בימים האחרונים התקשורת והמדיה החברתית עוסקות בהרחבה בנושא שבדרך כלל לא זוכה לככב בהן – סירוב בקשה למקלט. לפני כשבועיים שרת הפנים איילת שקד סירבה לבקשת המקלט של אישה שנמלטה מסיירה לאון בשל חשש ממילת נשים.
בימים האחרונים התקשורת והמדיה החברתית עוסקות בנושא שלרוב לא זוכה לככב בהן – סירוב בקשה למקלט. לפני כשבועיים שקד סירבה לבקשת המקלט של אישה שנמלטה מסיירה לאון בשל חשש ממילת נשים
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הסירוב הגיע למרות שהוועדה המייעצת לענייני פליטים, שהיא הגוף המוסמך בישראל להכריע מהותית בבקשות למקלט, המליצה המלצה חיובית, לפיה יש להעניק לנמלטת מעמד פליט.
כפי שהדגישו רבים מהכותבים, החלטתה של השרה שקד קוממה אותם בין היתר, ולעיתים נראה שבעיקר, בשל ההודעה החריגה שהשרה הוציאה לתקשורת כדי לפרסם את החלטת הסירוב ולהתגאות בה. ספין פוליטי אחרון וציני במיוחד, לפני שהדלת למשרד הפנים תיסגר מאחורי גבה.
שקד מתגאה בכך שהחליטה שלא להעניק מעמד פליט לאישה שחוששת כי תיאלץ לעבור במולדתה מילת נשים, וזאת על אף שהוועדה המייעצת לענייני פליטים – המורכבת גם מנציגי משרד הפנים עצמו – המליצה כולה, פה אחד, להעניק לה הגנה בישראל.
סיבוב יח"צ אחרון על הגב של אישה שביקשה הגנה בישראל https://t.co/b8EyQrmkJW
— Hotline | המוקד לפליטים ולמהגרים (@HRM_Israel) November 29, 2022
הכל נכון, אבל ההתמקדות באכזריות של שקד מסתירה את האכזריות החשובה יותר, זאת שהייתה כאן לפניה ותישאר גם אחריה. מערכת המקלט בישראל קיימת כבר 13 שנים והיא עדיין אחת המערכות הבירוקרטיות הכי מביכות ומרושלות במקרה הטוב, והכי אכזריות במקרה הרע, שפועלות כאן.
פליטים בישראל לא מצליחים לזכות בהגנה. רוב הבקשות שלא נדחות באופן מיידי מתייבשות על המדף במשך שנים ארוכות.
ההתמקדות באכזריות של שקד מסתירה את האכזריות החשובה יותר. מערכת המקלט בישראל קיימת כבר 13 שנים והיא עדיין אחת המערכות הבירוקרטיות המביכות והמרושלות במקרה הטוב, והאכזריות במקרה הרע
בדו"ח האחרון בנושא שהוציא המוקד לפליטים ולמהגרים מובא סיפורה של מבקשת מקלט שממתינה עשרים שנים להכרעה. רוב רובן של הבקשות כלל לא מגיעות לדיון בפני הועדה המייעצת, אותו גוף שהוא הגוף המוסמך לדון בהן לגופו של עניין. אלו שמגיעות אל הועדה לרוב לא זוכות בהמלצה חיובית.
1/4
דו"ח חשוב של שותפינו @HRM_Israel והיא"ס ישראל מציף שוב את האדישות הטכנוקרטית של מערכת המשפט הישראלית: מתוך אלפי בקשות מקלט שהגישו מבקשי מקלט מאריתריאה בין השנים 2011-2019, התקבלו רק 39 – פחות מחצי אחוז מהבקשות! pic.twitter.com/DsRelSBt1B— א.ס.ף – סיוע לפליטים (@assaf_refugees) July 21, 2022
השורה התחתונה שאסור להתעייף מלחזור עליה היא ששיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא בערך חצי אחוז, שיעור נמוך באופן קיצוני אפילו בהשוואה למדינות שמערכות המקלט שלהן לא נחשבות כמצטיינות במיוחד. וזאת למרות שמספר מבקשי המקלט שמגיעים לישראל הוא נמוך ביותר. ישראל ואוסטרליה הן המדינות המערביות היחידות שהצליחו להגשים את החלום המערבי ולאטום את גבולותיהן היבשתיים והימיים.
ולכן ההחלטה של השרה שקד היא רק דובדבן מעל הר של אכזריות. מה שבאמת מקומם בה, זה שהשרה בעצם מעזה לדחות "חד קרן" נדיר שכזה: בקשה למקלט שהצליחה להגיע אל הוועדה המייעצת, הצליחה לזכות בהמלצה חיובית, בליבה עילה שכבר הוכרעה בבית המשפט העליון כעילה מוצדקת, בקשה למקלט שגורלה הטוב הוא כה נדיר – וגם אותה בוחרת השרה לרסק כיתוש טורדני ביומה הכמעט אחרון במשרד.
השורה התחתונה שאסור להתעייף מלחזור עליה היא ששיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא בערך חצי אחוז, שיעור נמוך באופן קיצוני אפילו בהשוואה למדינות שמערכות המקלט שלהן לא נחשבות כמצטיינות
מערכת המקלט בישראל זקוקה לרפורמה מקיפה ודחופה. למבקשי המקלט שממתינים שנים ארוכות ללא הכרעה בבקשתם מגיע צדק, כלומר מעמד, באופן מיידי. ולגבי העתיד, יחידת המקלט חייבת לזכות בעצמאות ולא להיות כפופה לרשות שתפקידה לפעול נגד מהגרים. זמני ההכרעה בבקשות מקלט חייבים להיות מוגבלים לכמה חודשים לכל היותר, היחס העוין והחשדני כלפי פליטים חייב להשתנות ואיכות בחינת הבקשות חייבת להשתפר. שקד, למרות שכולם אוהבים לשנוא אותה, היא לא הסיפור.
ד"ר שני בר-טוביה היא מקדמת המדיניות וקשרי הממשל של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם