אין באמת משבר אקלימי, אם זה היה נכון, לא היתה תמיכה של הבנקים בבניית ולו מבנה אחד בקו החוף הצפוי להיות מוצף.
סתם אג'נדה שמכופפת בתוכה, חוקים ותקנות שבחלקם הם נכונים, אך ברובם, ביזיון.
אנרגיה ירוקה, אינה ירוקה,שינוי משטר רוחות ע"י שבשבות רוח, שינוי זרמי מים ע"י טורבינות זחל, זיהום סביבתי וחיסול בתי גידול ע"י פלטות סולריות, מעבר לבטריות היוצר זוהמה סביבתית שאינה ניתנת לסילוק או מחזור.
שינוי מיקום זיהום האוויר ע"י הכנסת רכבים חשמליים למרכזי ערים(איפה אתם חושבים שמייצרים את החשמל?)
אי פנייה לאנרגיה אטומית, האנרגיה הירוקה, באמת.
מעולה, צריך לעקור את הפלסטינאים מקיומינו, שיעשו את הכנסים האלו אצלם…..אבל, גם אתם יודעים וגם הם יודעים, שמטרתם, היא השמדת העם היהודי בארצו, וההתחלה היא, לפגוע באחדות.
כשחדלי אישים, נותנים במה לעם המומצא, זו תחילתה של תק' ריקבון.
עם ישראל חי.
קשה…קשה…מזל שיש פורומים…..
איך הם מעיזים…כי הם יכולים….
איך טוענים שאין מספיק מחקר…..כיוון שאין אחידות בתוצאות….
איך הם מרשים לעצמם, כי הם לא שואלים….כל מיני אנשים שכואב להם הראש…ורעידות…ורטיטות כאלו ואחרות, כאשר תהיה אחידות תוצאות, יעשו דיון, בינתיים זה ברמת המחקר ולא ע"ג הפוסטים, פורומים, קבוצות וואצאפ, שחושבים שמגיע להם תשובה רק בגלל שהם צועקים חזק, סיסמאות
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם