מדוע הרמטכ"ל מוקיע את הלוחמים אך לא את הרבנים שמפיצים שנאה?

חייל גבעתי תוקף פעיל שמאל בחברון. צילום מסך מסרטון שהעלה ישראל פריי בטוויטר
חייל גבעתי תוקף פעיל שמאל בחברון. צילום מסך מסרטון שהעלה ישראל פריי בטוויטר

פרשת לוחמי גבעתי, שתקפו באלימות פיזית ומילולית פעילי שמאל בחברון, מסרבת לרדת מהכותרות ולא בכדי. היא טומנת בחובה פוטנציאל הרסני לרוח צה"ל כצבאה של מדינת ישראל. היטיב לבטא את הדברים הרמטכ"ל אביב כוכבי באגרת ללוחמים ולחיילם שהפיץ בעניין. הוא כתב שם, בין היתר:

"אני מגנה בחריפות כל לשימוש באלימות פיזית או מילולית […]. מפקדי צה"ל וחייליו נדרשים לבצע את המשימות בנחישות ובאופן מיטבי תוך שמירה על כבוד האדם וממלכתיות […]. מקור עוצמתו של צה"ל הוא בהיותו צבא מקצועי ומשימתי, ערכי וממלכתי".

הרמטכ"ל, אם כן, דורש מחייליו ומפקדיו לשמור על כבוד האדם ועל הממלכתיות.  אם כך, אני מבקש לבחון את עמדתו של הרמטכ"ל לגבי מסרים שמועברים במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי, בדגש על החינוך שמעניק הרב אלי סדן, ראש המכינה ומייסדה, וזוכה פרס ישראל ("גשר וחיבור בין כל חלקי החברה הישראלית") לחניכיו.

זאת מהסיבה הפרוזאית, שהמכינה מופקדת על חינוכם של בני הנוער לקראת שירותם הצבאי כחיילי מדינת ישראל ובהמשך כאזרחיה, ומשכך היא חלק בלתי נפרד מהמסלול החינוכי שמעבירים צה"ל ומדינת ישראל את דור העתיד.

בנקודה זו חשוב להדגיש כי העובדה שמח"ט גבעתי, אל"מ אליעד מאור (מואטי), הוא בוגר מחזור ט' של מכינת "בני דוד" בעלי – אין בה כדי ללמד דבר וחצי דבר על תפיסת עולמו של מואטי, אמונותיו, דעותיו ודגשיו. כן יש בעובדה זו כדי להצביע על המובן מאליו והידוע זה מכבר – כי בוגרי המכינה משתלבים בתפקידי פיקוד בכירים בצבא. הא ותו לא.

"יש להם מחלה אנושה במוח"

במהלך שיעורים רבים שמעביר הרב סדן, הוא עוסק בשמאל הישראלי,  במשנתו, בגיבוריו ובאנשי הרוח שלו. ככלל, במשך דורות הוא פועל להרכיב על עיני חניכיו את המשקפיים המשיחיות, שמפרידות בין האדם היהודי לבין עמדותיו השמאלניות.

הרמטכ"ל דורש מחייליו ומפקדיו לשמור על כבוד האדם ועל הממלכתיות. אם כך, אני מבקש לבחון את עמדתו לגבי מסרים המכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי, בדגש על החינוך שמעניק הרב סדן מייסדה

כך, בשיעור שמסר לחניכיו כבר לפני כחמש עשרה שנה, שיעור שנקרא בשם "מקור השמאל הישראלי", הוא מנתח את "היסוד הנפשי-אמוני" של היהודי השמאלני וקובע:

"במדינת ישראל יש כנראה […] אני לא יודע כמה, מאות אלפים או מיליוני אנשים שחושבים שעמוס עוז צודק. […] זה לא בגלל שהם ריקניים או מושחתים, הם כך חושבים המסכנים האלה. יש להם מחלה אנושה במוח. הם התנתקו לגמרי מהעם היהודי, מהמסורת היהודית, מהאמונה היהודית, מהתנ"ך".

ואז מתפנה להגדיר את מעשיהם:

"היום הכוח החשוב ביותר והחזק ביותר שהערבים משתמשים בו נגד מדינת ישראל זה שיתוף הפעולה עם השמאל הישראלי".

