את עסקת החטופים

אמנם סנוואר לא היה בקשר כמה שבועות עם אנשי הארגון מחוץ לרצועת עזה, אולם כעת הוא חזר למשחק - אחת הסיבות שישראל החליטה לשלוח משלחת הבוקר לפסגה מחודשת בפריז ● הלחץ על חמאס לסגור עסקה גובר דווקא מקרב הגורמים הערביים, ומשחקן מפתיע נוסף: חסן נסראללה ● פרשנות

עוד 600 מילים

לשנות את האקלים ברשויות המקומיות

ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות – והציבור הישראלי אדיש ● אם התחזית לאחוזי הצבעה נמוכים במיוחד תתממש, זו תהיה החמצה גם מבחינה דמוקרטית וגם מבחינה סביבתית, תחום שבו לעירייה יש השפעה דרמטית על חיינו ● "הבחירות האלה הן ההזדמנות הגדולה להוריד מילים מפוצצות כמו כדור הארץ ומשבר האקלים אל גובה העיניים, אל השכונה שלו והרחוב"

עוד 1,327 מילים

להשאיר את עזה מאחור

אחרי ארבעה וחצי חודשים במלחמה, צה"ל מעביר את חיילי המילואים סדנאות ל"עיבוד לחימה" ● 150 מחלקות ביום יושבות עם פסיכולוג כדי להקל על המעבר מהצבא לאזרחות ● הם משדרים לכידות ואמונה בצדקת הדרך, ויצטרכו לחזור לחברה שאיבדה אמון בהנהגה ולקשיים הכלכליים ● מג"ד מילואים: "אנשים עשו תקופה ארוכה של קאט על החיים, ראו דברים קשים והריחו ריחות שנשארים באף. צריך את היומיים האלה לעבד את האירוע"

עוד 2,177 מילים

המחלוקת סביב עילת הסבירות חוזרת לבית המשפט העליון

עם מתן פסק הדין בנוגע לעילת הסבירות בחודש שעבר, חזרה לחיים העתירה נגד מינויו של בן גביר לשר הממונה על המשטרה ● פסק הדין שניתן אתמול אכן התקבל על יסוד עילת הסבירות - ואולם, דווקא העיסוק בעילה זו הוביל להתחממות מחודשת של המאבק האידיאולוגי המתנהל בין כותלי בית המשפט העליון ● פרשנות

עוד 1,238 מילים ו-1 תגובות
היום ה־139 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ביצע תקיפה אווירית בג'נין; הפלסטינים דיווחו על הרוג וארבעה פצועים

משלחת ישראלית תשתתף במשא ומתן בפריז לשחרור החטופים ● פיקוד העורף הודיע ש"אין מניעה ביטחונית", שתושביהם של 18 יישובים בדרום, המרוחקים עד ארבעה קילומטרים מהרצועה, ישובו לבתיהם; בין היישובים – שדרות, ניר עם ומפלסים ● הוול סטריט ג'ורנל: חמאס הפחית ל־3,000 את מספר האסירים שאת שחרורם הוא דורש במסגרת ההסכם לשחרור החטופים

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה