חוק מושחת - מהו?

"פסל אלת הצדק מעל בית המשפט הפלילי של אנגליה ווילס בלונדון" (צילום: Pixabay)
Pixabay
"פסל אלת הצדק מעל בית המשפט הפלילי של אנגליה ווילס בלונדון"

חוקים נחקקים בכנסת על ידי נבחרי העם, אך האם הם יכולים להיות מושחתים? זו שאלה מתבקשת לנוכח הרס המערכת המשפטית בתהליך החקיקה המזורז שמתבצע עכשיו בכנסת על ידי ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, חבר הכנסת המורשע אריה דרעי ושר המשפטים יריב לוין. ובמילים אחרות: חוק מושחת – מהו?

חוקים נחקקים בכנסת על ידי נבחרי העם, אך האם הם יכולים להיות מושחתים? זו שאלה מתבקשת לנוכח הרס המערכת המשפטית בתהליך החקיקה המזורז שמתבצע עכשיו

הילי זמורה בספרו עולמו של מקיאוולי מצטט את דברי קיקרו מדינאי, פילוסוף וסופר רומאי, בן זמנם של גאיוס יוליוס קיסר וחברי הטריומוויראט הראשון של רומא:

"על מי שעתידים לעמוד בראש המדינה מוטל לזכור שני עקרונות של אפלטון: האחד הוא לשמור על טובת האזרחים, כך שבכל ענין ודבר שיפעלו יהיו מעשיהם מכוונים אליה, תוך שהם שוכחים את טובתם הם; השני, שעליהם לדאוג למדינה כולה בשלמותה, הדואגים לחלק אחד מכלל האזרחים וזונחים חלק אחר, מביאים על המדינה את הסכנה הגדולה ביותר, קשר ומחלוקת. מכאן באו על האתונאים מחלוקות גדולות וגם במדינתנו אנו התרחשו לא מחלוקות בלבד אלא גם מלחמות אזרחם הרסניות".

הילי זמורה כותב כי מקיאוולי חשב שהמאבקים החברתיים בין פשוטי העם למשפחות של האליטות בעלות העוצמה ברומא הם שהובילו לחירות אזרחיה, לחוקה טובה ברפובליקה הרומאית ולהפיכתה לאימפריה הגדולה בהיסטוריה של העולם העתיק.

החוקה שמרה על שיווי משקל בין הקבוצות היריבות ומנעה דומיננטיות יתר של מי מהן. מאבק חברתי ברומא העתיקה הביא לחירות אזרחיה ולשיוויון שהתקיים ברפובליקה הרומאית עד שהושחת על ידי שלטון העריצות של הקיסרים הרומים שהחל בו יוליוס קיסר.

מקיאוולי התייחס בספרו דיונים לנושא השחיתות של מנהיגים ושל הציבור ברפובליקה באופן חריף מאוד. מבחינתו התנהגות אנוכית של מנהיגים, שפועלים לטובתם האישית ולא לטובת כלל הציבור, היא התנהגות מושחתת ומגונה שהביאה להתפוררותה של הרפובליקה הרומאית הגדולה.

מקיאוולי התייחס בחריפות רבה לשחיתות המנהיגים ברפובליקה. מבחינתו התנהגות אנוכית של מנהיגים, שפועלים לטובתם האישית ולא לטובת כלל הציבור, היא מושחתת ומגונה שפוררה את הרפובליקה הרומאית

הארגון הבינלאומי טרנספרנסי אינטרנשיונל פועל למניעת שחיתות ב-100 מדינות בעולם ומגדיר שחיתות כך – ניצול לרעה של סמכות להפקת תועלת פרטית (The abuse of entrusted power for private gain)

שתי דוגמאות לחוקים שנותנים זכויות יתר והעדפה לא מוצדקת ושלכאורה מנצלים לרעה את סמכות הכנסת להפקת תועלת פרטית עבור חלק מהציבור הם חוק שחרור תלמידי הישיבות משירות בצה"ל, "תורתם אומנותם" (חוק טל) וסעיפים שהוספו בחוק הפטנטים עבור חברת טבע ("חוק טבע").

