גם עם האלחוש המושלם של משחקי המונדיאל בקטאר, ששועטים כעת לעבר רחבת השער של שלבי ההכרעה, קשה היה לברוח השבוע מצילו המאיים של המרד, שדואה מעלינו כנשר זקן.

אין צורך בכוחות הנבואה המפוקפקים של פרשני הכדורגל כדי לזהות שדיונים על מרד והמרדה עוד יככבו בשבועות ובחודשים הקרובים גבוה בצמרת טבלת ליגת העל של הוויכוחים הפוליטיים הצעקניים בישראל. הזירה הפוליטית אצלנו מעולם לא הצטיינה באנינות ובטוב טעם. אין סיבה להניח שנגלה מרבץ של נימוסים בריטיים דווקא עכשיו, עם פרוץ ממשלת הימין והמתנחלים הקיצונית ביותר שכיהנה כאן.

אין צורך בכוחות הנבואה המפוקפקים של פרשני הכדורגל כדי לזהות שדיונים על מרד והמרדה עוד יככבו בשבועות ובחודשים הקרובים גבוה בצמרת טבלת ליגת העל של הוויכוחים הפוליטיים הצעקניים בישראל

אבי מעוז, הכוכב הפוליטי המפתיע של הימים האלה, פוליטיקאי שנהנה בציבור מגיבוי של מנדט-שניים לכל היותר, כבר הזדרז לטעון שהביקורת המוטחת בו מכל עבר ומובלת על ידי ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, היא "לא פחות מהמרדה וניסיון למנוע מראש ממשלה מיועד להקים את הממשלה הנבחרת והלגיטימית היחידה לאחר הבחירות. כולם מנהלים מלחמה בשצף קצף נגד הדמוקרטיה".

אבל סריקת עמודי החדשות השבוע מגלה, שהפאניקה של מעוז אינה בלתי מבוססת.

נראה שהגיע הזמן לרענן את השלט (ששרד יפה את הגשרים, העליות לבלפור, מחסומי הלחץ, הפרשים והמכתזיות)#דמוקרטיה_או_מרד pic.twitter.com/ac8L80AJS8

— esty segal ‏‎‏‎‏‎‏‎إيستي ???????? (@EstyS) November 30, 2022

אביגדור ליברמן, פוליטיקאי שצדיקותו אומנותו, איים שההבטחות המופרזות של הממשלה החדשה לחרדים יובילו במהרה בימינו ל"מרד מיסים".

דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר ואיש ה"מכה קלה בכנף" וה"תמכור! תמכור!" ערב מלחמת לבנון השנייה, איים על ראש הממשלה הנכנס בריאיון לרשת ב': "אם נתניהו לא יתעשת, יהיה פה מרד אזרחי. לא יתכן שממנים שרים עבריינים לנהל אותנו".

הרמטכ"ל וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הזדרז לצייץ: "דמוקרטיה זו לא עריצות הרוב. יש זכויות לאזרח ולמיעוט ששום רוב ושום תהליך לא יכולים לקחת. ואם הממשלה תנסה לקחת – יבוא מרי אזרחי".

מה שנקרא: יאללה בלגאן ומרי כריסמס, ביצ'ס!

או שלא.

מי שנחת בישראל רק השבוע מכוכב הלכת המבודד "עזובתי'באימשך" ועוד לא הסתגל לקצב החיים המסחרר כאן, עלול להיבהל מהצהרות לוחמניות כאלה על מרד נפילים ומרי נפילות. בעיקר כשהן נאמרות על ידי מי שעד לא מזמן ניהלו את המדינה והנהיגו את צבאה.

מי שנחת בישראל רק השבוע מכוכב הלכת המבודד "עזובתי'באימשך" ועוד לא הסתגל לקצב החיים המסחרר כאן, עלול להיבהל מהצהרות על מרד נפילים ומרי נפילות

הוא גם עלול להתרשם מתגובות הנגד ההיסטריות של המחנה השני, שמאיים בשימוש לא מידתי בסעיפי ההמרדה השנויים במחלוקת בחוק העונשין, שכמעט שלא נעשה בהם שימוש עד היום, ולא במקרה.

