יעל מנסה לחצות כביש ליד ים המלח (צילום: רפאל בן-ארי, iStock)
רפאל בן-ארי, iStock

משמרות זה"ב של היעלים

המחסור בגשמים גורם לעלייה דרמטית במספר היעלים שנדרסים באזור ים המלח, וברשות הטבע והגנים מנסים להרחיק אותם מהכבישים באמצעות פתרון ברוח התקופה: דחליל עם בינה מלאכותית

19 יעלים נדרסו למוות בתוך שישה חודשים בכביש 90, בחלקו הצפוני של ים המלח. זה קרה במחצית הראשונה של 2022 וזו עלייה דרמטית לעומת השנים הקודמות: בכל שנת 2021 נדרסו שם שבעה יעלים וב-2020 רק שניים.

"הסיבה העיקרית", מסביר דותן רותם, אקולוג מחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, "היא שלמרות שהחורפים הקודמים היו טובים, המדבר באזור הזה לא קיבל כמעט בכלל גשם. נוצר מצב שבמצוקים לא היה ליעלים מה לאכול, והם נאלצו לרדת ולחצות את הכביש אל מטעי הדקלים, השטחים החקלאיים והצמחייה שבצד השני".

בשלב מסוים פקחי רשות הטבע והגנים ניסו לצמצם את התנועה של היעלים על הכביש באמצעות הנחת ערימות חציר ושקתות עם מים בצידו המערבי. ההצלחה הייתה מוגבלת.

העובדה שהחורף הנוכחי שחון באופן קיצוני מעוררת חשש שהמצב רק יחמיר. זהבה סיגל, אקולוגית הר הנגב ברשות הטבע והגנים, דווקא חוותה באזור שעליו היא מופקדת כמה חורפים טובים, ולכן גם מספר הדריסות של בעלי החיים בנגב לא גדל, אבל היא מודעת היטב לסכנה שהבצורת מביאה איתה.

יעלים בצדי כביש בנגב, קרוב לשדה בוקר (צילום: ValerijaP/iStock)
יעלים בצדי כביש בנגב, קרוב לשדה בוקר (צילום: ValerijaP/iStock)

"כרגע אין לנו בכלל עשבייה, עוד יש תקווה אבל בינתיים הכול יבש. כשאין צמחייה במדבר, היעלים – בעיקר האוכלוסייה שמורגלת בסביבת בני אדם – מתקרבים לכביש בשביל הצמחייה שבשוליים. זה אותם יעלים שנכנסים ליישובים בחיפוש אחרי מזון. אני מאוד חוששת שהחורף השחון יתבטא בעלייה במספר הדריסות בכל האזור, ולא רק של יעלים".

"כרגע אין לנו בכלל עשבייה, עוד יש תקווה אבל בינתיים הכול יבש. כשאין צמחייה במדבר, היעלים – בעיקר האוכלוסייה שמורגלת בסביבת בני אדם – מתקרבים לכביש בשביל הצמחייה שבשוליים"

בניסיון לצמצם את היקף הפגיעה של מכוניות בחיות הבר, פנו ברשות הטבע וגנים לחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים. בימים הקרובים יתחילו פיילוטים של שתי מערכות מתקדמות שייפרסו בנקודות חמות ברחבי הארץ – כאלה שמוכרות כנקודות חצייה פופולריות בקרב חיות הבר.

טכנולוגיה אחת היא פיתוח של חברת IPTE האוסטרית: "מדובר בעמודים קטנים שמוצבים בצד הכביש", אומר רותם, "כשרכב מתקרב נוצר גל קולי שעובר בין העמודים בתדר שרק בעלי חיים יכולים לשמוע, הצליל הזה מרתיע אותם ומונע מהם לחצות את הכביש".

המשלוח מאוסטריה יעבור בזמן הקרוב את שלבי הבירוקרטיה המייגעים של הרישוי וקבלת ההיתרים בישראל, ועד אז יוכלו ברשות הטבע והגנים לבחור את המיקום המועדף להתחלת הניסוי.

יעלים חוצים את הכביש באזור עין גדי בים המלח (צילום: איציק מרום/Alamy)
יעלים חוצים את הכביש באזור עין גדי בים המלח (צילום: איציק מרום/Alamy)

"מחקר שנערך בטכניון מראה שהכי הרבה דריסות קורות לאו דווקא בכבישים המהירים", אומר רותם, "אלא בכבישים בסדר גודל בינוני שבהם אין תנועה כל הזמן. בעלי החיים לא רגילים לנוכחות מכוניות, אבל כשהן מופיעות הן נוסעות מהר. למשל, בצפון ליד קיבוץ אילון – יש שם נקודה ידועה שבה יחמורים חוצים את הכביש וחוטפים, או בנקודה מסוימת בכביש 90 ליד שמורת עברונה שבה צבאים חוצים ונדרסים".

המערכת השנייה שבה תולים תקוות היא פיתוח של הסטארט-אפ הישראלי "זורונט". מדובר בעצם בדחליל עם בינה מלאכותית, והוא מבוסס על חיישנים שמוצבים בשולי הכביש.

כאשר חיישנים אלה קולטים בעל חיים, הם מייצרים במערכת שורה כמעט אינסופית של תגובות אפשריות – בהתאם לבעל החיים ולסיטואציה – שנועדו להרתיע אותו מחציית הכביש. הדחליל הרובוטי מזהה את בעל החיים ויכול להשמיע קולות, להקרין אורות מהבהבים או לייצר תזוזה – כל מה שיגרום לאותה חיה להסתלק מהמקום.

כשהחיישנים קולטים בעל חיים, הם מייצרים במערכת שורה כמעט אינסופית של תגובות אפשריות – בהתאם לבעל החיים ולסיטואציה – שנועדו להרתיע אותו מחציית הכביש

היזם, עידן וסרמן, מהנדס בהכשרתו, היה בעבר בעצמו פקח ברשות הטבע והגנים. את הממשק של הטכנולוגיה עם עולם הטבע התחיל בעקבות פנייה של חקלאי מעמק חפר שהחלקות שלו ספגו נזקים קשים מפלישות של חזירי בר.

מערכת זורונט בפעולה בהגנה על חזירי בר ליד פסי רכבת (וידיאו באדיבות זורונט)

"ביקשנו עזרה מאנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות", מספר וסרמן, "המטרה הייתה לבנות רובוט שיידע לקבל החלטות מורכבות ולהגיב לסיטואציות, ולמעשה יאלף את בעלי החיים אבל בלי לפגוע בהם ובלי לגרום להם להגיב באופן אגרסיבי. עשינו את זה באמצעות שורה ארוכה של התניות שכל הזמן משתנות, על מנת שבעלי החיים לא יתרגלו".

"המטרה הייתה לבנות רובוט שיידע לקבל החלטות מורכבות ולהגיב לסיטואציות, ולמעשה יאלף את בעלי החיים אבל בלי לפגוע בהם ובלי לגרום להם להגיב באופן אגרסיבי"

אחרי שנרשמה הצלחה בהגנה על הגידולים בעמק חפר נוצר קשר בין "זורונט" לרכבת ישראל. "הייתה לרכבת בעיה חמורה במקטע של מסילה באזור מורדות הכרמל, לא רחוק מרמת הנדיב", מספר רותם. "יש שם מקטע שהמסילה לא מגודרת וכל הזמן חצו שם חזירי בר. באחד המקרים חזיר שבר את המגן הקדמי של הקטר, נתקע מתחתיו וגרם לרכבת לרדת מהפסים. עם ההפעלה של המערכת זה נפסק כמעט לחלוטין".

לדברי וסרמן, ההפחתה של ההתנגשויות של החזירים עם הרכבות הייתה בשיעור של 99.3%.

מה קרה ב-0.7% הנותרים?
"פעמיים הגיעה חזירה עם גורים, נכנסה לפאניקה ורצה לתוך הפסים. אבל אחרי פעמיים המערכת למדה איך לטפל בזה וזה לא קרה יותר".

הרובוט של "זורונט" (צילום: "זורונט")
הרובוט של "זורונט" (צילום: "זורונט")

וסרמן מבהיר שההצלחה עם החזירים ברכבת לא מבטיחה דבר לגבי היעלים באזור ים המלח. "אני עדיין לא יודע איך מרחיקים יעלים מהכביש", הוא מודה. "אני צריך לשאוב את המוח של האקולוגים והמומחים לגבי התכונות של היעלים ולהרכיב את הידע הזה על הדחליל הדיגיטלי".

הבעיה היא שהכבישים ארוכים מאוד, והמערכת יקרה ומשפיעה על טווח מוגבל. בשלב ראשון יוצבו על כביש 90, במקטע שבין עין גדי לעינות צוקים (עין פשחה), שתי מערכות ניידות בנקודות שבהן היעלים מרבים לחצות את הכביש ולהיפגע. "הגשנו בקשה לקרן לשטחים פתוחים לקבל תקציב שיאפשר לכסות עוד כמה קילומטרים של כבישים", אומר רותם.

המערכת נועדה בראש ובראשונה להציל בעלי חיים מדריסה, אבל באופן אירוני קיים חשש שהיא תצליח יותר מדי – והם יפסיקו לחלוטין לחצות כבישים. זהבה סיגל מודאגת מזה.

המערכת נועדה בראש ובראשונה להציל בעלי חיים מדריסה, אבל באופן אירוני קיים חשש שהיא תצליח יותר מדי – והם יפסיקו לחלוטין לחצות כבישים

"צריך לוודא שאנחנו מונעים מהם לחצות כשבאמת מסוכן, אבל כשלא מסוכן, בעלי החיים חייבים להמשיך לנוע במרחב. צריך לקחת בחשבון שלמנוע לגמרי דריסה זה בעצם למנוע תנועה של בעלי חיים. אם זה מה שהיינו רוצים, היינו מקימים גדרות סביב כל הכבישים, אבל עובדה שלא עושים את זה".

בשנים האחרונות מרבים לציין את חשיבות המעברים מתחת לכביש שמשרתים את בעלי החיים. זה לא עובד?
"זה תלוי. יש בעלי חיים שנמנעים ממעבר תת-קרקעי כי הם חוששים – זה לקחת סיכון במקום זר, בקצה המעבר יכול לחכות להם טורף. ככל שהמעבר יותר רחב ושדה הראייה יותר טוב, הסיכוי שהם יחצו גדל.

עידן וסרמן (משמאל) והצוות של "זורונט" (צילום: עמוד הפייסבוק של "זורונט")
עידן וסרמן (משמאל) והצוות של "זורונט" (צילום: עמוד הפייסבוק של "זורונט")

"זה גם משתנה בין בעלי חיים, צבאים כמעט אף פעם לא עוברים מתחת לפני האדמה, דורבן תמיד יעדיף לעבור למטה, זה המקום החשוך והבטוח שלו".

אם הפיילוטים יניבו פירות, אפשר יהיה לשקול את הרחבתם לנקודת החיכוך הקטלנית ביותר בכבישים, זו שמסוכנת גם לבני האדם וגם לבעלי החיים: התאונות החזיתיות בין מכוניות לגמלים בכבישי הנגב החשוכים.

אם הפיילוטים יניבו פירות, אפשר יהיה לשקול את הרחבתם לנקודת החיכוך הקטלנית ביותר בכבישים, זו שמסוכנת גם לבני האדם וגם לבעלי החיים: התאונות החזיתיות בין מכוניות לגמלים בכבישי הנגב החשוכים

בשנים האחרונות התרחשה שורה של תאונות כאלה שגבו קורבנות בנפש. "היה ניסיון לשים ג'י-פי-אס על הגמלים כדי לדעת מתי הם מתקרבים לכביש", אומר רותם, "אבל לבעלי הגמלים לא היה אינטרס לשתף עם זה פעולה והם לא באו. גדרות לא באות בחשבון כי ממילא מפרקים אותן. כרגע האורך של הכביש זה הסיפור, ובנגב הכבישים ארוכים במיוחד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות
סגירה