חוק טל – זכויות יתר מפליגות (השופט מישאל חשין)

לבקשת מיועד לשירות ביטחון, רשאי השר לדחות בצו את מועד התייצבותו לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות ביטחון (להלן – צו דחיית שירות) אם התמלאו בו כל אלה:

  1. הוא לומד בישיבה באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע השר.
  2. הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה ולגבי מיועד לשירות ביטחון שחלו עליו צווי דחיית שירות במשך ארבע שנים לפחות, ומלאו לו 23 שנים – הוא אינו עוסק בעיסוק נוסף בשעות לימודיו בישיבה כאמור בפסקה הראשונה.
  3. הוא הצהיר, בתצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, כי מתקיימים בו התנאים בפסקאות הראשונה והשניה.
  4. ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר בכתב כי מתקיים בו התנאי שבפסקה הראשונה, והתחייב כי כאשר יחדל להתקיים בו התנאי האמור יודיע על כך לפוקד בתוך 30 ימים.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, קבע בדעת מיעוט כי חוק דחיית השירות חוק בטל הוא מעיקרו, וכי דחיית גיוסם של בני-ישיבות לצה"ל סותרת שלושה עקרונות-על שמדינת ישראל בנויה עליהם: היותה של המדינה מדינה יהודית, היותה של המדינה מדינה דמוקרטית, וערך השוויון.

המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט חשין, קבע בדעת מיעוט כי חוק דחיית השירות חוק בטל מעיקרו, וכי דחיית גיוס בני-ישיבות לצה"ל סותרת שלושה עקרונות-על שמדינת ישראל בנויה עליהם

השופט חשין כתב:

"לא מצאתי כל הצדקה שבעולם לאותן זכויות-יתר מפליגות שהחוק מעניק לבני ישיבה, בהעדיפו אותם על צעירים שאינם בני ישיבה. הפגיעה בעקרון השוויון בין צעירים אלה לבין צעירים אלה היא כה קשה וכה עמוקה, עד שלא יימצא לנו ולו טעם ראוי אחד להצדיקה. נודה על אמת, והיא אחת: עיקרו של חוק דחיית השירות הוא – כניסוחו על פניו – שמקבע הוא בחוק הכנסת זכות לבני ישיבה שלא לשרת כלל בצבא. החוק מכיר מפורשות בזכותם של בני ישיבה שלא לשרת בצבא וחותם הוא זכות זו בטבעת המלך".

"חוק טבע" והפרה של קניין רוחני על ידי ממשלת ישראל

בנוסף להטבות מס בשווי 12 מיליארד שקל שקיבלה חברת טבע, שורה של תיקוני חקיקה שהכנסת ביצעה בחוק הפטנטים סייעו לטבע ליהנות מיתרון תחרותי בשוק התרופות הגנריות האמריקאי ולעלייה של מאות מיליוני דולרים בהכנסות החברה.

בתיקון לחוק הפטנטים, שכונה בברנז'ה המשפטית "חוק טבע", נקבע כי פעולה שנעשית על ידי יצרנית תרופות כדי להשיג רישוי לשיווק תרופה גנרית לא תיחשב להפרת פטנט, אם התרופה מתוכננת לשיווק בישראל או במדינה אחרת שמרשה פעילות כזו, בדגש על ארה"ב – שוק התרופות הגנריות הגדול בעולם.

בנוסף להטבות מס בשווי 12 מיליארד שקל שקיבלה "טבע", שורת תיקוני חקיקה שהכנסת ביצעה בחוק הפטנטים הקנו לה יתרון תחרותי בשוק התרופות הגנריות האמריקאי ולעלייה של מאות מיליוני דולרים בהכנסות

על פי המאמר, התיקון סייע לטבע להגדיל את הכנסותיה במאות מיליוני דולרים בשנה. טרם התיקון, טבע כבר שיווקה תרופות גנריות בארה"ב, אך היקף הפעילות שלה היה מצומצם יחסית. לשם השוואה, טבע סיימה את 1998 עם הכנסות של כמיליארד דולר לעומת כ־20 מיליארד דולר ב־2012, מתוכם 10.4 מיליארד דולר על תרופות גנריות.

