רון ושרית קופמן התראיינו השבוע לכתבה של יונתן ריגר בערוץ 12 אודות בנם המאומץ בן העשר, שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי. לטענתם הילד סובל מפגיעה מוחית שבאה לידי ביטוי בין השאר בהתקפי זעם, העלולים להגיע לאלימות כתוצאה מקשיים בוויסות הרגשי.
רון ושרית קופמן התראיינו השבוע אודות בנם המאומץ בן ה-10, שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי. לטענתם הילד סובל מפגיעה מוחית שמתבטאת גם בהתקפי זעם, העלולים להגיע לאלימות בשל קשיי וויסות רגשי
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"ילדים שסובלים מהתסמונת עלולים בגיל ההתבגרות ובבגרותם להגיע לכלא, לעשות דברים נוראיים בלי שליטה. יש להם נטייה להתמכרויות", כתב קופמן בטורו במעריב, "הם נמשכים לאופל ויכולים להגיע למקומות קשים ופליליים. צריך לגרום להם לשלוט בזה".
ואילו שרית אמו, אמרה בראיון אחר כי: "הוא ילד חכם ורגיש. הוא מאובחן כנכה בשיעור של 50%, מטופל גם בכדורים פסיכיאטריים ועובר סדרת טיפולים בתא לחץ בבית החולים אסף הרופא, שעולה יותר מ־60 אלף שקל, כדי לעורר תאים פגועים במוח", והוסיפה כי הם "לוקחים הלוואות מהבנק ומהמעסיקים על חשבון קרן הפנסיה".
באחד הראיונות נכתב גם כי בשנה האחרונה החליטו הקופמנים, באמצעות עו"ד יונתן דיוויס, נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל, לתבוע את המדינה, הווה אומר את משרד הרווחהֿ, שהיה אחראי על עמותת האימוץ. בכתב התביעה הם מאשימים את המדינה שלא פיקחה כנדרש ואפשרה לעמותות להביא ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברי לישראל. בנוסף נתבע גם הרופא שהתלווה אליהם ושלל את האפשרות כי בנם סובל מהתסמונת.
שניהם קוראים בשמו של הילד ואף מספקים תמונות משנים קודמות לכל כתבה וראיון אודותיו, כך שכל ילד ומבוגר שייתקלו בו, בבית ספר, בשכונה, בתנועת נוער, ידעו מיד במי מדובר ובמה הוא לוקה.
בכתב התביעה הם מאשימים את המדינה שלא פיקחה כנדרש ואפשרה לעמותות להביא ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברי לישראל. בנוסף נתבע גם הרופא שהתלווה אליהם, ושלל את האפשרות כי בנם סובל מהתסמונת
נשאלת השאלה, האם חשיפה רחבה ופתיחת תיקו הרפואי לעיני כל היא הדרך הנכונה לתקן את העוול שנגרם להם ולילד. האם רק כך מאבקם להכרה בתסמונת ובעלויות הרבות הנלוות אליה, שמטרתן לתת לילד טיפול מיטבי כדי להקל על התסמינים – יניב את התוצאה הרצויה. הרי ידוע שתיקי אימוץ הם דבר פרטי והרקע של ההורים הביולוגים ונסיבות המסירה הינם חסויים. וכמובן שיש גם חיסיון על תיקים רפואיים.
ובשולי הדברים, רון קופמן, אותו אב מאמץ שחרד לעתידו של בנו שב ומספר שבעבר היה מכור להימורים, לאלכוהול ולסמים, ובעקבות זאת אושפז בבית חולים פסיכיאטרי.
רון לא היה ילד מאומץ ונטייתו להתמכרויות כנראה אינה נובעת מכך שאמו המולידה הרבתה לשתות אלכוהול בעת ההריון, והוא שהחליט כאיש מבוגר לספר את סיפורו. ילד בן עשר שגדל עד גיל שנתיים בבית ילדים ברוסיה אינו מצוי בהשלכות של חשיפה אדירה שתלווה אותו כל חייו. באשר ילך – סיפורו יתגלה בפעולה מהירה של מקלדת, וסביר שהדבר יפגע ביכולתו להשתקם.
אינני מטילה ספק בכאבם של הורים שמגדלים ילד כה פגוע, ובטח שלא הורים מאמצים, שעתידם ותקוותיהם תלויים בבנם האחד (לקופמן יש שתי בנות מנישואים קודמים). ואין ספק שמדינת ישראל צריכה להכיר בתסמונת ולסייע לאותם הורים במימון כל טיפול שיקל על הילד, יפחית את התסמינים ואולי אף יוכל לגדול ולהיות אדם עצמאי.
האם חשיפה רחבה ופתיחת תיקו הרפואי לעיני כל היא הדרך הנכונה לתקן את העוול שנגרם להם ולילד? האם רק כך מאבקם להכרה בתסמונת ובעלויות הרבות הנלוות אליה – יניב את התוצאה הרצויה?
אך חשיפה מהסוג הזה עלולה להחמיר את מצבו של הילד, ויתכן שהחמרה זו תעכב את יכולתו להשתלב בעתיד בחברה.
רון קופמן ואשתו שרית מדברים על בנם המאומץ שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי שגורמת להתקפי זעם ואלימות קשים.
הערב בחדשות סוף השבוע@N12News @KerenMarc @danawt pic.twitter.com/XBTmmAw9qr— yonatan reguer (@yreguer) December 31, 2022
רבקל'ה מונדלק היא הבת של יהודית ויאיר, אחות של מוישיק. מחברת הספרים: "ילדתי" ו"שמורת נפש". כותבת מאמרים שעוסקים בזכויות של ילדים. מנהלת הצגות במוזיקה עם נגיעות בתיאטרון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם