במשך שנים הוקעו נשים כנחותות לגברים בשל סיבות, בהן: פחות כוח פיזי מגברים, מה שאיפשר לגברים לבלוט במלחמה על אדמה וקיום, או שימוש בנשים כאובייקט לסיפוק מיני. שגיאה היסטורית-חברתית הביאה גברים וגם נשים לראות חצי מהמין האנושי כנחות. אז כיצד התפתח הוויתור של חברות ותרבויות על חצי מהמין האנושי ועל סגולותיו המיוחדות? ואיך התקבעו תבניות חשיבה המקשות את השינוי בתפיסה מסוכנת זו?

גברים ונשים אינם זהים, אבל אינם נחותים או עליונים אלה על אלה. מתוך צורך אבולוציוני להסתגל לסביבות חיים משתנות התפתח בטבע הצורך בזכר ובנקבה כדי ליצור צאצאים שיקבלו תכונות משני ההורים ויאפשרו חיים בסביבות חדשות. זכר ונקבה אינם זהים, אבל העובדה שלנקבה יש רחם שיכול לגדל את הצאצא ושלזכר יש מסת שריר גבוהה יותר אינה הופכת אחד מהם לטוב/שווה/חשוב יותר ובוודאי שלא לחכם/מסוגל/או ערכי יותר מהאחר.

זכר ונקבה אינם זהים, אבל העובדה שלנקבה יש רחם שיכול לגדל את הצאצא ושלזכר יש מסת שריר גבוהה יותר – אינה הופכת אחד מהם לטוב/שווה/חשוב יותר ובוודאי שלא לחכם/מסוגל/או ערכי יותר מהאחר

מהן תבניות חשיבה, מהי שכיחותן וכיצד הן נוצרו?

תבניות חשיבה הן מודלים שעל פיהם פועל המוח, אלה מסלולים אלקטרו-כימיים שנוצרו בין הנוירונים ועל פיהם אנו חושבים, מתנהגים ואפילו תופסים את אירועי חיינו. הם מכתיבים את מי שאנחנו ואת מי שנהיה.

החיים מחייבים חשיבה בתבניות. מדוע? במהלך החיים עלינו להגיב כל הזמן לאין-ספור גירויים, פנימיים וחיצוניים. לא יעיל ואפילו לא אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו בכל רגע נתון ולהחליט כיצד לפעול. חשיבה בתבניות יעילה, מקצרת תהליכים, ובדרך כלל אדפטיבית ושומרת עלינו. אלא שלא תמיד. לעתים תבנית חשיבה תוקעת אותנו ולא מאפשרת לנסות משהו אחר, גם אם ההתנהגות המוכרת גורמת לנו נזק.

לכולנו תבניות מחשבה אופייניות וכולנו פועלים על פיהן: מוצרי מזון שאנחנו רגילים לקנות ומכירים את מקומם בסופר, חנויות בגדים, חוג הספורט, ואפילו הדברים שעליהם אנו רגילים לכעוס עליהם. כולנו חוזרים למוכר ולידוע.

תבניות החשיבה שנבנו במהלך חיינו ניזונות מעברנו האישי. תינוק או תינוקת לומדים כי כאשר הם בוכים מגיע אוכל, מגע הורי או הקלה במצוקה. כל מה שנלמד לאחר מכן כילדים.ות, ומבוגרים.ות יתהווה לתבניות חשיבה שיובילו אותנו למחשבות והתנהגות קבועים.

אפילו התפיסה שלנו מושפעת מתבניות קיימות במוחנו. התפיסה על פי תבניות חשיבה חוסכת זמן ומייעלת, אבל גם מסוכנת כיוון שהיא "חותכת" פריטי מידע שלא ייכנסו למודעות שלנו, ולכן כאילו לא התקיימו כלל.

הטיות תפיסה בעקבות תבניות חשיבה

תבניות החשיבה שלנו קובעות למה נשים לב ולמה לא, איזה מידע נקבל כ"נכון" ואיזה כ"בלתי אפשרי", כך שדעותינו ממשיכות על פי תבניות החשיבה הקיימות. במדע הפיזיקה קיים שיח סוער לגבי השאלה מהי "מציאות" והאם אנו יכולים לתפוס משהו בצורה "אובייקטיבית". כיום המחשבה הרווחת היא שכל תפיסה שאנו תופסים בחושים שלנו וכל הבנה והסקת מסקנות שלנו – כולן מתבססות על תבניות חשיבה שלנו.

איך נוצרו תבניות חשיבה המוקיעות נשים כמכלול?

