"כשאבא שלי ביקש מאמא להתאחד עם מרצ, היא סירבה.
כשהוא הציע לה לעזוב את הדיבור בנקבה, היא לא עזבה.
ופעם הוא רמז שהמזגן ברכבת לא חשוב, ראיתי שהיא לא מקשיבה.
אבל היום אבא צעק 'מספיק! יש דרבי! על הזין שלי פמיניזם וקִדמה!'
אז אמא ויתרה, והפשיטה אותי מהחולצה האדומה" (ליאור שליין, פייסבוק)

אני לא מקנאה במרב מיכאלי, לא קל לשמוע ביקורת. לאף אחד זה לא קל! על אחת כמה וכמה כשה-DNA שלך הוא מהסוג של "אני מתנת האל ליקום".

אני לא מקנאה במרב מיכאלי, לא קל לשמוע ביקורת. לאף אחד זה לא קל! על אחת כמה וכמה כשה-DNA שלך הוא מהסוג של "אני מתנת האל ליקום"

איך אני יודעת שזו גישתה?

• במספר מקרים מהעבר בהם שוחחתי עימה, זו הייתה רוח הדברים מצידה
• ישנם אנשים ששפת גופם אינה משתמעת לשני פנים. אחת מהן היא מיכאלי,  ובאופן חד.

ושוב לא מקנאה בה בסיטואציה.

כפעילת המפלגה ב-35 השנים האחרונות וכמי שהתנדבה במטה של מיכאלי, אחרי הבחירות הוזמנתי למפגש פעילים של מפלגת העבודה. מי שייעץ לה לערוך את המפגשים הללו אמור היה לבדוק איך הסתכם המפגש. אעיד על עצמי שבסוף בסוף הבנתי שאני תפאורה למשהו חלול מלא סיסמאות ריקות.

אני מודה, אני לא צריכה את מיכאלי שתסביר לי שצריך לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים או לשפר את המצב הכלכלי. באתי לשמוע מה בדעתה לעשות לשיקום המפלגה. עם 4 מנדטים לא מסיימים את הסכסוך עם הפלסטינים. עם 4 מנדטים בקושי מצליחים להחזיק משרדים.

ציפיתי למנהיגה. אתם יודעים, כזו שנותנת דוגמה אישית, כזו שרצה ממקום למקום אחרי יום העבודה של "שימור הממשלה". הרי לטענתה זו הסיבה שנעלמה ולא ערכה פעילות פנים מפלגתית במשך 12 חודשים. מנהיגה שנוגעת בציבורים, שמגיעה לאירועים. מנהיגה קשובה ומיישמת. אבל אולי זו דרישה מוגזמת, כי גם ליאור ואורי כשלו, ובלי צעקות.

אני לא צריכה את מיכאלי שתסביר לי שצריך לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים או לשפר את המצב הכלכלי. באתי לשמוע מה בדעתה לעשות לשיקום המפלגה. עם 4 מנדטים לא מסיימים את הסכסוך עם הפלסטינים

בשלב מאוד מוקדם של המפגש הבנתי שאין מה לדרוש את התפטרותה של מיכאלי (על-אף שזה מה ש"דרך רבין" מסמלת) מהסיבה הפשוטה: אף אדם/בת אדם רציני/ת לא יגיע/תגיע היום לגווייה שנקראת מפלגת העבודה על מנת "לשקם" אותה. אף בת/אדם רציני/ת! מפלגת העבודה הפכה לעול,  אני אומרת זאת בצער, אבל צריך להכיר בעובדה ובאמת.

מיכאלי הודיעה למשתתפי המפגש כי בכוונתה לכנס את וועידת המפלגה בעוד כחודש וחצי (אולי בערב השנה החדשה, כך שבאמת אף אחד לא יגיע?) אני ממליצה להעלות לסדר היום להוציא את המפלגה למכרז. בואו נבחן את המציאות. מי ייגש למכרז? מי באמת יהיה מוכן היום להנהיג את המפלגה ששתו ממנה את טיפת הכח והאנרגיה האחרונה?

הכי כאב לי על פעילות ופעילים צעירים שהביעו את כאבם על כך שכל כך רצו לתרום מזמנם וממרצם במהלך השנה האחרונה, ובתגובה קיבלו כתף בדמות של גוש קרח. אני מאמינה להם, כי זו הייתה הרוח במטה של מיכאלי, אני ואפסי עוד. ובעיקר השקיעו בלא לעשות כלום, להקפיא את הפעילות והפעילים (טוב, אולי לשמר קומץ מעריצות ומעריצים וכן ערב-רב של ותיקים מפוקפקים, לכאורה כמובן!).

תמוה גם היה לראות שמי שמינתה לנהל לה את קמפיין הבחירות, אדם שלמיטב ידיעתי היה חסר כל ניסיון קודם, אדם שהביא לתוצאה עגומה ומבישה, מלווה אותה עדיין! כלומר, מילא מיכאלי לא לקחה אחריות, אבל ברצינות? לא גלגלו את מנהל הקמפיין מכל המדרגות? טוב, אולי הוא חבר. אבל אם הוא באמת חבר, אז הוא גם אדם בלי בושה. אני לא הייתי מוציאה את האף מהבית במקומו. בהקשר הזה ציינה מיכאלי שבכוונתם להביא חברה שתנתח את תוצאות הבחירות ותפיק לקחים. גם הרופא המוצלח בעולם לא מנתח את עצמו.

בשלב מוקדם של המפגש הבנתי שאין מה לדרוש את התפטרות מיכאלי (על-אף שזה מה ש"דרך רבין" מסמלת) מהסיבה הפשוטה: אף אדם רציני/ת לא יגיע היום לגווייה שנקראת מפלגת העבודה על מנת "לשקמה"

ולסיום משהו שאולי יישמע קצת קטנוני, צרם לי שלמפגש מסוג זה מגיע/ה מי שעומד/ת בראש מפלגה סוציאל דמוקרטית, מדבר/ת על המצב הכלכלי לבוש/ה בסוודר שעולה 2000 ₪ , זה היה מאוד סימבולי. הכי מנותק שאפשר לתאר. ולפני שיתקפו אותי שאני תוקפת אותה ולא את קודמיה, הסוודר נשא לוגו של המותג. אז ככל הנראה היה לה חשוב שנדע זאת.

עצוב מאוד לראות א.נשים כל כך נאמנים למפלגה וכל כך מבולבלים וכואבים כי אין להם הנהגה.

מיכל זילקה היא מנהלת מחלקת הקולות הקוראים ופרויקטים בקק״ל לשעבר. בעלת צו הגנה ממבקר המדינה על חשיפת שחיתויות בקק״ל. שפית, קונדיטורית בהתמחותה כיום מנהלת כנסים וקבוצות תורמים מחו״ל. חברה פעילה במפלגת העבודה כ-35 שנה וחברת ועידת המפלגה. בבחירות לכנסת ה-21 התנדבה במטה הבחירות של מרב מיכאלי.