במסגרת המו"מ הקואליציוני של הליכוד עם השותפות לא נרשם עד כה ביקוש ער למשרד להגנת הסביבה. הוא יימסר לאחד מחברי הליכוד, כשהאפשרויות הבולטות בבורסת השמות הן סיבוב שני של גילה גמליאל או הופעת בכורה של עמיחי שיקלי ליד שולחן הממשלה.

ובכל זאת, נושאי סביבה דווקא עלו בעקיפין על שולחן המו"מ: איתמר בן-גביר ו"עוצמה יהודית" ביקשו, וקיבלו, העברה של המשטרה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה לחיקו של המשרד המעובה שייקרא מעתה המשרד לביטחון לאומי.

מי שהיה מתוסכל עד כה מהאכיפה הלא מספקת ומההפקרות ששוררת בתחום עבריינות הסביבה, אמור לכאורה להיות מרוצה: מעכשיו, לפי החזון של בן-גביר, תהיה משילות באוויר, במים ובאדמה. תנו לו יום-יומיים במשרד, ותראו איך אנחנו הופכים מכרכור לסינגפור.

מי שהיה מתוסכל עד כה, אמור לכאורה להיות מרוצה: מעכשיו, לפי החזון של בן-גביר, תהיה משילות באוויר, במים ובאדמה. תנו לו יום-יומיים במשרד, ותראו איך אנחנו הופכים מכרכור לסינגפור

רק שספק אם שיפור מצב הסביבה בישראל הוא באמת המטרה של המהלך הזה.

גם אחרי שדרוגים ותוספות בשנים האחרונות, המשטרה הירוקה היא גוף דל בתקציבים ובכוח אדם – כ-35 פקחים וחוקרים בכל הארץ. היא אמורה לטפל בשורה ארוכה מאוד של הפרות חוק – מפליטות חריגות של המפעלים הגדולים, דרך הזרמת זיהום לים ולנחלים ומפגעי אזבסט, ועד מימוש חוק הפיקדון והזכות של כל אחד מאיתנו להזדכות על בקבוקים בסופר בלי לעבור מסכת של טרטורים.

פעילות אכיפה של המשטרה הירוקה באתר פסולת פיראטי סמוך לגן יבנה, אפריל 2022 (צילום: המשטרה הירוקה)

אלא שעבור השר המיועד לביטחון לאומי, הנושא החם שעל הפרק הן שרפות הפסולת בשטחים הפתוחים, שממררות את חייהם של תושבים בנגב, בגליל, בשרון המזרחי ובחבלי ארץ פריפריאליים אחרים. והשריפות האלה נגרמות בעיקר על ידי ערבים.

עבור השר המיועד לביטחון לאומי, הנושא החם שעל הפרק הן שרפות הפסולת בשטחים הפתוחים, שממררות את חייהם של תושבים. והשריפות האלה נגרמות בעיקר על ידי ערבים

אכיפה אינטנסיבית ואפקטיבית הרבה יותר של תופעת שרפות הפסולת תתקבל בברכה; אבל בשביל זה צריך הגדלה משמעותית של תקציבים וכוח אדם, ובעיקר – היא לא יכולה להיות מנותקת מהתמונה הכללית של עבריינות סביבתית.

"המשטרה הירוקה לפעמים אימפוטנטית", אומר גורם בתחום האכיפה הסביבתית, "אבל היא פועלת וצריכה לפעול בתוך סדר יום וסדרי עדיפויות מקצועיים שמוכתבים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנה האחרונה, למשל, הייתה התמקדות בשרפות פסולת וביישום חוק הפיקדון, כולל פתיחת מוקד תלונות משותף עם המועצה הישראלית לצרכנות.

"תאר לך שיש אירוע זיהום חמור בבז"ן, ולשר או השרה שצריכים לתת תשובות לציבור אין שום קשר למשטרה הירוקה שפועלת תחת אחריותו של שר אחר. משילות זה גם מול בעלי הון יהודיים ששולטים בתעשייה הכבדה בחיפה ובים המלח".

ח"כ איתמר בן-גביר בשכונת א-טור בירושלים, 13 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יניב בלייכר היה לכאורה אמור להיות מעודד מההתפתחויות האחרונות. בלייכר עומד בראש עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שפועלת בשנים האחרונות נגד מה שגם במשרד להגנת הסביבה מגדירים מכת מדינה – שרפות הפסולת בשטחים הפתוחים.

בלייכר, תושב כפר סבא, אירגן אלפי תושבים בשרון המזרחי לפעילות נגד השרפות באזור קו התפר, אבל כיום מרכז מאבקים ומשמש כתובת לתושבים שסובלים משרפות בכל קצוות הארץ. הוא סבור שהמשטרה הירוקה צריכה להפוך לאגף בתוך המשטרה הכחולה, על פי המודל של אגף התנועה.

"כחלק אורגני מהמשטרה, יש סיכוי שהמשטרה הירוקה תקבל תקציבים, תקנים וכלי עבודה משמעותיים", בלייכר מסביר. "במשרד להגנת הסביבה היא מקבלת הנחייה מקצועית. אני לא מתכחש לזה שהמשטרה הירוקה לא עושה את עבודתה, שהיא לא תמיד הכי מקצועית, אבל ברגע שהיחידה תהיה תלויה באוויר, מנותקת מהמשרד, מי יפעיל אותה?