במשך השנים הוקעו נשים כנחותות לגברים. הסיבות לכך רבות: מיעוט כוח פיזי שאפשר לגברים לבלוט בעת מלחמה על אדמה וקיום, או שימוש בנשים כאובייקט לסיפוק מיני. העובדה שמתוך קיום יחסי מין נכנסו נשים להריון, ילדו ונאלצו לגדל את הילדים הובילה לקושי ביכולתן להתפתח בלימודים, בחשיבה מדעית ובעשייה כלכלית.

אז התקבעה תפיסה שלפיה "אישה מקומה במטבח" ו"קול באישה ערווה" – תבניות חשיבה הקובעת כי נשים לא מסוגלות ואף אינן ראויות.

העובדה שנשים נכנסו להריון, ילדו ונאלצו לגדל את הילדים הובילה לקושי ביכולתן להתפתח בלימודים, בחשיבה מדעית ובעשייה כלכלית. אז התקבעה תפיסה לפיה "אישה מקומה במטבח" ו"קול באישה ערווה"

מתוך פחד מהאחר התפתחה הדעה הגברית שלפיה לנשים יש כוח מאגי על גברים ועל העולם והן לכאורה הסיבה לרוע ולאסונות טבע. בלית ברירה ומתוך תלות כלכלית וחברתית, שימרו נשים תבניות חשיבה שהיו לאימותיהן ואף חוזקו על ידי אבותיהן ואחיהן והלהקה האנושית שבה חיו.

הן לא הצליחו להשתחרר מתבנית החשיבה המקובלת: "אנחנו חלשות ונחותות, לא מסוגלות, צריכות גבר שינהל את חיינו, אסור לנו ללמוד ולשאוף להתפתחות והגשמה עצמית". כן, כיום מזעזע לקרוא מילים כאלה, אבל לא רק שהגישה זו לא נעלמה אלא קיימת ביתר שאת בחלק מהחברות האנושיות.

איך נשנה את תבניות החשיבה?

למזלנו, האישי והחברתי, תבניות חשיבה ניתנות לשינוי. כל העת אנחנו קולטים דעות והתנהגויות שמעבר לתבניות שלנו. אנו מטמיעים אותן ובונים תבניות חדשות. זו ספירלת ההשתנות וההתאמה שלנו לסביבתנו הטבעית והאנושית.

כל שינוי עלול להפחיד ועל מנת לשנות עלינו להפסיק לפחד. בין קוטב שימור הקיים לבין קוטב ההתפתחות יש מרווח ועלינו להיות בו, לעתים לנוע לעבר שימור ולעתים להתמודד עם שינוי. מסיבה זו ההתפתחות היא ספירלית: בעלת תנועה מעגלית של שמירה על הקיים וגם בעלת וקטור המוביל קדימה לשינוי והתפתחות.

מה שעוזר לנו לצאת מקיבעון מחשבתי והתנהגותי היא היכולת לחשוב אחרת, לפרק את התמונה למרכיבי יסוד ולהצליח לחבר את המרכיבים מחדש באופן שונה. המסת תבניות קיימות קריטית להתפתחות ולהסתגלות במצבי חיים משתנים.

כיצד התרחש השינוי בתפיסת המין הנשי?

כמו כל שינוי בתרבות האנושית, כך גם כאן נחוצות היו נשים שזעקו על הטיפשות המחרידה של ההוקעה ובנו תבניות חשיבה חדשות של שוויון הזדמנויות בין המינים.

על מנת להניע את תבניות החשיבה שקובעו במשך אלפי שנים, היה צורך בהתמדה ודבקות במטרה. לעתים אף היה צורך בכוח ובאלימות. הנשים שהובילו את התנועה לשחרור האישה נתפסו ככוחניות ואלימות, התייחסו אליהן בזלזול כ"גבריות" ואף הוקיעו אותן.

על מנת להניע את תבניות החשיבה שקובעו במשך אלפי שנים, היה צורך בהתמדה ודבקות במטרה. לעתים אף היה צורך בכוח ובאלימות. הנשים שהובילו את התנועה לשחרור האישה נתפסו ככוחניות ואלימות

אולם הן הצליחו לזעזע את הקיים ולהכניס תבניות חשיבה חדשות: נשים אינן כלי לסיפוק מיני עבור גברים, אלא בעלות יכולות שכליות ורגשיות, חוסן ועוצמה נפשיים שונים מגברים – אך לא פחות מהם. להיפך, כיום רואים יותר ויותר גברים הנעזרים ביסוד הנשי (הנמצא בכל גבר כפי שיסוד גברי נמצא בכל אישה) כדי להתפתח ולפתח את החיים האישיים שלהם החברה האנושית.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי