החודש חל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. האם אלימות נגד נשים מושרשת בנו? האם ניתן לשרש אותה מהחברה האנושית? כל כך הרבה שנים נמשכת אלימות של גברים נגד נשים. נשים  וגברים שונים – ביכולת ללדת, בכוח פיזי, במראה ובתהליכי חשיבה, והפסיכולוג האנגלי יהודי פרופ' סימון בארון-כהן אף הגיע למסקנות בנוגע לשוני בתפקודי המוח אצל גברים ונשים.

כל כך הרבה שנים נמשכת אלימות של גברים נגד נשים – לא כל הגברים כמובן ואפילו לא רובם. הרעיון, שיש אפילו גבר אחד שחושב שהוא יכול להשליט את רצונו על אישה בכוח הזרוע וההפחדה, הוא לגמרי בלתי נסבל.

כל כך הרבה שנים נמשכת אלימות של גברים נגד נשים – לא כל הגברים כמובן ואפילו לא רובם – אבל הרעיון שיש אפילו גבר אחד שחושב שזכותו להשליט את רצונו על אישה בכוח הזרוע וההפחדה – בלתי נסבל

לא פחות בלתי נסבל הרעיון הוא שיש תרבויות ותתי תרבויות, שרואות באישה אדם נחות שמותר וצריך לשלוט בה ולעקור את האישיות והרצון החופשי שלה לעשות כרצונה – בגופה, בקולה וביכולתה השכלית והרגשית.

איך זה התחיל?

התשובות על כך יכולות להיות רבות, ומן הסתם לא קיימת תשובה אחת אלא פסיפס של סיבות. נשים וגברים שונים, זו עובדה מבורכת. הם שונים ביכולת ללדת, בכוח פיזי, במראה ובתהליכי חשיבה.

פרופ' סימון בארון-כהן, פסיכולוג אנגלי-יהודי החי ופועל באנגליה, בדק את תפקודי המוח האנושי והגיע למסקנות בנוגע לשוני בתפקודי המוח אצל גברים ואצל נשים (בארון-כהן, ס', 2006, "ההבדל המהותי: גברים, נשים והמוח הגברי הקיצוני", תל אביב: עם עובד).

אנא מכם: אל תתקוממו מיד אלא המשיכו לקרוא. בארון-כהן וגם אחרים לא טוענים כי אחד מהם עולה על השני, חשוב יותר או נכון יותר. הדיון הוא על שוני בין תפקודי המוח בממוצע בין גברים לנשים.

קרל גוסטב יונג ואריך נוימן קראו לתכונות אלו: "יסוד נשי" ו"יסוד גברי". אין צורך להציג את יונג, פסיכיאטר שוויצרי שחי עד שנת 1961. הוא הגה, כתב ולימד תיאוריה מרתקת של יסודות הפעולה של הנפש האנושית האישית והקולקטיבית. נוימן, יהודי שנולד ב-1905 בגרמניה עלה לארץ ב-1934 בעקבות האנטישמיות שפשטה באירופה. הוא חי ופעל בארץ ולאחר המלחמה גם באירופה, והרחיב והעמיק את העיסוק במושגים יסודות נשיים וגבריים בפסיכואנליזה.

נוימן ראה ביסוד הנשי כוח קריטי, שהאנושות בזבזה אותו כאשר הוקיעה והנמיכה את חשיבותו. את תורתו של נוימן הבאתי בהרחבה בספרי החדש "מחול התודעה והנפש" (גלילי הוצאה לאור), והיא שזורה לטעמי בכל התפתחות אישית וחברתית.

הפסיכולוג פרופ' סימון בארון-כהן בדק את תפקודי המוח האנושי והגיע למסקנות בנוגע לשוני בתפקודי המוח אצל גברים ואצל נשים. הוא ואחרים לא טוענים כי אחד מהם עולה על השני, חשוב יותר או נכון יותר

נחזור לבארון-כהן. לדבריו, 95 אחוז מהאוכלוסייה מחזיקים באחד משלושה סוגי מוח: "מוח נשי", "מוח גברי" ו"מוח מאוזן". בקצרה מאוד, המוח הנשי מאופיין במידה רבה בחתירתו לאמפטיה – להתחברות אל מחשבות ורגשות של האחר והבנתם. המוח הגברי חותר במידה רבה להבנת מערכות ואופן תפקודן. בארון כהן אישש את התיאוריה שלו במספר רב של מחקרי פיזיולוגיה של המוח, מבחני אישיות ותצפיות, המראים כי ההבדל המהותי בין מוח גברי למוח נשי מופיע כבר אצל תינוקות.

לא צריך מבחנים כדי לדעת את מה שכולנו יודעים וחשים באינספור אינטראקציות עם גברים ונשים: בממוצע, פעולותיהם והתייחסותם לסביבה ובעיקר צורת החשיבה שלהם שונה. לא, האחד אינו יותר טוב מהשני, כמו שהעובדה שלנשים יש רחם וביציות ולגברים יש זרע אינה הופכת אותם לטובים יותר או פחות, אלא לשונים אלה מאלה.

כיצד הגענו למצב שבו שוני מקבל ערכיות של "טוב" ו"רע"? "עליון" או "נחות"? גיוון הוא בבסיס כל התפתחות. מבחינה אבולוציונית הטבע גילה לפני מיליוני שנים כי זיווג של שניים, בעלי תכונות שונות יביא להישרדות טובה יותר של הצאצאים בסביבות משתנות. מאז ועד היום נשמרה בטבע אצל בעלי חיים מורכבים וגם אצל בני אדם צורת התרבות הדורשת זכר ונקבה.

אז לא "עליון" או "נחותה" אלא שונים זה מזה. בכל זאת, במשך שנות התרבות האנושית השונות הביאה להשתלטות גברית על הנשים. מדוע?

כיצד הגענו לכך ששוני מקבל ערכיות של "טוב" ו"רע"? "עליון" או "נחות"? גיוון הוא בבסיס כל התפתחות. אבולוציונית, הטבע גילה לפני מיליוני שנים כי זיווג של שניים, בעלי תכונות שונות ישפר את שרידות הצאצאים

אחת הסיבות האפשריות היא היכולת המינית-פיזית לבעול אישה – גם בניגוד לרצונה – כדי להביא צאצאים שימשיכו את הגנים של הגבר. סיבה אפשרית אחרת נעוצה בניהול החיים בשבטים ציידים-לקטים. גברים, בעלי מסת שרירים גדולה יותר ויכולת לרוץ מהר יותר (בממוצע), היו אלה שהביאו את הבשר שהיה נחוץ להישרדות של השבט.

לא ניתן היה לחיות ולהתחזק רק מזרעים ופירות שאספו הנשים. פעולת הציד היא הרואית – הורגים בעל חיים כדי לאפשר חיים לבני השבט. הגברים היו יוצאים למסעות ארוכים שבסופם הביאו את הבשר החשוב בטקס רב רושם.

מאוחר יותר השליטה על אדמה הייתה זו שאפשרה את החיים הבטוחים. שוב, מתוך כוח פיזי יכולים היו הגברים להילחם בגברים אחרים על שטחי אדמה כמקור למזון ולביטחון. אם ניצחו, התיישב השבט כולו במקום בטוח ויכול היה לשרוד ולגדל בביטחון את הדורות הבאים. עד שהגיעו גברים משבט אחר או מעם אחר ונלחמו שוב על האדמה.

כאן אולי משפיעה גם הביולוגיה הגברית לעומת זו הנשית. הורמון המין הגברי, הטסטוסטרון, מעורר למאבק, לריב ולמלחמה. בטבע רואים שוב ושוב את ראש הלהקה נלחם בזכרים אחרים על מעמדו, ורק משכבש אותו הוא יכול להרבות את כל הנקבות ולהמשיך את הגנים שלו בצאצאים שיוולדו.