על המרדה חמורה פחות, מן ההמרדה של לפיד, גנץ וחיות – קיבלתי 18 חודשי מאסר שריציתי בשמחה.
קדימה חברים – לכו עם זה עד הסוף.

— משה פייגלין (@moshefeiglin) December 3, 2022

אבל מי שחי כאן מספיק שנים ועוד אוחז בשאריות זיכרון היסטורי, יודע שאנחנו עדים עכשיו לסיבוב מספר מי יודע כמה של איומים ואיומים שכנגד, שלפחות עד היום כמעט לא מומשו. מרבים להשתמש כאן בטענה שישראל בדרך להפוך לדיקטטורה. אבל עוד לפני שאנחנו רפובליקת בננות בקריסת מערכות, אנחנו שכונה בקריסת תשתיות.

מעטים ניסו להוביל כאן מרד נגד השלטון. הבולט שבהם היה איש ימין, סטודנט למשפטים מבר אילן, שרצח ראש ממשלה, אחרי שורה של הפגנות סוערות נגד השלטון, שהוביל אז האופוזיציונר הנמרץ בנימין נתניהו, שמתלונן עכשיו שמורדים נגדו.

מעטים ניסו להוביל כאן מרד נגד השלטון. הבולט שבהם היה איש ימין, סטודנט למשפטים, שרצח ראש ממשלה, אחרי שורה של הפגנות שהוביל אז האופוזיציונר הנמרץ נתניהו, שמתלונן עכשיו שמורדים נגדו

זה לא מקרי שמעט מאוד ישראלים הועמדו עד היום לדין באשמת המרדה, למרות שהאיום הזה ותיק כמו המדינה עצמה. וגם אלה שהורשעו ונענשו שוחררו במהירות באווירת נו-נו-נו. זה כמובן לא אומר שכדאי להיכנס לשאננות. המצב תמיד שברירי, ולך תדע מה יילד יום. עדיף תמיד להיזהר.

ישראל היא מדינה משונה מאוד. היא הוקמה על ידי חבורת מורדים נועזים, שנטשו את בני משפחותיהם, השילו מעליהם את תרבות ילדותם ויצאו אל הלא נודע, לקומם אומה מפורקת ושפה לא מדוברת בחבל ארץ נחשל בשולי האימפריה העות'מאנית.

מסיבת סיום לחברי ההגנה עם פירוק המחתרת, נובמבר 1949 (צילום: ארכיון בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית)

הם מרדו בכל הכללים המקובלים של בני דורם: המציאו צורות חיים מהפכניות (הקיבוץ), הקימו תנועות מחתרת אלימות (שבשיאו של המאבק לעצמאות התאחדו לזמן מה ל"תנועת המרי העברית"), גייסו תמיכה, גיבשו קואליציות בינלאומיות, הקימו מוסדות לאומיים מאפס וכל הזמן טיפחו את אתוס המרד.

זה הרי לא מקרי שעוד מעט נחגוג את חנוכה ונעלה על נס את מרד המכבים, ובל"ג בעומר יישרפו כאן קרשים ותפוחי אדמה לכבוד מרד בר כוכבא, וביום השואה לא נשכח להזכיר את הגיבורים של מרד גטו ורשה. אם לשפוט רק על פי המועדים המקודשים בלוח השנה העברי: אנחנו אומה של מורדים עזי נפש.

אבל מרגע שקמה המדינה, אותם אנשים שהקדישו את חייהם למרד – אחד הבולטים שבהם, מנחם בגין, אף קרא לאוטוביוגרפיה שלו "המרד" – הפכו לגדולי המטיפים לצייתנות מוחלטת, הליכה בתלם, הרכנת ראש ואמירת אמן (כשהם היו בשלטון) ואיימו להקיף את בית הנבחרים בטנקים (כשהם היו באופוזיציה).

מקום המדינה, אותם אנשים שהקדישו את חייהם למרד הפכו לגדולי המטיפים לצייתנות, הליכה בתלם, הרכנת ראש ואמירת אמן (כשהם היו בשלטון) ואיימו להקיף את בית הנבחרים בטנקים (כשהם היו באופוזיציה)

כשראש הממשלה היוצא יאיר לפיד עוד היה מנחה של תוכניות אירוח בטלוויזיה, הוא נהג לשאול כל אחד מאורחיו "מה ישראלי בעיניך?" הנה תשובות אפשריות לשאלה הזו:

תעודת הזהות של מנחם בגין זמן שרותו כמפקד מחתרת האצ"ל (צילום: אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

להעריץ "לוחמי חירות" כשהם בצד שלך ולרדוף עד חורמה "ארגוני טרור" כשהם קמים מולך. לקרוא למרד נגד השלטון כשאתה בחוץ ולאיים על כל המורדים במאסר ובהגליה כשאתה בפנים. להמשיך כל הזמן להסתובב סביב הזנב של עצמך, ולהאמין שאתה מתקדם.

זה הרי לא מקרי שסעיף ההמרדה בחוק העונשין, אותו סעיף מפוקפק שמנפנפים בו עכשיו כחרב מלובנת מעל ראשם של כל מי שמעז לצייץ נגד מהלכי השלטון החדש, הוא סעיף מנדטורי מאובק. שריד משפטי לאותה ממשלת מנדט משוקצת, שנגדה מרדו כל בעלי "המרד" שהוזכרו למעלה. סעיף שדומים לו פוזרו בספרי החוקים של כל המדינות שהיו תחת שליטתה של האימפריה שהשמש לא שקעה בה מעולם – עד ששקעה.

אף מגזר כאן לא חמק מהאשמות "המרדה" וניסיונות מרד. תמיד תוך שיתוף פעולה עם גורמים חתרניים מחוץ למדינה.

ראשונים היו דווקא החרדים של נטורי קרתא, שכבר בימיה הראשונים של ישראל, בנובמבר 1948, המליצה המשטרה להעמיד אותם לדין באשמת המרדה נגד המדינה.

ראשונים היו דווקא החרדים של נטורי קרתא, שכבר בימיה הראשונים של ישראל, בנובמבר 1948, המליצה המשטרה להעמיד אותם לדין באשמת המרדה נגד המדינה

כמה חודשים לאחר מכן, ביוני 1949, הציע רם לוסטיג, שהיה אז ראש אגף חקירות פשעים במשטרה, להכריז על נטורי קרתא כעל "ארגון טרור". זאת, בין היתר, בעקבות הפגנה סוערת שנערכה מול קולנוע אדיסון בירושלים. לוסטיג טען אז נגד החרדים: "אין הם נרתעים מאיומים, אלימות ופניות פוליטיות לעולם הגדול. טיפול בהם בכסיות של משי עלול לחזק את ידיהם להגביר את פעולותיהם".

מאיפה הטיעונים האלה נשמעים מוכרים?

משפט נטורי קרתא בבית המשפט השלום בירושלים ב-1969 (צילום: אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

בשנות החמישים פגש את סעיף ההמרדה יעקב חרותי, שהיה חתיכת טיפוס של מורד ישראלי, ששווה להכיר בהזדמנות זו שאנחנו מעלים כאן את נס המרד.

חרותי נולד ב-1927 בתל אביב, בן למשפחת מורדים רדיקלית. אביו, מרדכי ולקר, היה אחד ממייסדי "השומר הצעיר" בפולין, שינה את שם משפחתו לחרותי (ראשי תיבות של "חרות ישראל") והצטרף לקומונה המפורסמת של ביתניה עילית, אחד ממעוזי המורדים הקיצוניים ביותר שהיו בארץ אי פעם.

יעקב חרותי חתך ימינה, הצטרף ללח"י, והפך למומחה לחומרי נפץ. "המהנדס", אם תרצו. בשנות המאבק האחרונות בשלטון הבריטי הוא היה מעורב בהטמנת מטעני חבלה ובניסיונות חיסול של מנהיגים בריטים. אבל גם אחרי שהוקמה המדינה הוא לא נרגע, והקים עם חברו ללח"י, שמעון בכר, קבוצה שנקראה "מלכות ישראל" (או "מחתרת צריפין").

יעקב חרותי חתך ימינה, הצטרף ללח"י, והפך למומחה לחומרי נפץ. "המהנדס", אם תרצו. בשנות המאבק האחרונות בשלטון הבריטי הוא היה מעורב בהטמנת מטעני חבלה ובניסיונות חיסול של מנהיגים בריטים

בפברואר 1953 הניח חרותי מטען של 15 ק"ג חומר נפץ בפתח שגרירות ברית המועצות, בשדרות רוטשילד 46 בתל אביב. ארבעה אנשים נפצעו בפיצוץ, שגרם לבניין נזק רב. בעקבות הפיגוע ניתקה ברית המועצות את יחסיה עם ישראל.

מחתרת צריפין בבית המשפט ב-1953 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

חברי המחתרת נעצרו והועמדו לדין בבית דין צבאי מיוחד בראשות השופט בנימין הלוי. הם הורשעו, בין היתר, גם בהנחת פצצה במערכת שבועון השמאל "העולם הזה" ובהצתת איטליזים שמכרו בשר לא כשר.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון ראה בהם איום ממשי לקיומו של משטר דמוקרטי בישראל. המרד שלהם היה, כמו שאפשר להבין, מרד של ממש. עם דם ואש ותימרות עשן. לא מרד של הצהרות בטוויטר.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון ראה בהם איום ממשי לקיומו של משטר דמוקרטי בישראל. המרד שלהם היה, כמו שאפשר להבין, מרד של ממש. עם דם ואש ותימרות עשן. לא מרד של הצהרות בטוויטר

בית המשפט גזר על חרותי עשר שנות מאסר על חלקו במרד האלים. אבל הוא שוחרר תוך זמן קצר, אחרי שזכה לחנינה בהמלצת הרבנים הראשיים, כולל המלצתו של הרב הראשי יצחק הרצוג – שהוא גם אביו של נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג, שחתם כעבור שנים על החנינה לאנשי שב"כ בפרשת קו 300, וגם סבו של נשיא המדינה הנוכחי, יצחק הרצוג, שמן הסתם יחון, אם יתעורר צורך, את מורדי העידן הזה. כי בישראל הכול הרי נשאר במשפחה ובחנינה. כולם מורדים וכולם סולחים והעגלה נוסעת, אין עצור.

יעקב חרותי יצא לחופשי אבל לא נרגע מניסיונות המרד. הוא הורשע בהמשך בהפצת כרוזים נגד ישראל קסטנר, שנרצח בידי מתנקשים בתל אביב. לימים סיפר שהוא היה זה שסיפק את הפצצות שזרקו עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר על ביתו של שר התחבורה דוד צבי פנקס, במחאה על כוונתו של פנקס למנוע תחבורה ציבורית בשבת. עניין שגם ב-2022 נכדתו של קסטנר, שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי, לא הצליחה לקדם.

יעקב חרותי בחתונת נכדו בקיץ 2012 (צילום: בת שבע ג'קובסון חרותי, ויקיפדיה)

אחרי כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים מצא יעקב חרותי ייעוד חדש לחייו – הוא רתם את הכשרתו המשפטית ואת בקיאותו בחוקים העות'מאניים והמנדטוריים (שעל פיהם הוא עצמו נשפט והורשע על המרדה וחברות בארגון טרור) והפך לאחד מגדולי המומחים לרכישת קרקעות ביהודה ושומרון.

חרותי הספיק ליטול חלק בניסיונות המרד האזרחי של המתנחלים נגד תוכנית ההתנתקות, ולכהן כיועץ משפטי מיוחד לענייני קרקעות של המנהל האזרחי.

יעקב חרותי מת ממש לא מזמן. בחודש יולי השנה. הוא היה בן 95. מותו לא משך תשומת לב ציבורית רבה. מעטים זכרו את עברו המרדני. הוא בטח היה מתפקע מצחוק בקברו, לו היה שומע שהמנהל האזרחי יעבור בקרוב לשליטתו של בצלאל סמוטריץ', ושדווקא השמאלנים הלפלפים הם אלו שמואשמים עכשיו בהמרדה ובמרד נגד השלטון.

חרותי בטח היה מתפקע מצחוק בקברו, לו היה שומע שהמנהל האזרחי יעבור בקרוב לשליטתו של סמוטריץ', ושדווקא השמאלנים הלפלפים הם אלו שמואשמים עכשיו בהמרדה ובמרד נגד השלטון