ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך נאום ברמת גן, מדבר על בקעת הירדן ומבטיח להחיל עליה ריבונות ישראלית אם ישוב וייבחר, 10 בספטמבר 2019 (צילום: מנחם כהנא/סוכנות הידיעות הצרפתית)
מנחם כהנא/סוכנות הידיעות הצרפתית

הממשלה ה-37 עושה צעד נוסף לכיוון סיפוח שטחי יו"ש

בפעם הראשונה כולל מסמך קווי היסוד של ממשלת ישראל הצהרה על "זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל", וכל אזכור של שאיפה להסדר מדיני עם הפלסטינים נעדר ממנו ● זוהי לא רק התעלמות מהשאיפות הלאומיות של הפלסטינים, אלא הודעה חד-צדדית שמשמעותה סיפוח דה-פקטו ● פרשנות

מסמך קווי היסוד של הממשלה ה-37 הונח אתמול (רביעי) על שולחן הכנסת. זהו אינו מסמך מחייב ומשמש כנייר עמדה הצהרתי בלבד, אך המונחים בהם משתמשת הממשלה מלמדים על הכיוון והשאיפות של השותפות בהקמת הממשלה.

לראשונה מאז הקמת המדינה, קווי היסוד של ממשלת ישראל החדשה כוללים את המשפט: "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל".

המונח "ארץ ישראל" כבר הופיע בקווי היסוד של ממשלות קודמות, אך הפעם הוא זוכה להרחבה: הזכות של העם היהודי על "ארץ ישראל" היא בלעדית ובלתי ניתנת לערעור.

המונח "ארץ ישראל" כבר הופיע בקווי היסוד של ממשלות קודמות, אך הפעם הוא זוכה להרחבה: הזכות של העם היהודי על "ארץ ישראל" היא בלעדית ובלתי ניתנת לערעור

במילים "ארץ ישראל" מקובל להשתמש כאשר רוצים להתייחס לשטח הארץ בכללותו, לרוב במשמעות התנ"כית – כלומר, השטח הכולל את יהודה ושומרון. ארץ ישראל היא האדמה, השטח עצמו.

מדינת ישראל, לעומת זאת, היא הממלכה – מדינה שגבולותיה הבינלאומיים טרם הוגדרו באופן מוחלט. מדינה שהוקמה ב-1948, ומאז 1967 מחזיקה בשליטה צבאית גם את אזורי יו"ש וסיפחה אליה את ירושלים המזרחית ורמת הגולן.

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר חותם על ההסכם מול הליכוד לצד ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, 28 בדצמבר 2022
יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר חותם על ההסכם מול הליכוד לצד ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, 28 בדצמבר 2022

בקווי היסוד לאורך השנים השתנה והתפתח היחס לישראל – כמדינה או כארץ – כמו גם לנושא השאיפות של הממשלות להגיע להסכמות עם העם הפלסטיני.

כך למשל, בקווי היסוד של הקמת הממשלה ה-31, בראשה עמד אהוד אולמרט מטעם מפלגת קדימה, המונח "ארץ ישראל" לא הופיע כלל. מפלגת קדימה הקימה את הממשלה עם העבודה, ש"ס, הגמלאים וישראל ביתנו.

הניסוח של הסעיף המדיני בקווי היסוד ציין שאיפה ל"עיצוב גבולות הקבע של המדינה, כמדינה יהודית עם רוב יהודי וכמדינה דמוקרטית ותפעל לעשות כך במשא ומתן והסכם עם הפלסטינים, שיתנהל על בסיס של הכרה הדדית, הסכמים שנחתמו, עקרונות מפת הדרכים, הפסקת האלימות ופירוק ארגוני הטרור מנשקם".

ב-2009 הוקמה הממשלה ה-32 בראשות הליכוד, עם העבודה, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי – והפעם לא הופיעה בקווי היסוד ארץ ישראל, אלא רק "ישראל". בממשלה הזו, השנייה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, הוצהר כי הממשלה "תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל".

בממשלה השנייה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, הוצהר כי הממשלה "תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל"

ב-2013, כאשר הוקמה הממשלה ה-33,  דרשה ציפי לבני וקיבלה את תפקיד שרת המשפטים וגם לעמוד בראש המו"מ מול הפלסטינים. בממשלה הזו, שוב בראשות נתניהו, היו חברות גם המפלגות יש עתיד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והתנועה של לבני.

שרת המשפטים ציפי לבני בישיבת הממשלה ה-33 הראשונה במשרד ראש הממשלה בירושלים, 13 במאי 2013 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
שרת המשפטים ציפי לבני בישיבת הממשלה ה-33 הראשונה במשרד ראש הממשלה בירושלים, 13 במאי 2013 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הניסוח בקווי היסוד כבר רמז על כוחה העולה של הציונות הדתית בתוך הממשלה. נפתלי בנט נכנס עם 12 מנדטים של הבית היהודי והנוסח ניכר: "לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית".

וגם: "ישראל תחתור להסכם שלום עם הפלסטינים, במטרה להגיע להסדר מדיני עמם שמסיים את הסכסוך. אם יושג הסכם כזה, הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת ואם יהיה בכך צורך על פי דין, למשאל עם".

כלומר, לצידה של ההצהרה על "זכות העם היהודי למדינה ריבונית בארץ ישראל", קווי היסוד כוללים גם התייחסות כפולה, ל"הסכם" ול"הסדר" עם הפלסטינים. והמילה "שלום" נמצאת עדיין בקווי היסוד.

לצידה של ההצהרה על "זכות העם היהודי למדינה ריבונית בארץ ישראל", קווי היסוד של הממשלה ה-33 כוללים גם התייחסות כפולה, ל"הסכם" ול"הסדר" עם הפלסטינים. והמילה "שלום" נמצאת עדיין בקווי היסוד

במהלך שנותיה הקצרות של הממשלה ה-33, לבני אכן ניסתה לחתור להסכם שלום, אך נתניהו הציב לצידה את שליחו האישי עו"ד יצחק מלכו, כדי לוודא שהיא רק תחתור אך לא תגיע ליעד.

ב-2015 הקים נתניהו את הממשלה עם שותפיו מכולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו. בקווי היסוד העתיקו את הניסוחים מהממשלה הקודמת, והעתיקו.

תמונה קבוצתית של הממשלה ה-34 במשכן הנשיא, 19 במאי 2015 (צילום: חיים צח/לע"מ)
תמונה קבוצתית של הממשלה ה-34 במשכן הנשיא, 19 במאי 2015 (צילום: חיים צח/לע"מ)

ב-2019 נכנסה ישראל לסחרור פוליטי ולמשבר הקשה ביותר בתולדות המדינה. אחרי שלוש מערכות בחירות וראשיתה של מגיפת הקורונה ברחבי העולם, ח"כ בני גנץ נטש במרץ 2020 את השותפות שהקים עם יאיר לפיד בכחול-לבן ונכנס בחמיצות פנים לממשלה דו-ראשית עם נתניהו, מתוך כוונה לשרוד בתפקיד שר הביטחון עד לרוטציה.

בעוד כל החלק הראשי של קווי היסוד עסק בהשלכת מצב החירום הרפואי והחשש מקריסת הכלכלה, הוקדשו בכל זאת סעיפים ממוקדים לנושא המדיני.

מלבד הליכוד וכחול-לבן ישבו בממשלה הזו גם יהדות התורה, ש"ס, הבית היהודי, העבודה ודרך ארץ.

גם הפעם הוכנס הניסוח המקובל: "מתוך אמונה כי לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי, תחזק הממשלה את הביטחון, תחתור לשלום, ותבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי המדינה".

