אילוסטרציה: פעילים אנטי־ישראלים בעיר ניו יורק, 15 במאי 2021 (צילום: לוק טרס)
לוק טרס

נכי צה"ל מרצים על טראומה ומחזקים סטודנטים יהודים

חיילים משוחררים הסובלים מפוסט טראומה יצאו לסבב קמפוסים בארה"ב על רקע העלייה בגילויי האנטישמיות כדי לחשוף את חוויותיהם מהשירות הצבאי ולחזק את הסטודנטים היהודים ● "כשקורה משהו רע בישראל – אתם אלה שסופגים את כל השנאה"

בלילה אפל ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, אוהד רויסבלט הוביל את חייליו לעבר מטרה של חמאס ברצועת עזה.

רויסבלט, מפקד מחלקה בחטיבת גולני, והצוות עשו את דרכם על נגמ"ש לשג'אעיה – מאחז של חמאס – כשרכבם נתקע על כביש ליד בניין בן שתי קומות ומטע לימונים. הוא ירד מהנגמ"ש, סקר את האזור בעזרת אמצעי ראיית לילה והורה לחייליו לצאת מהרכב.

ואז, טיל אר־פי־ג'י הגיח מתוך החשכה ופגע בנגמ"ש. רויסבלט נהדף לעבר האדמה. שלושה כדורים פגעו ברגליו ורסיסים חדרו לגבו ולידו. פיצוץ אדיר נוסף הרעיד את הרכב, שעלה באש אחרי שחומרי הנפץ שהיו בתוכו התפוצצו.

רויסבלט שכב על גבו וחשש שפעילי חמאס יחטפו אותו. הוא איבד את הרובה שלו בפיצוץ והחזיק רימון קרוב לחזהו – הנשק היחיד שנותר לו. "צעקתי וצעקתי ואף אחד לא ענה לי", סיפר רויסבלט לקבוצת סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק בסוף החודש שעבר. "פשוט ידעתי שאני לגמרי לבד".

אוהד רויסבלט, לוחם גולני לשעבר, מדבר בפני קבוצת סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק, 19 באוקטובר 2022 (צילום: באדיבות "בלב אחד")
אוהד רויסבלט מדבר בפני קבוצת סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק, 19 באוקטובר 2022 (צילום: באדיבות "בלב אחד")

רויסבלט שכב על גבו וחשש שפעילי חמאס יחטפו אותו. הוא איבד את הרובה שלו בפיצוץ והחזיק רימון קרוב לחזהו – הנשק היחיד שנותר לו. "צעקתי וצעקתי ואף אחד לא ענה"

שבעה מחייליו נהרגו, בהם אורון שאול – שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס – ומקס שטיינברג, שהיה בעל אזרחות אמריקאית. רויסבלט גולל את הסיפור שלו בפני הסטודנטים היהודים על רקע רצף של תקריות אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב – והחרפת האווירה העוינת כלפי סטודנטים ציונים.

במהלך הסיור שלו הוא ביקר בשבע אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב יחד עם דנה אופיר, שנפצעה קשה בזמן שירותה הצבאי בפיגוע דריסה בירושלים. המפגשים האלה חיזקו את הסטודנטים היהודים, עזרו לחיילים הפצועים להתמודד עם הטראומה – וחיברו בין שתי הקבוצות. הסיור נערך כחלק מתוכנית שיזם ארגון בלב אחד שבסיסו בניו יורק, המציע סיוע ותמיכה לנכי צה"ל.

השניים תיארו את חוויותיהם במפגשים מצומצמים ובלתי רשמיים. באוניברסיטת ניו יורק הם דיברו בפני קהל מרותק של כתריסר סטודנטים לתואר ראשון במשך כשעה במרכז חב"ד שבקמפוס.

אוניברסיטאות בניו יורק הפכו לאחרונה לשדה קרב של פעולות אנטישמיות ופרו־פלסטיניות. מפגינים צעירים ברחובות קוראים על בסיס קבוע להשמדת ישראל, והקהילה היהודית של ניו יורק דיווחה השנה על הטרדות על בסיס כמעט יום־יומי.

