עם או בלי ועידת האקלים בשארם א-שיח, לא עובר יום מבלי שהתקשורת מתייחסת לאחד מהיבטיו של ה-ESG (סביבתי, חברתי וממשלתי -Environmental, Social, and Governance). ה-ESG הפך בחמש השנים האחרונות לשיקול מרכזי אצל מחזיקי העניין בחברות עסקיות: הלקוחות, המשקיעים, העובדים הספקים, והשותפים העסקיים בקבלת החלטותיהם לגבי התנהלות החברות.

עם או בלי ועידת האקלים בשארם א-שיח, לא עובר יום מבלי שהתקשורת מתייחסת לאחד מהיבטיו של ה-ESG, שהפך בחמש השנים האחרונות לשיקול מרכזי אצל מחזיקי העניין בחברות עסקיות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ESG פירושו השקעה אחראית (באנגלית: Socially Responsible Investment או SRI), הידועה גם כ"השקעה ירוקה", השקעה המתחשבת ברווחה החברתית הכוללת בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי. באופן כללי, מדובר במשקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי אשר תומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי. חלק ממשקיעים אלו נמנע מלהשקיע במוסדות המעורבים בייצור או הפצה של אלכוהול, מוצרי טבק, הימורים, פורנוגרפיה, אמצעי לחימה ומוצרים צבאיים. התחומים בהם מתמקדות השקעות אחראיות הם שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי. זו בעצם האחריות של חברות בנושאי סביבה, מה שהחברות משקיעות על מנת להפחית זיהום.

קרנות ענק בינלאומיות כמו בלאקרוק וכל בנקי ההשקעות הגדולים הקימו קרנות השקעה אשר מכוונות השקעות על פי מדדי ESG. חברות שמעוניינות בהשקעות הון, במניות או בחוב נדרשות היום לדווח למשקיעים שלהן פרמטרים של ESG, על מנת לאפשר לבעלי העניין להחליט באיזו מידה הם מעוניינים להשקיע, לקנות מוצרים או שרותי החברה, או לעבוד בה ואיתה.

אפילו חברות סטארטאפ ישראליות כבר נדרשות בשנה האחרונה לדווח פרמטרים של ESG למשקיעי הון סיכון כדי לקבל מהם השקעות – אם כי בארץ מרבית המנהלים טרם שמעו על כך.

קרנות ענק בינלאומיות וכל בנקי ההשקעות הגדולים הקימו קרנות השקעה שמכוונות השקעות על פי מדדי ESG. חברות שמעוניינות בהשקעות הון, במניות או בחוב נדרשות היום לדווח למשקיעים שלהן פרמטרים של ESG

כעת נכנסים גם הרגולטורים באירופה וארצות הברית לנושא. מה שהיה עד כה Nice to Have אופציונלי, הופך להיות Must Have מתחייב, שכן מלבד אירופה שהובילה את הנושא בחמש השנים האחרונות, כעת בהובלת הנשיא ג'ו ביידן גם ארצות הברית החלה ליישר קו, ויחד עם אירופה לקבוע סטנדרטים בינלאומיים למדידות, הערכות סיכונים ולדיווחי ESG.

ה-SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית) פרסמה לאחרונה תקנות הדורשות מחברות נסחרות להוסיף לדיווחי המאזנים הכספיים שלהן החל מן השנה הבאה דיווחים לגבי הפעילות שלהן במגוון היבטים, הן של אקלים, הן של ניהול חברתי (למשל מגוון תעסוקתי) והן של משילות ושקיפות תהליכים בחברות. כבר ב-2023 הדיווחים נדרשים לגבי מה שמוגדר מכלול 1 (Scope1), המעגל הראשון של פעילות החברה הישירה וטביעת הרגל האקולוגית שלה.

הנושא מסתבך עוד יותר כאשר חברות, גם כאלה שאינן נסחרות בבורסות זרות אך הלקוחות שלהן כן, נדרשות לדווח ללקוחות שלהן את הפרמטרים של ה-ESG וזאת רק כדי להמשיך לעבוד איתן. כך לדוגמה, חברות ישראליות שמספקות מוצרים לענקית המרכולים "וולמארט" הנסחרת בבורסת ניו יורק ולה למעלה מ-10,000 סניפים, נדרשות כבר היום לדווח ל"וולמארט" על מכלול 1, ובקרוב תידרשנה גם לדווח על מכלולים 2 ו-3.

רשות ניירות הערך האמריקאית פרסמה לאחרונה תקנות הדורשות מחברות נסחרות להוסיף לדיווחי המאזנים הכספיים שלהן החל מן השנה הבאה דיווחים לגבי פעילותן במגוון היבטים, בהן של אקלים, ניהול חברתי ושקיפות

בשנת 2024 כבר יתווסף מכלול 2 (Scope2), שכולל בעיקר את צריכת האנרגיה של החברה, וכאן חברה שרוכשת או מייצרת בעצמה חשמל מאנרגיה מתחדשת תקבל דירוג גבוה יותר מאשר חברה דומה שמייצרת חשמל מאנרגיה מחצבית.

ב-2025 החברות כבר תידרשנה על ידי ה-SEC לדווח את טביעת הרגל האקולוגית של כל שרשרת האספקה של מוצריהן או שרותיהן, מה שקרוי מכלול 3 או Scope3. אלה כוללות את כל הספקים החל מחומרי הגלם, דרך התובלה והשינוע, והספקים השונים לאורך הדרך עד ללקוח הסופי.

חברה שלא תדווח את טביעת הרגל הפחמנית של שרשרת האספקה שלה, תמצא את עצמה מפרה את תקנות המסחר בבורסה בה היא נסחרת.

אז כשאני מכריז ומתריע מעל כל במה כי "Winter is coming" (החורף מגיע) – אני מתכוון שהוא מגיע עכשיו, הוא כבר כאן.

חברות חייבות להתייחס ל-ESG כנושא מרכזי בפעילות העסקית שלהן, ולא כעוד דרך לקרוץ למשקיעים. עליהן ללמוד את הנושא לעומקו, וליישם תהליכי עבודה ומערכות שתאפשרנה להם למדוד ולדווח ESG וכן לתכנן תהליכים להפחתת טביעות הרגל האקולוגיות, הגברת המיקוד החברתי והשקיפות המשילותית בחברה.

ב-2025 החברות כבר תידרשנה לדווח את טביעת הרגל האקולוגית של כל שרשרת האספקה של מוצריהן או שרותיהן. חברה שלא תעשה זאת תמצא עצמה מפרה את תקנות המסחר בבורסה בה היא נסחרת

כל זה הופך להיות קריטי לפעילות החברה מי שלא יעשה זאת פשוט ימצא את עצמו מחוץ למגרש, או המדף.

עודד רוז הוא מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה, גוף המאגד כ- 250 חברות ישראליות ואמריקאיות המהוות כשליש מהכלכלה הישראלית. רוז בעל תואר ראשון מהתכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במימון ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת וורטון שבפנסילבניה.