סגירת מפעל להבים והחשש מפיטורים המוניים של מאות עובדים בפריפריה הם תצוגה מקדימה של מה שצפוי לנו, במידה שהתוכניות לפינוי מפרץ חיפה והתעשיות המזהמות אכן יתרחשו.

סגירת מפעל להבים והחשש מפיטורים המוניים של מאות עובדים בפריפריה הם תצוגה מקדימה של מה שצפוי לנו במידה שהתוכניות לפינוי מפרץ חיפה והתעשיות המזהמות אכן יתרחשו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ככל שמשבר האקלים מתקרב, הלחצים הסביבתיים הופכים להיות לחצים כלכליים וקיומיים מאוד קונקרטיים. מדינת ישראל מתכוננת לעשור של סגירת התעשיות המזהמות וניקוי מפרץ חיפה. אלפי עובדים צפויים לאבד את מקום עבודתם.

בעלי המפעלים נהנו במשך שנים מרווחים אדירים ומתמיכה ממשלתיות. הניסיון מלמד שהם ישמחו להסתתר מאחורי עובדי המפעל המתנגדים לסגירה ולראות אותם נאבקים במקומם בזירה הציבורית. הכתבות יראו כיצד עובדי המפעל נלחמים בפעילי הסביבה, רבים אלו עם אלו. גם פוליטיקאים בעלי אינטרס ישמחו לרכוב על גלי השנאה ההדדית.

חששם של העובדים מבוסס. אם מדינת ישראל באמת תסגור את המפעלים המזהמים – אלפי עובדים במפרץ יאבדו את פרנסתם. לא רק העובדים המועסקים באופן ישיר במפעלים, אלא גם העובדים והעובדות בהובלה, ההסעדה ובמעגלים נוספים יפגעו. מדובר בעובדים שמכירים את נזקי הזיהום מקרוב. הם עבדו בסביבה המזוהמת וחיים במפרץ עם בני משפחותיהם וקהילותיהם במשך שנים.

כיצד מקדמים פתרונות מיטביים לעובדי התעשייה

ראשית, בכדי לקדם פתרונות טובים חייבים לערב את העובדים החל מהרגע הראשון להיערכות. יש להבטיח תהליך שקוף ודמוקרטי שמערב את כל מי שהולך להיות מושפע מסגירת המפעל. כולל חשיפת הנתונים והמידע הנדרש.

בעלי המפעלים נהנו במשך שנים מרווחים אדירים ומתמיכה ממשלתיות. הניסיון מלמד שהם ישמחו להסתתר מאחורי עובדי המפעל המתנגדים לסגירה ולראות אותם נאבקים במקומם בזירה הציבורית

שנית, המדינה חייבת להסדיר רשתות ביטחון משמעותיות הכוללות תכניות הסבה לתעסוקה, הכשרות מקצעויות וליווי ארוך טווח בקליטה לעבודה. יש להבטיח שהמשרות החדשות מאפשרות פרנסה ראויה ויכולת התאגדות.

לבסוף, לעובדים שלא יצליחו להשתלב בשוק העבודה יש להבטיח דמי אבטלה משמעותיים, הגדלת הקצבאות והגמשת הקריטריונים לזכאות. יש להבטיח שהמפעלים ישלמו פיצויים הולמים, הסדרי פנסיה מוגדלת משמעותית למתקרבים לגיל פרישה ועוד.

נשמע סביר? מקרה הבוחן של סגירת חיפה כימיקלים במפרץ חיפה ב-2017 מלמד אחרת. אז נתקלו העובדים בכתף קרה מארגוני סביבה ומהפוליטיקאים מקבלי ההחלטות והתקשו לייצר תמיכה ציבורית להבטחת זכויותיהם.

הבעיה איננה רק אובדן מקומות עבודה, ויצירת חלופות לעובדי התעשיות הוותיקות. הריצה קדימה בסגירת מפעלים מזהמים ללא רשת ביטחון לעובדים,  מעניקה לציבור את התחושה כי עבור קובעי המדיניות – ביטול מקור פרנסתם של עובדי התעשיות הוותיקות הוא מחיר שיש לשלם במאבק הסביבתי.

כך בדיוק הופך מאבק חשוב כל כך למאבק פריווילגי. כך בדיוק אימצו עובדי התעשיות הוותיקות בארה"ב את דונלד טראמפ – מכחיש משבר האקלים -כמנהיגם.

בכדי להפוך את המאבק הסביבתי למאבק קולקטיבי, רשת ביטחון לעובדים חייבת להיות חלק מכל מדיניות סביבתית. האמת היא שהאינטרס הוא משותף. הדיאלוג שבו התחלנו בכוח לעובדים עם ארגוני הסביבה בישראל והשתתפות נציגות עובדים לראשונה במשלחת הישראלית לוועידת שארם, הם צעדים מעודדים בכיוון הנכון.

הריצה קדימה בסגירת מפעלים מזהמים ללא רשת ביטחון לעובדים,  מעניקה לציבור את התחושה כי עבור קובעי המדיניות – ביטול מקור פרנסתם של עובדי התעשיות הוותיקות הוא מחיר שיש לשלם במאבק הסביבתי

היום אשתתף, כראש מטה מרכז בכוח לעובדים, בפאנל "שיח מתורבת על הבר #3". 

ראומה שלזינגר היא ראשת מטה מרכז ״ב״כוח לעובדים״.