אין באמת משבר אקלימי, אם זה היה נכון, לא היתה תמיכה של הבנקים בבניית ולו מבנה אחד בקו החוף הצפוי להיות מוצף.
סתם אג'נדה שמכופפת בתוכה, חוקים ותקנות שבחלקם הם נכונים, אך ברובם, ביזיון.
אנרגיה ירוקה, אינה ירוקה,שינוי משטר רוחות ע"י שבשבות רוח, שינוי זרמי מים ע"י טורבינות זחל, זיהום סביבתי וחיסול בתי גידול ע"י פלטות סולריות, מעבר לבטריות היוצר זוהמה סביבתית שאינה ניתנת לסילוק או מחזור.
שינוי מיקום זיהום האוויר ע"י הכנסת רכבים חשמליים למרכזי ערים(איפה אתם חושבים שמייצרים את החשמל?)
אי פנייה לאנרגיה אטומית, האנרגיה הירוקה, באמת.
מעולה, צריך לעקור את הפלסטינאים מקיומינו, שיעשו את הכנסים האלו אצלם…..אבל, גם אתם יודעים וגם הם יודעים, שמטרתם, היא השמדת העם היהודי בארצו, וההתחלה היא, לפגוע באחדות.
כשחדלי אישים, נותנים במה לעם המומצא, זו תחילתה של תק' ריקבון.
עם ישראל חי.
קשה…קשה…מזל שיש פורומים…..
איך הם מעיזים…כי הם יכולים….
איך טוענים שאין מספיק מחקר…..כיוון שאין אחידות בתוצאות….
איך הם מרשים לעצמם, כי הם לא שואלים….כל מיני אנשים שכואב להם הראש…ורעידות…ורטיטות כאלו ואחרות, כאשר תהיה אחידות תוצאות, יעשו דיון, בינתיים זה ברמת המחקר ולא ע"ג הפוסטים, פורומים, קבוצות וואצאפ, שחושבים שמגיע להם תשובה רק בגלל שהם צועקים חזק, סיסמאות
האם החברה הישראלית מסוגלת להתמודד עם דילמות קורעות לב ונשמה כמו דילמות המו"מ על גורל החטופים?
זו שאלה קשה, שכן לאיש בישראל אין ניסיון, ידע או יכולת להכריע בין נשים לילדים, בין נשים לגברים, בין אזרחים לחיילים מול משפחות החטופים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.
כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד מקומון בשקל רק בשביל לתת תפאורה מזוייפת של עיתונות.
חסוך מאיתנו אתצדברי הבלע שלך.
דעותייך האישיות והאובססיות שלך כנגד פוליטיקאי מסויים, כמו גם שנאתך לציבורים מסויימים, לא נחשבים עיתונות. בקושי אנושיות.
ביחס לכותב צהובוני רכילות נחשבים כתבי עת מדעיים נחשבים…
שומעים את הפוזיציה צועקת מתוך הכתוב "רק לא ביבי ".
הצעה לא מעשית לפרק עכשיו את הממשלה , כפועל יוצא של סילוק ביבי. איך ניתן לעשות זאת ? כמה זמן יימשך הכאוס הטוטלי שיבוא בעקבות אקט כזה ?
הכותב מתוך "כסא החכמים" לא שקל ולא בחן האם עצותיו נכונות ו/או מעשיות.
הפוזיציה של המחבר שוללת ממנו את היכולת לשקול ולנתח עניינית.
חבל לפרסם דברים חסרי ערך כאלה המבטאים פוזיציה נטו ולא שום דבר חכם.