אוהד רויסבלט ודנה אופיר מדברים בפני סטודנטים במהלך סיור בקמפוסים בארה"ב, אוקטובר 2022 (צילום: באדיבות "בלב אחד")
אוהד רויסבלט ודנה אופיר מדברים בפני סטודנטים במהלך סיור קמפוסים בארה"ב, אוקטובר 2022 (צילום: באדיבות "בלב אחד")

אוניברסיטאות בניו יורק הפכו לאחרונה לשדה קרב של פעולות אנטישמיות ופרו־פלסטיניות. מפגינים קוראים על בסיס קבוע להשמדת ישראל, והקהילה היהודית של ניו יורק דיווחה השנה על הטרדות על בסיס כמעט יום־יומי

"הסטודנטים צריכים לראות ולהחזיק בתשובות לטענות כלפיהם, כמו מה עושים החיילים הישראלים או מה קורה בישראל", אומר הרב ישראל קייבמן ממרכז חב"ד בניו יורק.

"אנחנו רואים דברים מסוימים בחדשות ואנשים פונים אליהם בקמפוס [לגבי] מה שקורה בצד הפלסטיני, וזה [המפגש עם החיילים] מספק להם מידע שהם יכולים להשתמש בו בשיחה ולדעת על מה הם מדברים. באים אליי כל הזמן סטודנטים שאומרים, 'אני רוצה לשוחח עם אותם אנשים אבל לפעמים אין ברשותי את כל המידע'".

אופיר סיפרה לסטודנטים כי הייתה מדריכת אימון גופני בצבא. "כל יום התעוררתי והייתה משמעות לחיים שלי", אמרה. ב־2017, בזמן שהייתה בקורס קצינים, היא הגיעה עם צוערים נוספים לטיילת ארמון הנציב בירושלים במסגרת סיור בעיר. מחבל שנהג במשאית דהר אל תוך הקבוצה, הרג ארבעה מחבריה הקרובים ופצע אותה באורח קשה.

היא הראתה לסטודנטים סרטון של הפיגוע, צילום רנטגן של הפציעות שלה ותמונות שלה בבית החולים, במהלך השיקום. הפיגוע גרם לה לשברים באגן, בחוליה בגב, בעצם השוקה ובאף, לקרע בכבד ולדימום פנימי. היא סיפרה כי כששכבה בטיפול נמרץ היא יכלה לאכול רק קוביות קרח, מרוב שמצבה היה בלתי יציב.

בנימין נתניהו מבקר את חיילת צה"ל דנה אופיר לאחר שנפצעה בפיגוע דריסה על ידי משאית, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, 9 בינואר 2017 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בנימין נתניהו מבקר את דנה אופיר לאחר שנפצעה בפיגוע הדריסה, 9 בינואר 2017 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הפיגוע גרם לה לשברים באגן, בחוליה בגב, בעצם השוקה ובאף, לקרע בכבד ולדימום פנימי. היא סיפרה כי כששכבה בטיפול נמרץ היא יכלה לאכול רק קוביות קרח

אחרי הפגיעה בעזה, רויסבלט זחל אל מטע הלימונים ומצא שם את החייל היחיד שלו ששרד. השניים הבחינו בקבוצה של אנשים מתקרבת אליהם. הוא כיבה את מכשיר הקשר שלו והורה לחייל לנצור אש כדי לא להסגיר את מיקומם.

ואז הוא הבחין שמנהיג הקבוצה צולע – והבין שמדובר במפקד שלו, שנפצע ברגלו כמה ימים קודם לכן. הוא פונה לבית חולים ועבר שיקום במשך שנה. אופיר המשיכה את קורס הקצינים וסיימה אותו על כיסא גלגלים.

אולם, הם עדיין צריכים להתמודד עם הטראומה שלהם. "זה כמו מפלצת שיושבת לך על הכתף", אמרה אופיר על פוסט הטראומה שלה, שלדבריה מתעוררת לשמע קולות של משאית, חדשות על פיגועים ותזכורות אחרות.

"אני חזרתי הביתה והחיילים שלי לא. לא ידעתי איך להתמודד עם זה", אמר רויסבלט. "הייתי ילד, בן 22, ופתאום הייתי צריך להתייצב לפני שבע אימהות, שבעה אבות".

זהבה שאול, אימו של אורון שאול, מדברת במהלך מסיבת עיתונאים בביתה בפוריה עילית, 13 בדצמבר 2015 (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)
זהבה שאול, אימו של אורון שאול, במסיבת עיתונאים בפוריה עילית, 13 בדצמבר 2015 (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)

"אני חזרתי הביתה והחיילים שלי לא. לא ידעתי איך להתמודד עם זה", אמר רויסבלט. "הייתי ילד, בן 22, ופתאום הייתי צריך להתייצב לפני שבע אימהות, שבעה אבות"

"מי מלמד אותי איך לגשת לאימא שאיבדה את הדבר הכי חשוב בחיים שלה ולהגיד לה שזאת אשמתי? לא ידעתי איך להגיב לזה", הוא אמר. "עברתי טראומה, תחושת אשמה, שיקום פיזי, כל הדברים האלה ביחד. הייתי ברגע ממש גרוע בחיים שלי ולא ידעתי איך לצאת ממנו".

שניהם שבו לשירות צבאי אחרי הפציעות שלהם כדי להעניק לעצמם מסגרת ומטרה. לדבריהם, שיתוף החוויות שלהם עם קבוצות הסטודנטים עזר להם להתמודד עם ההשפעות המתמשכות של האירועים שעברו.

אחרי שרויסבלט ואופיר סיימו לספר את סיפוריהם, הסטודנטים הציפו אותם בשאלות על האירועים שתיארו, על השירות הצבאי שלהם ועל החיים בישראל.

הסטודנטים – רובם דתיים – גם סיפרו על גילויי האנטישמיות שחוו, מה שעזר לשני הצדדים להתחבר סביב הקשיים הנוגעים לסכסוך הישראלי–פלסטיני. בתום האירוע כמה מהסטודנטים שוחחו עם החיילים בעברית מגומגמת וסיפרו שהם לומדים את השפה בקורס אקדמי.

אוהד רויסבלט (בקצה השמאלי) ודנה אופיר (בקצה הימני) משוחחים עם סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק, 19 באוקטובר 2022 (צילום: לוק טרס)
אוהד רויסבלט (בקצה השמאלי) ודנה אופיר (בקצה הימני) משוחחים עם סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק, 19 באוקטובר 2022 (צילום: לוק טרס)

אחד הסטודנטים סיפר כי הם הוטרדו ליד הקמפוס במהלך חג שמחת תורה. "רקדנו בהקפות מסביב לבלוק, ואנשים יצאו ממסעדה בפינת הרחוב והתחילו לצעוק לעברנו", הוא אמר. "כשקורה משהו רע בישראל – אתם אלה שסופגים את כל השנאה", אמרה אופיר. "זה לא רק ישראל, זה לא רק עזה, זה לא רק חיילים קרביים בחזית".

"לעשות את מה שאתם עושים, להתייצב כנגד דברים כאלה, זה מאוד מעורר השראה בשבילנו", אמר רויסבלט, שסיפר שבסיור קודם בקמפוס בקנטקי, מפגינים קטעו את דבריו

"לעשות את מה שאתם עושים, להתייצב כנגד דברים כאלה, זה מאוד מעורר השראה בשבילנו", אמר רויסבלט, שסיפר שבסיור קודם בקמפוס בקנטקי, מפגינים קטעו את דבריו. "התחלתי לדבר וארבעה או חמישה סטודנטים פרו־פלסטינים נעמדו עם דגלי פלסטין וצעקו 'רוצחים'", הוא סיפר.

"הייתי בהלם במשך כמה ימים כי אנחנו לא חיים את זה, אנחנו רק שומעים על זה", אמר. "אנטישמיות, זה תמיד קשור, אבל כשאתה חי בישראל אתה לא מרגיש את זה כי אנחנו הרוב. כשראיתי את זה מייד חשבתי, 'אני רוצה לעשות את זה שוב, אני חייב לעשות את זה שוב', כי אני רוצה לפגוש אנשים כמוכם שמתמודדים עם זה".

הסיור הצנוע שהתקיים בחודש שעבר לא משך מפגינים. רויסבלט מסיים כעת תואר במשפטים ואופיר עובדת כמדריכת כושר. היא גם כתבה ספר על החוויה שלה בשם "עשרים ושמונה שניות" – פרק הזמן שבו נמשך הפיגוע בארמון הנציב.

תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)
תומכי ומתנגדי BDS בניו יורק, יוני 2014 (צילום: AP Photo/John Minchillo)

קמפוסים שונים בארה"ב עדים בשנים האחרונות לפעולות אנטי־ישראליות – וסטודנטים יהודים מספרים כי התקריות גולשות לעתים קרובות לאנטישמיות. סטודנטיות יהודיות סולקו מקבוצות תמיכה לנפגעי תקיפה מינית, בכמה מהקמפוסים צוירו צלבי קרס, דוברים ציונים הוחרמו על ידי קבוצות סטודנטים וביצים הושלכו לעבר מועדון של סטודנטים יהודים, לצד הפצת עלונים אנטישמיים, ונדליזם ותקריות אחרות.

"הייתי בהלם במשך כמה ימים כי אנחנו לא חיים את זה, אנחנו רק שומעים על זה", אמר. "אנטישמיות, זה תמיד קשור, אבל כשאתה חי בישראל אתה לא מרגיש את זה כי אנחנו הרוב"

על פי דוח שפורסם החודש על ידי יוזמת "עמך", ארגון פרו־ישראלי, איומים על יהודים התרחשו ב־60% מהקמפוסים הפופולריים ביותר בקרב סטודנטים יהודים בארה"ב בשנה שעברה. האיומים הללו כללו בריונות והפחדה, הכפשת קבוצות פרו־ישראליות, חרמות וניסיונות לנדות סטודנטים וקבוצות ציוניים.

הדוח תיעד 254 תקריות המוגדרות כהתקפות נגד הזהות היהודית. היקף האיומים הוכפל בעקבות המלחמה שהתחוללה בין ישראל לחמאס בשנה שעברה. לפי הדוח, חברי סגל וקבוצות שמאל יהודיות קיצוניות ואנטי־ציוניות מילאו בהן חלק משמעותי.

הדוח סקר את 109 הקמפוסים הפופולריים ביותר בקרב סטודנטים יהודים באמצעות איסוף מידע מדיווחים על תקריות אנטישמיות, ידיעות תקשורתיות, פרסומים במדיה החברתית ותיעוד מקוון.

פעילים אנטי־ישראלים שורפים את דגל ישראל בעיר ניו יורק, 15 במאי 2021 (צילום: לוק טרס)
פעילים אנטי־ישראלים שורפים את דגל ישראל בעיר ניו יורק, 15 במאי 2021 (צילום: לוק טרס)

בחודש שעבר הליגה נגד השמצה דיווחה כי רשמה יותר מ־350 תקריות אנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב במהלך שנת הלימודים האחרונה, ואמרה שלפעולות הללו הייתה השפעה שלילית על סטודנטים יהודים וכי מדובר במגמה גוברת של החרמת ציונים.

חקירות פדרליות נפתחו סביב תקריות אנטישמיות באוניברסיטת ורמונט, באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, באוניברסיטת דרום קליפורניה ובברוקלין קולג'

התקריות השונות נעו מביקורת קשה על ישראל ועד להטרדה ולהדרה של סטודנטים יהודים בשל העמדות המיוחסות להם בנוגע לישראל. הדוח מדגיש כי קיימת תנועה הולכת וגדלה להפיכת ההתנגדות לישראל ולציונות ל"מרכיבי ליבה של חיי הקמפוס או לדרישת קדם לקבלה מלאה בקהילת הקמפוס".

רוב יהודי ארה"ב מאמינים כי הדאגה לישראל היא חשובה או מהותית לזהות היהודית, אם כי סקר של מכון פיו מ־2020 מצא כי התחושה הזאת פחות רווחת בקרב בני 18–29.

הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)
הפגנה בנמל פורטלנד נגד ישראל, 4 ביוני 2021 (צילום: Brooke Anderson via J. The Jewish News of Northern California via JTA)

סקר מהשנה שעברה של ארגון הסטודנטים היהודים הלל והליגה נגד השמצה מצא כי שליש מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות בקמפוס, בעיקר כהטרדות מילוליות פנים אל פנים או ברשת, וכן פגיעה ברכוש.

חקירות פדרליות נפתחו סביב תקריות אנטישמיות באוניברסיטת ורמונט, באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, באוניברסיטת דרום קליפורניה ובברוקלין קולג'.

עוד 1,373 מילים
סגירה