היום בשעה ארבע תתקיים הפגנה ברחוב קפלן פינת דה וינצ'י, מול בית "חברותא בקפלן", שם צפויים לדבר הרבנים צבי קוסטינר ויהודה סדן. ברשתות החברתיות ממוסגרת ההפגנה כאירוע להט"בופובי, בעיקר בשל נוכחותו של קוסטינר, שרק לפני מספר חודשים קרא בנאום שנשא מול ביתו של ח"כ ניר אורבך: "לא להתבייש, לקחת אומץ להגיד – להט"בים הביתה, הומואים הביתה, רשע, רשע, רשע ועוד רשע".

"לא להתבייש, להגיד – הומואים הביתה!": המתקפה הבוטה של הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת מצפה רמון ומרבני מפלגת נעם, נגד קהילת הלהט"ב@YairEttinger pic.twitter.com/siqynKSv0k

יאיר נהוראי נשוי ואב לשניים, ניצב בשנים האחרונות בחזית המאבק בציונות הדתית המשיחית. ספרו "המהפכה השלישית" שפורסם לאחרונה חושף את המשנה המשיחית וכיצד היא מוטמעת בבני נוער במכינות קדם צבאיות. נהוראי הוא עו" ד בעל משרד פרטי, מתמחה במשפט מנהלי ופלילי - בין היתר ייצג בבג"ץ את העותרים בבג"ץ פסח (בשלו נפלה הממשלה) ואת אמיר השכל ו"ואין מצב" בשאלות חופש הביטוי וההפגנה, בזמן מחאת בלפור.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מדינת ישראל הליברלית נחשפת בימים האחרונים לתפיסת עולמה של הציונות הדתית משיחית בואכה תלמידיו של הרב מאיר כהנא. כך בהסכם בין הליכוד לבין איתמר בן גביר הקובע ש"הסתה לגזענות" כבר לא תהיה עילה לפסילת התמודדות לכנסת, וכך באמירות של חברי הכנסת מטעם הציונות הדתית הקוראות לאפשר לאדם המאמין, רופא או בעל עסקים, לקבוע לעצמו בהתאם לאמונתו את לקוחותיו, ולמעשה לאפשר לו לא לקבל לקוחות שאינם מתיישרים עם עולמו האמוני.

להבנתי, תפיסת עולם זו ודומות לה הן ביטוי מעשי ל"מהפכה השקטה" שמחוללים מזה עשרות שנים רבנים בכירים בזרם הציוני-דתי-משיחי. אלה שבחדרי הלימוד של מוסדות הזרם פועלים להטמיע בחניכיהם את מטרת העל – להגשים את חזון המדינה היהודית שהתורה חוקתה. תלמידיהם הם שמובילים היום את "המהפכה השלישית" (אחרי הרב קוק ובנו) שמרסקת את הדמוקרטיה המהותית.

יאיר נהוראי נשוי ואב לשניים, ניצב בשנים האחרונות בחזית המאבק בציונות הדתית המשיחית. ספרו "המהפכה השלישית" שפורסם לאחרונה חושף את המשנה המשיחית וכיצד היא מוטמעת בבני נוער במכינות קדם צבאיות. נהוראי הוא עו" ד בעל משרד פרטי, מתמחה במשפט מנהלי ופלילי - בין היתר ייצג בבג"ץ את העותרים בבג"ץ פסח (בשלו נפלה הממשלה) ואת אמיר השכל ו"ואין מצב" בשאלות חופש הביטוי וההפגנה, בזמן מחאת בלפור.

פרשת לוחמי גבעתי, שתקפו באלימות פיזית ומילולית פעילי שמאל בחברון, מסרבת לרדת מהכותרות ולא בכדי. היא טומנת בחובה פוטנציאל הרסני לרוח צה"ל כצבאה של מדינת ישראל. היטיב לבטא את הדברים הרמטכ"ל אביב כוכבי באגרת ללוחמים ולחיילם שהפיץ בעניין. הוא כתב שם, בין היתר:

"אני מגנה בחריפות כל לשימוש באלימות פיזית או מילולית […]. מפקדי צה"ל וחייליו נדרשים לבצע את המשימות בנחישות ובאופן מיטבי תוך שמירה על כבוד האדם וממלכתיות […]. מקור עוצמתו של צה"ל הוא בהיותו צבא מקצועי ומשימתי, ערכי וממלכתי".

יאיר נהוראי נשוי ואב לשניים, ניצב בשנים האחרונות בחזית המאבק בציונות הדתית המשיחית. ספרו "המהפכה השלישית" שפורסם לאחרונה חושף את המשנה המשיחית וכיצד היא מוטמעת בבני נוער במכינות קדם צבאיות. נהוראי הוא עו" ד בעל משרד פרטי, מתמחה במשפט מנהלי ופלילי - בין היתר ייצג בבג"ץ את העותרים בבג"ץ פסח (בשלו נפלה הממשלה) ואת אמיר השכל ו"ואין מצב" בשאלות חופש הביטוי וההפגנה, בזמן מחאת בלפור.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

"הירוק היום ירוק מאוד,
והאפור היום אפור מאוד,
וקצת שחור ואין לובן בעיר,
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום עבר מאוד,
קצת עתיד ואין הווה באוויר".

מילות השיר "למחרת" שחיברה לאה גולדברג, לצלילי הלחן של יהודית רביץ, מתנגנות לי מפעם לפעם בראש, כשאני ממתין זמן רב מדי במסדרונות חדרי חקירות ובאולמות שלטון החוק. כך למשל בבניין ברח' הרטום 8 בהר חוצבים בירושלים, בו ממוקמים משרדי מח"ש. מדובר בחלל ענקי, עצום מימדים, עטוף בחלונות ירוקים, שמכילים שורה אינסופית של משרדים ממשרדים שונים, ומשהו בחד גוניות הארכיטקטונית שאני אינני מוצא בו ביטוי אישי, יוצר אצלי תחושה של אפרוריות.

מילות השיר "למחרת" של לאה גולדברג, מתנגנים לי לעתים בראש, כשאני ממתין זמן רב מדי במסדרונות חדרי חקירות ובאולמות שלטון החוק. למשל בבניין ברח' הרטום 8 בהר חוצבים בירושלים, בו ממוקמים משרדי מח"ש

את ההרמוניה הירוקה אפורה הזאת הפרה "שושקה" ביום שני בצהרים, עם צבעים עזים של צהוב, ורוד, אדום, ומין כובע נפוליוני תמוה. לרגע הפכו מסדרונות שלטון החוק לבמה, וכלי השחמט השחורים לבנים לאביזרים. "שושקה" ניתבה את הזעם והתסכול למופעים קצרים, מלאי חיות ושמחה של ריקוד ושפה. וכולנו,  הצופים מסביב ואני בתוכם,  צחקנו מהתחתית של הבטן, ולמה? ככה. כי זה היה מצחיק.  מאוד מצחיק.

אבל לא לדבר על אמנות מחאה התכנסו.

הקומיקסאי והסטיריקן זאב אנגלמאיר, הגיע למשרדי מח"ש בדמותה של "שושקה", כדי להתלונן על התנהלות השוטרים בעת שנעצר כשהפגין סמוך לבלפור במוצאי שבת. אנגלמאיר נעצר כ"שושקה", וכ"שושקה" הוא בא להגיש תלונה. לכן נכון בעיני להתייחס אליו בלשון נקבה. וכך אעשה.

"שושקה" מספרת כי מעצרה היה אלים, כוחני וכואב, כשבשיאו היא נדרשה על ידי שני שוטרים להכנס לחדר השירותים בתחנת המשטרה במרחב מוריה, להתפשט ולכרוע כדי שיוכלו להציץ בישבנה. כל זאת, היא מספרת, בלי שאף אחד הסביר לה מדוע ולמה, ובלי שאף אחד הסביר לה שזכותה לסרב. המשטרה מצדה, כך פירסם כתב ערוץ 13 עמרי מניב בציוץ בטוויטר, מסרה כי:

"הסיבה שאנגלמאיר נעצר לחקירה – השוטרים חשבו שמדובר בפרודיה לעגנית ומחפיצה נגד אשת ראש הממשלה. קציני מחוז ירושלים בשטח סברו שפעולה כזו נגד שרה נתניהו זו עילה מוצדקת לחקירה". כך במקור.

זאב אנגלמאיר (שושקה) צפוי להגיע בעוד כשעתיים למשרדי מח"ש ולהגיש תלונה באמצעות עו"ד יאיר נהוראי נגד השוטרים שעצרו אותו ונגד השוטרים שלטענתו חקרו אותו באופן משפיל https://t.co/1Ey4GD1r7P

— עמרי מניב Omri Maniv (@omrimaniv) September 7, 2020

מאחר שאני מלווה את "שושקה" כעורך דין, נראה לי רק נכון שלא להכנס לפרטי החקירה. אני כן מבקש להעלות מחשבה שטורדת אותי מתחום השכל הישר וההגינות האנושית הבסיסית.