אולם בשנת 2020 קווי היסוד של הממשלה כבר לא התיימרו לטפל בנושא הסדר או הסכם וגם לא הזכירו במשפט או חצי משפט את הפלסטינים.

בנימין נתניהו ובני גנץ אחרי השבעת הממשלה ה-35, ב-17 במאי 2020 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
בנימין נתניהו ובני גנץ אחרי השבעת הממשלה ה-35, ב-17 במאי 2020 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)

המצב לא השתנה בהרבה בקווי היסוד של הממשלה ה-36, בהובלת נפתלי בנט ויאיר לפיד. בקווי היסוד של "ממשלת השינוי", הנושא המדיני הושמט כמעט לחלוטין, למעט האמירה "חתירה מתמדת לשלום". בממשלה היו חברות ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד, העבודה, מרצ ורע"ם.

הבסיס עליו קמה הממשלה היה המשבר הפוליטי החריף וארבע מערכות בחירות רצופות, והצדדים החליטו להתמקד בנושאים עליהם היו מסוגלים להגיע להסכמות, תוך שאגף שלם בממשלה מתנגד בהגדרה לפתרון כלשהו בזירה הפלסטינית. מרבית קווי היסוד נגעו לכלכלה וחברה והתעלמו מהאתגרים מול הפלסטינים.

וכך הגענו לממשלה ה-37, אשר תושבע היום (חמישי), ותהיהי ממשלתו השישית של נתניהו.

קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים את המשפט הבא:

"לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון".

בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנוסף נאמר בקווי היסוד:

"הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל".

כלומר, בממשלה ה-37, במקום המינוח "מדינה ריבונית בארץ ישראל" עברה ממשלת ישראל לניסוח עדכני: "זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל".

השינוי בנוסח דרמטי. "בלתי ניתנת לערעור" הופיע כמעט בכל קווי היסוד, אך הזכות "הבלעדית" וקיומה "בכל מרחבי ארץ ישראל", הן הגדרות חדשות. בנוסף, בהמשך הסעיף מודגש פיתוח ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – כולל יהודה ושומרון (אם כי ממשלות עבר עסקו בכך גם, בסעיפים נפרדים).

ממשלת ישראל ה-37 מצהירה שיש זכות בלעדית על כל מרחבי ארץ ישראל ולאף אחד אחר אין פה זכויות. זוהי לא רק התעלמות מהשאיפות הלאומיות של הפלסטינים, אלא הודעה חד-צדדית שרק לעם היהודי יש זכויות.

על קווי היסוד של הממשלה ה-37 יש להוסיף סעיפים רבים בהסכמים הקואליציוניים הנוכחיים שעוסקים בשינוי דרמטי במדיניות של ישראל בשטחים.

בנימין נתניהו לוחץ יד עם בצלאל סמוטריץ' אחרי שהצדדים הגיעו להסכם קואליציוני בין הליכוד והציונות הדתית, 1 בדצמבר 2022 (צילום: הליכוד)
בנימין נתניהו לוחץ יד עם בצלאל סמוטריץ' אחרי שהצדדים הגיעו להסכם קואליציוני בין הליכוד והציונות הדתית, 1 בדצמבר 2022 (צילום: הליכוד)

כך, למשל, בחלק מההסכמים משולב סעיף המציע "גיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש, תוך בחירת העיתוי ובשקלול כלל האינטרסים הלאומיים והבינלאומיים של מדינת ישראל".

בחלק מההסכמים משולב סעיף המציע "גיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש, תוך בחירת העיתוי ובשקלול כלל האינטרסים הלאומיים והבינלאומיים של מדינת ישראל"

כמו כן, ישנם כידוע סעיפים תקציביים והעברת סמכויות המנהל האזרחי, ועיסוק בתשתיות ביהודה ושומרון. המילה סיפוח לא מוזכרת, אך משמעותם של הסעיפים הללו היא סיפוח דה-פקטו בשטחי C.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,038 מילים ו-1 תגובות
סגירה