מדינה ללא נשים, החלום ושברו

הנשיא יצחק הרצוג, חברי הממשלה ה-37 ומזכיר הממשלה בפועל צחי ברוורמן בבית הנשיא בירושלים, 30 בדצמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
אבי אוחיון, לע"מ
הנשיא יצחק הרצוג, חברי הממשלה ה-37 ומזכיר הממשלה בפועל צחי ברוורמן בבית הנשיא בירושלים, 30 בדצמבר 2022

כל מי שילדיהם או נכדיהם גדלים כאן צריכים להיות מודאגים מתהליך היעלמות הנשים מעמדות השפעה. תהליך שצובר תאוצה בשבועות האחרונים. לאן נעלמו הנשים? מדוע עד כה השתלבו יותר ויותר נשים בעמדות ההשפעה ועכשיו כמו התאדו ונמוגו?

מי שילדיהם גדלים כאן צריכים להיות מודאגים מתהליך היעלמות הנשים מעמדות השפעה, הצובר תאוצה בשבועות האחרונים. לאן נעלמו הנשים? מדוע עד כה השתלבו יותר ויותר מהן בעמדות השפעה וכעת כמו נמוגו?

האם מספרן באוכלוסייה פחת? האם יש פחות נשים בישראל? או שמא מדובר בתהליך מודע ואסטרטגי. היעלמותן של הנשים מהנוף הציבורי ומעמדות ההשפעה היא לא פחות ממפחידה. 33 שרים יש בממשלה הנוכחית, רק 6 מהם שרות, ארבע מהן בתפקידים חסרי חשיבות התפורים כ"חליפות שקופות".

עד כה מונתה רק מנכ"לית אחת של משרד ממשלתי, ומבין 15 ראשי הוועדות רק בראש הוועדה למעמד האישה עומדת אישה, בבחינת כבוד בת מלך בבית פנימה שתטפל בענייניה ולא תפריע לסדר הציבורי.

גם לשכת ראש הממשלה מאוישת בגברים מלא מלא, ראש המל"ל, מנכ"ל המשרד, מזכיר הממשלה, ראש הלשכה.

אפשר לחזור על המנטרה השחוקה אבל הנכונה, על החשיבות שבשילוב נקודת המבט הנשית בקרב מקבלי ההחלטות. זו אכן נדרשת וחשובה לחברה הישראלית כולה, אבל היא אפילו לא הבעיה המרכזית.

מה שמתסכל יותר מכל הוא המסר לפיו ניתן לנהל מדינה ללא נשים. שנערות ונערים גדלים כאן לתוך מציאות שבה הדרת נשים היא לגיטימית. שילדות וילדים שיגדלו כאן, לא יבינו עד כמה ההיעדרות של נשים ממערכי קבלת ההחלטות היא לא טבעית ולא נכונה. יגדלו לתוך מציאות לא נורמלית, שככל שתימשך עלולה להיתפס בעיניהם ובעיניהן כנורמלית.

מתוך 33 שרים רק 6 שרות, 4 מהן בתפקידים חסרי חשיבות התפורים כ"חליפות שקופות". עד כה מונתה רק מנכ"לית אחת של משרד ממשלתי, ומבין 15 ועדות רק בראש הוועדה למעמד האישה עומדת אישה

הדבר הראשון שהמציאות הזו עלולה לפגוע בו היא הזכות והיכולת של הילדות לחלום. לחלום להיות ראש ממשלה, לחלום להיות שרה בכירה, לחלום להנהיג ולהוביל. כי מי שלא חולמת, בסוף גם לא מגשימה.

חלומות דורשים מושאי הזדהות. אני זוכרת כשהייתי נערה צעירה, בזמן שגולדה מאיר הייתה ראש ממשלה, העובדה שבלשכת ראש הממשלה ישבה אישה הייתה עבורי ועבור נערות צעירות רבות אחרות מושא להזדהות ומקור להשראה. יכולנו לחלום, כי הייתה לנו ראש ממשלה להזדהות איתה ולרצות להיות כמוה. כעת, במקום ללכת קדימה, אנחנו נסוגים לאחור, עם פחות ופחות נשים שיכולות להיות מקור להשראה, חלומות ותקוות של נערות צעירות.

כשיו"ר ש"ס, שר הפנים והבריאות אריה דרעי, אומר כי "כל שר צריך יועצת", הוא רק מוכיח עד כמה מזערית המודעות שלו לנושא. נשים לא צריכות לשמש נציגות המגדר הנשי בכל לשכה, אלא להיות חלק אינטגרלי מכל מערכת. לא יועצת אחת, אלא לפחות מחצית מהיועצות, מהמנכ"ליות, מהשרות, מהמנהיגות.

ההיסטוריה היא כולה תקדים, ויש לה אפקט אדווה עוצמתי: בכל פעם שאישה אחת מועצמת, היא מעצימה אחרת. מצד שני, "בכל פעם שבחורה פותחת ספר ומוצאת היסטוריה ללא אישה, היא לומדת שהיא שווה פחות", אמרה המחנכת מיירה פולק סדקר.

כשיו"ר ש"ס, שר הפנים והבריאות דרעי, אומר כי "כל שר צריך יועצת", הוא רק מוכיח עד כמה מזערית מודעותו לנושא. נשים לא צריכות לשמש נציגות המגדר הנשי בכל לשכה, אלא להיות חלק אינטגרלי מכל מערכת

המפלגות החרדיות אומנם לא משלבות נשים ברשימותיהן לכנסת, דבר שחובה לפעול כדי לשנות, אבל גם הן לא מנועות מלמנות נשים לתפקידים בכירים. זה כרגע האתגר של כל השרים והשרות, חרדים, דתיים וחילונים.

תסתכלו בעיני הילדות שלכן, ותנו להן את הזכות לחלום ולקוות. מנו נשים למנכ"ליות משרדים, למובילות חברות ורשויות ממשלתיות. תייצרו נראות של תחילת שוויון, ותזכו גם ליהנות מנקודת מבט נשית שנחוצה ודרושה בכל מערכת.

זה נכון לגבי הממשלה, זה נכון לגבי ההרכב העתידי של הוועדה החדשה למינוי שופטים שנכון שיהיה שוויוני, זה נכון לכל המערכת הציבוריות, לכל בעלות ובעלי התפקידים ולכל הגורמים הממנים.

בשעה שברחבי העולם נשים מנהיגות מדינות, מהוות לפחות מחצית מחברי הממשלה ומכהנות בעוד ועוד תפקידים בכירים, בישראל אנחנו חיים במציאות של מערכת קבלת החלטות ציבורית שהולכת אחורה.

בשעה שברחבי העולם נשים מנהיגות מדינות, מהוות לפחות מחצית מחברי הממשלה ומכהנות בעוד ועוד תפקידים בכירים, בישראל אנחנו חיים במציאות של מערכת קבלת החלטות ציבורית שהולכת אחורה

מציאות שמשילה מעצמה את מעט השוויון שרק החל להיווצר. המגמה הזו חייבת להשתנות, כדי שילדות וילדי ישראל יגדלו במציאות שבה לא רק מדברים על שוויון, אלא גם עושים אותו.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 649 מילים
סגירה