ממשלת ישראל הואשמה שאינה מגינה כראוי על זכויות הקניין הרוחני של תרופות מקור, ונציבות הסחר האמריקאית הכניסה את ישראל לא פעם לרשימה השחורה של מדינות המפרות קניין רוחני..

נראה שהתשובה לשאלה מהו חוק מושחת היא, שחוק מושחת מנצל לרעה את סמכות המחוקקים בכדי להעניק זכויות יתר לא מוצדקות לתועלת הפרטית של חלק מהציבור.

החוקים שנותנים זכויות יתר מפליגות לתלמידי ישיבה ולרבניהם, שמחזקים כך את מעמדם ומגדילים את פרנסתם, ונותנים הטבות מפליגות לבעלי עוצמה אחרים כמו חברת טבע – הם, לפי הגדרה זו, חוקים מושחתים.

המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו, דרעי ולוין כוללת ביטול עילת אי הסבירות, מינוי יועצים משפטיים כמשרות אימון של שרים, מינוי שופטים על ידי שרי ממשלה, חקיקת פיסקת התגברות על פסיקות בית המשפט ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת.

החוקים שנותנים זכויות יתר מפליגות לתלמידי ישיבה ולרבניהם, המחזקים כך את מעמדם ומגדילים את פרנסתם, ונותנים הטבות מפליגות לבעלי עוצמה אחרים כמו חברת טבע – הם, לפי הגדרה זו, חוקים מושחתים

כל זה יאפשר חקיקה של חוקים מושחתים כאלו שיעניקו זכויות יתר מפליגות ולא מוצדקות לתועלתם הפרטית של חלקים מהציבור ללא ביקורת שיפוטית. שחיתות גדולה, ממאירה, מסוכנת מאוד למדינה.

את החקיקה הרעה הזו צריכים הנשיא או המערכת המשפטית או הציבור לעצור עכשיו, כי הכנסת החדשה מושחתת על פי הגדרת השחיתות לעיל. נתניהו, דרעי, לוין והרבנים מנצלים לרעה את שליטתם בכנסת לתועלתם הפרטית.

מעניין יהיה לראות היכן נמוקם בעקבות החקיקה הזו במדד השחיתות של "מדד השקיפות הבינלאומי". ממשלות נתניהו הקודמות כבר דרדרו אותנו למיקום לא מזהיר שם. במדד שהתפרסם בשנת 2021, לאחר שלוש שנים רצופות של הידרדרות, ישראל קיבלה ציון 60 מתוך 100 (מספיק) תשעה מקומות בלבד מעל "הקו האדום" של המדינות המושחתות, כשמעליה איחוד האמירויות, קטאר, צ'ילה ואסטוניה.

ממשלת נתניהו החמישית הביאה אותנו למקום ה-36, עם ציון של 59 נקודות מתוך 100, כאשר מדינות עם ציון מתחת ל-50 כמו רוסיה, איראן, לבנון, הונגריה וסוריה למשל, הוגדרו כמושחתות על פי המדד הבינלאומי הזה.

מעניין יהיה לראות היכן נמוקם בעקבות החקיקה במדד השחיתות של "מדד השקיפות הבינלאומי". ממשלות נתניהו הקודמות כבר דרדרו אותנו למיקום קרוב מאוד לקו האדום

בעדכון האחרון שנקבע עוד בזמן ממשלת בנט-לפיד, ישראל טיפסה למקום ה-31 והציון שלה עלה ל-63 נקודות. מעניין יהיה לראות את מיקומנו החדש במדד שנת 2023, שיסכם את שנתה הראשונה של ממשלת נתניהו השישית, המקדמת את חוקי השחיתות. אז ניתן יהיה לבחון אם ירדנו אל מתחת לקו האדום והצטרפנו למדינות המושחתות בעולם.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,192 מילים
סגירה