עזה מתאבלת על פליטיה ומאשימה את ראשי חמאס

ביקורת נדירה מסוגה נשמעה ברצועת עזה, שם קברו השבוע שמונה פליטים פלסטיניים שניסו להגיע לחופי אירופה – אך טבעו במים הטריטוריאליים של תוניסיה. קרובי משפחתם האשימו את ראשי חמאס במות יקיריהם.

אימו של אחד הפליטים אמרה שאם שליטי עזה היו דואגים לפיתוחה וליצירה של מקומות העבודה, בנה – שהיה ספר והרוויח פחות משלושה דולרים ליום – היה עדיין בחיים. אין אומדן מדויק של מספר הפליטים הפלסטיניים שמנסים לברוח מעזה ולהגר לאירופה – או למדינות ערביות, אך ידוע שרבים מהם מוצאים את מותם בים התיכון, יחד עם אלפי פליטים אחרים מסוריה, לבנון ועיראק.

על פי ארגון היורומד לניטור זכויות האדם הפועל בג'נבה, משנת 2014 כ־360 פלסטינים מעזה מצאו את מותם בים התיכון או במהלך ניסיונות ההברחה דרך לוב ומדינות נוספות. לפני כחודש משרד החוץ הפלסטיני הודיע על מבצע הצלה מוצלח של שתי סירות עמוסות בפליטים פלסטיניים מעזה באזור מיסראתה, לוב.

לפי הפרסומים, בין הפליטים היו גם כמה נשים. המצב הכלכלי בעזה ממשיך להיות קשה מאוד. כ־20 אלף פועלים פלסטינים אומנם קיבלו השנה אישורי עבודה בישראל, אך לנוכח האבטלה הגואה – שחצתה את רף ה־44% – מדובר בטיפה בים.

הלוויה ברצועת עזה לפליטים שטבעו ליד חופי תוניסיה, בניסיון להגיע לאירופה, 18 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

המצב הכלכלי בעזה ממשיך להיות קשה מאוד. כ־20 אלף פועלים פלסטינים אומנם קיבלו השנה אישורי עבודה בישראל, אך לנוכח האבטלה הגואה – שחצתה את רף ה־44% – מדובר בטיפה בים

הביקורת נגד אוזלת היד של ממשלת חמאס כבר נשמעה בעבר. למשל, בתחילת השנה. לפני כשנתיים תושבי עזה אף יצאו במחאה נגד יוקר המחיה וביקרו את חמאס בעקיפין. אולם, כל עוד לא מדובר במחאה עממית רחבה – קשה להאמין שהביקורת הזאת מאיימת על המשך שלטונו של חמאס, שנמשך כבר 15 שנים תמימות.

חגיגת המונדיאל הסתיימה, בתי המלון מיותמים

12 שנים חלפו מאז שקטאר קיבלה את הזכות לארח את המונדיאל. עתה, אחרי שהשחקנים והאוהדים עזבו, האצטדיונים היפים, הקניונים ובתי המלון שהוקמו במיוחד בשביל האירוע הייחודי יעמדו ריקים.

גם מדינות אחרות שאירחו את המונדיאל התמודדו עם עודף חדרים בבתי מלון ואצטדיונים. אולם, להבדיל מספרד, יוון או רוסיה – האוכלוסייה הקטארית דלילה וזרם התיירות לא גדול במיוחד. זה היה ברור מלכתחילה: למען סיבוב של "ספורטוושינג" קטאר תשלם כמה שצריך.

על פי האומדנים הצנועים, המדינה הוציאה כ־300 מיליארד דולר על ההרפתקה הספורטיבית. ספק רב אם היא החזירה משהו מההוצאה הזאת. רק כ־750 אלף אוהדים הגיעו בחודש המונדיאל לקטאר – לעומת הצפי הקטארי שעמד על 1.2 מיליון.

אלפים ברחובות השוק במרכז דוחא, קטאר, 7 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

על פי האומדנים הצנועים, המדינה הוציאה כ־300 מיליארד דולר על ההרפתקה הספורטיבית. ספק רב אם היא החזירה משהו מההוצאה הזאת

קשה להאמין כי נמכרו מספיק חולצות, כובעים וסיכות על מנת לכסות משהו מההוצאה האסטרונומית. כמובן שקטאר – מדינה קטנה מאוד ועשירה מאוד – יכולה להרשות לעצמה לערוך מונדיאל כזה כל ארבע שנים, אך הבזבוז והפגיעה באקולוגיה משוועים לשמיים.

העניין הוא שבמקום לשתוק ולחייך, הבכירים הקטארים הדגישו שוב ושוב עד כמה המונדיאל שלהם הוא ירוק ואקולוגי. אלא שמחקרים שנערכו עד כה מראים שההפך הוא הנכון.

קיימות? איכות הסביבה? הצחקתם את הנהלת ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל, שבלית ברירה הודתה בכך ש"הזכייה של קטאר" הייתה כרוכה בהרבה מאוד כסף שעבר לראשי פיפ"א.

אז נוסף על ה"ספורטוושינג", המונדיאל הקטארי גם מריח מ"גרינוושינג" רציני, מה שלא הפריע לרייטינג הגבוה, לזיקוקים ולחיוכים של ההנהגה הקטארית, שבוודאי נמנית על אחת המנצחות באירוע הנוצץ, היקר והבזבזני הזה.

נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו במסיבת עיתונאים בדוחא, קטאר, 16 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

אז נוסף על ה"ספורטוושינג", המונדיאל הקטארי גם מריח מ"גרינוושינג" רציני, מה שלא הפריע לרייטינג הגבוה, לזיקוקים ולחיוכים של ההנהגה הקטארית

המחאה בירדן דוכאה, המשבר הכלכלי נותר בעינו

כשנהגי משאיות זועמים חסמו כבישים בדרום ירדן ובאזור עמאן, סרטונים ותמונות הופצו ברחבי הממלכה במהירות על. הם דרשו צדק, לחם ודיזל במחיר שפוי, מחאו נגד הממשלה ואף הביעו ביקורת חריפה נגד המלך. אחדים אף קראו להדחתו.

אחרי כמה שעות השלטונות הירדניים חסמו את יישומון טיקטוק כי המחאות הפכו לאלימות מאוד והתרחבו לערים נוספות. על מנת להרגיע את הרוחות, בעמאן החליטו לפעול נגד הרשתות החברתיות.

כך פעל בזמנו גם הנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן, כך פועלים היום השלטונות האיראניים נגד המפגינות והמפגינים המוחים נגד המשטר. כעבור עוד כמה שעות, כשהתברר כי שלושה שוטרים נהרגו במהלך המהומות – כוחות צבא נכנסו לעמאן ולערים נוספות, וגל המחאה הנוכחי הגיע אל סופו.

אולם, השאלה היא מה יקרה בפעם הבאה שמחירי הלחם, החלב והדלק יטפסו. בשנים האחרונות ירדן גועשת בעקבות מחאות נגד יוקר המחיה והגזירות הקשות של הממשלה, שמנסה לצמצם את ההוצאה הציבורית.

עבדאללה מלך ירדן (צילום: Hannibal Hanschke/Pool via AP, File)

ב־2018 הממשלה אף נאלצה להתפטר בעקבות המחאות, אך מאז המשבר הכלכלי החריף עוד יותר בעקבות מגפת הקורונה ולאחר מכן בגלל הפלישה לאוקראינה

ב־2018 הממשלה אף נאלצה להתפטר בעקבות המחאות, אך מאז המשבר הכלכלי החריף עוד יותר בעקבות מגפת הקורונה ולאחר מכן בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. התוכנית הכלכלית לשיפור המצב המדינה פורסמה כבר בחודש יוני, אך לפני שבועות אחדים התברר שהיא לא מיושמת – בגלל חוסר בתקציב.

האם בשנת 2023 המחאות שוב ירעידו את רחובות עמאן, זרקא ואירביד? כרגע זה תלוי לא רק בירדנים אלא גם בלא מעט גורמים חיצוניים כמו מחירי החיטה והדלק. הבעיה היא שכשאין שומן השלטונות נוהגים לחתוך בבשר החי, מה שבוודאי לא יוסיף ליציבות ולשגשוג.

סנטה בערב הסעודית

לפני שלוש שנים, עצי אשוח ירוקים, קישוטים וסנטה עם זקן לבן וחליפה האדומה הופיעו לראשונה בגלוי בחלונות הראווה בג'דה וריאד. מאז, כמות האורות, החגיגות וסימני החג רק הולכים וגדלים. במהלך שנות ה־2000, משטרת המוסר הייתה רודפת את הסוחרים שהיו מעיזים להציב עץ אשוח קטן בבית העסק שלהם או להתקשט בפרחים ובלבבות לקראת יום אהבה.

הנסיך מוחמד בן סלמאן, השליט דה פקטו של ערב הסעודית, ביטל את משטרת המוסר השנואה ונתן אור ירוק ללבבות ולעצי האשוח

הנסיך מוחמד בן סלמאן, השליט דה פקטו של ערב הסעודית, ביטל את משטרת המוסר השנואה ונתן אור ירוק ללבבות ולעצי האשוח (במקביל לאישור לנשים לנהוג ברכב, ופתיחה של בתי קולנוע). עתה, גם הנוצרים – בעיקר העובדים הזרים בממלכה – וגם המקומיים יכולים ליהנות מרוח חג המולד וראש השנה האזרחית.

מוחמד בן סלמאן (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP, File)

אין ספק שערב הסעודית – שמקימה בימים אלה מיזמים תיירותיים ומצפה להגדיל את זרם התיירות הבינלאומית – משנה את פניה, אחרי עשרות שנים של שמרנות ופנאטיות דתית. לא כולם בעולם משוכנעים שמדובר במהפך אמיתי, אך מבחינת האזרחים הסעודים והעובדים הזרים הרבים שמתגוררים בממלכה – מדובר בלא פחות ממהפכה.

היום הזה בתולדות מזה"ת: במצרים מציגים את "אאידה"

ב־1871 התכנסה האצולה של חצר הח'דיו הראשון של מצרים איסמעיל באופרה הקהירית החדשה כדי לצפות בבכורה של "אאידה" מאת המלחין ג'וזפה ורדי.

האופרה נחנכה כבר בשנת 1869, באותה שנה שנפתחה תעלת סואץ. אולם, בגלל המלחמה בין פרוסיה לצרפת, לא ניתן היה להוביל למצרים את התחפושות ואת התפאורה המהודרת הדרושה, ולכן ביום הפתיחה הציגו באופרה את "ריגולטו".

ורדי לא נכח בבכורה אך כששמע כי לציבור לא הותר לרכוש כרטיסים הוא זעם מאוד ויצא בדברי ביקורת חריפים נגד הח'דיו המצרי

ורדי עצמו לא נכח בבכורה אך כששמע כי לציבור לא הותר לרכוש כרטיסים הוא זעם מאוד ויצא בדברי ביקורת חריפים נגד הח'דיו המצרי.

לאחר כשלושה חודשים, כש"אאידה" הוצגה בתיאטרון אלה סקאלה במילאנו, ורדי הצהיר שלדידו מדובר בבכורה האמיתית. אולם, למרות זעמו של ורדי, הציגו מאז את "אאידה" באופרה המצרית – וגם באתרים היסטוריים כמו הפירמידות בגיזה ומקדש הכַּרְנָכּ בלוקסור – מאות פעמים. האופרה המפורסמת נכנסה גם לפנתאון המצרי.