מעצרה של "שושקה" התפוצץ ברעש ענק ברשתות החברתיות והתפשט כלבה רותחת בכל הערוצים. כל הרשת געשה ורעשה, ועיתונאים עודכנו און-ליין. ואני תוהה האם שרשרת הפיקוד, קרי: המפקדים בשטח, עובר לקצינים הבכירים ששהו במקום, עובר למערך המודיעין, לא קיבלו עדכונים על המעצר.

ואם הם כן קיבלו עדכונים על המעצר איך זה שאף אחד לא טרח לבדוק את טענותיה.

ואני תוהה האם שרשרת הפיקוד: המפקדים בשטח, הקצינים הבכירים ששהו במקום, עובר למערך המודיעין, לא קיבלו עדכונים על המעצר. ואם כן קיבלו – איך זה שאף אחד לא טרח לבדוק את טענותיה

שהרי די לפתוח גוגל כדי להבין ש"שושקה" חיה ונושמת בזכות עצמה. ועם עוד טיפה מאמץ, להרים, למשל, טלפון ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים, הוא היה מספר להם על חוות הדעת שהוציא כבר בשנת 2017 לפיה "שושקה" מעוגנת עמוק בתוך הזכות לחופש הביטוי.

זה לא קרה.

יאיר נהוראי נשוי ואב לשניים, ניצב בשנים האחרונות בחזית המאבק בציונות הדתית המשיחית. ספרו "המהפכה השלישית" שפורסם לאחרונה חושף את המשנה המשיחית וכיצד היא מוטמעת בבני נוער במכינות קדם צבאיות. נהוראי הוא עו" ד בעל משרד פרטי, מתמחה במשפט מנהלי ופלילי - בין היתר ייצג בבג"ץ את העותרים בבג"ץ פסח (בשלו נפלה הממשלה) ואת אמיר השכל ו"ואין מצב" בשאלות חופש הביטוי וההפגנה, בזמן מחאת בלפור.

זו כבר השגרה שלנו – בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על רצח, האצבע רצה לטלפון לבדוק – האם מדובר במישהו מהמשפחה? חבר ילדות? שכן? הפחד, החרדה המיידית, האנחה הקלה כשזה "לא מישהו שאנחנו מכירים".  עד הפעם הבאה.

בשבוע שעבר זה לא היה מישהו זר. זה פגע קרוב מדי – שוב. סעיד שעבאן בן 29 מלוד, מהנדס, אבא לשני ילדים, השלישי בדרך. יחד איתו נרצח גם עודאי בן 28. ביום שישי שניהם ביקרו בחתונה בכפר קאסם, ולאחר מכן הלכו לאכול במסעדה. שם, מחוץ למסעדה, נורו למוות. סרטונים שרצו ברשתות החברתיות תיעדו את רגעי האימה: צעקות, יריות, אנשים שוכבים על הקרקע, אחרים בורחים תוך כדי סעודה.

אמל סעד דראושה היא מנהלת פרויקטים טכנולוגיים ואחראית מידע ופרטיות בתנועת ״זזים - קהילה פועלת״, וסטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה מחקרית באוניברסיטת חיפה.

שוב ושוב, נשיא צרפת עמנואל מקרון מוכיח שמדיניותו כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני רצופה זגזוגים וספקולציות מסוכנות. לאחרונה הכריז מקרון, במהלך טיסה חזרה מביקור במצרים, כי "צרפת עשויה להכיר במדינה פלסטינית". הכרזה זו, שנאמרה כבדרך אגב, פתחה פתח למבול חילופי דברים בין צרפת לישראל והעלתה מחדש את השאלה: האם צרפת מתכוונת להעניק פרס לטרור?

מאז טבח 7 באוקטובר, מקרון מתנהל בצורה לא עקבית, לעיתים אף הפכפכה: מצד אחד, קריאה להשמדת חמאס, והקמת קואליציה בינלאומית, שהוכחשה מהר מאוד על ידי מקורביו; מצד שני, גינויים חריפים נגד ישראל, דרישות להחזרת הסיוע ההומניטרי לעזה ואפילו החרמת חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות בצרפת. מקרון אומנם מצהיר על מחויבות לביטחונה של ישראל ולשחרור החטופים, אך באותה נשימה מגנה את ישראל שוב ושוב.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

עמדת ההנהגה החרדית במלחמה האכזרית ביותר של עם ישראל מאז השואה, היא לא ניסיון לשמור על "עולם התורה".

ההתעקשות לשרוף צווי גיוס ולהורידם באסלה, ההוראות לא להתגייס גם לאלה שאינם לומדים – הן לא הגנה על "עולם התורה". גם לא על יהדות מדומיינת כלשהי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.