קשה אם כן להבין אחרת את הדברים, מאשר עמדה חינוכית לפיה השמאלנים חולים במחלה אנושה במוח, והם משתפים פעולה עם הערבים נגד מדינת ישראל.

"סכין בגב האומה"

בשיעור נוסף בשם "כבוד תורה, אחריות על עם ישראל והמחוייבות לקידוש ה"', תוקף סדן את הנושא מכוון אחר. הוא תוהה "עד כמה באמת זה כואב לנו שחלקים כל כך גדולים בעם ישראל לא מאמינים ולא מקיימים תורה ומצוות? עד כמה אנחנו מרגישים ומבינים שזה ממש סכין בגב האומה".

"במדינת ישראל יש כנראה, אני לא יודע כמה, מאות אלפים או מיליוני אנשים שחושבים שעמוס עוז צודק. זה לא בגלל שהם ריקניים או מושחתים, הם כך חושבים המסכנים האלה. יש להם מחלה אנושה במוח"

ואז סדן משתף את חניכיו במה שנדמה כמודל השראה: דמותו של בחור ישיבה שנזעק להושיע: "לקח את הדף של תוצאות הבחירות, וחיפש באיזה יישוב הכי פחות בחרו לדתיים והכי יותר בחרו לשמאל", והקים שם בית כנסת.

לא למותר לציין כי הביטוי "סכין בגב האומה" מקורו במלחמת העולם הראשונה, ועניינו האשמה שקרית לפיה גרמניה הפסידה במלחמה גם בשל בגידת היהודים. בהאשמה שקרית זו כנגד היהודים עשו שימוש גם הנאצים.

גם בשיעור זה, משתמע המסר לפיו הציבור החילוני הרחב והשמאלני חילוני בפרט, הוא "סכין בגב האומה" והאמצעי להתגונן בפניו הוא לקרבו לאמונה.

סדן מרחיב את היריעה בשיעור "הציונות היא בשביל מדינת ישראל", שעניינו הריסת בתי מתנחלים שנבנו באופן בלתי חוקי. לשיטתו כל צו הריסה בהתנחלות או מאחז הם שנאת ארץ ישראל וכי "כל המערכת של המאבק המשפטי להרוס בתים" מונעת מ"רוח עיוועים של שנאה" לארץ ישראל.

"כל המערכת של המאבק המשפטי להרוס בתים פה וזהו, זה שנאת ארץ ישאל. אף אחד לא יספר לי שזה חוק. מצחיק אותי שאומרים מדינת חוק, אנחנו יודעים מה קורה במדינת ישראל בכל הארץ. זה שנאה של ארץ ישראל. אמרתי לכמה אנשים: תגידו יהרסו פה בתים, נו אז מה? מי הרוויח מזה שהרסו? איזה ערבי ירוויח מזה? לא העיקר להרוס בתים של יהודים. בבית אל רוצים להרוס בית ואחר כך לבנות אותו מחדש, אבל העיקר להרוס ואם אפשר גם להרוס לפני זה כדי שמישהו יפסיד כסף, זה לא שנאה? זה שנאה נטו. שום מוסר ושום צדק ושום חוק לא עומד מאחורי זה. זה רוח עוועים של שנאה, שרוצה לעשות הכלב בשביל לבלום".

מי הגורמים שמרכיבים את "המאבק המשפטי"? שופטים? עורכי הדין? הפרקליטות? ארגוני זכויות אדם? כל אלו כולם? אף אחד? לא ברור.

עוד הוא מרחיב את היריעה בשיעור "טעמי המצוות: תוכנה של המינות (נצרות)", כשהוא פועל להפנים בקרב חניכיו את המסר כי במשנת השמאל הישראלי טמונים זרעי ה"רעל הנוצרי" שהוא ה"יסוד של האנטישמיות ההיסטורית":

"זה היסוד של האנטישמיות ההיסטורית, שהרעל שלה כיוון שהוא בא מתוכנו הוא חוזר אלינו. והכפירה המודרנית היא יונקת את מושגיה מהרעל הנוצרי הזה, ואתה יכול למצוא את כל הטיעונים האלה בכל ספרות הכפירה העכשווית העדכנית גם היום".