"המטרה היא לא להכנס באמ-אמא של האזרחים, אלא לעבוד בצורה נכונה. כגוף שכפוף ישירות לשר, לא ברור מה יהיה מקור הסמכות המקצועית, על סמך מה היא תפעל ועל בסיס איזה שיקולים?"

"המטרה היא לא להכנס באמ-אמא של האזרחים, אלא לעבוד בצורה נכונה. כגוף שכפוף ישירות לשר, לא ברור מה יהיה מקור הסמכות המקצועית, על סמך מה היא תפעל ועל בסיס איזה שיקולים?"

אתר פסולת מאולתר בשטחים פלסטיניים (צילום: Wissam Nassar/Flash90)

בלייכר גם חרד לגורלה של יחידת ינשוף שפועלת ברשות הטבע והגנים, ומהווה כוח משימה ייעודי למאבק בשרפות הפסולת. "יש שם מנהל ו-13 פקחים. הם מגיעים מהר לשטח, מכבים שרפות, אם שרפה בוערת חצי יום במקום יומיים זה רווח גדול לתושבים.

"רשות הטבע והגנים כפופה למשרד להגנת הסביבה, אבל אם לוקחים למשרד את האכיפה אז למה שהוא ימשיך לתקצב את ינשוף? זה משהו שלא הוסדר ולא דובר".

החשש מאכיפה פוליטית, להבדיל מאכיפה סביבתית, רק גובר לאור העובדה שבן גביר אסף לחיקו גוף אכיפה נוסף – הסיירת הירוקה, שכבר שנים פועלת נגד פלישות לקרקעות מדינה ורעייה לא חוקית ונתפסת בציבור הערבי כגוף מאיים ומפלה.

"הסמכויות של המשטרה הירוקה נגזרות מתוקף חוקים סביבתיים", אומרת תמר זנדברג, השרה היוצאת להגנת הסביבה, "כמו חוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון. החוקים האלה הם באחריות השר/ה להגנת הסביבה.

"זה נכון שתמיד היו ויכוחים אם המשטרה הירוקה צריכה להיות כפופה למשרד להגנת הסביבה או להיות חלק מהמשטרה הכחולה, אבל ההכפפה הישירה לשר מעלה חשש של היווצרות כר אפור להפעלה פוליטית. זה נראה שבן-גביר רוצה לכנס אליו גופים שיתעמרו בערבים".

"זה נכון שתמיד היו ויכוחים אם המשטרה הירוקה צריכה להיות כפופה למשרד להגנת הסביבה או להיות חלק מהמשטרה הכחולה, אבל ההכפפה הישירה לשר מעלה חשש של היווצרות כר אפור להפעלה פוליטית"

מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מעבר לחששות, צריך לזכור: משילות פירושה לא רק אכיפה ודרישת ציות מהציבור; משילות זו גם חובתה של הממשלה לתת, לשמור על זכויותיהם של האזרחים ולספק להם שירותים.

רובן המכריע של שרפות הפסולת ביישובים הערביים לא מבוצעות על ידי עבריינים או משפחות פשע שנגדן אכן יש לנקוט ביד קשה ובאכיפה בלתי מתפשרת; ברוב המקרים הבעיה מתחילה בכך שתשתיות הפינוי והטיפול בפסולת ברשויות הערביות לא מתפקדות בגלל מצב כלכלי ירוד.

רובן המכריע של שרפות הפסולת ביישובים הערביים לא מבוצעות על ידי עבריינים; ברוב המקרים הבעיה מתחילה בכך שתשתיות הפינוי והטיפול בפסולת ברשויות הערביות לא מתפקדות בגלל מצב כלכלי ירוד

כשקבלן פינוי האשפה לא עושה את עבודתו כי לא קיבל שכר מהמועצה ששרויה בגירעון, הפסולת נערמת בפאתי היישוב ובשלב מסוים היא תעלה באש ותרעיל את הסביבה.

השרפה היא נקודת הקצה של היעדר המשילות; נקודת המוצא הם הפערים הכלכליים העצומים בין החברה הערבית לחברה היהודית. בדיוק כשם שאין ערך לאכיפה על בנייה לא חוקית במקום שבו לתושבים אין אפשרות לבנות באופן חוקי, כך אין טעם לבצע אכיפה על שרפות פסולת אם לא דואגים במקביל ליצירת מערך מתפקד של איסוף פסולת.

הממשלה היוצאת הקצתה חצי מיליארד שקל להקמת תשתיות פסולת ביישובים הערביים. רק חלק קטן מזה הספיק לרדת לשטח. אם הממשלה הנכנסת תבטל את התוכנית הזו, ובמקביל תשגר את נציגי האכיפה לשטח כדי לתפוס עבריינים בעל כורחם – זו לא תהיה משילות וגם לא שמירה על איכות הסביבה; זו תהיה הכרזת מלחמה של המדינה על 20% מתושביה.