הגופים החמושים הפועלים מזה חודשים רבים בצפון הגדה המערבית, כמו ההתארגנויות בג'נין וגוב האריות בשכם, מצליחים לרכוש את אהדתו של הציבור הפלסטיני. הסקרים האחרונים נותנים תמיכה בשיעור שמעל 70 אחוז לפעילותם.

הגופים החמושים הפועלים מזה חודשים רבים בצפון הגדה המערבית, כמו ההתארגנויות בג'נין וגוב האריות בשכם, מצליחים לרכוש את אהדת הציבור הפלסטיני. הסקרים האחרונים נותנים תמיכה בשיעור שמעל 70% לפעילותם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

זוהי תופעה הבולטת מאוד על רקע היעדרם של כל הארגונים הפלסטינים הגדולים מן העימות עם ישראל. הן חמאס, הן הג'יהאד האסלאמי והן שאר ארגוני האופוזיציה אינן פועלים או מצליחים לפעול ברחבי הגדה המערבית נגד ישראל או הרשות הפלסטינית.

לעומת זאת גדודי חללי אלאקצא, המזוהים עם תנועת פת"ח, מרשים לעצמם לגלות מעורבות קולנית בעיקרה בפעילות מן הסוג שמבצעות התארגנויות אלה, כנראה משום שביטחונם באי רדיפה מצד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, שהם חלק ממנה.

אולם גופים והתארגנויות אלה מעולם לא התיימרו או טענו שפעילותם נועדה לשחרר את פלסטין מהכיבוש הישראלי. אנשיהם מוכרים וידועים, עממיים באופיים, מתהלכים ברחוב ומקיימים קשרים עם כל מי שנקרה בדרכם. הם הבהירו שהם מתמרדים נגד המצב הקיים של קיפאון מדיני ונגד מדיניות הרשות הפלסטינית.

לא החסימה הישראלית של הטיקטוק הביאה לפירוק או צמצום פעילות גוב האריות, כפי שהתהדר קצין ישראלי, אלא הרשות הפלסטינית שקיימה מגעים עם ראשיה כדי לעצור את שפיכות הדמים. היא זו העומדת מאחורי ההפחתה הגדולה בפעילות ההתארגנות הזו והסגרתם העצמית של אנשיה לידי הרשות.

התמיכה העממית הרבה בפעולות ההתארגנות הזו מלמדת על הכמיהה הרבה של הציבור למהלך כלשהו שיזעזע את המציאות ויניע את הבעיה הפלסטינית מן הקיפאון רב השנים בו היא נמצאת.

התמיכה העממית הרבה בפעולות ההתארגנות הזו מלמדת על הכמיהה הרבה של הציבור למהלך כלשהו שיזעזע את המציאות ויניע את הבעיה הפלסטינית מן הקיפאון רב השנים בו היא נמצאת

התארגנות גוב האריות לא קמה על יסודות של אדיאולוגיית מתאבדים (שהידים) או מוות על קידוש השם, מה שאנו הפלסטינים קוראים אסתשהאד. היא לא קשורה לשום ארגון או פלג פלסטיני.

זו קבוצת צעירים משכם שאיבדו כל תקווה לחיים של כבוד. קבוצה שהכרותה עם ישראל מתקיימת דרך הצבא הישראלי החודר לעריהם והורס בתים של רבים מהם, דרך הקמה של התנחלויות והתנכלות של מתנחלים לפלסטינים. הם גדלו כשלנגד עיניהם מסייעים חיילים ישראלים בהקמת התנחלויות, כשהם שומעים במשך שנים חוסר הכרה מצד נתניהו והבאים אחריו בפלסטינים כעם ובזכותם להגדרה עצמית ולמדינה משלהם.

הייאוש הוא הדלק המזין את המוטיבציה של קבוצה זו. היא מחאתית באופייה ועיקר מטרתה הוא להביע התנגדות גם בנשק חם למדיניות ישראל וזעם על הרשות הפלסטינית.

עיקר עניינה הוא להחזיר מחדש את העניין הפלסטיני לסדר היום הבינ"ל ולשיח הישראלי הפנימי, ולהוביל את הרשות הפלסטינית לשינוי גישה כלפי ישראל ומדיניותה. לחדול מהשחיתות, לחדול ממדיניות ההבלגה כלפי כל מה שעושה ישראל, להפסיק את התיאום הביטחוני עמה ללא תהליך מדיני.

בעיני הפלסטינים ישראל החליטה לצאת למלחמה בגוב האריות, לחדור, לפרוץ ולפלוש לבתי חבריה מבלי למצות את התיאום הביטחוני הקיים עם הרשות הפלסטינית. היא פוגעת בכך באורח קשה במעמדה בעיני הציבור ומגבילה מאוד את יכולת פעולתה.

הייאוש הוא הדלק המזין את המוטיבציה של קבוצה זו. היא מחאתית באופייה ועיקר מטרתה הוא להביע התנגדות גם בנשק חם למדיניות ישראל וזעם על הרשות הפלסטינית

על הישראלים לדעת שיש גבול ליכולת הספיגה של הרשות הפלסטינית. כשישראל מתעלמת ממנה היא מציבה אותה בעמדה גוף בלתי רלוונטי וחסר זכות קיום.

ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.