סדן תוהה "עד כמה באמת זה כואב לנו שחלקים כל כך גדולים בעם ישראל לא מאמינים ולא מקיימים תורה ומצוות? עד כמה אנחנו מרגישים ומבינים שזה ממש סכין בגב האומה"

"בגידה, ממש בגידה"

סדן לא מסתפק רק באמירות כלליות, ובשיעורים שונים הוא עושה שימוש  באנשי שמאל  ספציפיים כמודלים להמחשת משנתו.

בשיעור "שנאה עצמית יהודית" הוא מחנך את חניכיו שהפעולות הפוליטיות שביצע יו"ר מרכז הרצל אורי זכי, בהיותו ראש שלוחת ארגון "בצלם" בארה"ב, "זה בגידה ממש בעיניי, פשוט בגידה". קשה אפוא להבין את הדברים אחרת מאשר הפניית אצבע מאשימה לאיש השמאל זכי בטענה שביצע פעולות בגידה במדינת ישראל, כלומר שהוא בוגד:

"היה פה אורי זכי, איש מרצ. אז הוא היה יושב ראש בצלם בארה"ב, וריכז את הפעולה שלהם נגד מדינת ישראל. אמרתי לו: 'תגיד לי, אתה לא חושב שכאשר פה בבחירות הפסדתם וממשלת ישראל הדמוקרטית הנבחרת החליטה להתיישב ביהודה ושומרון, אז כשאתה הולך לארה"ב ומארגן השמצות נגד מדינת ישראל ומעורר בקמפוסים סטודנטים להחרים את מדינת ישראל ומשתדל לפעול שממשלת ארה"ב תפעל נגד מדינת ישראל, אתה לא חושב שזה כמעט בגידה?' אמרתי כמעט כי לא היה נעים ממנו, זה בגידה ממש בעיני. פשוט בגידה".

בשיעור "שיטת הכפירה של ביאליק וממשיכי דרכו" הוא קובע כי עמוס עוז וא.ב יהושע הם "אנשי רוח משת"פים עם האויב נגד מדינת ישראל". זאת בשל פנייתם, לטענתו, להחרים את ישראל.

באותו שיעור הוא מסמן גם את הח"כ לשעבר והאלוף (במיל') יאיר גולן כמודל "לשטן צד השני", והכל בשל תפקידו בפינוי עמונה. לא למותר לציין כי הדברים נמסרו לחניכים שעה שגולן כיהן כסגן הרמטכ"ל:

"תדעו לכם, אחת הסיבות שאני נלחם מאוד נגד הקיצונים מהימין מפני שאם הם לא יעצרו הם ישחררו את השטן מהצד השני. בצד השני יש רק אנשים שמחכים שתותר הרצועה וקצת דוגמה הייתה לזה בעמונה […] התוצאה היתה מאתיים פצועים. ברגע שאתה הודעת שיישפך דם אז נשפך הדם שלך. כי אנשים שלנו יכולים לצעוק אלף פעמים 'יישפך דם' אבל הם לא יעשו את זה, אבל אנשים אחרים – כיוון שהותרה הרצועה אז הותרה הרצועה. שאלתי את יאיר גולן: 'תגיד לי, ראית שכבר יש ארבעים פצועים, למה לא עצרת את כל העניין? אי פעם במדינת ישראל הייתה הפגנה עם ארבעים פצועים? למה חיכית? איך אתה נותן לדברים להמשיך להתגלגל ולהגיע למאתיים פצועים', אז הוא אומר לי: 'אדוני, אבל הם התחילו, זה מה הם ביקשו. רצו בכוח אז קיבלו בכוח'. טוב, אמרתי לו 'נכשלת במנהיגות, זה לא מנהיגות – התחילו בכוח נראה להם בכוח – זה ברמה של ילדי רחוב'".

בשיעור "שיטת הכפירה של ביאליק וממשיכי דרכו" הוא קובע כי עמוס עוז וא.ב יהושע הם "אנשי רוח משת"פים עם האויב נגד מדינת ישראל". זאת בשל פנייתם, לטענתו, להחרים את ישראל.

"למה לא מטפלים בהם כבוגדים? בוגדים!"

גם קולו  של הרב יוסף קלנר נשמע במכינת "בני דוד" בעלי, וכך הוא נשמע בשיעור "היחס לוויתורים טריטוריאליים בארץ ישראל":

"תלמד מהם [מהפלסטינים]. […] באותו יום שאיזה מהם יחתום על זה שהוא מוכן לקבל ולוותר על כל ארץ ישראל מן הפרת ועד הים, הוא לא יישאר בחיים. יטפלו בו כמו שבזמנו החבר'ה מלח"י היו מטפלים בבוגדים. זהו, בוגד. למה אצלנו לא מטפלים בהם כבוגדים? בוגדים".

הארגון המחתרתי לח"י, לוחמי חירות ישראל, פעל נגד שלטון המנדט הבריטי בין 1940 ל-1948, ואנשיו הוציאו להורג יהודים שנחשבו לבוגדים, כולל אנשי הארגון עצמו, וכן איש הגנה, איש אצ"ל, איש ניל"י, שוטר, שתי נשים ונער.

קשה להבין אחרת את הדברים מאשר אמירה ברורה כי מי שמחזיר שטחים הוא בוגד, ושראוי שהציבור יגזור עליו דין מוות.

לרב המחנך יש גם עמדה מוצקה ביחס לכל מי שאיננו שותף לחזון המשיחי, שרואה בהקמת מדינת ישראל את תכלית עצמה, בהיותה מקלט בטוח לעם היהודי, הא ותו לא:

"זה בגידה בחזון…בחלום…באידיאל המהותי שלנו, שאתה ממיר אותו לאידיאל ההרצלייני… זה לא מוסרי, זה חולני".

"באותו יום שאיזה מהם יחתום על זה שהוא מוכן לקבל ולוותר על כל א"י מן הפרת ועד הים, הוא לא יישאר בחיים. יטפלו בו כמו שבזמנו החבר'ה מלח"י היו מטפלים בבוגדים. זהו, בוגד"

10 מיליון שקל

לנוכח עמדות אלו, שמופצות ברגעים אלו ממש באתר בית המדרש האינטרנטי של בני דוד בעלי, נכון לתהות, כיצד היה הרמטכ"ל ומערכת הביטחון בכלל מגיבים אילו חייל בצה"ל היה מטיח את הדברים הבאים בפניהם של אנשי השמאל:

"אתם חולים במחלה אנושה במוח". אתם "משת"פים עם הערבים נגד מדינת ישראל". אתם "אוטו-אנטישמים ש"מונעים מרוח עוועים של שנאה לארץ ישראל", ומ"רעל הנוצרי". אנשי הרוח שלכם עוז וא.ב יהושע בגדו במדינה, והמנהיג הפוליטי שלכם יאיר גולן הוא מודל של "שטן מהצד השני", ובכלל כל מי שמחזיר שטחים הוא בוגד שדינו מוות.

אלי סדן, כאמור, קיבל פרס ישראל, והמכינה בראשותו מקבלת תמיכה ממשלתית בסך 10 מיליון שקל בשנה, והכל כדי להטמיע את משנתה של המכינה בקרב החניכים, בדרכם להיות לוחמים, מפקדים ואזרחי מדינת ישראל.

נשאלת השאלה, אם כך, האם מפקד החטיבה, ויהיו עמדותיו אשר יהיו, שחונך במכינת "בני דוד" בעלי, הוא האדם הנכון לשרש רעיונות דומים מקרב פיקודיו? ואולי צריך לשאול מדוע קולו של הרמטכ"ל אביב כוכבי נשמע רק ביחס ללוחמים ולא ביחס לרבנים?

גילוי נאות: סדן והמכינה תובעים אותי בשתי תביעות דיבה וזכויות יוצרים בסכום כולל של 1.7 מיליון שקל.

יאיר נהוראי נשוי ואב לשניים, ניצב בשנים האחרונות בחזית המאבק בציונות הדתית המשיחית. ספרו "המהפכה השלישית" שפורסם לאחרונה חושף את המשנה המשיחית וכיצד היא מוטמעת בבני נוער במכינות קדם צבאיות. נהוראי הוא עו" ד בעל משרד פרטי, מתמחה במשפט מנהלי ופלילי - בין היתר ייצג בבג"ץ את העותרים בבג"ץ פסח (בשלו נפלה הממשלה) ואת אמיר השכל ו"ואין מצב" בשאלות חופש הביטוי וההפגנה, בזמן מחאת בלפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,589 מילים
סגירה