כאן אולי משפיעה גם הביולוגיה הגברית לעומת זו הנשית. הורמון המין הגברי, הטסטוסטרון, מעורר למאבק, לריב ולמלחמה. בטבע רואים שוב ושוב את ראש הלהקה נלחם בזכרים אחרים על מעמדו

היכולת לצאת לציד לימים ארוכים, להקדיש את הזמן למלחמה, להיות עסוקים בניהול ובהתפתחות אישית, הייתה מוכתבת במשך רוב שנות האנושות גם על ידי העובדה שיחסי מין הובילו להריונות ואלה הובילו ללידות.

תינוקות זקוקים למזון שרק אימהות יכולות היו לתת להן בהנקה. פעוטות וילדים זקוקים לגידול ולהשגחה כל העת ונשים, שחייהן הוקדשו לטיפול בילדים, לא פנויות היו לצאת לצוד או לפתח את עצמן. הן נשארו במצב שבו לא היו יכולות לפרנס את עצמן ובכך לקנות את עצמאותן הפיזית, המוחית והנפשית.

למרבה האירוניה המדע, שנוהל בעיקר על ידי גברים, הוא זה שהביא את החופש לנשים. אמצעי מניעה ומזון תינוקות, שפותחו רק במאה ה-20, הביאו לשחרור הנשים ממעגלים אינסופיים של הריון, לידה וטיפול בתינוקות.

במשך השנים נמשכה שליטה גברית בתרבויות שהתפתחו. המוח הגברי, המונע לעבר מטרה יחידה – לוגי ורציונלי – הביא להתפתחות מואצת בנושאי מדע ורפואה, פילוסופיה ותיאוריות חברתיות. אפילו האומנות נשלטה על ידי גברים. כל תחום שדרש התעמקות, נסיגה מהצרכים של הסביבה והליכה מטורגטת מטרה, היה מותאם ליכולת הביולוגית-חברתית של גברים.

שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדילו לעשות והוציאו מחצית מהמין האנושי אל מחוץ למעגל החיים העצמאי והמפותח. בשלושתן קיבלו נשים מקום של "טמאות", "רעות", זוממות", פתייניות", "טיפשות", "נחותות" ועוד. הדבר נבע מחתירה לכוח ולשליטה של חלק ממנהיגי הדת, שסחפו אחריהם מאמינים גברים, שרצו להאמין שהם טובים יותר בכל תחום – חשיבה ואינטליגנציה, מוסר ואפילו עליונות רוחנית.

ואולי כל הסיבות השתלבו במצב האבסורדי של הוצאת חצי מאוכלוסיית העולם אל מחוץ למעגל קבלת ההחלטות והאפשרויות לניהול החיים. ברגע שנשים לא יכולות היו להיות עצמאיות מבחינה כלכלית הן הפכו לחפץ שבעלי יכולת כלכלית – גברים, שלטו בו. "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה" הוא משפט מזעזע הבא לומר כי נשים נמצאות בירכתי הבמה ואפילו מאחורי הקלעים.

אם אישה היא חפץ – ישנם גברים שיראו זאת כלגיטימי לשלוט בה גם באמצעות מכות, התעללות, אלימות קשה ואף רצח.

שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדילו לעשות והוציאו מחצית מהמין האנושי אל מחוץ למעגל החיים העצמאי והמפותח. בשלושתן קיבלו נשים מקום של "טמאות", "רעות", זוממות", פתייניות", "טיפשות", "נחותות" ועוד

גברים ונשים, החברה כולה מפסידה מהגישה הזאת. אם רק נשכיל, כל אחד בתוכו, להביא לביטוי את היסוד הנשי והגברי שבנו, ואם רק נשכיל כחברה להעריך ולשלב את היסוד הנשי בהתנהלות החברתית – נוכל להגיע לחברה מאוזנת וטובה יותר עם כוחות התפתחות שלא נראו עד היום.

תודה לרונית פרוינד שעזרה לי להבין.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי